החשדות 14.11.07

../images/Emo124.gif החשדות 14.11.07 ../images/Emo124.gif

ווטרס מדבר על עיבוד "החומה" למחזמר כזכור, לפני מספר שנים מכר ווטרס את הזכויות לעיבוד התאטרוני של היצירה, למפיקים אמריקאיים. בזמנו, דובר על העלאת המחזמר בברודוויי, כאשר ההפקה שכרה את ווטרס לכתוב את העיבוד בעצמו. ווטרס דיבר אז על שינויים ביצירה, הכנסת בדיחות והומור שלדעתו היו חסרים באלבום, ועוד פרפראות. בינתיים, הפרוייקט נזנח לטובת Ca Ira והטור העולמי. כעת, ככל הנראה, ווטרס חוזר לנושא. בראיון ל"דיילי מייל" הבריטי. ווטרס מספר כי הוא עובד יחד עם לי הול, שכתב את התסריט ל"בילי אליוט" וגם את גרסת המחזמר לסרט, על התסריט למחזמר של "החומה". הדוגמאות לאורן הוא עובד הן "מאמא מיה", פנטון האופרה, עלובי החיים, היירספריי - ובילי אליוט. [רגע, הפנטום זה לא של אנדרו לויד וובר, שנוא נפשו? - צ.] המחזמר כנראה לא יידמה לאלבום, אחת לאחת. יווספו לו שירים חדשים, כולל "שיר אהבה עם קצת רומנטיקה", ו-ווטרס הולך לעשות שימוש גם בשירים אחרים של הפלויד, כולל Have a Cigar ו-Money. וגם יהיו בדיחות והומור. הסיפור הבסיסי יישאר: כוכב רוק שמאס בחייו, וכל כשלון הוא בשבילו "לבנה בחומה". לוח הזמנים לא ברור. ווטרס מדבר כעת על 2009. גם מקום ההפקה לא ברור: אולי ניו יורק, אולי לונדון. בכל מקרה, עולה מהראיון שכל ההפקה היא בשלבים מוקדמים של כתיבה, ועוד לא הגיעו בכלל לבימוי וכיו"ב. גילמור מוכר פריטים לצדקה גילמור תרם מספר פריטים נדירים שברשותו, למכירה פומבית ע"י ארגון הצדקה הבריטי Crisis, המסייע להומלסים. 17 פריטים יועמדו למכירה פומבית באיביי החל מה-19 לחודש (יום שני הבא) בשעות אחה"צ. בין הפריטים: עותקי-מקור חתומים של העיצובים האמנותיים של ה-DVD שלו, כולל גרסאות אלטרנטיביות שנפסלו ותמונות חתומות של גילמור ודייויד בואי. זו אינה הפעם הראשונה שגילמור תורם לארגון. בתחילת העשור הוא העמיד למכירה את ביתו בלונדון, ואת ההכנסות - מיליוני פאונדים - תרם לארגון. אלו מכם שמשופעים בכסף ורוצים לנסות את מזלם במכירה הפומבית: הלינק יינתן כאן ונוכל לעקוב אחר המחירים המוצעים. אגב גילמור, גרסת הבלו-ריי של ה-DVD שלו תצא לחנויות בסוף החודש הזה. אפשר להזמין בהזמנה מוקדמת, מהחנויות המקוונות הרגילות. אתר מיוחד נפתח לרגל העניין. מחווה לסיד בארט בקיימברידג' בארוע, תחת הכותרת The City Wakes, יבוצעו גרסאות חדשות לשיריו של בארט, על ידי קבוצות קהילתיות מקומיות, ומוסיקאים מקצועיים. הארוע, שיתקיים ב-5 לדצמבר במרכז הקהילתי ברחוב בו גדל בארט, יהיה מעין חזרה-ראשונה לארוע מורחב ומושקע יותר, שיתקיים כנראה במהלך השנה הבאה. במיטב המסורת הפלוידית, הארוע יהיה מופע אור-קולי, כאשר המולטימדיה עוצבה ע"י סטודנטים מביה"ס לאמנות בקיימברידג', בו למד סיד, על פי העיצובים המקוריים של מייק לאונרד, מי שהיה בעל הבית והתאורן המקורי של הלהקה. לאונרד היה האיש שהמציא את התאורה הפסיכדלית עבור הפלויד, במקור. הארוע מופק ע"י פרוייקט צדקה מקומי המספק שירותים ותרפיה אמנותית לאנשים עם מוגבלות נפשית. משפחת בארט תומכת כספית בארוע. מסתבר שהם באמת הקימו קרן על שמו של סיד, כפי שהבטיחו בעת המכירה הפומבית של חפציו, לפני כשנה. בעמוד הארוע יש קטע שכתבה רוזמרי ברין, אחותו של סיד: "אני נרגשת להיות מעורבת בפרוייקט הזה. סיד, אחי, היה מישהו שעבורו יצירתיות היתה הכרחית כמו נשימה. המוסיקה שלו והציור היו חלק אינטגרלי ממהותו, בלעדיהם הוא לא יכל לתפקד. מאחר ואני מכירה בחשיבות שהיתה למוסיקה ולציור עבור סיד, אני רוצה לעזור לאחרים, שיכולים להנות באותה דרך כמוהו, מהאמנויות - על ידי מתן הזדמנויות למעורבות אקטיבית בתהליך היצירה. סיד היה בוודאי שמח לדעת שהכסף שגייסנו מהמכירה הפומבית של חפציו נתרם למטרה זו. אני מקווה שתצטרפו אלי בתמיכה בפרוייקט זה. זה לא רק תמיכה במספר קטן של אנשים מקופחים, אלא שיפור איכות החיים עבור כולנו. זה מה שסיד היה רוצה." בעמוד גם קישור לביוגרפיה של סיד. אגב, אותו פרוייקט העלה לפני כשנתיים הופעה שנתמכה ע"י רוג'ר ווטרס. מעניין אם ווטרס מעורב גם בארוע הנוכחי. אין הרבה אהבה בינו לבין משפחת בארט, כזכור. תערוכה של סטורם תורגרסון עם עיצובים שלו לפלויד סטורם תורגרסון ממשיך לחלוב את הקשרים שלו עם הפלויד, לעוד תערוכה בה יוצגו העיצובים שעשה ללהקה, במקביל להוצאה מחודשת (הרביעית במספר) של ספרו Mind over Matter על הנושא כנ"ל. התערוכה תתקיים בגלריה בלונדון החל מיום שישי הזה, למשך שבועיים. מי שלא יהיו בלונדון בתקופה, ומעוניינים בכ"ז בנושא, יצטרכו להסתפק בספר.
 

Jason2

New member
אהבתי את ווטרס יותר

שהוא היה מנוכר ובלתי נסבל.
 

RoieL

New member
עוד לא קראתי הכל,

סתם נזכרתי באזכור של HAC בכתבה על סרקזם כנגד חברות תקליטים ב-7 לילות.
 
חשדות קינקס למעוניינים

ריי מספר לתקשורת בימים האחרונים על רצונו לאחד מחדש את הלהקה, והקלטת שירים חדשים אתם. על פי הדיווח בדיילי אקספרס: "אני באמת רוצה לחזור ולעבוד אתם, להקליט שירים חדשים. אחרת, זה סתם יהיה הופעת נוסטלגיה כמו קריוקי. אני ממש שונא להיות אמן סולו, אבל אין לי דרך אחרת להעביר את השירים שלי [כרגע]. הכימיה עדיין חשובה. אני כתבתי עבור הטיפוסים האלו [חברי הלהקה] והיתה להם השפעה על מה שעשיתי. נכון שאני זה שכתב את רוב החומר, אבל הם היו ה"מוזה" שלי, ההשראה. הם היו מי שכתבתי עבורם, ולא יכולתי לעשות זאת אלמלא ידעתי שהם שם." ריי מספר שהוא ביחסים טובים עם כל חברי הלהקה, ומתייעץ עם מיק אייבורי לעיתים קרובות, בנושאים "גדולים". "אנחנו גדלנו ביחד, והוא ציפור זקנה וחכמה". [מיק אייבורי, מתופף הקינקס, הוא ככל הנראה חברו הקרוב ביותר והוותיק ביותר של ריי. יש לו גם תפקיד ניהולי באולפנים שבבעלות הלהקה - צ.] הוא גם בקשר עם פיט קווייף, שלמיטב הבנתי חי כיום בדנמרק. אבל לדבריו קיים עדיין מתח בינו לבין אחיו. "לא דיברתי עם דייב מאז פברואר. זה לא היה עימות קל. מה הבעיה? עניינים משפחתיים. אני רוצה שהוא יבוא לגור איתי. הוא גר איתי קצת לאחר שחלה. אני די אהבתי את זה. ישנתי יותר טוב בלילה כי ידעתי שהוא קרוב אלי." [דייב עבר שבץ קשה לפני שלוש שנים, והחלים מאז חלקית - צ.]. "אני מניח שזה עניין של להיות אח גדול, אבל הוא רוצה ללכת בדרכו. באופן מוזר הוא הכי פחות תקשורתי כלפיי אבל אנחנו מבינים זה את זה כי אנחנו אחים. ויש לי רעיון מחוכם עבורינו. אני לא אספר לו כרגע מה זה, עד שהוא יסכים. יש לי אינסטינקט לגבי מה יתאים לתקליט הבא, ואני יודע שאני יכול לתכנן פרוייקט נהדר - כל עוד הם יעשו מה שאני אומר!". אלבומו החדש של ריי, Working Man's Cafe, יצא לפני מספר שבועות, וקיבל ביקורות חיוביות בעיתונות הבריטית. טרם שמעתי אותו בעצמי. ספר חדש על יצירתו של ריי עומד לראות אור בשבועות הקרובים. המחבר הוא אמריקאי בשם תום קיטס, וכותרת הספר היא Ray Davies: Not Like Everybody Else. נראה שהספר הוא שילוב של ביוגרפיה - המבוססת על ראיונות עם אנשים "מקורבים" לריי - וניתוח של שיריו, אולי תוך השלכה מפה לשם ומשם לפה. המחבר בוחן את יצירתו של ריי לאור התפתחות הרוק בשנות השישים והשבעים, ה"פלישה הבריטית" לארה"ב - המחבר אמריקאי, כאמור - והחידושים שהביא ריי לרוק. לא ברור לי אם זה ספר חדש או רק מהדורת הכיס של ספר שכבר פורסם. יתכן שהמהדורה בכריכה הקשה יצאה לפני מספר חודשים. אני לא שמעתי עליו מקודם, בכל אופן. למותר לציין שנשוא הספר לא שיתף פעולה עם הסופר. ולא פחות מעניין היה לקרוא ביוגרפיה מלאה ואובייקטיבית של ריי - אבל מי יודע אם נזכה לזה. בארכיון ההופעות המקוון של הפילמור-ווסט ניתן לשמוע כמה הופעות של הקינקס משנות השבעים. אני רואה שהוסיפו לשם גם הופעות שלא היו בפילמור. מה שאומר שהארכיון הולך ומתרחב. הם הסדירו את כל זכויות היוצרים? http://concerts.wolfgangsvault.com/dt/the-kinks-concert/20052829-7527.html "
 
קווייף?

הוא היה הבסיסט המקורי של הלהקה. למיטב ידיעתי הוא לא ממש בקו הבריאות - עבר השתלת כליה לפני כמה שנים, ויש עליו מגבלות רפואיות שונות, שלהן השלכה על הופעות וכד' - והוא גם מתגורר בדנמרק, עם משפחתו של אחיו, לאחר שחי שנים בקנדה, ועבר שם גירושים טראומטיים. מצד שני, הוא חבר ילדות של האחים דייויס. הוא גדל בשכנות להם במאזוול היל, ולמד אתם בביה"ס. בשנותיו בלהקה - הוא פרש ב-1968 - הוא היה חברו הקרוב של דייב. לכן הם יעדיפו אותו על פני מי מהבסיסטים המאוחרים, או בסיסט חדש. ככל שהגיל מתקדם, אנשים מנסים להאחז במה שהיה מוכר להם בגילאים צעירים יותר, כולל בני אדם שאותם הכירו אז, ועליהם יכלו לסמוך.
 

Anuerysm

New member
מעניין אותי אם יעשו מזה עניין גרנדיוזי

או שהם יתאחדו באיזה מועדון קטן כמו שטן יירז אפטר עשו
 
הם יתחילו בקטן

אבל העתונות תעלה על זה מהר. ואם הביקורות יהיו חיוביות, תראה אותם מופיעים בארינות (אם בריאותו של קווייף תרשה זאת). יש לזכור שבארה"ב הם מוכרים בעיקר בשל האלבומים שהקליטו בסוף שנות השבעים, ובמהלך שנות השמונים - אלבומי "רוק אצטדיונים", שהצליחו מסחרית, גם אם לא אמנותית. הם הופיעו שם בפני אלפי אנשים, לא במועדונים קטנים. במילים אחרות, בשלב הזה של הקריירה שלהם, זה כבר לא בידיהם. בדומה לזפלינים (100 מיליון אנשים נענו להגרלת הכרטיסים שלהם) ולרולינג סטונס, הביקוש מכתיב את גודל מקום ההופעה. גם פינק פלויד בסירה הזו, כמובן.
 
למעלה