החשדות 17.11.04

../images/Emo124.gif החשדות 17.11.04 ../images/Emo124.gif

....הגליון החדש של MOJO מוקדש, מטבע הדברים, לג'ון פיל, האיש ופועלו. מלבד כתבה ארוכה עליו, וראיון שנערך אתו לפני כמה חודשים, כולל הגליון גם דברי הוקרה מפי מוסיקאים שפיל קידם אותם בתכניותיו, במהלך השנים. ניק מייסון מייצג את הפלויד בגליון, ואומר את הדברים הבאים: "פשוט לא היה מישהו כמוהו ב-40 השנים האחרונות. כל שדרן אחר היה בעל סגנון שידור מלוקק, והתחנף לאמנים חדשים. אבל ג'ון היה שונה. לא היה אכפת לו מהלהקות עצמן - מה שהיה חשוב לו היתה המוסיקה... היתה תחושה שהוא אדם המעורב במוסיקה מהסוג "שלנו"... הוא בא פעם לארוחת ערב. נתתי לו ארטישוקים. הוא לא אהב את הרעיון, וראה בזה סוג של סנוביות..." "הצלחה מסחרית היא בד"כ תוצאה של שילוב בין כשרון ומזל. ג'ון היה מספק את האלמנט של ה"מזל" או לפחות קידום, שאמנים לא היו זוכים בו אחרת. אני חושד שעולם שלם של מוסיקה היה נעלם, אלמלא ג'ון. קשה לראות כעת מאיפה יבוא קידום כזה...". עפ"י הדיווח ב-BRAIN DAMAGE, מייסון ממשיך ומספר על איך סייע פיל לפלויד בראשית דרכם ועל ההקלטות שעשו עבור תכניתו. ניק נזכר בסשן השני שעשו עבור תכניתו של פיל (שנקראה אז TOP GEAR), בדצמבר 1967 "דווח להנהלת ה-BBC שסיד התפרע. הם דרשו לדעת מה קרה, והכניסו אותנו ל"רשימה השחורה" שלהם." אגב, במקום אחר בגליון ערך MOJO רשימה של "20 הסשנס החשובים ביותר" שהוקלטו עבור תכניתו של פיל (מתוך אלפים רבים). הפלויד הם הראשונים ברשימה, עם הסשן הראשון שהקליטו עבורו, בחודש ספטמבר 1967. הגליון כולל גם ביקורת חיובית על ספרו של מייסון, אך על פי BD, המבקר(ת) מלינ(ה) על כך שהספר אינו מתייחס בצורה עמוקה לנושאים שנויים במחלוקת (ראו דיונים קודמים בנושא, כאן בפורום). עוד בגליון: ביקורת (חיובית) על ה-DVD החדש של הסרט "החומה". וזה עוד לא הכל: כפי שדווח ב"חשדות" לפני מספר חודשים, MOJO מתכננים מאמר גדול על מעשיו של בארט בתחילת שנות השבעים. המחבר כבר פנה בבקשה לאוהדים לספק לו מידע, מכיוון שרק מעט מידע קיים על התקופה הזו בחייו של בארט, במקורות הידועים. כעת פונים MOJO ומבקשים מקוראים שיש להם תמונות של בארט מאותן שנים (1971-1975), שישלחו להם אותן. למיטב ידיעתי, מלבד התמונות שצילם מיק רוק, וכמה תמונות שצולמו ע"י ה-MELODY MAKER בשנת 1971, אין תמונות רשמיות של בארט מתקופה זו. .... אלו מכם המעוניינים בעותק של ספרו של מייסון, חתום על ידי המחבר, יכולים לעשות זאת ע"י פיקסוס הטופס הנמצא בכתובת הבאה http://www.brain-damage.co.uk/news/InsideOutOrder.doc לפקס מס' 020 7609 8124 + קידומת (מן הסתם הפקס של משרדו של מייסון). המחיר המלא הוא 65 פאונד: 30 פאונד לספר ו-35 פאונד למשלוח, בשל משקלו הכבד של הספר. הטופס מתייחס לתשלום באמצעות כרטיס אשראי, אך ניתן לפנות באימייל למשרד (הכתובת נמצאת בטופס) ולארגן דרך תשלום אחרת. ... מייסון ממשיך בינתיים בקידום ספרו, שנמכר יפה. הוא הופיע כבר בכמה וכמה תכניות טלוויזיה ורדיו, ובעתונות המודפסת. עתה דווח, שמייסון יופיע גם בתכנית הטלוויזיה היוקרתית LATER עם ג'ולס הולנד (ידידו של גילמור, כזכור). בניגוד לפורמט הרגיל של התכנית, בו האמנים האורחים מנגנים משיריהם ומשוחחים עם הולנד, מייסון לא ינגן אלא רק ישוחח, באריכות, על ספרו. התכנית תשודר ביום ששי הזה ב-BBC2, והסיבה שאני מזכירה את זה היא שהתכנית משודרת לעיתים גם ב-BBC PRIME אצלנו, ולכן יש סיכוי טוב לראות את זה במחוותינו, מתישהו בעתיד. עיקבו אחר הפרסומים בלוח המשדרים. .... ערוץ הטלוויזיה הבריטי CHANNEL 4 מנסה להתחרות באמריקאים, באמצעות יצירת HALL OF FAME למוסיקאים בריטים, בדומה לטקס הקיים בארה"ב מזה שנים, ובו ניתן אות כבוד לאמני רוק. הפורמט הבריטי הוא קצת שונה: הציבור הוא שבוחר את האמנים שיכנסו, כל שנה, ל"היכל התהילה" הבריטי, כאשר כל שנה מוצגים לשיפוט מספר אמנים לבחירה, לפי עשורים (שנות השישים, שבעים, שמונים וכו'). השנה נערך הטקס לראשונה. הפלויד היו מועמדים בקטגוריית "שנות השבעים" אך הלהקה הזוכה היתה להקת קווין - אולי באופן בלתי מפתיע, שכן היא אחת הלהקות הפופולריות ביותר באנגליה מעולם. ... כזכור, הופיע גילמור בחודש ספטמבר בלונדון, במסגרת פסטיבל פנדר, יחד עם גיטריסטים נוספים. DVD של המופע ייצא לאור בחודש אפריל הבא (2005) וההכנסות ממנו יהיו גם הן קודש לקרן נורדוף-רובינס, שארגנה את הפסטיבל. למעשה, מצפים כי ההכנסות מה-DVD יעלו בהרבה על ההכנסות מהמופע עצמו, שהגיעו לכדי 175,000 פאונד.
 

flowerboy69

New member
היום בדיוק קיבלתי...

את החוברת שנתנה לקהל שצפה בהופעה הזו.זו חוברת שבה מסופר על כל אחד מהאומנים המשתתפים ולמה הוא בחר בגיטרה הזו דווקא.יש גם 2 עמודים על גילמור ומסופר עליו באופן כללי.נכתב שם שהוא "אגדת רוק" שהייתה ההשראה לרבים להתחיל ללמוד לנגן... הדיוידי הזה היה צריך לצאת עכשיו לקראת הקריסמס אבל נדחה ל 2005 כמו כל דבר שתמיד נדחה...
 

flowerboy69

New member
צריך לקרוא את זה באתר

brain dameg החוברת נוצרה לפני ההופעה ככה שהיא מספרת בכללי על כל אומן ולא מה שהוא ינגן שם
 
עוד חשדות

הארי ווטרס, בנו של רוג'ר, מנגן קלידים בימים אלו בסיבוב ההופעות הנוכחי של מריאן פיית'פול, באירופה. נראה שפיית'פול הוציאה לאחרונה אלבום, ושהוא לא נמכר טוב (אני אפילו לא שמעתי עליו...) והספקולציות הן שזה יהיה האלבום/סיבוב ההופעות האחרון שלה. בהופעות, פיית'פול מבצעת את השיר Incarceration of a Flower Child, שרוג'ר נתן לה לפני כמה שנים (השיר הופיע באחד מאלבומיה הקודמים, ו-ווטרס מנגן שם בבס). זהו עוד אחד מהשירים הרבים שווטרס כתב על סיד בארט, או בהשראתו. בזמנה, פיית'פול נהגה לספר בראיונות שווטרס כתב את השיר בסוף שנות השישים, אך זה לא מסתדר עם ההגיון. הנחת המומחים היא שהשיר נכתב איפשהו בין 1979-1983, ואני נוטה להסכים. העיתונות הבריטית ממשיכה לעסוק בפלויד. המגזין Classic Rock כולל מאמר קצר על הפלויד שמטרתו להמליץ על אלבומיהם הטובים - בעיני עורכי המגזין - ולהתריע מפני רכישת הגרועים. DSOTM ו-WYWH הם המומלצים, ואומהגומה נתפש כגרוע באלבומי הלהקה. בנוסף, היו עורכי המגזין רוצים לראות DVD רשמי עם הופעות החומה ואנימציות של ג'ראלד סקראף, בנוסף להוצאה רשמית של שירים שלא יצאו מעולם, במיוחד שני השירים האחרונים שבארט כתב ללהקה, Vegetable Man ו-Scream Thy Last Scream. מייסון ממשיך במתן ראיונות לכל ערוץ תקשורת בעולם. בימים אלו, הוא נותן כמה ראיונות לתקשורת הניו-זילנדית. אגב, האתר RWO טוען שבלינק הזה ניתן לצפות בהופעה שנתן מייסון בתכניתו של ג'ולס הולנד, עליה דווח ב"חשדות" הקודמים. צריך Real Player בשביל זה. האם זה עובד? ראיון קצר עם ניק מייסון, מאתר Roger Waters Online, מתורגם בזאת ללא רשות האתר: רוב הספר עוסק בימיה הראשונים של הלהקה. מה עזר לך לזכור את התקופה הזו? האם שמרת תרשומות? מייסון: לא כתבתי יומן, אך נעזרתי בקטעי עתונות, בקלייב מטקאלף [שהיה חבר באחד הגלגולים המוקדמים של הלהקה - ציף] וברוג'ר ווטרס. האם בשלב כלשהו שקלת לבקש מידע מסיד בארט? מייסון: לא. אני בדעה הנחרצת שיש להניח לו לנפשו. האם מי מהבגדים שלבשת בשנת 1967 עדיין קיים במלתחתך? [מייסון נהג ללבוש בגדים פסיכדליים צבעוניים וצעקניים במיוחד - ציף] מייסון: כן, פה ושם. אבל הם לא עולים עליי... בלהקת הרוק של המאפטס, Dr. Teeth and the Electric Mayham, יש מתופף בשם Animal, שלדברי ג'ים הנסון היה מבוסס על ההופעה שלך בסרט "פומפיי".האם זה נכון? מייסון: לא שמעתי על זה מקודם... רעיון נחמד. [הערה: אני דווקא קראתי שדמותו של אנימל היתה מבוססת על קית' מון מ"המי". כמו כן, הבסיסט של Dr. Teeth נקרא "סרג'נט פלויד"; הוא לבש מדי צבא כמו הביטלס בעטיפת סרג'נט פפר - והוא היה וורוד... - ציף] העיתונות התרשמה לטובה מספרך, ונראה שעתה זה "קול" לאהוד את הפלויד. בשנות השבעים נראה שהלהקה איבדה את אמון עיתונות המוסיקה הבריטית. האם הייתם מודעים לכך, והאם ניסיתם לפייס אותם? מייסון: היינו מודעים לכך, ונטינו להתעלם מעיתונות המוסיקה. "פיוס" מעולם לא היתה מילה חזקה באוצר המילים של רוג'ר (ועדיין איננה). ישנם ספרים רבים על הפלויד, אך לקרוא את הסיפורים מפי אחד מחברי הלהקה זה חידוש מרענן. איזה סיפור על הלהקה, מספר אחר עליה, הדהים אותך בחוסר אמינותו? מייסון: אני לא יכול לחשוב על משהו מדהים. רוב הספרים הם לדעתי משעממים, ובנויים מגזרי עיתונות וראיונות מיד שניה. הטוב שביניהם, ללא ספק, הוא ספרו של ניק שאפנר [A Saucerful of Secrets, משנת 1991 - ציף]. האם מתוכננת תערוכה דומה לזו שהיתה בפריז בשנה שעברה? [תערוכה של פריטים של הפלויד, מכל שנות הלהקה - ציף]. מייסון: אולי. זה עולה הרבה כסף לערוך תערוכה כזו, ועבור הלהקה זה קצת "קריפי" במובן מסויים. צריך מישהו מבחוץ שיקח את זה על עצמו. מדוע נגנז הספר של ניק סדג'וויק על הפלויד, משנת 1974? (הספר אמור היה לכלול תמונות לא-מבויימות של הלהקה, שצילמה הצלמת ג'יל פורמנובסקי). האם הספר קיים בצורה גולמית כלשהי? מייסון: נדמה לי שדייב לא אהב אותו, אבל אני לא בטוח, ויכול להיות שהיו חילוקי דעות בין סטורם תורגרסון לבין סדג'וויק. הספר לדעתי היה משעשע ברובו, למרות שהיה מוטה. [הערה: זו הפעם הראשונה ששמעתי על סיפור זה - ציף]. האם התפתית לצרף לספר CD-R עם קטעים של הלהקה שלא יצאו רשמית מעולם, או תמונות נוספות? מייסון: השתמשתי [בספר] בתמונות שלדעתי היו הטובות ביותר, וקטעים מוסיקליים ראוי להוציא בדיסק, הלא כן? מה חשבת כשראית את הספר בצורתו הסופית: העריכה והגימור, העטיפה והעיצוב המעולים, כמו באלבום של הפלויד? מייסון: (חשבתי:) איזה בחור חכם אני... מותם בטרם-עת של סטיב או'רורק [מנהל הלהקה] וניק קיימן [המעבד המוסיקלי] בשנה האחרונה, הם תזכורות לכולנו שאנו בני-תמותה. האם הארועים השפיעו על החלטתך 1. לכתוב את הספר, או 2. לסיים את כתיבת הספר? מייסון: בהחלט. במיוחד [מותו של] סטיב. הספר היה יוצא הרבה יותר טוב אם הייתי יכול להעזר בו בסוף... במיוחד בכל מה שנוגע לעניינים העסקיים של הלהקה. איך היית מעוניין שאנשים יזכרו את הפלויד, לאחר הפעילות רבת-השנים של הלהקה? מייסון: (הייתי מעוניין שיזכרו אותנו בזכות) כמה אלבומים טובים וכמה הופעות טובות, ולעיתים רחוקות בעבור השפעה חיובית על חייו של מאן דהוא.
 

melancholy man

New member
הלינק עובד

והראיון מאוד נחמד, במיוחד נחמד לראות את הפנים של מייסון כשהולנד מראה לו את הקליפ של אמלי משנות השישים, משהו בין שעשוע לזעזוע (כנראה מהבגדים...). אגב, גם אני הייתי בטוח שאנימל נעשה בדמותו של קית' מון.
 

flowerboy69

New member
צריך רק לעדכן...

שאת הספר החתום לא ואני מדגיש-לא מוכנים לשלוח לאירופה למרות מה שנאמר בהתחלה.אני כועס על ה"משרד" של הלהקה.הם לא מוכנים לתת לי מתנת יומולדת ולהחתים לי את גילמור ורייט(אבל כן מוכנים לתת לי עותק חתום אישית רק ליומולדת...).ביקשתי שכשיחתימו אותו(את מיסון) יספרו לו על אהבתי ללהקה ויבקשו כטובה אישית שיחתים לי את השניים האחרים.אני מחכה לתגובה מהם... מתי כבר הם יפתחו את הארון ויוציאו את כל החומר הנדיר לכרישה כמו שירים נדירים הופעות ועוד?כולה מנעול אחד והארון פתוח...:)
 
למעלה