החשדות 2.5.05

../images/Emo124.gif החשדות 2.5.05 ../images/Emo124.gif

והפעם עדכונים: ווטרס והאופרה Ca Ira כפי שדווח בתקשורת ובחשדות קודמים, ווטרס סיים את העבודה על האופרה Ca Ira, לאחר 15 שנות עבודה (הוא התחיל לעבוד על האופרה בשנת 1989, ובאותם ימים הבטיח שהיא תצא שנה אח"כ, ב-1990). חברת סוני מתעתדת להוציא את האופרה באלבום כפול, בחודשי הסתו השנה, בלייבל הקלאסי של החברה. ווטרס אמר שהוא מתכוון להעלות את האופרה על הבמה ברומא, בחודש נובמבר, יחד עם תזמורת סמפונית מלאה, ומקהלות מבוגרים וילדים. הוא הוסיף: "יכול להיות שאנצח על התזמורת... אבל בטח אזדקק לכמה חוסמי-בטא [תרופות הרגעה] לפני כן". במקביל, ווטרס ממשיך לעבוד גם על אלבום הסולו שלו (כבר כ-6 או 7 שנים). האלבום התחיל כאוסף שירים על אהבה, אבל במשך קיבל תפנית פוליטית. ווטרס חי כיום בארה"ב, וכנראה נמצא תחת האשליה שהוא אמריקאי, כי לדבריו שיריו כיום עוסקים בפוליטיקה אמריקאית - החוקה, המוסר וכד'. "זה אותם הדברים שהתעסקתי בהם מאז שהייתי נער, בעצם", הוא טוען. ווטרס אומר שהאלבום עוד רחוק מלהיות מגובש: "אני פשוט זורק צבע לכל כיוון בתקווה שתצא מזה תמונה שלמה", אמר. נראה שהוא מחכה ל"גיבוש" הזה, לפני שישלים את האלבום ויוציא אותו. אפילו עוד מייסון למרות שאולי נמאס לכם, אני מביאה עוד מדבריו של מייסון בתקשורת. ראשית, הראיון שלו באינטרנט האיטלקי. ניתן לצפות בראיון, חינם אין כסף, בפורמט Real" בכתובת הנ"ל. אתם יכולים לבחור בין פס רחב לבין מודם. הראיון, שאורכו שעה, שווה צפיה למרות האיטלקית (השאלות והתשובות תורגמו לשפה זו), ולו בכדי להתרשם ממייסון בתלת-מימד. מייסון נראה קצת עייף, ולא בטוח שהוא הבין או זכר כל הזמן שהראיון מצולם, כי הוא מתנהג בעיקרון כאילו אין שם מצלמה. בין הדברים שאמר:
אלבום הסולו של דייויד גילמור הולך ומתגבש. דייויד שכר שירותיהם של הרבה מוסיקאים המוכרים למייסון ומוערכים על ידו (הוא לא נתן שמות), ולכן הוא מצפה שהאלבום יהיה "נהדר".
האופרה של ווטרס, לדברי ניק, היא "פנטסטית" והוא מקווה שהיא תצא בהקדם (ר' למעלה). מייסון אישר שהוא אכן אכל ארוחת ערב עם ווטרס בניו יורק. השניים נועדו להפגש גם בהופעת האיחוד של Cream בהמשך החודש!!
מייסון נשאל שוב (כמובן) על סיד. הוא חזר על הגרסה הרשמית: סיד בבית, מטופל ע"י משפחתו ומצייר. הוא הוסיף, אבל, שלסיד "נמאס מאוהדים שמתקילים אותו ברחוב ומבקשים ממנו להקים מחדש את הלהקה" ולכן מייסון ביקש מהמאזינים/צופים להניח לו לנפשו. מעניין.
PULSE - ייצא בסתו. מייסון התנצל על ה"איחור של שנתיים בלו"ז המתוכנן", והסביר שהעיכוב נבע מחילוקי דעות בין חברי הלהקה על התוספות שיש להוסיף ל-DVD. כן אישר ניק של-DVD תהיה עטיפה חדשה, אשר עיצב סטורם תורגרסון.
על כתיבת הספר, אומר מייסון שיש הרבה סיפורים שהוא לא הכניס לספר. הצנזורה שהוא הטיל על עצמו נבעה, לדבריו, הן בגלל חברותו עם האחרים עליה הוא רצה לשמור והן בגלל שהוא רוצה שילדיו יוכלו לקרוא את הספר.
פלויד וסרטים: ניק סיפר שהעבודה עם אנטוניוני (על נק' זבריצקי) היתה כבוד גדול אך גם מתסכלת, כי הוא לא השתמש בחומרים שהם הקליטו עבורו, ושהם העריכו כטובים במיוחד. טריוויה חדשה שסיפר מייסון (נדמה לי שלא קראתי אותה בשום מקום קודם) היא שהפלויד היו מעוניניים להלחין פסי קול גם לסרטים Space Odyssey 2001 ו-Clockwork Orange של הבמאי סטנלי קובריק, אך קובריק לא היה מעוניין בהם - או שסטיב או'רורק דרש יותר מדי כסף... ניק גם חזר והכחיש כל קשר בין DSOTM לבין "הקוסם מארץ עוץ". הוא התלוצץ ואמר "תנסו לסנכרן את זה עם "בן חור"... השאלה הזו מדהימה אותי תמיד. למי יש זמן לשבת ולבדוק התאמות כאלו?" אמר. עוד התלוצץ ניק: "אני מבטיח לכם שרוג'ר מעולם לא אמר (בקול דקיק): "אני הקוסם מארץ עוץ, לכו אחרי בדרך הלבנים הצהובות"...".
ניק גם חזר והדגיש שמלבד בארט, האחרים לא ממש לקחו סמים פסיכדליים, ואלו לא היוו השפעה על הלהקה. "הושפענו מהמוסיקה שבאה לפני הפסיכדליה, ה-R'n'B האנגלי - ג'ף בק, Cream, היארדבירדז, אריק קלפטון... דברים כאלו. המוסיקה שלנו התפתחה בגלל האישיות שלנו, ללא קשר לסמים." יחד עם זאת הוא מקבל שנקודת המוצא של הפלויד היתה הפסיכדליה של שנת 1967 [טוב, איך אפשר להכחיש את זה בכלל?].
כבראיונות קודמים, ניק מדגיש שההצלחה של הפלויד גם לא נבעה מקידום עצמם כסלבריטאים. "רוג'נ'רול ברובו מבוסס על אישיות המבצעים, כך הוא משווק. אבל אנחנו היינו מעוניינים בכך שההופעות יהיו משהו אחר, שזה לא יתמקד בנו".
ניק מגן על תקופת פוסט-בארט ותקופת גילמור של הפלויד. הוא אומר שלדעתו High Hopes הוא אחד מ-5 השירים הטובים ביותר של הפלויד.
רוק ופוליטיקה: לדבריו יש רק מעט פוליטיקה באלבומי הפלויד, בעיקר ב-The Wall ו-TFC. הוא אומר שלדעתו יש רק מעט יצירות פוליטיות טובות ברוק, ורובן לא באות מלהקות(?). השינוי העיקרי בא מעשייה, לא מדיבורים. לכן, מייסון מעריך יותר את בונו מאשר את דילן, בנקודה זו. הוא גם חושב שהפלויד יכולים לתרום את חלקם רק בנקודה של גיוס תרומות, ולא בקריאה לפעולה. מייסון נשאל לדעותיו הפוליטיות שלו, ועל כך אמר שלדעתו בוש, בלייר וברלוסקוני הם אנשים מסוכנים ("אני לא יודע מי מהם הכי מסוכן, אפילו").
לדבריו "מעולם לא רציתי לעזוב את הלהקה. אין לי קריירה אלטרנטיבית". הוא גם מוסיף, במרירות מסויימת, שההצלחה לא עשתה אותם לאנשים נחמדים יותר, אלא ההפך.
הוצאתם של קטעים נדירים: מייסון חזר על דברים שאמר בראיונות אחרים, לפיהם הלהקה תבדוק אפשרות לכך, בעתיד הקרוב. לגבי פרוייקט Household Objects אמר ניק שאין שם כלום ששווה שמיעה; הקטעים היחידים שעניינו אותם, שולבו אח"כ בקטעים שהופיעו באלבומים (כגון SOYCD). עוד
הופעות בעתיד: אם הם יופיעו ביחד בעתיד, הוא היה רוצה להופיע במקומות "אקזוטיים" בהם לא הופיע מקודם, כגון דרום אמריקה ומזרח אירופה [והמזרח התיכון??]. בראיון אחר שנתן מייסון לפני כמה ימים, לעיתון מניו ג'רזי, הוא סיפר על כך שאהבתו לספרות החלה עוד בהיותו ילד, ותלמיד בביה"ס, שם הושפע מאוד מהמורים לספרות שהיו לו. הוא גם סיפר שהספר קיבל תפנית לאחר שהחליט לכלול בו תמונות רבות, שכל אחת שווה הרבה מילים. לגבי התפייסות של הפלויד, ציטט מייסון בצחוק משהו שווטרס אמר לו לפני כמה ימים: "אנחנו כן מתפייסים [הביטוי באנגלית הוא "לקבור את הגרזן"] אבל הגרזן נקבר בעורף שלי". מה שמעיד על כך שווטרס (א) חושב שהספר של מייסון אינו הוגן כלפיו ומציג אותו באור שלילי ו-(ב) מקנא בהצלחת הספר. עוד על ספרים ספרו של ג'ון האריס על האלבום Dark Side of the Moon ייצא בסביבות אוגוסט/ספטמבר השנה. זהו ניתוח לעומק של העבודה על היצירה. כפי שווח, סטורם תורגרסון משתף פעולה בכתיבת הספר, ותורם את חלקו לגבי העיצובים. יש לי רושם - אני צריכה עוד לבדוק את זה - שהספר הוא פיתוח של דברים שהאריס כתב עבור Mojo על האלבום, בעבר. בכל מקרה המו"לים מדווחים שהספר כולל ראיונות חדשים עם הנפשות הפועלות והאריס הוא מבקר מכובד, כך שהספר נשמע טוב. ה-DVD של פסטיבל הפנדר כפי שדווח, ה-DVD יוצא לחנויות ממש בימים אלו. גילמור לא רק הופיע בפסטיבל, אלא גם ערך במו ידיו את ה-DVD באולפנו, ה"אסטוריה". על פי הדיווח מ-Brain Damage, ה-DVD יהיה בחנויות באנגליה ואירופה כבר מחר, כך שיש לצפות להגעתו למחוזותינו בעתיד הקרוב.
 
אני תוהה למה!?

המראיינים לא מפנים שאלות למייסון, על השירים שהוא כתב, וכתב כתב מאוד יפה לדעתי, Paintbox, למשל, והאם יש קשר לשיר Summer 68'??? ומי היה/היתה ההשראה בשירים שלו? כל מיני כאלה... הראויונות עמוקים מצד אחד אך זהירים ולא כוללים הכל מצד שני, לדעתי..
 

flowerboy69

New member
הוא כבר בדרך...

הדיוידי החדש-יצא אלי 3 ימים לפני היציאה הרשמית(הזמנתי בהזמנה מוקדמת) בטוח שזה משהו טוב לשם שינוי
 

flowerboy69

New member
ברור אבל...

מי יודע מתי יהיה לי זמן לראות אותו... בינתיים אני יספר שקיבלתי אתמול דיסק נדיר ביותר של הופעה משנת 68!!!והיא נדירה כי היא עדיין עם סיד!!!כולל כבר כניסה שלו לשירים מתוך saucerful!!!יש שם את אסטרונומי ואת the last screame ואת intersteller בגרסה מרשימה במיוחד על ידי סיד...שווה מאוד.
 
אתה בטוח שזה 1968?

כי סיד ניגן עם הפלויד בדיוק 5 הופעות בשנה זו, בחודש ינואר, ואין שום הקלטות ידועות מאותו חודש.
 

flowerboy69

New member
כן

זה כתוב גם באתר הבוטלוגים שלהם.זו הופעה ממועדון הפייפר באיטליה
 
ההופעה ב-Piper Club באיטליה

אכן היתה בשנת 1968, אבל זה היה בחודש אפריל, וסיד כבר לא היה אתם. ראה בארכיון של וורנון פיץ': http://ourworld.compuserve.com/homepages/PFArchives/tourdate.htm#1968 אגב, לאחרונה התגלה פילם של ההופעה הזו, והפלוידולוגים האיטלקיים אפילו כתבו על זה מאמר, שנדמה לי שניתן לקראו ב-Brain Damage (לא קראתי אותו). בכל מקרה, האם הבוטלג הוא טוב? איך המוסיקה?
 

Shakty

New member
איכות הSOUND בבוטלג הזה היא מתחת

לכל ביקורת (בגלל זה אולי קל לטעות ולחשוב ששומעים את בארט שם) לצערי יש מעט מאוד בוטלגים טובים מהופעות של אותם שנים - איכות הצליל פשוט גרועה, אבל מצד שני יש את ה TOP GEAR SESSIONS...אז זה קצת מאזן.
 

flowerboy69

New member
מעניין

באתר כתוב שזה עם בראט ומכיוון שקשה לשמוע שירה אז באמת ששומעים קול דומה אבל לא ממש קראתי על ההסטוריה של ההופעה רק מהאתר ומהדיסק.לגבי האיכות המקרופונים חלשים מאוד איכות המוזיקה לדעתי טובה.יש לי כמה דברים מהשנים 67 ובכולם יש מקרופונים חלשים אבל צליל לא רע
 

Elinor BC

New member
מעכשיו להתנהג הכי יפה שבעולם

ולהיות ילדה 10!! שפוטה(כך כותבים אני מקווה..
) של ההורים!! כדי שהם יתנו לי לטוס לשם ולראות את ההופעה!! אמןןןןן
 

oribarak

New member
בקשר לאופרה

זו אופרה אופרה?כאילו עם זמרות שמנות שצועקות ומנגינה קלאסית? או שזו איכשהו אופרת רוק כזו?
 
זמרות שמנות צועקות +

טנורים בלונדיניים, מקהלות מכל הסוגים, תזמורת סימפונית מלאה, אורות וזיקוקין. אתה מצפה לפחות מזה, מווטרס? האיש שאפילו חומת ברלין קטנה עליו? מי אמר "שגעון גדלות"? מזכיר לי את אותו סיפור, שווטרס סיפר בראיון: ערב אחד הוא הלך לפגוש את REM לאחר שצפה בהופעה שלהם. ווטרס נכנס לחדר ההלבשה, שם התרעננו חברי הלהקה לאחר ההופעה המפרכת, כשהוא מצפה לקבלת פנים הראויה למי שהוא חלק מבית המלכות של הרוק (ציטוט מדבריו). במקום זאת, חברי הלהקה בקושי שמו לב אליו. עודנו מחפש צומי, ווטרס פנה למייקל סטייפ והציג את עצמו. סטייפ תקע בו את עיני הדג שלו, והתחיל לשיר את Dark Globe, אחד משיריו החזקים של בארט (REM הקליטו גרסת כיסוי לשיר). ווטרס הפרנואיד היה בטוח שסטייפ משדר לו: "סיד היה הגאון האמיתי, לא אתה!". והוא אפילו זכר את הקטע הזה, שנים אחר כך. וגם סיפר אותו לתקשורת. מה אנחנו יכולים ללמוד מזה? וזה מזכיר לי: צנעני, מה עם השאלות על Meddle שדיברנו עליהן, במיוחד זו בקשר ל-Fearless? זה המקום להעלותן (בשרשור נפרד).
 

itaikuskus

New member
איזה גבר המייקל סטייפ הזה

ישר בפנים יעני, בלי לדפוק חשבון. מלך.
 
למעלה