החשדות 20.6.04

../images/Emo124.gif החשדות 20.6.04 ../images/Emo124.gif

גילמור בפסטיבל פנדר בימים האחרונים פורסם כי חברת פנדר מתעתדת לערוך פסטיבל לרגל 50 שנה להמצאת הפנדר סטראטוקסטר. המופע ייערך ב-24 לספטמבר בוומבלי ארינה, והכנסותיו יהיו קודש לקרן נורדוף-רובינס, התומכת בתרפיה במוסיקה. במופע ישתתפו מגדולי הגיטריסטים, ביניהם גילמורנו, וכן ג'ו וואלש, האנק מארווין (מה"צלליות", שפרשו מהבמה לא מזמן, לאחר 50 שנות פעילות!), פיל מנזנרה (מרוקסי מיוזיק), פול רודג'רס (מ-free), ג'וני מאר מהסמיתס, גארי מור ועוד. על פי הדיווח, גילמורנו ינגן במופע בגיטרת הסטראט מס' 001, אשר ברשותו. זו אינה, למעשה, גיטרת הסטראט הראשונה שיוצרה (בניגוד לפרסומים), אבל היא בין הראשונות, ובכל זאת, המספר מחייב... ה"אינדיפנדנט" העלה כתבה על הארוע, אותה ניתן לקרוא בלינק. כמו כן, לכשייודעו פרטים נוספים על הארוע, אעדכנכם. אי בהירות לגבי תכניותיו של ווטרס לאחר הפרסום בשבוע שעבר לפיו ווטרס מתכנן סיבוב הופעות ביולי 2005, הופיעו שמועות הפוכות, שמקורן לא ברור (אך יתכן שהן באות ממשרדו של מנהלו של ווטרס, מארק פנוויק), לפיהן אין תכניות לסיבוב הופעות עד 2006, כי ווטרס רוצה לסיים קודם את האופרה Ca Ira ולהופיע אתה ב-2005. בכל מקרה, מדובר בשמועות בלבד, ואין לקחת תאריכים כאלו או אחרים כתאריכים סופיים. הבדחנים בפורומים השונים כבר התחילו להעלות טבלאות הימורים, לגבי התאריכים המשוערים ליציאת האופרה/אלבום הרוק/הופעות Ca Ira/סיבוב ההופעות של ווטרס, כאשר התאריכים המועדפים על חלק מהגולשים הם "2008" וכן "לעולם לא". בינתיים, דווח ששני קטעים מתוך האופרה יושמעו בפסטיבל-קיץ של מוסיקה קלאסית באזור ההאמפטונים בארה"ב. (זהו אזור בו גרים בעונת הקיץ חלק מעשירי ארה"ב, וגם לווטרס - על פי השמועה - יש בית שם). הביצוע יהיה של אמנים מקומיים. כזכור, ווטרס החל לעבוד על האופרה בשנת 1989, כאשר הוא הבטיח שהיא תצא לאור בשנת 1990. על אלבום הרוק שלו הוא עובד מאז 1998 או 1999. האוטוביוגרפיה של מייסון - פרק 78378 פורסמה העטיפה לספרו האוטוביוגרפי של מייסון, עליו דווח ב"חשדות" קודמים. התמונה (ראו למעלה), אשר עוצבה ע"י סטורם תורגרסון, נועדה במקורה לקמפיין פירסומי של הפלויד בסוף שנות התשעים, אך נגנזה מסיבות טכניות. עתה, תופיע על כריכת ספרו של מייסון. אגב, הנשים בתמונה הן אמיתיות, ובגודל טבעי. הכסא, כצפוי, הוא ענק.
 

brotos

New member
זה סוג של הומור פורומים

היו הרבה עילגים שהרגישו צורך עז להגיד, למשל, אירוסמית שולתת, ואז לכתוב שלושה !!!, לשכוח להחזיק את השיפט ואז לכתוב עוד שני 11. זה נהפך למין סמל לעילגות, לצעירות, לפעירות. זה תמיד מתקשר ללהקות בזויות כמו קווין, אירוסמית' ורוני סופרסטאר (שבאמת שולתת!1). אז מעתה, נערי, כשאתה רואה את המשפט: "סקורפיונס שולתת!!!11", תדע שזהו משפט שנכתב בזילזול סארקאסטי. אלה היו 60 שניות על תרבות פורומים.
 

brotos

New member
אבוי

איך אני יוצא מהתסבוכת? טוב, הלהקות טובות, אבל המקום שלהם במרחב התרבותי הוא מקום די בזוי. כדי לסבר את האוזן, אני אתן לך לקרוא את זה.
 
ומה זה מוכיח?

שילדים בני 12 עוד לא גיבשו הבחנה בין טוב ופחות-טוב במוסיקה? (ובלאו הכי, המאמר שקישרת אליו נכתב כפרודיה, שעל הנחותיה ניתן להתווכח). אין דבר כזה מקום "בזוי", במוסיקה. גם אין להקות "בזויות", אלא אם אנו מדברים, נניח, על להקות נאו-נאציות, אנטישמיות או סתם אלימות - אבל אז הן "בזויות" מסיבות אחרות, לא מוסיקליות. למילה "בזוי" אין בכלל מקום, במסגרת שיח מוסיקלי. גם אם להקות מסויימות אינן כוס התה שלנו, או שלדעתנו הן אינן טובות במיוחד, הן עדיין אינן "בזויות", ומגיע לחבריהן כבוד - כמו גם לאוהדיהן.
 

brotos

New member
מה???

כן, המאמר שקישרתי אליו נכתב כפרודיה, מתוך ידיעה כי החברים בפורום מבינים היטב את הניואנס. כולם מבינים את המקום- לא בתור קביעה אובייקטיבית מוחלטת אלא כקביעה של זמן ותרבות- של להקות מסויימות, ובעיקר דרך ההתיחסות אליהם. עכשיו, אפשר להצתדק ולהגיד- אין טובות ולא טובות- מה שאתה אוהב זה מה שטוב. אבל ברור שיש להקות מוערכות יותר, בעלות קהל מעריצים בעל אופי ודרך התייחסות *מסויימת*, ויש גם להקות אחרות, פחות מוערכות, שמקומם במרחב התרבותי שכולנו שייכים אליו, מעצם הכתיבה שלנו כאן בפורום, שנמצאות במקום נמוך יותר. ויש דבר כזה "בזוי", ז'תומרת לא במובן הקלאסי שלו, אלא יותר כמשהו שאנשים קובעי טעם, הוותיקים, המבינים, רוחשים לו בוז. להקות אנטישמיות/אלימות/וכו' הן לא בזויות בעייני, ולו רק בגלל העובדה שמה שהם עושים זה לא פופולרי במיוחד, אלא בא ממקום של אמת, כלומר האמת שלהם. אם יש בן אדם אנטישמי שעושה אלבום מחווה חיהדות- אז זה מעשה בזוי. כבוד? אני אומר מה שאני מרגיש. אם אני רוצה לזלזל, אני אביע זילזול. אני לא צדקן, מה לעשות. נידונתי למחיקות רבות. אבל אני לא אהפוך לבזוי.
 
יש הבחנה, בין הערכה ביקורתית

לאמנים ולהקות, לבין רחישת "בוז" כלפיהם. אבל קודם נלך צעד אחד אחורה: המאמר אליו קישרת לקוח מפורום אחר, שלו הנחות יסוד מסויימות. אלו הנחות שאינן מקובלות עלי, בחלקן, אבל לא נכנס לזה כאן. הנקודה היא שהנחות הקיימות במסגרת דיון במקום אחר, אינן בהכרח ההנחות בבסיס הדיון בפורום הזה: אין להקות "גבוהות" או "נמוכות", ואין להקות שהס מהזכירן. הלאה: כתיבה רצינית על מוסיקה מבוססת בדרך כלל על קריטריונים משותפים לכותבים ולקוראים, להבחנה בין "טוב" ל"רע". אך אין בין זה לבין "בזוי" ולא כלום. אין מוסיקה "בזויה", ומבקרי המוסיקה הרציניים אינם משתמשים במילה כזו. למעשה, אני לא זוכרת מעולם התייחסות למוסיקה כלשהי כ"בזויה", בספרות ועתונות המוסיקה, כאשר זו נעשית בכנות. אתה רשאי לזלזל באמנים שנראים לך לא טובים, אבל זה לא עושה אותם ל"בזויים".
 

brotos

New member
אוי, נו

לא סתם הזכרתי את המילה ~צדקנות~ בתגובה אלייך. אני לא יכול לסבול שיש משהו שידוע לכולם, אבל מתעלמים ממנו, בגלל שאי אפשר להוכיח אותו. את יודעת בדיוק על מה אני מדבר, את יודעת מה ההבדל בין פורום רוק לבין פורום רוק מתקדם. יש פה תרבות שלמה, יש אתוסים, יש מיתוסים יש סטיגמות שעדיין נכונות. מבקרי מוזיקה רציניים? מה זה רציני? שמרן? המבקרים ה"רציניים" לא יכולים לכתוב מה שהם רוצים, לעומת הפורומים, בהם אנשים יכולים לכתוב שפינק פלויד הם אובר-רייטד, או שקווין הם להקה לבני 12, ולכן גם להקה פחות איכותית. והם לא צריכים לחשוש מכל מיני אנשים קטנוניים ואינרסנטיים שיגידו להם שאיכות זה מושג מופשט וסובייקטיבי, פשוט משום שכולם מבינים למה הכוונה. כל הוויכוח הוא טיפשי: שנינו חושבים אותו דבר, אבל אחד כותב מה שהוא חושב, ואחד נזהר מלהגיד את האמת.
 
הממ...

אני לא מבקרת בפורומים שהזכרת, לכן איני מכירה את ההבדלים ביניהם, אם כי אני מניחה שהם קיימים. לגבי התרבות, האתוסים, המיתוסים והסטיגמות - אחת המטרות שלי בפורום הזה הוא להפריך אותן. אני אומרת זאת בריש גלי. איך זה?
יש לי גם הרושם שאתה לא ממש מכיר כתיבה רצינית על מוסיקה, מעבר למה שנכתב בפורומים. זו אינה ביקורת כלפיך - זוהי בעיה כללית בישראל, שנובעת ממגבלות שפה וסיבות תרבותיות אחרות. בדרכי הצנועה, אני מנסה ואנסה לפתוח את הצוהר בפניכם לדעות שונות, ולתפישות המקובלות-יותר בעולם הרחב. לדוגמא, התחלתי לכתוב סקירה גדולה על מה שמוצע ברדיו של ה-BBC אותו ניתן לשמוע אונליין - יש שם אוצר בלום של תכניות - כולל תכניות דוקומנטריות וביקורתיות - על כל דבר ועניין בתחום המוסיקה, כאשר תוכניות אלו מוגשות ע"י מוסיקאים ומבקרים מעולים. כשאגמור את הכתיבה, אעלה את הסקירה לפורום. בדומה, אני מתכננת תרגום של קטעים נבחרים ממאמרים מרכזיים בעתונות המוסיקה, על נושאים שיעניינו, להערכתי, את חברי הפורום. איכות אינה מושג סובייקטיבי, גם אם קשה להגדירה. גבולות הדיון הם, למעשה, השאלה "מהם הקריטריונים לשפיטת איכות" וכן, כמובן, "מי יקבע קריטריונים אלו". לגבי השאלה הראשונה - את זה אני מקווה אולי קצת להבהיר לכם, באמצעות התרגומים הנ"ל. השאלה השניה היא מעבר להיקף הדיון בפורום והיא חלק ממטה-דיון, המתקיים כרגע רק במגדלי-השן (ללא מסקנה ברורה).
 

brotos

New member
אוקיי, אנחנו מתקדמים

על חלק מהדברים את כבר מסכימה איתי, בדרכך המיוחדת... ותעשי טובה, בלי התנשאות קולוניאליסטית-סטייל בנוסח: "בוא אני אראה לכם, תושבי המזרח התיכון הבורים, איך כותבים באנגליה, הארץ הרחוקה והמתורבתת, ביקורת מוזיקה ראויה לשמה". את כזאת דידקטית לפעמים, ציפורה.
 
עזוב קולוניאליזם

לא יזיק לפתוח חלון ולקרוא דברים חדשים, ללמוד ולהשכיל. זה התהליך שאני עברתי, ואני רוצה לחלוק בו אתכם. תרצו - תאכלו. לא תרצו ... ולא קוראים לי ציפורה. ציף יספיק.
 

brotos

New member
אוקיי, אין בעיה

זה סתם דידקטי, זה הכל. עקרונות זה סבבה כל עוד הם לא מתנגשים עם אינטרסים. ובקשר לציפורה- זה נועד להביע מסר כלשהו, את יודעת, זה שם מיושן כזה, של מורה ביסודי.
 

brotos

New member
לא מעניין אותי, את שומעת?

נקרא לך ציפורה המורה, פסדר? וחוצמזה, זה באמת השם שלך. וחוצ-חוצמזה, ציפורה זה שם מאוד יפה. ניחוח פיפטיזי.
 
למעלה