ציףציף1000
New member
../images/Emo124.gif החשדות 30.5.04 ../images/Emo124.gif
ונתחיל בפינתנו הפלויד בעיתונות: הירחון הנחשב Mojo הזמין אצל העיתונאי מארק סטורדי כתבה על סיד בארט, תוך התמקדות בשנות הפעילות המוסיקלית האחרונות שלו, 1971-1973, ובמיוחד על להקתו קצרת-המועד, Stars. כן יכוסו שיתופי הפעולה של בארט עם ג'ק ברוס ועם סטיב טוק (האחרון הוא בגדר שמועה בלבד). העיתונאי מספר, שקשה למצוא כיום חומרים מקוריים על התקופה ועדויות, ולכן הוא פונה לכל מי שיש להם מידע: תמונות, הקלטות, אנשים שנכחו בהופעות, מה שלא יהיה... שיפנו אליו. הוא רומז כי יש עוד הרבה סיפורים על התקופה, שטרם סופרו. למעוניינים, כתובת האי-מייל שלו נמצאת ב-Brain Damage... ועוד על הפלויד בתקשורת: ערוץ 4 של ה-BBC פותח את עונת הקיץ שלו בפרוייקט שאפתני, המתיימר לסקור את תרבות שנות השישים בבריטניה. במסגרת השידורים, שהכותרת שניתנה להם היא Summer in the Sixties, ישודרו סדרות מהתקופה (כולל שידור חוזר של כל פרקי "האסיר"), ועוד הרבה דברים טובים, כאשר המוסיקה של שנות השישים תתפוס כמובן מקום מרכזי. אחת התכניות שתשודר, היא תכנית טלוויזיה שהופקה ע"י טוני פאלמר בשנת 1968 בשם All My Lovin'. בתכנית השתתפו אמנים רבים, ביניהם הנדריקס, ה"מי", זאפה והפלויד, שביצעו שם את Set the Controls. התכנית שודרה בתחילה בשחור/לבן, וכמה חודשים אח"כ בצבע, כאשר הצילומים של הפלויד הועברו דרך פילטר אדום, לשם יצירת אפקט דרמטי הולם. השידור הנוכחי של התכנית יהיה ב-5.6, ויש לקוות שהתכנית תוצא, מתישהו, גם על גבי DVD. הארי ווטרס מצטרף ל-Ozric Tentacles בימים האחרונים נודע שהארי ווטרס, בנו של, הצטרף לסיבוב ההופעות הקרוב של הלהקה הבריטית, באנגליה ובארה"ב, כקלידן. (ראו תמונה. ווטרס הוא מימין). הלהקה קיימת מזה כ-20 שנה, והיא משוייכת לתרבות ה-travellers האנגלית, שהיא מקבילה, בערך, להיפים של שנות השישים. הלהקה הושוותה, לכן, הרבה פעמים ל-grateful dead, בגלל אורח החיים שלה ושל אוהדיה. בשנים האחרונות היא אומצה/אימצה גם את תרבות ה-raves, המקורבת איכשהו לנאו-פסיכדליה, כך שיש חיבור מסויים לפלויד, גם אם עקיף. אמנם זה לא בדיוק כוס התה שלי, אבל אולי זה יעניין כמה מכם. ולבסוף, עדכון על Inside Pink Floyd בעקבות הדיווחים בחשדות הקודמים על המארז שהכינה חברת Classic Rock על הפלויד, העלו בכמה פורומים סקירות על תוכן המארז. כפי שהובטח, מדובר בשני DVD-ים [עם ספר קטן נלווה] הכוללים סקירה ביקורתית של כל אלבומי הפלויד, לפי סדר כרונולוגי (כולל ביקורת על עטיפות האלבומים), ובעצם סקירה הסטורית של תולדות הלהקה. על פי הדיווחים, זוהי סקירה מקיפה מאוד, ראשונה מסוגה. היא מוגשת ע"י 8 אנשים: 3 מבקרי מוסיקה (שאינם מוכרים לי במיוחד), 3 חברי להקת Mostly Autumn, שהם אוהדי הפלויד, מפיק מוסיקה, ומנחה מטעם ההפקה. אף אחד מהשמונה לא עבד עם הפלויד ואינו מכיר אותם אישית. הביקורות מבוססות על טעמם האישי ודעותיהם הפרטיות של השמונה, ועל פי הדיווח, נראה שלעיתים קרובות ממוחזרים מיתוסים ידועים, ומועלות דעות שנויות במחלוקת. זה לכשעצמו לא אומר הרבה לגבי רמת המוצר. יחד עם זאת, ההפקה נעשתה ללא שיתוף פעולה של הלהקה או EMI, ולכן החומרים המצולמים הם בהכרח מוגבלים. על פי הדיווח, נעשה שימוש בפרומואים מוקדמים (כגון "ארנולד ליין") וקטעים מתוך הקליפים שצילמה תחנת הטלוויזיה KQED בשנת 1970 (צילומים שבטעות נקראים לעיתים Fillmore West). אם המארז היה כולל את הקטעים במלואם, הייתי ממליצה על קנייתו, ולו בשביל הנ"ל – שכן חומרים אלו מסתובבים עד היום רק בבוטלגים, ולא יצאו מעולם רשמית. אבל ככל הנראה מדובר בקטעים קצרים בלבד מתוך ההקלטות המלאות. ההפקה השתמשה גם בקטעים מ"פומפיי" ומהתכנית הדוקומנטרית על סיד בארט שהפיק ה-BBC לפני שנתיים (במסגרת Omnibus) ושהוקרנה גם בארץ. אם יהיו עוד עדכונים או ביקורות ממקורות יותר מהימנים, אעלה אותן
ונתחיל בפינתנו הפלויד בעיתונות: הירחון הנחשב Mojo הזמין אצל העיתונאי מארק סטורדי כתבה על סיד בארט, תוך התמקדות בשנות הפעילות המוסיקלית האחרונות שלו, 1971-1973, ובמיוחד על להקתו קצרת-המועד, Stars. כן יכוסו שיתופי הפעולה של בארט עם ג'ק ברוס ועם סטיב טוק (האחרון הוא בגדר שמועה בלבד). העיתונאי מספר, שקשה למצוא כיום חומרים מקוריים על התקופה ועדויות, ולכן הוא פונה לכל מי שיש להם מידע: תמונות, הקלטות, אנשים שנכחו בהופעות, מה שלא יהיה... שיפנו אליו. הוא רומז כי יש עוד הרבה סיפורים על התקופה, שטרם סופרו. למעוניינים, כתובת האי-מייל שלו נמצאת ב-Brain Damage... ועוד על הפלויד בתקשורת: ערוץ 4 של ה-BBC פותח את עונת הקיץ שלו בפרוייקט שאפתני, המתיימר לסקור את תרבות שנות השישים בבריטניה. במסגרת השידורים, שהכותרת שניתנה להם היא Summer in the Sixties, ישודרו סדרות מהתקופה (כולל שידור חוזר של כל פרקי "האסיר"), ועוד הרבה דברים טובים, כאשר המוסיקה של שנות השישים תתפוס כמובן מקום מרכזי. אחת התכניות שתשודר, היא תכנית טלוויזיה שהופקה ע"י טוני פאלמר בשנת 1968 בשם All My Lovin'. בתכנית השתתפו אמנים רבים, ביניהם הנדריקס, ה"מי", זאפה והפלויד, שביצעו שם את Set the Controls. התכנית שודרה בתחילה בשחור/לבן, וכמה חודשים אח"כ בצבע, כאשר הצילומים של הפלויד הועברו דרך פילטר אדום, לשם יצירת אפקט דרמטי הולם. השידור הנוכחי של התכנית יהיה ב-5.6, ויש לקוות שהתכנית תוצא, מתישהו, גם על גבי DVD. הארי ווטרס מצטרף ל-Ozric Tentacles בימים האחרונים נודע שהארי ווטרס, בנו של, הצטרף לסיבוב ההופעות הקרוב של הלהקה הבריטית, באנגליה ובארה"ב, כקלידן. (ראו תמונה. ווטרס הוא מימין). הלהקה קיימת מזה כ-20 שנה, והיא משוייכת לתרבות ה-travellers האנגלית, שהיא מקבילה, בערך, להיפים של שנות השישים. הלהקה הושוותה, לכן, הרבה פעמים ל-grateful dead, בגלל אורח החיים שלה ושל אוהדיה. בשנים האחרונות היא אומצה/אימצה גם את תרבות ה-raves, המקורבת איכשהו לנאו-פסיכדליה, כך שיש חיבור מסויים לפלויד, גם אם עקיף. אמנם זה לא בדיוק כוס התה שלי, אבל אולי זה יעניין כמה מכם. ולבסוף, עדכון על Inside Pink Floyd בעקבות הדיווחים בחשדות הקודמים על המארז שהכינה חברת Classic Rock על הפלויד, העלו בכמה פורומים סקירות על תוכן המארז. כפי שהובטח, מדובר בשני DVD-ים [עם ספר קטן נלווה] הכוללים סקירה ביקורתית של כל אלבומי הפלויד, לפי סדר כרונולוגי (כולל ביקורת על עטיפות האלבומים), ובעצם סקירה הסטורית של תולדות הלהקה. על פי הדיווחים, זוהי סקירה מקיפה מאוד, ראשונה מסוגה. היא מוגשת ע"י 8 אנשים: 3 מבקרי מוסיקה (שאינם מוכרים לי במיוחד), 3 חברי להקת Mostly Autumn, שהם אוהדי הפלויד, מפיק מוסיקה, ומנחה מטעם ההפקה. אף אחד מהשמונה לא עבד עם הפלויד ואינו מכיר אותם אישית. הביקורות מבוססות על טעמם האישי ודעותיהם הפרטיות של השמונה, ועל פי הדיווח, נראה שלעיתים קרובות ממוחזרים מיתוסים ידועים, ומועלות דעות שנויות במחלוקת. זה לכשעצמו לא אומר הרבה לגבי רמת המוצר. יחד עם זאת, ההפקה נעשתה ללא שיתוף פעולה של הלהקה או EMI, ולכן החומרים המצולמים הם בהכרח מוגבלים. על פי הדיווח, נעשה שימוש בפרומואים מוקדמים (כגון "ארנולד ליין") וקטעים מתוך הקליפים שצילמה תחנת הטלוויזיה KQED בשנת 1970 (צילומים שבטעות נקראים לעיתים Fillmore West). אם המארז היה כולל את הקטעים במלואם, הייתי ממליצה על קנייתו, ולו בשביל הנ"ל – שכן חומרים אלו מסתובבים עד היום רק בבוטלגים, ולא יצאו מעולם רשמית. אבל ככל הנראה מדובר בקטעים קצרים בלבד מתוך ההקלטות המלאות. ההפקה השתמשה גם בקטעים מ"פומפיי" ומהתכנית הדוקומנטרית על סיד בארט שהפיק ה-BBC לפני שנתיים (במסגרת Omnibus) ושהוקרנה גם בארץ. אם יהיו עוד עדכונים או ביקורות ממקורות יותר מהימנים, אעלה אותן
