החשדות 30.8.04

תמונת השבוע

"הפינק פלויד נהיו חמישיה עם התווספותו של הזמר-גיטריסט דייויד גילמור בן ה-21. הפלויד אומרים שהתוספת נועדה לשם "חקירה של כלים חדשים והוספת מימדים ניסויים חדשים" למגוון המוסיקלי שלהם. גילמור השתתף בחזרות של הלהקה בשבועות האחרונים, וכעת הוא מקליט עמם". [המקור הוא אחד מעיתוני המוסיקה האנגליים, תחילת 1968] עיתונות המוסיקה היתה באותם ימים בשלהי עידן התמימות שלה. ברוב המקרים, לא ידעו מה הולך בתוך להקות. היו שמועות, אבל העיתונות עדיין נזונה בעיקר מהודעות רשמיות שנשלחו מהנהלת הלהקות והאמנים השונים. וגם העיתונאים המעטים שכן ידעו, לא העיזו לכתוב את האמת, ללא הרשאה. ההנחיה המערכתית היתה להציג להקות כחביבות ובלתי-מזיקות, כבידור להמונים, ואת האמנים כנוחים לבריות ופלקטיים (ראו, לדוגמא, את התדמית הציבורית של הביטלס בשנותיהם הראשונות). כל זה החל להשתנות, בערך בתקופה בה הועלה הדיווח הזה.
 
../images/Emo124.gif החשדות 30.8.04 ../images/Emo124.gif

והפעם: עוד חשדות על רוג'ר ווטרס רוג'ר ווטרס השתתף שלשום בקונצרט צדקה בארה"ב. הקונצרט, שנערך מדי שנה, הוא פרי יוזמתו של דון הנלי, מה"נשרים", ונועד לאיסוף תרומות לקרנות הפועלות למען ילדים. שמו של הקונצרט הוא Huggy Bear, והוא מתקיים כבר 20 שנה. על פי הדיווחים הראשוניים, ווטרס ניגן כמה קטעים מ"החומה" (עוד לא ברור אילו). מלבדו ומלבד הנלי, הופיעה בקונצרט גם סטיבי ניקס מ"פליטווד מק". בינתיים, הסתבר גם ששני השירים שיועלו, על פי ההבטחה, לרשת ביום שישי, לא ייכללו בדיסק שזומם להוציא מייקל מור. הועלו השערות שונות מדוע, כאשר חלק מהספקולציות מדברות על כך שחברת התקליטים של ווטרס סרבה בגלל שאינה רוצה להיות מעורבת עם מור, בשל ההשלכות הפוליטיות של הפרוייקטים שלו. עוד בינתיים: כזכור עומד לצאת באנגליה גליון מיוחד של המגזין Q המוקדש כולו לפלויד. Q הוציאו בעבר מספר גליונות מיוחדים שהוקדשו לאמנים שונים - ביטלס, לד זפלין, דילן ועוד רבים. כעת הם מנצלים את יציאת ספרו של מייסון, לעשיית רווחים קלים. השמועות האחרונות אומרות כי ווטרס רואיין במיוחד עבור הגליון. אשר ייצא לאור ב-23 לספטמבר. ההערכה שלי היא שאם הם ראיינו את ווטרס, הם ראיינו גם את חברי הלהקה האחרים. בהסתמך על הגליון המיוחד על לד זפלין שהפיקו Q, אשר ישנו בידי, הייתי אומרת שהחוברת תהיה ברמה גבוהה (בניגוד לרמתו של המגזין עצמו) ותקיף את כל ההסטוריה של הלהקה. המגזין Q וגליונותיו המיוחדים מיובאים לארץ ע"י סטימצקי, אך לא קל להשיגם. אלו מכם המעוניינים בכך, יתכן ונצטרך לפנות לסטימצקי ולשאול מתי/היכן יהיה ניתן להשיגם. האתר RWO העלה לרשת את ערכת המידע של הסרט "החומה", אשר ניתנה לעיתונאים כאשר הסרט יצא (במסגרת קידום המכירות לסרט). ולשני חשדות שאינם קשורים ישירות לפלויד: הדיווחים בימים האחרונים אומרים שבוב דילן עומד להוציא בחודש הבא את הכרך הראשון (מתוך שלושה) של זכרונותיו. הספר כבר מתואר בסופרלטיבים כאלו ואחרים, ע"י מי שקראו אותו (היינו, המו"ל). לפחות מהדיווחים, זה נשמע מעניין מאוד: דילן, כידוע, לא מתראיין ומעט מאוד ידוע על חייו הפרטיים ועל מה שעבר/עובר בראשו. במקביל, אומרות השמועות שעומדת לצאת גם אנתולוגיה מהודרת עם מילות כל שיריו מאז שנולד ועד אתמול, בערך. ולחשד היום: היום יום הולדתו ה-65 של ג'ון פיל, גדול שדרני הרדיו של ה-BBC (ר' תמונה). פיל נולד כג'ון רייבנסקרופט, בשנת 1939. לאחר שרות חובה בצבא, נסע לארה"ב בשנת 1960, שם עבד כשדרן בכמה תחנות רדיו. היותו אנגלי, בשיא פריחת הביטלמניה, הפכה אותו ל"מומחה" לרוק אנגלי, בעיני המקומיים. הוא חזר לאנגליה בשנת 1967, והצטרף כשדרן לתחנת הרדיון הפירטית "רדיו לונדון", על תקן של מומחה לרוק אמריקאי. מאוחר יותר באותה שנה, חיסלה ממשלת בריטניה את התחנות הפירטיות והקימה את Radio 1 כתחנת פופ לצעירים. פיל הצטרף כשדרן לתחנה, והוא משדר שם עד עצם היום הזה. את שמו ותהילתו קנה פיל כמגלה כשרונות צעירים. בתכניתו השבועית (אח"כ, יומית!) הוא השמיע אמנים ולהקות חדשים, שלא היו מוכרים לקהל הרחב, ושיצירתם היתה לעיתים קרובות מחוץ למיינסטרים. כך, אחראי פיל לגילויים של, בעצם, 99% מהכשרונות הגדולים של הרוק הבריטי, מאז 1967 ועד היום - כולל הפלויד. כל מי שהוא משהו ברוק הבריטי - מהגדולים עד הקטנים - הקליטו sessions ב-BBC בהזמנתו. כל הקלטות הפלויד מה-BBC הן מתוכניתו, גם כן. יותר מכך, פיל אחראי להפצתם וקידומם של ז'אנרים שלמים בקרב הקהל הרחב, מפסיכדליה דרך פרוג, דרך פולק רוק, פאנק, ראגיי ודאנס. ואת כל זה הוא עשה תוך אפס פשרות עם ה"מימסד", והתעקשות לשדר רק מה שמוצא חן בעיניו, ללא התחשבות בלחצים מסחריים, ארגוניים או אחרים. פיל זכה במהלך הקריירה שלו ליותר תארי כבוד, מסוגים שונים, מאשר כל אדם אחר בתעשיית המוסיקה באנגליה. יש לו כמה וכמה תארי-כבוד אקדמיים, מאוניברסיטאות שונות (רשימה מלאה יש באתר ה-BBC), פרסים רבים מעתונות המוסיקה, ולאחרונה קיבל גם תואר כבוד ממלכת אנגליה (OBE). לא מזמן נודע כי בית הוצאה לאור שילם לו מקדמה ע"ס 1.6 מיליון פאונד, כדי שיכתוב את זכרונותיו. והוא עדיין משדר, הן ב-Radio 1 והן ב-Radio 4 (כמדומני). ניתן לשמוע את תכניותיו ברשת, דרך אתר ה-BBC. תגובות? רעיונות? הגיגים? קובלנות?
 

Shakty

New member
אגב PEEL SESSIONS

מומלץ לשמוע את ה PEEL SESSIONS שבארט עשה - אחלה טייקים. שימו לב שיש 2 גרסאות אחת בוטלגית שנקראת PEEL SESSIONS ובה יש 5 טרקים ויש גרסה רשמית שנקראת RADIO ONE שהוא עדיף (8 טרקים) תבלו.
 
תיקון קל

כפי שנכתב ב"חשדות" עוד בתחילת השנה (רמז קל בעובי פיל): שני הדיסקים הם חוקיים - לא בוטלגים. בסוף שנות השמונים (כמדומני) יצאו ה-Peel Sessions עם חמישה קטעים, שהוקלטו בתוכניתו של ג'ון פיל בשנת 1970. בחודש מרץ השנה יצא דיסק חדש, הכולל הן את חמשת הקטעים הנ"ל ועוד שלושה, שהוקלטו בתוכניתו של בוב האריס ב-Radio 1 שנה מאוחר יותר, ב-1971. קטעים אלו נחשבו ל"אבודים", והיו מוכרים רק בבוטלגים. למעשה, גם הדיסק החדש אינו כולל את ההקלטות המקוריות, שכנראה באמת עבדו, אלא העתק שלהן בלבד. בהקלטות של ג'ון פיל השתתפו גם דייויד גילמור (בבס) וג'רי שירלי (תופים). בהקלטות אצל בוב האריס השתתף בסיסט אלמוני, יתכן שגילמור.
 
../images/Emo124.gif עדכון חשדות ומבזק ../images/Emo124.gif

שני השירים שביצע ווטרס בהופעה שלשום היו Mother ו-Comfortably Numb. וחשד היום: הנהלת הפלויד הודיעה שה-DVD של Pulse יצא ב-25 לאוקטובר, דהיינו בעוד פחות מחודשיים. אין עוד רשימת קטעים, אך נמסר שזה יהיה מארז "דלוקס", מה שאומר שזה לא יהיה זול. כ"כ, יש שמועות שייעשה רימאסטר לדיסק של Pulse ויתווספו לו קטעים. אותן שמועות גם מוסיפות, שהחלו מהלכים לעשות רימאסטרינג לכל הקטלוג של הפלויד כולו. הממממ. כל עוד הם יוסיפו קטעי בונוס - קטעים נדירים, השירים האחרונים שבארט הקליט אתם ולא יצאו עוד רשמית, outtakes וכל הקלטות ה-BBC - זה יהיה שווה את ההוצאה. אחרת...
 
שאלה ובקשה

מה הקשר בין השירים שווטרס מתכוון להוציא לבין מייקל מור? והייתי רוצה לשים את הידיים שלי על הגיליון הזה שמוקדש לפינק פלויד, אז אם את מתכוונת לפעול בנדון, count me in. יש מצב להשיג גם את הגיליון על לד זפלין? אולי יש להם את זה באיזה מחסן או משהו, או שזה ישן מדי?
 
תשובות

מייקל מור הוא קולנוען, שהוציא לאחרונה סרט כאילו דוקומנטרי שהשורה התחתונה שלו היא נגד בוש והמלחמה בעירק. הסרט גרם לרעש גדול בארה"ב. ווטרס כנראה אהב את הסרט ואין ספר שהוא מסכים עם מסריו. מור גם מתכנן להוציא דיסק שלא ידוע לי הרבה עליו, חוץ מזה שהוא בא לנצל את המומנטום של הסרט, וממשיך את הקו שלו, לקראת הבחירות הקרובות לנשיאות ארה"ב. ווטרס אמר בראיונות לאחרונה שהוא רוצה לתת את שני השירים לפרוייקט הדיסק של מור, אך כאמור, חברת התקליטים כנראה שמה לו מקל בגלגלים. לגבי הגליונות המיוחדים של Q - אמורה להיות רשימה מלאה באתר שלהם, עם אפשרות להזמין את זה מהם ישירות, אבל העמוד לא נטען לי לגמרי כרגע, ולכן אני לא בטוחה שזו באמת הרשימה המלאה, או רק רשימת הגליונות המיוחדים שעוד ניתן לרכוש. אני מנסה גם לעשות בירורים מול סטימצקי.
 
למעלה