החשדות 5.7.04

../images/Emo124.gif החשדות 5.7.04 ../images/Emo124.gif

עוד על האוטוביוגרפיה של ניק מייסון נראה כי ההוצאה לאור, "ווידנפלד וניקולסון", מתכננים בליץ תקשורתי שלם סביב יציאת הספר. פרטי המתקפה התקשורתית מתגלים, בהדרגה, והם כוללים: - ראיונות עם מייסון בתקשורת, כולל ברדיו ה-BBC (ב-4 ערוצים שונים!!), בתכניות מרכזיות בטלוויזיה, ובעתונים מרכזיים. - פרסום חלק מפרקי הספר במהלך השבועות לפני יציאתו, באחד מהעיתונים הבריטיים הגדולים, ופרסום שני (של פרקים אחרים?) באחד מעתוני המוסיקה המרכזיים. - סיקור נרחב של הספר במגזינים בריטיים, מסוגים שונים. - הופעות אישיות של מייסון בחנויות ספרים, בהן יחתום על ספרו. - מאמרים בעתונות. - ועוד. עוד יכלול הבליץ התקשורתי: - שליחת עותקים של DSOTM, חתומים ע"י מייסון, לקניינים מרכזיים של ההוצאה לאור. - "טיזר" פרסומי הכולל פרסום כמה תמונות מארכיונו של מייסון, ומשקפי-שמש של פינק פלויד (אני רוצה כאלו!). - פרסומים בחנויות ספרים - משלוח מבחר גלויות של פינק פלויד. - פוסטרים, שיעוצבו ע"י סטורם תורגרסון. (זה יהיה מעניין!). - ועוד. סטורם תורגרסון גם עיצב עטיפה חדשה עבור הספר (לא התמונה המופיעה בפרסומים ברשת). תורגרסון עדיין מחלים מהשבץ שתקף אותו בסתו שעבר, אך כנראה הוא מספיק בריא בכדי לעצב את עטיפת הספר - וכן להיות האחראי לעיצוב האמנותי והגרפי של הספר באופן כללי. הספר יהיה בן 360 עמודים, ויכלול 250 תמונות, רבות מהן תמונות נדירות שלא פורסמו מעולם (למשל, התמונה המצורפת לעיל). באתר RWO הועלתה הערכה שנשלחה לעיתונות ע"י ההוצאה לאור (לכו בעקבות הלינק בעמוד). ב"חשדות" הקודמים תרגמתי את הדברים, אך עתה ניתן גם להתרשם ממראה עיניים. נראה מעניין מאוד!. הקטע הבא מתוך הערכה נועד, ככל הנראה, לחנויות מוסיקה: "פינק פלויד הם עדיין שם ש"מוכר", ולהם אוהדים רבים כתמיד. הוצאתו של אלבום האוסף Echoes בחורף 2001/2 .... המשיכה קו זה - האלבום הגיע מיד למקום השני במצעדים הבריטי והאמריקאי, הוכחה נוספת לכך שהפלויד היא אחת הלהקות המצליחות ביותר באופן עקבי ברחבי העולם, ולה מכירות של יותר מ-160 מיליון עותקים. בנוסף לשני שווקים אלו, גם בשווקים אחרים נמכר Echoes בעותקים רבים: צרפת - אלבום פלטינה ומקום שני גרמניה - זהב ומקום ראשון איטליה - פלטינה ומקום ראשון האלבום גם הגיע לאחד משלושת המקומות הראשונים, והיה אלבום פלטינה או זהב במדינות הבאות: אוסטרליה, אוסטריה, בלגיה, ברזיל, קנדה, דנמרק, יוון, הולנד, איסלנד, ישראל, ניו זילנד, נורבגיה, פורטוגל, ספרד, שוודיה ושוויץ. DSOTM לבדו, מכר מעל 30 מיליון עותקים ברחבי העולם, ונשאר במצעד המכירות של בילבורד במשך 14 שנה (אף אלבום לא התקרב להשג זה). בסה"כ האלבום שהה 25 שנה במצעדים עכשוויים ומצעדי קטלוגים. על פי איגוד תעשיית המוסיקה האמריקאי, מכירות "החומה" שוות ערך ל-23 אלבומי פלטינה. הקטלוג של אלבומי הפלויד מוכר עד היום ברחבי העולם כמיליון עותקים לשנה. מכירות בינ"ל היו תמיד אחד המפתחות להצלחת הלהקה. אלבומם האחרון - The Division Bell - הגיע למקום הראשון במצעדי המכירות של 16 מדינות....." אגב, שימו לב שהפרסום כולו מכוון לשוק האנגלי, לא האמריקאי. ההוצאה לאור היא בריטית, וכנראה שאין עוד דיל להוצאת הספר בארה"ב. המחיר הנומינלי של הספר הוא 30 פאונד(!), אבל בהזמנה מראש במקומות כמו אמזון וכד', הוא נמכר כרגע בפחות. מייסון עצמו, בינתיים, השתתף לפני כמה ימים ב"פסטיבל הספיד" בסאסקס, שם נהג באחת המכוניות העתיקות שברשותו.
 

FloyDviR

New member
כל ההכנות האלה לקראת הספר

רק גורמות לי לרצות לקרוא אותו כבר! בטח הוא לא יצא בתרגום לעברית, נכון? (בטח לא בשנה הקרובה) ואני חייב לציין שכל ההמולה התקשורתית שצפויה להיות מגעילה אותי מאוד.
 
למה מגעילה??

זה נורמלי לחלוטין, כאשר מוצא ספר חדש. זה חלק ממה שההוצאה לאור אמורה לעשות, כדי לקדם מכירות. אין כאן גימיקים מכוערים או דברים מפוקפקים כלשהם, ואני לא מוצאת כל פסול בקמפיין כפי שהוא מוצג בפרסומי ההוצאה לאור.
 
עמוד סרוק מהספר

נמצא כאן. (התמונה גדולה מכדי להעלותה כאן). ככל הנראה זה חלק מערכת הפרסום של הספר. אלו תמונות מסיבוב ההופעות שהפלויד עשו בדנמרק, באוגוסט 1967. ראו את התמונה, למעלה משמאל, של רוג'ר וסיד מחייכים!
 
אני בספק.

לסטימצקי יש מונופול דה-פקטו על יבוא ספרים באנגלית. הם מיבאים, כמובן, רק אלפית האחוז ממה שיוצא בחו"ל - בד"כ רבי-מכר, ספרי מתנה (אמנות) או ספרים שלקהל הישראלי עניין בהם (ספרים על יהדות, המזה"ת ופוליטיקה וכו'). סטימצקי הפסיקו לפני שנים רבות ליבא ספרים על מוסיקה פופולרית. פעם היה להם מבחר - היום אין כלום. אני חוששת שאין ברירה - יהיה צריך להזמין. הספר אינו זול - המחיר הנקוב הוא 30 פאונד, ועל זה יש להוסיף דמי משלוח וכד'. אבל באתרי הספרים הגדולים יש מבצעי הנחות וכו', ולכן זה עוד יכול להשתלם. להערכתי, זה יכול לצאת בסביבות ה-200 ש"ח, עם מבצעים ועם דמי המשלוח. מנסיון העבר, עלות יבוא ספר מחו"ל שווה לעלות קניית ספר זר בסטימצקי, ולפעמים אף יותר זולה. כמובן, אלו מכם עם דודה בלונדון, יכולים לנצל את המצב לשם הוזלת העלויות עוד יותר.
 

weird dust

New member
יכול להיות שיש אפשרות זולה יותר

באמזון מי ששם לב באנגליה ובארה"ב זה אותו מחיר רק בהבדל של פאוונד ודולר, דולר עולה 4 שקל וחצי ואילו פאוונד עולה 8 שקל ולכן מי שירצה למצוא דוד בארה"ב או חבר שמטייל שם יוכל למצוא בזול יותר את הספר.
 
לא יילך ..

מכמה סיבות: א. הספר לא יוצא כרגע בארה"ב, אלא רק באנגליה. ב. גם אם הוא היה יוצא בארה"ב, מחירו בדולרים היה שווה למחירו בפאונדס באנגליה. היינו, כ-50 דולר. ג. גם אם דמי המשלוח היו זהים (והם לא), זמן ההמתנה למשלוח היה גדול יותר במשלוח מארה"ב מאשר מאנגליה (את זה אני אומרת מנסיון).
 

weird dust

New member
כמה דברים

באמזון מוכרים מוצרי חשמל נגיד ב300 דולר בארצות הברית ו300 פאוונד באנגליה ברגע שיש לך דוד בארצות הברית שבא לארץ כל כמה זמן אתה מוריד את עיקרון דמי המשלוח הבעיתיים וכרגע הוא יוצא באנגליה אבל די בטוח שישווקו את זה לאמריקה בגלל שגם שם יש מעריצים ואני מנייח שיש שם גם הרבה מעריצים. אני חושב שמי שיוציא את הספר (הוצאה לאור) תרצה להרוויח כמה שיותר כסף על הספר ולכן תשווק אותו לעוד מקומות בעולם.
 
שים לב...

ההוצאה לאור של הספר היא אנגלית. יש לה זכויות להדפיס את הספר ולשווקו רק באנגליה, לא מחוצה לה. לשם כך, מייסון יצטרך לעשות דיל נפרד עם הוצאה לאור אמריקאית. ככה זה עובד. יכול להיות שהספר ייוצא לארה"ב, אבל אז מחירו בדולרים יהיה גבוה בהרבה ממחירו בפאונדים. בשביל מה להזמין מארה"ב, אם יהיה ניתן להזמין יותר בזול מאנגליה? ולדוגמא שנתת: אין כמעט מצב שבו למוצרים מחירים דומים בפאונדים ובדולרים. המחירים הם זהים מהותית, לא נומינלית. היינו, דיסק שעולה באנגליה 11 פאונד, יעלה בארה"ב 18-19 דולר, לא 11 דולר. גם זה לא תמיד נכון, בגלל מדיניות השיווק השונה של חברות באנגליה ובארה"ב, אבל בגדול זה המצב.
 

brotos

New member
מה שכן נכון

זה שמוצרים בארה"ב זולים משמעותית ממוצרים בממלכה המאוחדת. אני מניח שזה קשור למיסוי שונה בשתי המדינות.
 

מורנא007

New member
מיסוי

המס משתנה מסטייט לסטייט בארה"ב, ובין המחוזות בקנדה. למשל בטורונטו יש מס של 7% (של העיר) ומס 8% (של אונטריו), במדינת ניו יורק יש מס של 8%, במרילנד 9% ובאיווה 5%. ככול הידוע לי בדאלוובר אין מס, אבל האזרחים משלמים יותר מס לסטייט מהשכר שלהם. מה שגורם לאנשים לנסוע לקניות בדאלוובר מבולטימור ומפילדלפיה.
 
למעלה