../images/Emo124.gif המדור לחיפוש קרובים אבודים
אחת התכונות המשותפות לכל חסרי המנוח שלנו, היא הנטייה שלהם לשכוח לחלוטין, שלא לומר להדחיק, את קרובי משפחתם היקרים, רגע אחרי שכף רגלם עזבה את העיר.
ג'קו איש המשפחה המסור, שמקדיש את כל מרצו כדי לשמח את אביו, ולגונן על אחיותיו, לא ראה את בנו, את יחידו, אשר אהב, את קימו, למעלה מ-3 שנים. לא רק שלא ראה אותו, אלא שלא העלה את שמו על דל שפתיו ולו פעם אחת, מאז שהאחרון עלה על המטוס לויאטנם.
באותו אופן ממש, גם גשש בלש וויליאמס לא פגש את ביתו הת'ר, כבר 6 שנים, והרי ב-20 בנובמבר חל יום הולדתה ה-19 (נכון לשנת 1999). ומכל התינוקות שהתבגרו בין לילה בעשור, דווקא הת'ר הנ"ל, הגיעה באמת ובתמים לגיל המאפשר עלילה רצינית. האמנז'יה במשפחת וויליאמס היא מחלה תורשתית. כידוע, קרל נטש את אשתו בזכות האמנז'יה, וגם מרי לא ממש זוכרת את קיומם של בנה הבכור סטיב, ובתה הצעירה פאטי, שכיכבו בתחילת שנות ה-80.
ויקטור, אבא שתלטן ביותר בכל מה שנוגע לויקטוריה וניקולס, מפגין ליברליות יוצאת מן הכלל כלפי בנו בן ה-4 אדם, כשלא רק שאינו מתערב בחייו, אלא שאפילו לא טרח לברר לשלומו בשנתיים האחרונות.
נינה, אם מסורה לבנה פיליפ, הכריזה רק לפני שבוע בפני תומס, שפיליפ בן ה-11 הוא האור של חייה. שנתיים לפני הולדת פיליפ, ילדה נינה תינוק נוסף, שנלקח ממנה בדרכי מרמה על ידי רוז דה-וויל הרעה (לימים סאלי ספקטרה), וחרף נסיונותיה של קריקט, לאחד את נינה עם בנה, נינה לא ראתה אותו עוד מעולם. כנראה כדי להתמודד עם הכאב, נינה שכחה לחלוטין מקיומו.
אותה קריקט, לימים כריסטין, אמנם טרם ילדה ילדים ששכחה מקיומם, יחד עם זאת, מאז מותה הטראגי של אימה ג'סיקה, לפני כעשור, כריס לא הזכירה אותה שוב מעולם, כנ"ל גם לגבי אחיה סקוט, שמת 4 שנים אח"כ. ואם זה לא מספיק, לכריס יש אבא ג'ים חי וקיים (שכמעט התחתן עם ניקי), שהתאמצה במשך תקופה ארוכה למצוא, אך מאז שמתו האם והאח, שכחה כריס באותה הזדמנות מהאבא. אגב, אם היא תחליט לחפשו יום אחד, לאחרונה הוא נראה בסיינפלד כמיסטר פיטרמן.
ג'יל דווקא עושה רושם של אחת שזוכרת הרבה אחורה. עובדה שהיא מבכה כל 4 ימים על מותו של פיליפ שהתרחש לפני 23 שנה, ומגוללת בפני כל מי שיסכים להקשיב, את העוול שגרמה לה קתרין באותה תקופה. לאור זאת, קשה להבין מדוע באימה ליז, ובאחיה סנאפר וגרג (שהתחתן עם ניקי), היא אינה מתעניינת כלל ועיקר. בעשור הראשון של הסדרה, אגב, משפחת פוסטר הייתה במרכז הסדרה.
כל הנשכחים לעיל, לפחות זכו לדרוך על אדמת ג'נואה הקדושה. לעומתם, הוריהם (ואחיהם) של בראד, דיאן, ניל ומלקולם, וראיין, לא זכו לעשות כן מעולם. הם לא השתתפו מעולם בחתונות ילדיהם, לא פגשו את בכירי ליבם של ילדיהם האהובים, ולא ממש זכו לגלות מה עלה בגורלם, מרגע שאלה היגרו לג'נואה הרחוקה והקסומה.
ונגעת בנקודה שגם לי תמיד נורא הפריעה. החגיגות והטקסים והמסיבות הם תמיד עם שנים וחצי אנשים. כאילו, מה הבעיה לכבוד פרקים כאלה לגייס כמה עשרות ניצבים כדי שזה באמת ייראה כמו מסיבה? כאילו קצת השתדלות לא תזיק כאן. אפילו שזו אופרת סבון שמצלמים כל יום פרק. אז לתשומת לבם של המפיקים - בארוע הבא נא לדאוג שיהיו קצת יותר אנשים. צ'ארמד, לך בטח יש קשרים אתם. תוכלי לעשות משהו בענין?
