הנה זה בא... בובולוגיה שימושית 1

פ י ו ל ה

New member
../images/Emo124.gifהנה זה בא... בובולוגיה שימושית 1../images/Emo140.gif

שלום לכל החברים והחברות וברוכים הבאים לפינת הבובולוגיה השימושית הראשונה. לפני שנתחיל אני רוצה לומר שחשוב לי שהפינה תהיה סדנא פעילה. מה זה אומר?
זה אומר שהמטרה היא לא להעביר לכם רעיון מסוים ושאתם תקראו ותפרגנו בלבד אלא לעורר שאלות, דיון ומחשבה בנושאים חשובים אשר נוגעים לכולנו, לכל מי שידו קשורה בעיסוק עם ילדים.
זה אומר שאתם מוזמנים ומתבקשים ואנו נשמח לשמוע דעתכם, גם דעות סותרות, תוספות, דוגמאות מנסיונכם וכל מה שאתם מעוניינים לחלוק כדי להעשיר את הדיון בכל פינה. (כאשר מובאים בדרכי נועם כמובן)
זה אומר שמי חש כי הוא "בובולוג" מנוסה או כי יש לו דברים להוסיף על הנאמר, מוזמן ומתבקש לעשות זאת. אני יודעת שאני לא היחידה בפורום שעוסקת בתחום.
זה אומר שמי שיש לו שאלות, בקשות או תהיות לגבי עניין מסוים שעלה או לא עלה מוזמן להעלותן ולתת להם מקום. אחרי שהבהרנו את אופיה המיוחד של הפינה, ניגש לעניין!|
בכדי שיהיה בסיס להמשך אקדיש את הפינה הראשונה לסקירת מהות הבובולוגיה, קלינית וחינוכית וכן אתחיל לדבר על הקשר בין בובולוגיה להצגות ילדים.. (להסרת כל ספק כשאני אומרת "קלינאים" אני מתכוונת לפסיכולוגים, מטפלים באמנות לסוגיהם, עו"ס קליניים וכל מי שמקצועו עוסק בבריאות הנפש של הילד...)
מהי בובולוגיה? תיאוריות בפסיכולוגיה פסיכודינאמיות למינהן עוסקות רבות במושג ההשלכה. המושג התחיל מפרויד (projection) ומשמעותו ייחוס רצונות ורגשות שלנו לאדם אחר באופן בלתי מודע. בעת טיפול במבוגרים, ניתן לדבר איתם על האופן בו הם משליכים רגשותיהם על סביבתם וכך לעזור להם להגיע לתובנות רגשיות ולהתפתח מבחינה חברתית ואישית. עם הילדים המצב מורכב יותר מכיוון שהם אינם מסוגלים לדון ברגשותיהם כפי שמבוגרים יכולים ומעבר לכך, הם אינם מבינים מספיק את רגשותיהם בכדי לעשות זאת. נכון, גם מבוגרים לא תמיד מבינים את רגשותיהם. כעס יכול בקלות להתבלבל עם עצב, אכזבה או קנאה ואפילו הגבול בין שנאה לאהבה יכול להיות דק מאוד לעיתים. ואם לנו קשה, על אחת כמה וכמה קשה המלאכה עבור ילד אשר נמצא בשלבים שונים של התפתחות העצמי שלו, כאשר הבנת העולם החברתי ומקומו בתוכו עודנה חלקית. (על ציר ההתפתחות והמעבר מגילאי הגן לבי"ס וגיל ההתבגרות נדבר בהמשך). קלינאים של הילד משתמשים במשחק ויצירה בכדי לאפשר לילדים להשליך רגשות, מאווים וחוויות פניומיות, לשחרר ולשתף והילדים יכולים להאניש ולהשליך על כל דבר החל מקוביות עץ חלקות, מכוניות, לגו וכל דבר אחר כיד דמיונו של הילד. כך, בעת המשחק מקבל המטפל הצצה לעולמו הפנימי של הילד ויכול להבין היכן נמצאת הבעיה וכיצד לגשת אליה. וכאן נכנסות הבובות. באופן בסיסי מהוות הבובות דבר ראשון כלי להשלכה. אך הן למעשה הרבה יותר מכך. "בובולוגיה" הינה מונח שהגיתי כאשר חיפשתי משהו שייצג עבורי צורך אישי להעניק לבובות התיאטרון ככלי נישה נפרדת בתוך עולם הכלים הקליני והחינוכי שלי, אשר מלא בצעצועים משחקים ויצירות למיניהן.
בובולוגיה קלינית החל מהילדות המוקדמת ועד לבגרות עוברים חברינו הקטנים תהליך חינוך אינטנסיבי של כניסה לחברה (סוציאליזציה) הדורש מהם לעצור את עצמם, להתאפק, לאגור פנימה את כל היצרים הטבעיים שבנו שלא יאה להראות בחברה, להיות מנומסים, קשובים, נעימים, צייתניים והרשימה ממשיכה... דרישות לא פשוטות. דרך הבובה ניתן להגיע לילדים שהתייאשו, שקשה להם להקשיב לכללים מסיבות שונות ואיבדו אמון במערכת, לכל אלה שפוחדים להתנהג שלא כשורה או שכבר רגילים להנזף וגם לילדים שמשהו מציק להם והם פשוט מאוד מתביישים לדבר עליו ולעיתים קרובות אפילו לא יודעים להסביר אותו. החל מגיל 2-3 הילדים כבר מבינים שיש קשר בין המפעיל לבובה, השימוש בהומור, בכישורי הפעלה ומשחק בכדי להאניש גורמים לה להתחבב על הילד, הוא נהנה ומרגיש שהכל בסדר ומתחילה לחלחל המסקנה שמפעיל הבובה הוא "מהחברה הטובים". בכדי לעודד השלכה ניתן לייצר דמות המעוררת הזדהות אצל הילד שלנו. ככל שמבנה הבובה וההפעלה יאפשרו לה להפגין יותר רגש ומגוון תנועתי, הפוטנציאל שלה לעורר הזדהות והשלכה גובר. לאחר שההגנות יורדות, מתפנה מקום גם בשביל דמות המטפל להכנס לתמונה. אך הבובה יכולה לחזור בכל פעם שהילד יתקשה להביע דברים או התנהגויות מול המטפל ויזדקק לדמות מתווכת. כך למשל קרה לי עם ילד שחנכתי שלאחר היכרות ממושכת בינינו ניגש אלי לאחר הפגישה וביקש להסביר לי שהבובה, בה נהגנתי להיעזר רבות, פוחדת. ניגשנו אני והבובה לבירור נוסף עם הילד שבסופו של דבר הביאה אותו להתמודדות מול הפחד המדובר. מעבר להזדהות והשלכה, המפגש עם הבובה מאפשר לילדים לדבר עם ייצור אמפטי שאינו שיפוטי ומאפשר להם להתנהג ולדבר כפי שהם היו רוצים בלי הפחד להינזף על כך. ולשחרר תחושות שהם אינם מרגישים בנוח לשחרר עם מבוגרים או עם בני גילם. בנוסף, היא מהווה כלי אבחון עבור המטפל וכלי לשיתוף עבור הילד. כל זאת מבלי שדיברנו על טיפול המאפשר לילד להפעיל את הבובה בעצמו...
בובולוגיה חינוכית והצגות ילדים דיברתי על הדאגה של המטפל לבריאות נפשו של הילד במקביל לתהליך חינוך לא פשוט. מצד שני, ישנו הצוות החינוכי שתפקידו לדאוג להתפתחותם של חברינו הקטנים להיות אזרחים נעימים, מועילים, ערכיים ומשכילים. משימה חשובה לא פחות. הבובות יכולות לשמש כלי חינוכי המשקף לילדים גבולות ולעזור להם לפתח את ההבנה הרגשית והחברתית, שכפי שהסברתי נמצאת במצב חלקי ובשלבים שונים, תלוי בשכבת הגיל. הבובולוגיה החינוכית עוסקת בהמחשת אירועים ומצבים חברתיים ורגשיים. לעובדים בגנים ובבתי הספר-ניתן להתייעץ עם אנשי החינוך ולפנות לבעיות קיימות ורלוונטיות. למשל בעיה שנתקלתי בה של ילדי גן אשר אינם מבינים את ההשלכות של משחק אגרסיבי עם החברים. יכול להיות מתוך חוסר בגרות רגשית או מתוך לקות חברתית המלווה לעיתים ילדי חינוך מיוחד (גם להם אקדיש פינה מיוחדת כמובן בהמשך). להתמודדות חינוכית עם הבעיה אירגנתי מפגש בובות (בקבוצות קטנות) שהמחיש משחק אלים בין 2 בובות המחקה את המשחק של הילדים. הבובה בכתה, הילדים נשאלו למה ודיברנו על זה. מתי כואב, למה כואב. חשוב לייצר תיקון. אנשי חינוך לא תמיד מראים מה נכון אלא פעמים רבות נתקעים בציון שוב ושוב מה לא עושים בלי להסביר את הרציונאל שמאחורי האיסור. אז חשוב להראות איך כן נכון לשחק ולהדגים גם משחק נכון. כאן נכנסות הצגות הילדים. כמעט לכל הצגת ילדים יש מוסר השכל. אם אתם כותבים הצגה וברצונכם להכניס בה פן חינוכי, המלצתי היא לוודא שההצגה מכילה גם שיקוף של המצב השגוי וגם תיקון שלו - שיקוף של המצב הנכון. גם אם אתם מציגים סיפור קיים, כדאי לבחור סיפור הממחיש את הסיטואציה בהתאם ליכולת ההבנה של גיל קהל היעד, חישבו האם הקהל שלכם יהיה מסוגל לייצר בעצמו הבנה של תיקון ולתרגם את ההבנה הזו לחיי המציאות ואם יש צורך, הוסיפו משלכם להצגה בהתאם. על יכולות ההבנה והצרכים הפסיכו-חינוכיים של ילדים בגיל הרך, גן חובה, בי"ס יסודי ומתבגרים נדבר בפעם הבאה! תודה רבה שקראתם, מקווה שהיה מעניין. מחכה לתגובות, שאלות והתייחסויות :) שלכם,
חמוטל
 

יהבוליק

New member
איזה כיף שהתחיל! ממש מסקרן!

בניין ההשלכה של פרויד- אני יודעת(ואולי טועה) שהשלכה נעשית כמנגנון הגנה. האם זהו משהו חיובי שקורה שילד /מבוגר מבצע השלכה? או שזו איזו התחמקות מהמציאות ובריחה ,ושימוש במעין פיתרון לא ישיר? תמיד זה היה נראה לי משהו שלילי , שמישהו משתמש בהשלכה של רגשותיו על משהו (במקרה שלנו - בובות) במקום להביע מה שאתה מרגיש באמת. ואולי אני טועה? האם דיבור ישר על נושא שווה פחות/יותר מאשר דיבור עקיף -השלכה לבובה בנושא מסויים. בכל מקרה נראה שנעשית עבודה חשובה ושהילדים מגיבים ולומדים איך ומה.. וזה הכי חשוב. שמחה שנפתחה הפינה החשובה הזאת. היא מעוררת מחשבה ומזמינה אותי לחשוב
ותודה על ההשקעה! יהב
 
וואו פיולה, ../images/Emo229.gif ו../images/Emo51.gif

אכן תחום הבובולוגיה שפתחת פה בפנינו מדהים ומרתק! גם אני למדתי תיאטרון בובות ככלי טיפולי וחינוכי וגיליתי שזה עולם ומלואו
אני יכולה לספר מניסיוני, שחוג טיפולי שכזה עשיתי בבי"ס לילדים עם קשיים רגשיים מכיתות א'-ג' וזה חולל אצל רובם נפלאות. מדי שיעור הם היו מכינים בהדרכתי בובות בעצמם (מאופן ההכנה למדתי עליהם ועל הבעיות שלהם המון!) ואח"כ נתתי להם להציג הצגות חופשיות. ילדים חסרי בטחון - פתאום השתחררו, כאלה עם בעיות בבית - הוציאו אותן החוצה והתמודדו ביתר-קלות, ומי שפתאום העיזו לדבר בעזרת הבובות על סמים ועל תופעות של אלימות - דווחו מיד לגורמים המוסמכים.
ילדי תקשורת (PDD, אפסרגר ועוד) - פתאום הביעו רגשות ולמדו מבובות גרב איך מזהים רגשות שונים כשהם מופיעים על הפנים, וכן... ילדים שפשוט לא קיבלו מספיק תשומת לב ואהבה מהוריהם ומוריהם - זכו לכך פעם בשבוע, כאשר הציגו את מה שעל ליבם, וכל הצגה שלהם התקבלה בלי שיפוט או ביקורת, בהכלה אמיתית. בסוף השנתיים שעשיתי את זה - קיבלתי חיבוק חם מהמנהלת, שדיווחה לי על משובים נפלאים שקיבלה על החוג הזה מהמחנכים של הילדים הללו. לצערי, לא המשכתי בעבודה החשובה הזו בביה"ס, בגלל השכר הדל ומעט שעות שבועיות, שפשוט לא השתלם לי כלכלית. היום אני עושה חוג תיאטרון בובות במעון על"ה, לילדים מוגבלים מאד. התאמתי את עצמי לילדים שם, ואני בעצם בכל שבוע מציגה להם הצגות מאולתרות עם בובות מותאמות במיוחד עבורם: המון בובות פרווה, שיחושו אותן פיזית, במגע, מכיון שחלק מהם לא רואים. בובות בצבעים זוהרים ובשחור-לבן, למעטים שרואים רק את הצבעים הללו. כל פעם אני מתרגשת לראות את התגובות השמחות שלהם: ישנם כאלה שמחייכים וצוחקים
וישנם כאלה שגונחים ומשמיעים קולות בתגובה
וישנם כאלה שלא כך ולא כך
, אבל עוקבים בעניין עם העיניים, וישנו אפילו ילד אחד, שאני אוהבת במיוחד, שהוא לא רואה, לא מדבר ולא זז, שמוזן ע"י גסטרו, שמקשיב מרותק וחש כל בובה על בשרו, ומגיב (במאמץ רב!) ע"י הוצאת הלשון שלו!!!
אני חייבת לציין שהתחום הזה לא תמיד קל, אבל נותן ה מ ו ן סיפוק! ממליצה בחום לכל מי שחושב בכיוון ועוד לא העיז!!
 

bobani

New member
את מדהימה

זאת עבודת קודש, מרגישה את מה שאת מרגישה וזה ממלא באושר
 

פ י ו ל ה

New member
וואו נמוש זה נשמע מדהים החוג שלך

אני מאוד מתחברת למה שבובאני אמרה שמרגישים את ההתרגשות שלך מהם דרך הכתיבה!! תודה רה על השיתוף! אני סקרנית לשמוע איך הכרת את הילדים דווקא דרך הבנייה? זה דומה לפרשנות של ציורים? כלומר האפיון שהם נותנים לדמויות וכדומה?
 
../images/Emo51.gif פיולה ובובני!

הילדים האלה באמת מרגשים אותי בכל שבוע מחדש
... ולגבי העניין שהבעת, פיולה, בהכרת הילדים דרך הבניה: 1. רק מהסתכלות על אופן יצירת הבובה של כל אחד, הלבטים, הביטחון, ההחלטות, בחירת הצבעים ודימוי הגוף שבא לידי ביטוי בצורה הסופית של הבובה, אפשר להבין ולקלוט המון! ולא צריך להיות סופר-חכם בשביל זה. (למשל, ילד שזורק בזעם את הבובה שלא סיים, כי היא יצאה לו "דפוקה" ומכוערת, לא כמו שרצה, יכול ללמד על הציפיות הגבוהות מדי שיש לו מעצמו, ועל הנטיה לתסכולים וכו'. ניתן לעזור לו בדבר הזה ממש, ע"י כך שמציעים לו רעיונות אחרים לתקן את הבובה ובכ"ז לאהוב אותה כפי שהיא..) 2. עצם היצירה, כמו באמנויות רבות, פותח לילדים את הפה גם בלי שהם רוצים, והדינמיקה הקבוצתית מחזקת את זה עשרות מונים. (למשל, גם בחוגים שאני עושה אצלי בסטודיו לילדים "רגילים", תוך כדי חדוות היצירה, הילדים מספרים בחופשיות על הורים דכאוניים, על אחים מציקים, על יחסים מעורערים במשפחה, והכל בתמימות ובזרימה... הדבר היפה הוא שהם לפעמים נותנים עצות זה לזה, מקשיבים האחד לצרות השני, וגם מקבלים זויות הסתכלות שונות על מצבם). 3. אחרי שהילדים יוצרים את בובותיהם, הם מציגים אותן לקהל האינטימי של הקבוצה, וכמובן דרך הפה של הבובה יוצא כל מה שמציק להם ומטריד אותם. אגב, אם רוצים לדעת לעומק מה קורה בבית של הילד, אומרים לילד להכין לבובה "בית" עם כל מי שגר שם וזה בכלל סיפור מרתק... יש עוד דברים, אבל זה מה שכרגע מוחי ההעייף והיגע הצליח לדלות
אשמח מאד לשמוע חוויות שלך פיולה, ושלך בובני, ושל מטפלים נוספים. הלואי שנצליח להביא לכאן לפורום את דורית בנדק-חביב, מורתי המקסימה לתחום הטיפולי-חינוכי, שתתרום לנו מעט מידיעותיה העצומות ומניסיונה העשיר, כי היא מעיין מתגבר ושופע בתחום המקסים הזה!
 

פ י ו ל ה

New member
לא רק שאת ממש צודקת נמוש

את גם מזכירה לי למה אני בתחום בכלל :) כמה הוא מקפל בתוכו עולם ומלואו ומעלה לי את המוטיבציה ללכת דווקא לתחום הטיפול באומנויות ולא לקליני הקונבנציונאלי. כל פעם שאני שומעת דברים כאלה, זה רק מראה לי יותר כמה אני מאמינה בזה ופלשבקים מן העבר של סיטואציות דומות שקרו לי עולים וצפים. אני יכולה לומר לך שבדרך כלל בחוויותי האישיות היו באמת יותר דיבורים דרך הבובות אבל כן היה דברים שבחלט מתחברים לי למה שכתבת, כמו מקרה שצרוב בזכרוני שעשיתי מערך של צלליות, אני חושבת שסיפרתי כאן מתישהו ובמהלכו נתתי להם לצייר דמות דמיונית (PDD בני 5) איזו שהם רוצים ועזרתי להם להמיר אותה לצללית. זה היה תהליך שמאוד ריגש אותי, אחר כך הם הציגו את הדמות שלהם ואפיינו אותה וכל התהליך הזה בהחלט היה משהו שמייצג כל ילד ואת העולם שלו... גם עשיתי גם קצת יצירות עם אחד מילדי החונכות שלי ואכן עלו שם דברים.. תודה על ההסברים, זה היה מעניין וגם הארת את עיניי בדברים שכנראה אני יודעת יותר ממה שאני חושבת, שזה תמיד נחמד לגלות :) אם את רוצה לשמוע יותר על חוויותי אני ממליצה לעשות בחיפוש בפורום "פרסי" ושם תגלי את חוויותי ממפגשי הבובות למיניהן.. ותודה גם על שיתוך הפעולה עם הפינה וגם על השיתוף בכלל!
 

פ י ו ל ה

New member
לשאלתה של יהב- השלכה כמנגנון הגנה

יהבוליק קודם כל אני שמחה שמצאת את הדברים מעניינים ומעוררי מחשבה!! לשאלתך, השלכה היא אכן אחד ממנגנוני ההגנה של פרויד אך מנגנוני ההגנה הם אינם בהכרח דבר שלילי. במהלך החיים עוברים עלינו כל מיני דברים נעימים יותר ופחות ולא לכולם אנחנו יכולים להתייחס באופן ישיר, או בגלל שזה כואב/מטריד מדיי או בגלל שלא להכל אנחנו מודעים. אז מנגנוני ההגנה כמו הדחקה, הכחשה, השלכה, התקה וכו' נועדו לשמור עלינו מפני עצמינו ולעזור לנו להתמודד עם המציאות. אם אנחנו נחשוב על כל הדברים המטרידים בעולם באופן ישיר, אנחנו נשתגע. אם תחשבי על כל הדברים הנוראים והסכנות מחוץ לבית, לא תצאי ממנו, את חייבת להכחיש ולהדחיק ואם תציקי לעצמך ותנסי כל הזמן להתמודד עם מה שעובר עלייך בכל רגע נתון, לא תוכלי לחיות, את חייבת להשליך. אלא דברים שאנחנו עושים באופן טבעי בלי לשים לב וחשוב שנמשיך לעשות אותם כחלק מהתמודדות נכונה ומאוזנת. כאשר אנשים משתמשים במנגנוני הגנה מעבר למינון מסוים זה יכול להצביע על בעיה אסקפיסטית או על קושי בהבעה רגשית אבל באופן עקרוני זה משהו שכולנו עושים יום יום באופן טבעי. הטיפול מאפשר לך לשחרר את ההגנות במקום בטוח. על כן מטפלים צריכים להיות חסינים נפשית (וגם אמיצים) כדי לקבל ולהכיל את כל מה שעולה וצף בטיפול. אין כאן עניין של דיבור שווה פחות או יותר אלא רק מה עוזר לנו להביא את האני הפנימי שלנו, זה שאנחנו לא מודעים אליו או זה שקשה לנו לדבר עליו באופן ישיר. אצל ילדים היכולת להבין את העצמי שלהם ואת מה שהם חווים ומרגישים היא עוד חלקית ולכן יש חשיבות רבה יותר למה שהם מעלים באופן לא ישיר. אני מקווה שעניתי :)
 

יהבוליק

New member
הארת לי את העניין ../images/Emo62.gif

ממש תודה. עד עכשיו חשבתי שמנגנוני ההגנה האלה הם משהו שלילי . וכל פעם שזיהיתי אצלי שימוש באחד מהם, התאכזבתי שהשתמשתי בהם, ןלא בדרך הישירה. באמת לפעמים אין ברירה והדרך היחידה להתמודד זה דרכם. ועכשיו אני אתייחס אליהם ב"יתר כבוד" .. כן, הם חשובים ומצילים אותנו.. עכשיו כשהם( המנגנונים) בצד החיובי אצלי- אני יכולה להגיד שאם מוצאים דרך לדר עם הדברים בלי "ממש" לדבר עליהם- זה מבורך.. זה מוציא את מה שצריך לצאת, אבל משאיר אותנו מוגנים מפני מה שנאמר. וואי איזו עבודה חשובה. מעניין אותי לראות את זה קורה במציאות עכשיו אני אצפה לבובולוגה עם עוד יותר ציפיה..
תודה על ההארה
 
חמוטל ../images/Emo24.gifיקרה

איזה יופי של פינה! זה בהחלט יכול להיות שימושי גם לאלו בינינו שלא מטפלים. כדי לפתח מודעות להשפעה של הבובות על הילדים. תודה
 
מרתק מרתק מרתק

אני כרגע לחוצה בזמן. תקופה של סוף שנה בה אני גם מלמדת וגם עורכת מסיבות. אבל כשיגיע החופש אצלול ראש לתוך הבובולוגיה
תודה
 
תודה רבה שכתבת! היה מאד מעניין! מחכה

להמשך בכיליון...... למרות שעיני עייפו מאד היום מהמחשב, לא יכולתי לוותר ולהפסיק לקרוא.....
 

פ י ו ל ה

New member
תודה רבה לכולכן!

אני מאוד מאוד שמחה שתרמתי ושנהנתן מהפינה. אשמח לשמוע איך זה נודע לכן ומה היתן רוצות לשמוע עוד ואיפה להרחיב כדי שאוכל להכין עבורכן פינה תורמת נוספת :)
 
וואווו נהנהתי ....נראה לי שאני צריכה תעודה

דודי הצלחתי לקרוא הככככל כל הכבוד יופי של פינה חכמה
 
כל הכבוד דבושק'ה ../images/Emo47.gif אני גאה ../images/Emo34.gif

בך, אני מתכוון כמובן
את רואה?! כשאת רוצה את יכולה הכללללללללללללל מי גאון של דודי?! מגיעה לך בהחלט תעודה אבל אין אייקון כזה בתפוז אז עד שאני אכין לך קבלי
 
מצטרף לתודות, היה מאוד מאוד מעניין ומרתק

חמוטל היקרה קודם כל תודה על הרעיון המעולה שלך לפינה החדשה ועל ההשקעה הרבה בה
מהקריאה בה רואים ומבינים בהחלט עד כמה היא חשובה לך ועד כמה את חדורת מוטיבצייה ורצון לפתוח דלת לעולם שלא עסקנו בו עד כה וסביר להניח שלרובנו היה עד כה בגדר תעלומה או שמועה בלבד. קודם כל אני מאושר לראות את התגובות מסכים עם כל התשבוחות עליה וכן אני יודע שאחת מהמטרות שלך בכתיבת ופירסום הפינה היא לא על מנת לקבל שבחים ותודות ( חברים, חמי היא עלמה צנועה ) אלא על מנת לעורר דיון, לפתח את הנושאים המובואים בפינה, לשמוע דעות שונות, לענות על שאלות ועוד אבל... עצם ההתעניינות, הרצון והתשוקה של הקוראים לצלוח את המילים הרבות בהנאה גם אם רוב הדברים נשמעים להם בסינית בקריאה הראשונה - זו הצלחה גדולה שלך ועל כך את צריכה לתפוח לעצמך על השכם בגאווה. אני מאמין שבהמשך ומפינה לפינה נוכל כולנו להצטרף אליך ואל נמוש שיש לכן ניסיון בתחום ולהיות פעילים מעבר לתודות והשבחים. עד אז גם תודות ותשבוחות - זה יופישל התחלה ועוד על הפעם הראשונה!!!!!!!!!!!!!!!!! גם אני כבר מחכה לעוד בפינה הבאה
 
למעלה