m i c k e y 15
New member
../images/Emo124.gifלא רק ידידים../images/Emo101.gifפרק 26../images/Emo56.gif
אז בכל הספקתי לסיים הכל ולפרסם את הפרק היומי שחיכתן לו [אני מקווה
] תזכרות מהפרק הקודם: 'דאגי הרגיש צורך לדבר עם מאי על אירועי העבר למרות כל הכאב שהוא הרגיש מזה. דני דיבר איתו והכניס קצת היגיון לראשו. לדני ומיקי היתה שיחה לוהטת באמצעות אסמסים שאחריה מיקי נורא שמחה וגם קצת מעוצבנת עקב טום הנקבה. ג'ולי התחילה לחשוב במייקל בכל המעשים שלו ולא איפשרה למיקי להתקרב אליו בזמן המשימה המשותפת שהייתה להם כקבוצה. אחרי ארוחת הבוקר של הבנים יחד עם ספיר שהצטרפה אליהם הם החליטו לרדת לבריכה.' "אחרי 3 שעות בבריכה יצאתי ללובי לכיוון המעלית. עליתי לחדר שלי וראיתי את מאי, הולכת לקראתי." הפרק הקודם:
פרק 25 פרק 26 "דאגי" מאי קראה לי. "אל תלך ממני, בבקשה" היא הוסיפה. היא התחילה ללכת מהר ולא הספקתי להגיע לחדר שלי. נכנסתי לתוך מין ארון, כנראה של העובדים או משהו. נשכבתי ונשענתי על הדלת. פתאום שמעתי דפיקות וזה לא היה על הדלת, בחלק התחתון של הדלת הייתה זכוכית. אין לי מושג בשביל מה. מאי התחילה לדפוק על הזכוכית כדי שאני אסתובב ואכן הסתובבתי אליה. "דאגי, למה אתה ממשיך לברוח..." היא אמרה לי בקול חנוק דרך הזכוכית. הרגשות שלי התחילו לעלות שוב. התחלתי לחשוב שאולי היא צודקת, אני לא צריך לברוח... אנחנו צריכים לדבר. "אני לא יודע. אני פשוט לא יכול עדיין, התמונה שלך ושל הנרקומן הזה עולים לי בראש והכל חוזר בחזרה. אני מקווה שאת מבינה עד כמה זה קשה לי" אמרתי לה. "אני מתגעגע אליך, זה ברור לי. שלשום הייתי עם בחורה מדהימה, באמת אחלה של בחורה אבל לשנייה לא הפסקתי לחשוב עליך. כמה שהייתי רוצה שתבואי איתנו לטיול הזה, ראיתי את ספיר וטום ואמרתי לעצמי 'אלה יכלו להיות אני ומאי'." הסברתי לה כמה היא חשובה לי. "אלה עדיין יכולים להיות אנחנו, אם תסכים לקבל אותי בחזרה. אין לך מושג כמה לילות בכיתי על כך שאתה לא איתי בחופשה שיכלה להיות מדהימה לשנינו. אני מבינה שמה שעשיתי הייתה טעות, טעות מרה. אני מנסה כל כך לשכוח מזה. אתה לא נתת לי אפילו להסביר מה קרה שם באותו רגע" היא אמרה. "הייתי נסער, לא יכולתי לחשוב על כלום חוץ מהצביטה הזו בלב שהייתה לי באותה שנייה" אמרתי לה והורדתי את ראשי. "דאגי, ברגע שראיתי אותך בדלת אמרתי לעצמי 'אוי לא' ידעתי שתבין את זה כמו שהבנת אל זה לא ככה. ריקי פשוט תפס אותי ומשך אותי אליו... לא היה משהו שיכולתי לעשות, ניסיתי להתנגד תאמין לי, הוא פיתה אותי כל כך הרבה פעמים ולא רציתי להרוס את מה שיש ביני לבינך אבל באמת שלא הייתה לי ברירה באותו רגע." היא אמרה לי והתקרבה לזכוכית עד שיכולתי לראות את ההדים מנשימתה. "תמיד יש ברירה" עניתי לה. "לא דאגי, אין לך מושג כמה כוח יש לו, אני באמת מצטערת דאגי" היא פתחה את כף ידה והניחה אותה על הזכוכית, כאילו מנסה לחדור דרכה כדי לגעת בי. "אני אוהבת אותך" היא אמרה וחיכתה שמשהו יקרה. לא ידעתי מה לעשות, אבל מה שכן ידעתי זה מה שאני מרגיש, מה שנמצא אצלי בלב. הסתכלתי לה בעיניים, ניסיתי לראות מה הן אומרות לי. הן היו כ"כ אמיתיות, דמעות נזלו מהן. התקרבתי לזכוכית והנחתי את ידי במקביל לשלה. נשמעה אנחה מהצד השני. "אני גם אוהב אותך" אמרתי לה, ודמעות החלו לנזול לה. "אל תבכי" חייכתי אליה והיא חייכה אליי בחזרה. "הו דאגי" היא אמרה והתרוממה. התרוממתי גם אני ופתחתי לאט את הדלת. היא עמדה שם מחייכת וטיפה בוכה. "אלה דמעות אושר, שלא תחשוב אחרת" היא אמרה לי. "אני יודע, אני לא מטומטם" צחקתי. "לא אתה לא..." היא חייכה והתקרבה אליי. התקרבתי וחיבקתי אותה. התחבקנו חזק, מנסים לכפות על כל הזמן הזה שלא הינו ביחד, שלא הרגשנו אחד את השני. בזמן שאנחנו חבוקים, ראיתי לפתע את דני, הארי, טום וספיר עומדים מלפניי, מחייכים אליי. הסתכלתי על דני ואמרתי ללא קול 'תודה'. הוא קרץ לי. מאי הסתכלה עליי ואני עליה, לא יכולתי לעצור את עצמי יותר ונישקתי אותה. שמעתי את הבנים ברקע שורקים, הם כל כך ילדותיים. "Get a room!" דני צעק לנו. צחקנו כולם ומאי ניגשה אליהם. "התגעגעתי אליכם" היא חיבקה את טום, דני, הארי וספיר. "גם אני! היית יכולה לפחות ליצור קשר איתי" ספיר אמרה לה. "במצב שהייתי, לא רציתי לדבר עם אף אחד" מאי אמרה לה. "טוב חברים, אני הולך עם הארי לחדר... הוא לא מרגיש טוב" טום אמר לנו. "מה קרה הארי?" שאלה ספיר. "כלום, יש לי כאבי ראש וצמרמורות בכל הגוף... לא משהו מיוחד" הוא ענה. יש לו את הכאבים האלה כבר כמה חודשים, חשבנו שזה וירוס שבא והולך. הוא גם איבד קצת משקל והיה רוב הזמן עייף, והזיע המון ולא רק בגלל החום שיש פה, התחלנו לדאוג לו. "טוב נפגש מחר אני מניח" אמרתי להארי וטום. "לילה טוב כולם" הם אמרו וירדו יחד עם ספיר לקומה שלהם. ------------------------------ יש המשך~
אז בכל הספקתי לסיים הכל ולפרסם את הפרק היומי שחיכתן לו [אני מקווה
