m i c k e y 15
New member
../images/Emo124.gifלא רק ידידים../images/Emo73.gifפרק 25../images/Emo14.gif
תזכורת מהפרק הקודם: 'בתוך לילה אחד בבקתה מייקל עשה במיקי כרצונו ולכך הייתה רק עדה אחת.ג'ולי. מייקל וידא שהיא לא תדבר ואכן כך היא עשתה. ג'ולי נשארה מפוחדת כל הזמן הזה וסופסוף ראתה מי הוא מייקל האמיתי. הם חזרו לאונברסיטה לאחר הטיול של יומיים כשמיקי לא זוכרת כלום מאירועי הלילה שהיה. דני והבנים נשארים עוד כמה ימים באוסטרליה לבלות. דאגי הרגיש משהו בתוכו בקשר למאי ורצה לדבר איתה. רצון זה התממש כאשר מאי קלטה אותו הולך בטיילת וקראה בשמו. דאגי עשה את עצמו לא מעוניין אבל בפנים הוא נקרע. לפחות הוא נתן למאי תקווה:' "מאי, מתי שאני אוכל, מתי שאני אהיה מסוגל לדבר איתך את תדעי, לבנתיים אני פה במלון...וגם את, עוד נדבר" אמרתי לה ונכנסתי למעלית. היא עמדה שם מחוץ למעלית דמעות נזלו לה איך שהדלת נסגרה היא הרימה יד ואמרה ביי. הפרק הקודם:
פרק 24 פרק 25 בזמן שעליתי במעלית הבנתי שאני כן רוצה לראות אותה, את הפנים היפות שלה להיזכר בכל מה שהיא הייתה בשבילי... ללבן את הדברים בינינו אבל הכאב שישאר בי לא יעבור וכל פעם שאני אסתכל עליה אני אזכור אבל אדע שיש בינינו משהו יותר חזק, אני מקווה. "דאגי, מה קרה אתה נראה כמו בתשעה באב..." דני אמר לי כשנכנסתי בדלת עם פנים ארוכות. "כלום, אני פשוט רוצה ללכת לישון אוקי.." אמרתי לו בכעס שכזה. "אתה מוכן לכבות את האור כבר?!" צעקתי עליו, הכל יצא. "ואתה מוכן אולי לספר לי מה עובר עליך? היי, אני מספר לך הכל... אתה יודע שאני פה תמיד..." הוא אמר לי, בא והתיישב לידי, דני הוא באמת מישהו שאם אתם רוצים מישהו לדבר איתו, הוא הבנאדם. "זאת... זאת מאי" אמרתי לו והורדתי ראשי. "מאי? ראית אותה נכון?!" הוא אמר והיה גאה בעצמו שצדק. "כן, צדקת... היא פה, במלון איתנו" אמרתי לו. "אל תתגאה יותר מדיי, אני מדבר פה!" התחלתי לומר לו כשהוא קם ועשה את ריקוד 'אני צודק' שלו, כשהוא כל הריקוד זה הוא מתכופף אחורה טיפה ונוגע לעצמו בפטמות, כמו קוף שלא התפתח כראוי לבנאדם, תמיד ידעתי שהוא קוף. "אוקיי, אני מקשיב" הוא התיישב ועשה פרצוף רציני, לא רואים את זה כל יום. "היא קלטה אותי בטיילת, הלכתי סתם איזה כמה שעות כדי לסדר את הראש שלי, היא קראה לי והסתובבתי אליה היא רצתה לדבר איתי, על מה שקרה, אתה יודע...." סיפרתי לו. "לא...אני לא יודע, מה קרה?" הוא שאל באידיוטיות. "מה מה קרה?!" שאלתי אותו ועשיתי פרצוף. "רגע..." הוא גירד בראשו "רגע... הו! נזכרתי, אתה מתכוון לכל העניין שתפסת את מאי וריקי מתנ..." קטעתי אותו באמצע "כן כן נו! אתה לא חייב להגיד את זה, בכל מקרה אמרתי לה שאני לא ממש רוצה לראות אותה, אבל אפשר לומר ששיקרתי...את מרגיש שאני לא יכול בגלל...לא יודע משהו עוצר אותי" אמרתי לו. "אולי הבחורה מהקזינו?" הוא שאל. "מי? קיה? היא נחמדה והכל, היא לא ממש הבחורה בשבילי, שתבין אני נהנה איתה, מאוד" קרצתי לו. "אבל זה עדיין לא אותו הדבר" המשכתי, קמתי מהמיטה והלכתי לשטוף את פניי. "דאג, אני אומר...תעשה מה שהלב שלך אומר לך לעשות...לך בעקבותיו, זה תמיד נותן את התשובות ואת המעשים הנכונים, גם אם הם לא נראים ככה הם יהיו בסוף הדבר הנכון לעשות" הוא אמר לי, הוא נשמע כמו פסיכולוג, לא ציפיתי. "אז דאגי, עשה את הדבר הנכון" הוא שם את היד שלו על הכתף שלי והושיט לי מגבת. "כן, תודה ראט מן" לחצתי לו את היד ונכנסתי למיטה, הלוואי והיא הייתה לידי פה. "תמיד פה" הוא חייך ונכנס גם הוא למיטה. לפני שהוא נכנס הוא שלח משהו בפלאפון, אני משער למיקי. *במגורים באוניברסיטה- מנקודת מבט של מיקי* *באפ שופ באפ* "מיקייייי קיבלת הודעה!" צעקה לי ג'ולי מתוך החדר. "אני חושבת ששמעתי את זה!" צעקתי לה בחזרה. "טוב אז אני אדבר איתך בקשר לזה מחר? פשוט תתחילי ואח"כ אני אבוא ואסיים..." אמרתי למישהי שאיתי במגמה ונכנסתי לחדר, ישבתי על המיטה וקראתי את ההודעה. "הי מיק, זה אני ראט בוי
אז מה השעה אצלך?" זה היה דני, זה הכינוי שלו, אחד מרבים אחרים שאני והחבר'ה קוראים לו. "עכשיו בערך 10 וחצי בלילה, אצלך?" עניתי לו. "איזה 1 וחצי בלילה, אז מה מעלליך באוניברסיטה?" הוא שאל. "לא הרבה, אתה יודע...לימודים, חסר לי פה קצת אקשן (;" עניתי לו. "אוהו, רוצה שאני אבוא, אני תופס טיסה ראשונה אליך xx" הוא ענה לי. "לא צריך דני D: אתה בחופשה, תהנה קצת" שלחתי. "זאת לא אותה הנאה אם את לא פה, או שאת רוצה להנות בדרך אחרת?" הוא שאל, הרגשתי כאילו בצורה סקסית שכזאת. "מיקי מה נסגר כל ההודעות האלה?" שאלה אותי ג'ולי שניסתה לישון. "אמ, אני ודני מתכתבים, אני אשים על שקט, סורי... לילה טוב מתוקה" אמרתי לה ושמתי על שקט... זה הולך להיות ארוך. "למה אתה רומז בדיוק? ואמ כן" עניתי לו ושמתי פרצוף שובב. "אוהו, אז את במיטה עכשיו?" הוא שאל. "כן, עם גופיה ותחתונים, הזוג שאתה אוהב (;" שלחתי. "that's my girl D: אני גם פה, במיטה...עם הבוקסר שקנית לי" הוא ענה. "לבד...?" שלחתי. "לא לגמרי...יש לי פה מישהו איתי, מישהו שרוצה לצאת לשחק..." הוא שלח. "דנייי יא שובב...אז בוא נוציא אותו..." שלחתי לו בחזרה. "מיקי, אני מצטער, לא יכול, הגן סגור היום לצערי" הוא שלח, לא הבנתי מה קרה. "קרה משהו?" שלחתי לו עוד הודעה. "אני לא יודע איך, אבל התחילה סופת ברקים ורעמים, טום התחיל לפחד, כי ספיר ישנה, אז הוא בא לפה, הוא כזה נקבה לפעמים!" קראתי את ההודעה. "לפעמים?! אני חושבת שתמיד, טוב אולי פעם אחרת? ותגיד לטום שהוא עוד ישלם על זה! P:" שלחתי לו. טום הזה, כמו אישה בלחץ. הלכתי לישון בהרגשה טובה שדיברתי איתו ותיקשרנו כמו פעם, והצלחתי להירדם מיד כשאני חולמת על דני. *בוקר* ---------------------- יש המשך~
תזכורת מהפרק הקודם: 'בתוך לילה אחד בבקתה מייקל עשה במיקי כרצונו ולכך הייתה רק עדה אחת.ג'ולי. מייקל וידא שהיא לא תדבר ואכן כך היא עשתה. ג'ולי נשארה מפוחדת כל הזמן הזה וסופסוף ראתה מי הוא מייקל האמיתי. הם חזרו לאונברסיטה לאחר הטיול של יומיים כשמיקי לא זוכרת כלום מאירועי הלילה שהיה. דני והבנים נשארים עוד כמה ימים באוסטרליה לבלות. דאגי הרגיש משהו בתוכו בקשר למאי ורצה לדבר איתה. רצון זה התממש כאשר מאי קלטה אותו הולך בטיילת וקראה בשמו. דאגי עשה את עצמו לא מעוניין אבל בפנים הוא נקרע. לפחות הוא נתן למאי תקווה:' "מאי, מתי שאני אוכל, מתי שאני אהיה מסוגל לדבר איתך את תדעי, לבנתיים אני פה במלון...וגם את, עוד נדבר" אמרתי לה ונכנסתי למעלית. היא עמדה שם מחוץ למעלית דמעות נזלו לה איך שהדלת נסגרה היא הרימה יד ואמרה ביי. הפרק הקודם:
