מכתב מאמריקה
אמא ואבא היקרים, עברו שלושה חודשים מאז שעזבתי לקולג´ ואני מתנצלת שעדיין לא כתבתי, אבל אתם יודעים איך זה... עכשיו אכתוב הכל, אך לפני שאתם קוראים שבו, אנא, שבו בבקשה ! טוב, אני מסתדרת די טוב. הסדק בגולגולת והמכות שקיבלתי כשקפצתי דרך החלון כשבחדרי פרצה שריפה, כבר נירפאו. בעצם רק שבועיים הייתי בבית חולים ועכשיו אני מסוגלת לראות באופן רגיל. לעיתים כואב ראשי אך גם כאבים אלו הולכים ופוחתים. למזלי, בעת קפיצתי, עבר במקרה במקום העובד בתחנת הדלק הקרובה למעונות והוא זה שהזמין את מכבי האש והאמבולנס. הוא ממש נהדר. הוא ביקר אותי בבית החולים. מאחר ולא היה לי איפה לגור היה יפה מצידו להזמין אותי לגור איתו בדירתו השכורה. אמא, אל תשאלי, התאהבנו. אנחנו מתכוונים להתחתן. עדיין לא קבענו תאריך סופי, אך זה יהיה לפני שהריוני יתחיל לבלוט. כן, אני בהריון ואני בטוחה שאתם נורא שמחים לקראת הנכד הראשון שלכם. בשלב זה עלינו לדחות את נישאוינו, כי לחבר שלי יש איזו דלקת קטנה המונעת ממנו לעבור את בדיקות הדם שחייבים לעשות לפני הנישואין. אני בחוסר זהירותי כנראה נדבקתי ממנו אבל זה יעבור מזריקות הפניצילין שאני מקבלת עכשיו יום יום. אני יודעת שתקבלו אותו למשפחה בזרועות פתוחות. הוא נחמד ואדיב. אמנם חסר השכלה, אך מאוד אמביציוני. למרות שהוא מגזע אחר ומדת אחרת. אני יודעת שהסובלנות שלכם לא תרשה לכם להיות מוטרדים מהעובדה שצבע עורו קצת יותר כהה משלנו. אני בטוחה שתאהבו אותו בדיוק כמוני. הרקע המשפחתי שלו טוב. סיפרו לי שאבא שלו סוחר בנשק מאוד חשוב בכפר באפריקה ממנו הוא בא. עכשיו אחרי הכל אני מוכרחה לציין שלא הייתה שריפה בחדרי, ולא היה לי סדק בגולגולת, אני לא בהריון, אין לי סיפליס וגם לא חבר כושי, אבל קיבלתי בלתי מספיק בהיסטוריה ומספיק בקושי במטמטיקה ורציתי שתראו ציונים אלו בפרספקטיבה הנכונה שלכם באהבה