סוף הסיפור שעדיין בלי שם..

דרדרית

New member
../images/Emo124.gifסוף הסיפור שעדיין בלי שם..

ת'אמת- שכתבתי כבר לפני כמה ימים את ההמשך רק.. לא יכולתי להעלותו לא העזתי להראות רקבזכות התגובות החמות שלכם- מעזה להעלות את הסיפור סיפור ראשון שלי שלא נכתב לילדים.
לכם משפחה נפלאה שפירגנתם ונתתם לי את העוז והאומץ לפרסם גם את הסוף
חגית
 

דרדרית

New member
../images/Emo51.gifלכם../images/Emo24.gif

אבל לא התכוונתי שתבכי - אנימו היקרה ממש לא...
 

vera2

New member
דרדרית אהבתי את המשך הסיפור../images/Emo140.gif

כותבת המשך כי למעשה למעגל אין התחלה ואין סוף וכאן את מדברת על מעגל הדורות והמשכיות. והכי חשוב שלמעשה הסבתא ממשיכה לחיות אצלך בנשמה ובלב. נהדר ולא שיגרתי. תובנה נוספת שאני למדתי מהסיפור :איך ילד רואה את המבוגרים,כאנשים מאוד חזקים ותומכים. מה פתאום דמעה??הלא אמא היא אמא ולא צריכה לפחד.נקודה מאוד מעניינת עם השלכה על כל אחד מאיתנו כאשר אנחנו שואלים את עצמינו איך הילדים (בכל הגילאים) לא מבינים אותנו את הצרכים שלנו.זאת יכולה להיות אחת התשובות מנקודת מבטו של "ילד". דרדרית נהדר מחכה לסיפורים נוספים. יום מאוד נעים לך.
 

דרדרית

New member
ורה'לה../images/Emo24.gifמכל ה../images/Emo23.gif

הצלחת לרגש אותי בתגובתך הנפלאה והחמה. לא, לא חשבתי לכתוב מנקודת המבט של הילד אבל כנראה שאני ילדה ואשאר ילדה לנצח... ורה'לה- העלית נקודות שכלל לא חשבתי עליהם בזמן הכתיבה. תודה לך על ההארות - כן, כנראה שסבתא שלי נשארה אצלי בלב יותר מכפי שאני יכולה או מוכנה להודות ואולי זה בעצם נפלא. לגבי הכתיבה- מקווה להמשיך לכתוב עוד. לאור התגובות החמות- אפרסם
חגית
 
חגיתוש - נהניתי לקרוא ../images/Emo45.gif

יש לך את זה - מקווה לקרוא אותך עוד ועוד...
 

אפי 7

New member
חגיתוש - מרוב סחרור איני זוכרת

אם החמאתי על סוף הסיפור. על מחמאות אפשר לחזור שוב ושוב. בידידות אפי
 
למעלה