להגיע לשיא ברגע הנכון...
התופעה הזו של לתכנן את העונה לרגע אחד, פיק אחד בעונה. היא בדיוק כמו שמיקי אמר, לא תופעה שקשורה רק לאופניים. האולימפיאדה היא הדוגמא הכי טובה לכך. הטענה המרכזית במהלך תחרויות השחייה הייתה, שהשחיינים האמריקאים שרפו את עצמם במבחנים האמריקאים. הם הגיעו לשיא היכולת חודש מוקדם מדי, ולכן באופן יחסי לציפיות התוצאות שלהם מעט נמוכות (וכמובן שהם זכו בפחות מדליות ממה שהם ציפו). לעומתם האוסטרלים, במידה מסוימת הצליחו להגיע בכושר טוב יותר לאולימפיאדה. לגבי בטיני, בטיני כבר שנתיים מככב ומשתלט על סבב הגביע העולמי בדיוק אחרי הטור. בטור הוא עובד בשביל ויראנק (ומשפר את הכושר שלו) ואז בהמבורג, סאן סבסטיאן וציריך הוא פשוט קורע את כולם. השנה הוא פשוט הוסיף מרוץ אחד לתקופה הזו-מרוץ הכביש האולימפי.