ממש לא חשבתי שאתה מטיף.
אם נשמע שאני מבקרת אותך על זה שאתה לא חושב, ממש לא לזה התכוונתי. אם כי במקרה הזה, זו כנראה דוגמה ל"בעיניי המתבונן". האם אני תועה בכך שאני משארת שאנשים לפעמים תוקפים אותך על הדרך החיים שבחרת? מה שגרם במקרה זה להתגוננות יתר? אני לא יכולה להגיד שירדתי לסוף דעתך בכל הנושאים. בעיקר (ועל תתעצבן) כי המושגים שאתה מדבר בהם לא ברורים לי. בסופו של דבר, כשאתה מדריך אנשים, אתה לא נותן להם מערכת מושגים חדשה כדי שיהיו מסוגלים להגיע אליך? זו לא ביקורת, או יציאה נגד דרך החיים שלך, אני רק טוענת שאין סתירה בין שני הדברים. האמת, במקום שאני נמצאת, לפעמים אני נתקלת באימרות נגד רגש ואינטואיציה, ומה שאני תמיד אומרת זה כי רשג ואינטואיציה הם דברים שטבועים בנו, וטוב שכך - הם נותנים לנו לחוש את הכיוון שהנכון גם כשאין לנו את כל המידע הדרוש לקחת החלטה "שיכלית". הרגש לא סותר את המחשבה. הוא קלי חזק מעוד לנתח מידע חלקי. הצעה שלי, תסמחו על תחושות בטן ורגש - גם אם אתם לא מסוגלים לשים את האצבע בצורה מדויקת על המקור שלהם, יש להם מקור ויש להם סיבה. אני כרגע עושה דוקטורט בחקר המוח, ומה שלמדתי עד עכשיו, עד כמה מדהים המוח האנושי, ועד כמה צורך עבודתו שונה מהצורה שבה ענו אוהבים להיתנסח. אם כבר, המוח עצמו לא עובד ע"י בחירת הגדרות וניתוחם, הוא עובר ארבה יותר דומה לאיך שתופסים את האבולוציה. לפחות זו הדוגמה הטובה ביותר שיש לי כרגע. אולי עוד 4 שנים ודיפלומה ביד, אני יצליח לנסח את זה יותר טוב. אבל בסופו של דבר - כנראה, המוח עובד ארבה יותר קרוב לאיך שאתה רואה את הדברים מאשר, לדוגמה, איש מחשבים (גם את זה עשיתי).