../images/Emo124.gif עומסים על מפרק הברך בסקוואט../images/Emo124.gif
המידע מגיע מתוך Review מקיף. SQUATTING KINEMATICS AND KINETICS AND THEIR APPLICATION TO EXERCISE PERFORMANCE BRAD J. SCHOENFELD אני אתייחס רק לחומרים הנוגעים למפרק הברך (מרכיב קינטי בלבד), למרות שהמידע באותו מאמר רחב הרבה יותר. במחקר Sahli, S, Rebai, H, Elleuch, MH, Tabka, Z, and Poumarat, G. Tibiofemoral joint kinetics during squatting with increasing external load. J Sport Rehabil 17: 300–315, 2008. שיא כוח הדחיסה הפועל על מפרק Tibiofemoral נמצא בערכים של 149% ממשקל הגוף בעומסים של 120% ממשקל הגוף בהשוואה ל ערכים של 58% ממשקל הגוף תחת עומסים נמוכים יותר. שיא כוחות גזירה בציר MedioLateral נמצאו בערכים של 46%-8% ממשקל גוף, שיא ערכי כוח גזירה בציר Ant Post נמצאו ערכים של 11%-67% ממשקל גוף, כאשר ערכי עומס חיצוני עולים מ 50% עד 100%. ערך כוח הדחיסה הגבוה ביותר שנמצא במחקרים היה של PowerLifters, אשר התמודדות עם משקלים פי 2.5 ממשקל גופם, ערכים מקסימאלים שנמצאו היו בסביבו 8000N ב 130 מעלות כפיפה (נתון עקבי עם כוח גיד 4 ראשי). הכוחות האלו פוחתים לאיטם בזווית כפיפה של 60 מעלות לערכים של 5500N, בזווית כפיפה של 30 מעלות כוחות הדחיסה מגיעים ל 3500N, כאשר כוח גיד ארבע ראשי יורד בהתאמה ל 2000N. יש לזכור ששיא כוח המתיחה של גיד 4 ראשי, הנו בין 10000N-15000N, כך ששיא כוחות המתיחה על הגיד לא התקרבו לשיא יכולת הרקמה. זאת על פי (Donnelly, DV, Berg, WP, and Fiske, DM. The effect of the direction of gaze on the kinematics of the squat exercise. J Strength Cond Res 20: 145–150, 2006.) שיא כוחות הגזירה על מפרק הברך לרוב מתרחשים ב 60 מעלות כפיפה, כאשר הרצועה המצטלבת הקדמית מספרת כ 86% כוח מתנגד לכוחות גזירה קדמיים, זאת בתגובה להעתקה קדמית של השוקה, ולרוטציות פנימיות בתחילת תהליך הכפיפה. שיא הכוחות הפועלים על הרצועה המצטלבת הקדמית, מתרחשים סביב טווח של 15-30 מעלות כפיפה ולאחר מכן מתאזנים ללא שינוי לאורך התנועה. במחקר שבוצע ע"י Toutoungi et al, כוח השיא שהופעל על ACL הגיע רק ל 6% מיכולת השיא של רצועת ACL לאדם צעיר ובריא. שיא כוחות הגזירה על PCL, מגיעים כאשר המבצע בשיא טווח הכפיפה של הסקוואט. במחקר מסויים שיא כוחות הגזירה על PCL נמצאו ערכים של 73N בזווית של 90%, אך ערכים אלו פחתו בהמשך הכפיפה עד טווח של 120 מעלות. באחד המחקרים Escamilla et al, דווח שהכוחות גזירה בזמן השלב הקונצנטרי גדולים ב 30%-40% בהשוואה לשלב האקצנטרי. גם כאן מציינים החוקרים שזה לא סביר שעומסים בסקוואט המבוצעים ע"י מרבית האוכלוסיה יהיו מספיקים לגרום לפציעה ברקמת PCL תקינה. שיא הכוחות שנמדדו היו 2,222N כאשר מהווים כ 50% מיכולת המקסימאלית של הרקמה אצל אדם צעיר עם ברך בריאה. יתרה מכך יש לזכור שרקמות חיבור אלו בעלות יכולת הסתגלות לעומסים ולכן יורדת הסבירות לפציעה עם העמסה מתגברת והדרגתית. מחקרים מראים שאנשים עם בירכיים בריאות המעמיסים אף עד פי 2 ממשקל גופם, כוח המתיחה על הרצועות המצטלבות - אחורית וקדמית מגיע לערכים של 50% ו 25% (מיכולת השיא של הרקמה) בהתאמה. ע"פ Escamilla, RF, Fleisig, GS, Zheng, N, Lander, JE, Barrentine, SW, Andrews, JR, Bergemann, BW, and Moorman, CT. Effects of technique variations on knee biomechanics during the squat and leg press. Med Sci Sports Exerc 33: 1552–1566, 2001a. Walsh, JC, Quinlan, JF, Stapleton, R, FitzPatrick, DP, and McCormack, D. Three-dimensional motion analysis of the lumbar spine during ‘‘free squat’’ weight lift training. Am J Sports Med 35: 927–932, 2007. יש כאלו הטוענים נגד ביצוע סקוואט מלא: אמנם נכון שכוחות הגזירה עולים עם טווח כפיפה גדול יותר במפרק הברך, אך הכוחות הפועלים על רצועות ACL ו PCL דווקא יורדים! על פי Li, G, DeFrate, LE, Rubash, HE, and Gill, TJ. In vivo kinematics ofthe ACL during weight bearing knee flexion. J Orthop Res 23: 340– 344, 2005. בזווית שמעבר ל 120 מעלות מפרק הברך יחסית יציב, מה שגורם לפחות העתקה קדמית או אחורית של השוקה, ואף פחות רוטציות. זה כנראה נובע מצביטה של חלקה האחורי עליון של השוקה לעומת חלקה האחורי תחתון של עצם הירך. התוצאה הסופית= יותר יציבות מפרקית ויותר תנגודת לעומסים! אולם,מאחר ועומסי הדחיסה עולים בכפיפה עמוקה של מפרק הברך, פוטנציאל הנזק הוא למניסקוסים ולסחוס המפרקי. אין כיום מידע או קווים מנחים (ע"פ מחקרים) בעבור אלו כוחות דחיסה על המניסקוס/סחוס מפרקי פציעה תתרחש. יש גם לא מעט עניין במחקו הקדמי של הקומפלק של הברך (Pattelofemoral joint). שחיקה של הפטלה על אזור חריץ התנועה כנגד בירך יכול לגרום לשלל סיבוכים סחוסיים-שלדיים. באופן כללי לאנשים בריאים אין המלצות להמנע מסקוואט עמוק, אך יש לבחון היטב את היחסים בין מפרק במרך לשאר המפרקים המשתתפים בתנועה. הנאמר מעלה אינו מהווה הנחיות מחליפות לעין בוחנת ומקצועית! תהנו איתי הר-ניר
המידע מגיע מתוך Review מקיף. SQUATTING KINEMATICS AND KINETICS AND THEIR APPLICATION TO EXERCISE PERFORMANCE BRAD J. SCHOENFELD אני אתייחס רק לחומרים הנוגעים למפרק הברך (מרכיב קינטי בלבד), למרות שהמידע באותו מאמר רחב הרבה יותר. במחקר Sahli, S, Rebai, H, Elleuch, MH, Tabka, Z, and Poumarat, G. Tibiofemoral joint kinetics during squatting with increasing external load. J Sport Rehabil 17: 300–315, 2008. שיא כוח הדחיסה הפועל על מפרק Tibiofemoral נמצא בערכים של 149% ממשקל הגוף בעומסים של 120% ממשקל הגוף בהשוואה ל ערכים של 58% ממשקל הגוף תחת עומסים נמוכים יותר. שיא כוחות גזירה בציר MedioLateral נמצאו בערכים של 46%-8% ממשקל גוף, שיא ערכי כוח גזירה בציר Ant Post נמצאו ערכים של 11%-67% ממשקל גוף, כאשר ערכי עומס חיצוני עולים מ 50% עד 100%. ערך כוח הדחיסה הגבוה ביותר שנמצא במחקרים היה של PowerLifters, אשר התמודדות עם משקלים פי 2.5 ממשקל גופם, ערכים מקסימאלים שנמצאו היו בסביבו 8000N ב 130 מעלות כפיפה (נתון עקבי עם כוח גיד 4 ראשי). הכוחות האלו פוחתים לאיטם בזווית כפיפה של 60 מעלות לערכים של 5500N, בזווית כפיפה של 30 מעלות כוחות הדחיסה מגיעים ל 3500N, כאשר כוח גיד ארבע ראשי יורד בהתאמה ל 2000N. יש לזכור ששיא כוח המתיחה של גיד 4 ראשי, הנו בין 10000N-15000N, כך ששיא כוחות המתיחה על הגיד לא התקרבו לשיא יכולת הרקמה. זאת על פי (Donnelly, DV, Berg, WP, and Fiske, DM. The effect of the direction of gaze on the kinematics of the squat exercise. J Strength Cond Res 20: 145–150, 2006.) שיא כוחות הגזירה על מפרק הברך לרוב מתרחשים ב 60 מעלות כפיפה, כאשר הרצועה המצטלבת הקדמית מספרת כ 86% כוח מתנגד לכוחות גזירה קדמיים, זאת בתגובה להעתקה קדמית של השוקה, ולרוטציות פנימיות בתחילת תהליך הכפיפה. שיא הכוחות הפועלים על הרצועה המצטלבת הקדמית, מתרחשים סביב טווח של 15-30 מעלות כפיפה ולאחר מכן מתאזנים ללא שינוי לאורך התנועה. במחקר שבוצע ע"י Toutoungi et al, כוח השיא שהופעל על ACL הגיע רק ל 6% מיכולת השיא של רצועת ACL לאדם צעיר ובריא. שיא כוחות הגזירה על PCL, מגיעים כאשר המבצע בשיא טווח הכפיפה של הסקוואט. במחקר מסויים שיא כוחות הגזירה על PCL נמצאו ערכים של 73N בזווית של 90%, אך ערכים אלו פחתו בהמשך הכפיפה עד טווח של 120 מעלות. באחד המחקרים Escamilla et al, דווח שהכוחות גזירה בזמן השלב הקונצנטרי גדולים ב 30%-40% בהשוואה לשלב האקצנטרי. גם כאן מציינים החוקרים שזה לא סביר שעומסים בסקוואט המבוצעים ע"י מרבית האוכלוסיה יהיו מספיקים לגרום לפציעה ברקמת PCL תקינה. שיא הכוחות שנמדדו היו 2,222N כאשר מהווים כ 50% מיכולת המקסימאלית של הרקמה אצל אדם צעיר עם ברך בריאה. יתרה מכך יש לזכור שרקמות חיבור אלו בעלות יכולת הסתגלות לעומסים ולכן יורדת הסבירות לפציעה עם העמסה מתגברת והדרגתית. מחקרים מראים שאנשים עם בירכיים בריאות המעמיסים אף עד פי 2 ממשקל גופם, כוח המתיחה על הרצועות המצטלבות - אחורית וקדמית מגיע לערכים של 50% ו 25% (מיכולת השיא של הרקמה) בהתאמה. ע"פ Escamilla, RF, Fleisig, GS, Zheng, N, Lander, JE, Barrentine, SW, Andrews, JR, Bergemann, BW, and Moorman, CT. Effects of technique variations on knee biomechanics during the squat and leg press. Med Sci Sports Exerc 33: 1552–1566, 2001a. Walsh, JC, Quinlan, JF, Stapleton, R, FitzPatrick, DP, and McCormack, D. Three-dimensional motion analysis of the lumbar spine during ‘‘free squat’’ weight lift training. Am J Sports Med 35: 927–932, 2007. יש כאלו הטוענים נגד ביצוע סקוואט מלא: אמנם נכון שכוחות הגזירה עולים עם טווח כפיפה גדול יותר במפרק הברך, אך הכוחות הפועלים על רצועות ACL ו PCL דווקא יורדים! על פי Li, G, DeFrate, LE, Rubash, HE, and Gill, TJ. In vivo kinematics ofthe ACL during weight bearing knee flexion. J Orthop Res 23: 340– 344, 2005. בזווית שמעבר ל 120 מעלות מפרק הברך יחסית יציב, מה שגורם לפחות העתקה קדמית או אחורית של השוקה, ואף פחות רוטציות. זה כנראה נובע מצביטה של חלקה האחורי עליון של השוקה לעומת חלקה האחורי תחתון של עצם הירך. התוצאה הסופית= יותר יציבות מפרקית ויותר תנגודת לעומסים! אולם,מאחר ועומסי הדחיסה עולים בכפיפה עמוקה של מפרק הברך, פוטנציאל הנזק הוא למניסקוסים ולסחוס המפרקי. אין כיום מידע או קווים מנחים (ע"פ מחקרים) בעבור אלו כוחות דחיסה על המניסקוס/סחוס מפרקי פציעה תתרחש. יש גם לא מעט עניין במחקו הקדמי של הקומפלק של הברך (Pattelofemoral joint). שחיקה של הפטלה על אזור חריץ התנועה כנגד בירך יכול לגרום לשלל סיבוכים סחוסיים-שלדיים. באופן כללי לאנשים בריאים אין המלצות להמנע מסקוואט עמוק, אך יש לבחון היטב את היחסים בין מפרק במרך לשאר המפרקים המשתתפים בתנועה. הנאמר מעלה אינו מהווה הנחיות מחליפות לעין בוחנת ומקצועית! תהנו איתי הר-ניר
