פורומים מקומיים חדשים

[הנהלת הפורומים]

../images/Emo124.gifפורומים מקומיים חדשים../images/Emo124.gif

פורום נס ציונה

פורום ירושלים

פורום הקריות גלישה נעימה!

 

[כהן בבית קברות]

צדק סופו שייראה ולא רק ייעשה

עכשיו יהיה ברור לכולם, שחיפה והקריות זה דברים שונים בניגוד לכל מה שהקרייתים מנסים להציג

 

[נוסעת סמוייה]

כל מה שצפונה

להרצליה - זה היינו אך עבורי...

 

[כהן בבית קברות]

זה בסדר

כל מה שהוא אינו אני הוא חסר משמעות עבורי.

 

[נוסעת סמוייה]

ומה הוא

אתה? היכן הגבול שאתה מציב בין ה"אני" שלך ומה שאינו ה"אני" שלך?

 

[כהן בבית קברות]

טאוטולוגיה

אני הוא אני. לא אטרח להגדיר עצמי על סמך אחרים, אסתפק בזאת. ואם אני כבר מבלבל במוח, רוגל אלפר היום בביקורת הטלויזיה שלו, מסביר די בפשטות את בודריאר והרעיון של אובדן המסומן. שווה קריאה כי זה כה פשוט.

 

[neoM]

יש לי יש לי

ציטוט מתוך: האזרחי, י (מאי 2003), כוח המשיכה של שדה הקרב, בתוך: העין השביעית, גליון 44, מאי 2003, עמ' 12-13 " אם באומנויות הבמה, במאים ושחקנים משקיעים את מיטב כשרונותיהם כדי ליצור אשליה של מציאות, בסיקור המיידי של המלחמה מתגלה תופעה אחרת. אנו חווים הבטים של המציאות יחד עם הסממנים והפעלולים של חוויה קולנועית-תיאטרלית. העיתונאים מציגים עצמם כמתווכי עובדות, גורמים לנו לחוות את "המציאות" כחוויה שהיא בחלקה אסתטית-אומנותית. .... אם בעולם הקולנוע או התיאטרון, הצופה, המוזמן לבוא לעולם הפקטיבי הבנוי כולו מאצעים אומנותים, נדרש להשהות את הידיעה שהוא חווה עולם פיקטיבי כדי שיוכל "להיכנס" אל הסיפור ולחוות אותו כריאלי - במלחמה, הצופה, שנקודת המציאות שלו היא המציאות, אינו צריך להתאמץ כדי לעבור זמנית בין האשלייתי לממשי." זה כמובן מתייחס לסיקורי מלחמת המפרץ השניה כפי שהאזרחי חווה אותם בדירתו בקמפוס אמריקאי. האזרחי עצמו הוא פרופסור בחוג למדע המדינה באוניברסיטה העברית.

 

[neoM]

והדילוג באמצע ... הוא שלי

 

[neoM]

ועוד תיקונצ'יק: נקודת המוצא ולא

נקודת המציאות.

 

[כהן בבית קברות]

חדרי הקט

אני ראיתי את המלחמה לפחות תחילתה מחדרי הקט שבעיר המלאכים. שניה אחת לא חשבתי שהעיתונאים מציגים איזשהי מציאות. יש גבול. השימוש במושג עיתונאות למה שהאנשים ששידרו לרשתות הטלויזיה האמריקאיות מהאיזור שנקרא עירק וכויית בזמן מה שקרוי מלחמת המפרץ השניה הוא עיוות ואין שום יכולת לקבל אותו. לצופה, האמריקאי והאחר, במלחמה זו לא היה שום ענין בה או בתמונות ממנה. לכן בלבלו לו במוח כל הזמן. שום ענין אמיתי לא היה קים במלחמה, למעט כמובן תפירת החוזים לחברות האמריקאיות, לכן לטעון שלמלחמה זו היה איזהשהו חלק מציאותי, נו שוין.

 

[neoM]

אז אתה מסכים עם האזרחי

כי מה שאני הבנתי ממנו, ובטח הוא מושפע מז'יז'ק במאמרון הזה, שלא היתה מציאות בטלוויזיה.

 

[כהן בבית קברות]

הפוך

קשה לי מאוד להסכים עם האזרחי. מאוד קשה לי. מסיבות אישיות. אבל כמובן שאני אהפוך, ואטען שהיתה רק מציאות אחת. זו שבטלויזיה. אני לא יכול להסכים איתו שהיו עיתונאים במלחמה זו, כיון שחלק מתפקידה של עיתונות זה להראות מציאות אחרת ממה שהשלטון רוצה לבנות, לפחות כך לפי חלק מתיאוריות התקשרותיות המקובלות. העיתונות הציגה את אותה מציאות שהשלטון רצה. כיון שכך לא היו בעיות במציאות ונוצרה מציאות אחת. טלויזיונית - שלטונית. כן היו מי שמגדירים זאת כתעמולה שלטונית על ידי אמצעי התקשורת ההמוניים. ממה שאני זוכר מאמריקה, כך זה היה. ממה שאני רואה כאן, אותו כנ"ל (זוועת הסיכולים הממוקדים עדיין שוטפת אותי בזיעה קרה). עושה רושם שלמרות הכל אני לא מסכים איתו. ואם אני נשמע מודרניסטי מדי, הרשה לי להזכיר לכולנו שריבוי קולות וערעור המציאות הוא תפיסה פוסטית, ולכן העיתונות יכולה למלא תפקיד זה, אפילו אם תפיסה זו נחשבה למודרניסטית ביחס לעיתונות. אולם כיון שהעולם מתרחק מתפיסות פוסטיות, הרי הוא גם מתרחק מתפיסה זו של עיתונות.

 

[neoM]

ג'ייי וייז.....

מישהו מנע ממך לצפות בתחנות השידור הערביות, שהציגו מציאות אחרת? וכל זה בהנחה שאתה חושב ש"המציאות" שהוצגה יש בה ולו שמץ של קוהרנטיות כלשהי. דווקא הנטייה המקובלת לתאר את שידורי הטלוויזיה מהמלחמה הזאת היא "דה קונסטרוקציה של המציאות" הצפת המסכים בחלקיקי אירועים ומניעה של "הצגת תמונת-על" שתחבר אותם לאיזה שלם. בעיניי המשוחדות הצליחה התעמולה האמריקאית ביישום ובמימוש יעיל ותכליתי של תיאוריות וטכניקות פוסטמודרניסטיות.

 

[כהן בבית קברות]

כן

משהו מנע ממנו לראות את התחנות הערביות. הייתי באמריקה. שם אין תחנות ערביות שמשדרות. בטח לא אם אין לך כבלים, ולא היו לי כבלים. אתה יודע, אנשים עניים חיים בעולם. האירוע באמריקה היה מאוד מובן וקוהרנטי. מלחמת הטובים ברעים וניצחון הטוב על הרוע. זהו הסיפור היחיד שקיים באמריקה. בכל תחומי החיים. הם אוהבים אגדות האמריקאיים (למי שלא צופה בסדרה ג'ו מיליונר בערוץ 10 ביום א', חובה לצפות, כיון שבסיומה של הסידרה היה מובן לכל מי שצפה בה שהמלחמה היא רק ענין של זמן - התוכנית נגמרה שלושה שבועות לפני המלחמה). סוף טוב בו הטוב מביס את הרע, בלי שמאוד מתמקדים באיך הוא עשה זאת היה תמיד סימן ההיכר של אמריקה, ולכן לחשוב שלא היתה תמונה קוהרנטית היא טענה מוזרה מאוד. תמונת העל באמריקה היתה מאוד ברורה וכל החלקיקים שירתו אותה. הבעיה שלי היא כמובן שתמונת על זו בינה ובין משהו חיצוני לה בעולם היה קשר מאוד מאוד חלקי. נרטיב העל, אותו עמלו הפומואים לשבור, הוא זה שהוביל למלחמה זו באמריקה, והוא זה שייצר את הסיפור סביב מלחמה זו.

 

[neoM]

אז אתה טוען

שוב, שלא הוצגה מציאות, אלא הוצג נרטיב-על.

 

[כהן בבית קברות]

אין אופוזיציה בין השניים

 

[neoM]

מדוע?

הג'ינג'ים המודרניים שלי מורדים. כי: 1. אני בהחלט מוכן לקבל את הטענה שאין ביכולנו , באמת, לראות את "המציאות כמות-שהיא" 2. אני כופף ראשי בפני קאנט ובפני פילוסופיית הלשון לסוגיה (ויטגנשטיין) 3. עם זאת, אני מניח שהתקיים מאמץ רב להגיע אל אותה מציאות 4. נארטיב-על הוא "הסבר של המציאות" באופן מובהק 5. כן, אני חולק על העמדה שמציאות היא "השיח אודותיה" 6. אני חושב שבארת' הצביע בהחלט על המניפולציה ששמה "מיתוס" 7. האם אני תמים לחשוב שבקרוב גם האמריקאים יגלו "נארטיב-על" אחר? 8. האם תהיה להם "וועדת חקירה"? 9. האם עיניי מתעתעות בי כשאני צופה בתוכניות אירוח אמריקאיות ויש שם ביטויי כעס על תקציבי השיקום האמריקאיים? 10.אפשר להאכיל אנשים בנארטיבים ללא סוף, ההיסטוריה של המאה העשרים מצביעה שנארטיבים כמו כל סיפור לא טוב, סופם להתפוגג.. 11.אז מהי המציאות? מי הרג יותר? מי הסתיר? מי גילה?