פינת "המקרה / ארוע הכי"

../images/Emo124.gif פינת "המקרה / ארוע הכי" ../images/Emo47.gif

האחרונה להיפתח בסדרת הפינות הקבועות של הפורום. לא עוד ידע, חידות וחומר לקריאה. כאן המקום לשתף ולהשתתף, להכיר קצת אחד את השני / אחת את השניה / וכו' וכו'. במהלך ההתנדבות (במד"א ובצוותי החירום האחרים) קורים כל מיני דברים - מצחיקים, עצובים, מוזרים ועוד. לפעמים אלה המקרים עצמם, לפעמים משהו בדרך למקרה, ולפעמים בכלל כשיושבים בתחנה או במהלך הקורסים. בשרשור הזה נזכיר וניזכר במקרים אלה, כל פעם בסוג אחר של מקרים / ארועים, לפי הכותרת השבועית.
והנושא הפעם: המקרה / ארוע הכי ביזארי
ומכיוון שזה השרשור הראשון, ובזמן האחרון יש בפורום הרבה כותבים חדשים, ננצל את הפינה גם לשרשור הכרות
(אפשר לכתוב מה שרוצים, יהיה נחמד לדעת: כינוי באינטרנט / שם, באיזה ארגון פעילים, איפה בארץ, תפקיד / הסמכה וכל דבר אחר שבא לכם לספר על עצמכם).
 

nikonit

New member
וכמובן - דוגמה אישית ../images/Emo13.gif

אז לעת עתה, אני ניקונית, ועוד קצת עלי, אני מקווה בקרוב מאוד (|שיעול|רמז רמז|שיעול|) בשרשור נפרד. למי שזוכר מהעבר, היו שכינו אותי "נציגת ההדיוטות" בפורום, והמקרה היה בסמינר שליוויתי כמע"רית (44, חברות פרטיות). בשעת לילה קצת יותר מדי מאוחרת הגיעה אחת החניכות למפקדה כי... חניכה אחרת התיזה לה ספריי סנו-די לתוך העין
 

afiksambol

New member
מה שמזכיר לי מקרה אחר...

התנאים - דומים, טיול פסח נודד של תנועת נוער מסויימת להרי ירושליים (למען ההגינות לא ננקוב בשם התנועה, למען קוראינו שלא מצויים ברזי השפה נציין רק שמדובר בטיול של כך וכך ימים בהם כל הציוד נמצא על הגב ומספר דומה של לילות בהם לנים בכל פעם במקום אחר אליו מגיעים לאחר יום הליכה מהמקום בו היינו בלילה הקודם), אי-שם בהיסטוריית הפרנסה שלי כחובש בטיולים. ובחזרה לסיפור : לילה, חושך, טמפרטורה ממוצעת של לילה אפרילי מצוי בהרי ירושליים, אני (להלן - החובש בטיול) מוצא לי פינה באמצע שומקום, מעדכן את המדריכה האחראית שכאן וכאן אני נמצא ובמידה ולא מתפתחת קטסטרופה בלילה (להלן - משהו שבור/מדמם/לא נושם...) אנחנו נתראה שוב בבוקר ונכנס להקפאה עמוקה. את החלום המתוק שלי קוטעת צעקה (צעקה ? יותר בכיוון של צווחה....) חוווווווובש
פותח את העיניים, רק בשביל לגלות שאין שום הבדל ברמת האור בין עין עצומה לפקוחה, ומנסה לאתר את המקור ושוב : חוווווווובש
, הפעם זה כבר ממש קרוב ואני אפילו מצליח לזהות בחושך צללית של גמד (או אולי זה היה חניך, היום כבר אי אפשר להבחין) עומד מעל שק השינה שלי ומחמם את הגרון לקראת הפעם השלישית. סימנתי לגמד שאין צורך ואפילו הראתי סימני עֵרוּת (משהו שבין מצמוץ קלוש לפיהוק) וההוא ממשיך : חוווווווובש, יש'ך פלסטר
מיששתי את הדרך לכיוון התיק, מנסה למצוא את התא החיצוני שבו כל הדברים שב"שלוף", שלפתי משם פלסטר אחד רק בשביל לשמוע את פצצת האנרגיה, על כל מאה וקצת סנטימטריה "נקרע" מצחוק ואומר לי : "לא, אני לא באמת צריך אבל המדריכה שלחה אותי להעיר אותך..." ארבע וחצי, הרי ירושליים, פסח, יום חדש.... בוקר טוב ישראל....
 
אפיק, אמרתי לך כבר שיש לך את זה?

כשרון הסיפור שלך מפליא אותי (לטובה כמובן) כל פעם מחדש... שלא נדבר על המקרים ההזויים אליהם אתה מצליח להיקלע.
 
אך סיפורי טיולים יש לי בשפע

מי שלא יודע אני מאבטח טיולים ומע"ר (דרך החברה שאני עובד איתה). הייתי בטיול באיזור חיפה-בהר הכרמל אם אני לא טועה- המדריך טעה במסלול . חזרנו מסלול של 3 שעות אחורה להתחלה. מפה לשם אני שומע "חווובש"זה בא בהדים רץ קדימה רואה ילד החליק ונפצע אני מטפל בו- אחרי 3 דקות אני שומע "חובש" הולך לראות מה קרהילד נפצע קיבל שריטונת מטפל בו. אותו יום היו לי איזה 10 פצועים כיתות -ז- פעם ראשונה שהם עושים את המסלול הזה ואני חופשי מסתלבט עליהם. יום שני הייתי בטיול בשער האשפות בירושלים - מא שלא מכיר שער האזפות זה מן סיבוב כזהשיורדים איתו. משאית איבדה את הבלמים שלה נכנסה ברנו ברלינגו אפורה אחרי זה בבוטקה של השומר שבעתי בום הסתובבתי אחורה קלטתי שהיא העיפה את הבוטקה הקבוצה שלי התקדמה 5 מטר קדימה הייתי מאחורה ראיתי את המשאית מתקרבת אלי דפקתי ריצהקדימה היא נכנסה בקיר שם. רציתי לראות מה הולך לא היו פצועים למזלם. יום אחר ליוויתי טיול של דתיות חרדיות רק לעדכן אותכם הן היא מופרעות שיש.ישנו בצפת שם4 לבנות בוקר אני שומע דפיקה על הדלת פותח תדלך אין אף אחד ממשיך לישן אחרי 7 דקות שומע צלצול בטלפון אמרו לי שילדה פתחה ת'ראש ואיבדה את ההכרה- התלבשתי ורצתי למקום לא היה שם אף אחד עבודה בעיניים -4 בבוקר כוס אימם. לפני שנה הייתי בחוות הנוגדים שזה על יד ערד שם היינו שני בתי ספר אחת הבנות החליטה שהיא מתחילה עם אחד הילדים בקבוצה השניה- מה מסתבר אני כזה זורק יציאה בצחוק למדריך אני מקווהכ שלא יהיה לילה בןאמצע ארוחת הערב באמצע הניגוב של החומוס אני שומע צווחת אימיים "חוווווווווווווווווווווווווובבבבבבבשששששששששששש"ילדה רצה לכיוון שלנו אמרה שהיה קטטה שילדה התעלפה קפצתי חח כמעט העפתי את המגש על המורה. הלכנו לראות מה הלך שם הילדה באמת התעלפה מהבית ספר שלי וילדה אחרת שהיא מער"רית במד"א עפולה טיפלה בא עשתה את מה שהעשתה הזמנו מד"א והטסנו אותה לבית חולים. דיברתי עם החובשים באמבולנס וגם השלמתי ציוד מהבית חולים. אנחנו עובדים על השיטה "דפוק כפי יכולתך" כמה שיותר ציוד כמה שיותר טוב אמצע נסיעה ב ן8 בערב לאכסניה- האוטובוס שקט כולם ישנים ואני והמדריכה מדבריםאנחנו שומע מאחוינו "פררר" אחת המורות שיחררה נפיחה אני מסתכל על המדריכה היא עלי מנסים לא להיקרע מצחוק.המורה התעוררה היתה אדומה. נהגי אוטובוס הם הכי יצורים.היינו עם נהג אוטובס בנחל בדרום ע"י ים המלח הנהג החליק שהוא עושה איתנו את המסלול כל הדרך זיין לי תמוח כשסיימנו את המסלול מצד אחר מסתבר שהוא שכח איפה הוא החנה את האוטובוס שלו כלומר הוא איבד את האוטובוש שלו. הוא עשה לבד את כל המסלול חזרה שזה שעתיים וחצי הליכה ואנחנו משועממים דפק אותנו מכל הכיוונים. אותו נהג הוא רקדן סלסה - השמע סלסלה מחנה את האוטובוס בצד החליט לרקוד לנו סלסה. יש לי הרה מאוד סיפורים. הקמתי מן קומונה כזאת למאבטחים ולמערים הכתובתhttp://www.tapuz.co.il/communa/usercommuna.asp?communaid=5262 אתם מוזמנים להיכנס
 
ביזארי?

אני בטוחה שעוד חברת פורום זוכרת את המקרה
תאונת דרכים קלה, יותר ביטוחיטיס מאשר פציעות שני הנוסעים ברכב מאוד רצו להתפנות, אבל דרשו שנפנה את הכלבה יחד איתם. אחרי לא מעט שכנועים הם הבינו שזה לא ילך והיינו צריכים לחכות לא מעט זמן לקרוב משפחה שיבוא לקחת את הכלבה לוטרינר
 
נמממ, ניתן שני מקרים...

מקרה ראשון: בהשפעת סיפורי ליווי טיולים... הייתי במחנה נוער, ילדים בני 14-17, שוכב להנאתי על אחת ממיטות המרפאה, ופתאום נכנסה קבוצת ילדים, נסערת כולה, "תעזרו לו"... ורואים בן 15 מתפתל מכאבים, ישר קוראים לדוקטור מאחור, ובינתיים מתחילים בתישאול: "איפה כואב לך
" - בבטן.. "הייה לך את הכאבים האלו פעם
" - כן, לפני חודש... בבדיקה, בטן רכה.. הדוקטור בא, ותוך כדי שהוא מתקרב, הוא שואל אותנו "מה יש לבחור הצעיר
" אנחנו לא מספיקים לענות, וילד עונה "כאבי מחזור" ונקרע מצחוק, תוך שנייה כל החבורת פרחחים נעלמה מהמרפאה, ואנחנו נשארנו המומים וצוחקים.... מקרה שני: יוצאים עם האט"ן למקרה ת.ד, הולך רגל שנדרס במחסום חיזמא... מגיעים למחסום, ורואים פקק ענקי.. מתקרבים עוד קצת, ומבחינים בכבערך 20 ערבים שוכבים ע הרצפה, כשהרכבים שלהם והמוניות, תקועים באמצע הכביש ובבלאגן ענק... יורדים מהאט"ן, והם מתחילים לצעוק "איה איה" "כואב לי" וכו'.. נעמדים באמצע הקבוצה ושואלים "מי הייה מעורב בתאונה
" כולם צועקים "אני אני".. ואז הפאראמדיק אומר:"אבל זה הייה הולך רגל", וכולם נעמדו, ניקו בגדים, ביקשו סליחה, חוץ מהנפגע האמיתי, שנפצע באורח קל מאוד...
 
עוד משו שהיה לי יום גראשון בגיחה בלטרון

1 וחצי בלילה אני ישן מת מת מעייפות היינו שני בתי ספר יש להם את החובשים שלהם. פתארום אני שומע חוובששששש מתעלם הייתי עם אמפי 4 על האוזניים(לא לשמוע את הנחירות של המדריך של הבית ספר השני) אחרי כמה דקות חוובש יורד למורה דם. סעמק אמרתי לעמצי רצתי למטההחובשים של הבית ספר השני התחילו טיפול הם טיפלו אחר כף פינו אותה לבית חוליםאסה"ר הכי קרוב. מה שהורג אותי בעיקר מהבני נוער- אני קולט ילד בכיתה -א- אומר למואה שלו "לכי יא בת זונה" בתכיתה -א- תחשבו על זה מאיפה יש לו את הביצים האלו להגיד למורה את זה. או הייתי מוצב תל פאחר מוצב שנכבש על ידנו ב1973 אותו ילד מוציא דגל מדינת ישראל מהתורן מקפל אותו ומשחק עם חבר שלו "מסירות".
 
למעלה