לא נפגעתי ../images/Emo13.gif
אגב, בלי קשר אנשים פה דיברו על דעות של אנשים, לאיזה דעות יש מקום לאיזה אין. לא לגבי כל נושא, אבל לפחות לגבי השואה, אני באמת חושבת שיש מקום לכל הדעות. עכשיו לשאלות שלך: כן זאת באמת ההרגשה. להגיד שאני שונאת אותם אני לא יכולה. אני לא באמת שונאת אותם. גם לא את הפולנייה הזקנה בשוק שצחקה והפריחה לי נשיקה באוויר אחרי שאמרתי לה דז'נקויה. פולין צבעה לי את מה שהיה קודם שחור ולבן בהמון גוונים של אפור שאני עדיין לא מזהה, המון רגשות מעורבים. אני לא שונאת אותם, אבל קשה לי להתחבר אליהם. אני גם לא מרגישה צורך להתחבר אליהם. נכון, אז הפולנים לא יזמו את הפתרון הסופי, אבל הרבה מהם שתפו פעולה בשמחה כדי לממש אותו. אתם גם יכולים להגיד לי שעכשיו יש אירופה אחרת, אבל כששאלנו את הנערים הפולנים אם יש יהודים בב"ס שלהם, הם אמרו שגם אם יש יהודים הם בטח לא היו אומרים את זה. לא צריך לשאול הרבה כדי להבין למה... אם הייתי מנסה להיות נחמדה אליהם, זה לא היה אמיתי מבחינתי, זה היה כי "צריך", ולא רציתי את זה. לא רציתי לשחק אותה יפת נפש- גם ככה השניצל והצ'יפס מתחילים לעשות בחילה אחרי כמה ימים... בקשר למה שלא הסתדר לך, אמרתי שהגרמנים רצו אירופה נקיה מיהודים, לא רק את גרמניה. הפארקים היפים שבהם טיילנו בפולין, סביר להניח שאלה אותם פרקים שלפני שישים שנה היה בכניסה שלהם שלט אין כניסה ליהודים ולכלבים, מכאן הנקמה. בגרמניה אף פעם לא הייתי ואני גם לא מתכוונת להיות. אגב, גרמנים אני דווקא כן שונאת. שומרת לי את הזכות לשנוא את העם שרצה למנוע ממני להתקיים. לגיטימי, לא?
חוץ ממני, יש פה עוד אנשים במסגרת המסע נפגשו עם בני נוער פולניים? ואם כן, איך היה המפגש והאם הקשר נשמר גם אח"כ? מאוד מעניין אותי, כי כולם מדברים פה על לקחים היסטוריים, ועל הפולנים בעבר ועל גילויי אנטישמיות כיום, אבל אף אחד לא הזכיר את זה... אז תהיתי אם אני היחידה.
מה גם שלפני הנסיעה, עוד בהכנות בארץ, מי שרצה קיבל אימייל של מישהו משם, ככה שיכולנו להתכתב עוד מהארץ, וחלק הכירו ככה וזה היה ממש נחמד.
