../images/Emo63.gifשיעור יומי מס' 2 - "דרך השם"
בס"ד דרך השם לרמח"ל -שיעור מס' 2#
תזכורת מהשיעור הקודם: הרמח"ל מסביר ומדגיש את חשיבות הלמידה השיטתית לתועלת הבנת כל נושא הנלמד..
הרמח"ל-דרך השם(לשון הרמח"ל
מודגש וההסברים בכתב רגיל) שם הפיסקה:
"מהות ההבחנות הצריכות"
והנה, כלל מה שיצטרך לאדם שיבחין בנושאו הוא מדרגתו האמיתית שזכרנו. וזה, כי הנה , כשנבחין כלל הנמצאות, המוחשים והמושכלים שהם כלל כל מה שיצטייר ציורו בשכלנו, נמצא שאין כולם מין אחד ומדרגה אחת, אלא, מינים שונים ומדרגות מתחלפות, וכפי היתחלף מינם, כן יתחלפו משפטיהם וחוקיהם. וזה ממה שיכריחנו להבחין ביניהם בהשכלתנו, למען נשיג אותם לאמיתם. כל אחד כפי חוקו. אם נשים לב, הרמח"ל מציב כאן מערכת מושגים שיש ללמוד אותה על מנת להבין את כוונותיו. כשאנו ניגשים ללמוד נושא מסויים, יש לדעת את מרכיביו הן הנראים בבירור מקריאה שטחית והן אלה החלקים שמובנים מתוך הבנה מהתעמקות בנושא, כי ע"י שניהם מתקבלת ההבנה על הנושא בכללותו ואז נבחין שיש בכל נושא מספר מרכיבים(=
מינים), כאשר לכל חלק ערך שונה(=
מדרגות מתחלפות). פועל יוצא מכך, שלכל מרכיב ולכל חלק במיכלול הכללי, ישנה חוקיות והגיון משלו. שוני החוקיות הזו מחוייב והוא המאפשר לנו להבחין בשוני שבין פריט לפריט בכלל המיכלול.
ואמנם, ראשי המדרגות והמינים- שמונה. והם מה שראוי שיבחן בנושא, להכיר מאיזה מהם הוא. והם: 1) הכל והחלק. 2) הכלל והפרט. 3) הסיבה והמסובב. 4) הנושא והמתחבר. שמות המרכיבים וערכם מתקבל ע"י 8 כללים (4 זוגות, למעשה) ועל ידם ניתן להבין את המיכלול: 1) מיכלול הדבר לעומת חלקי המיכלול 2) חוקיות כללית של המיכלול וחוקיות פרטית של כל חלק בפני עצמו. 3) התוצאה והמסקנה וגורמי התוצאה ונסיבות המסקנה. 4) מה הנושא המרכזי ומה המחובר לנושא כנושאי משנה (העיקר והטפל).
וזה מה שנדררש ראשונה בנושא לדעת, אם הוא "כל" ואם הוא "חלק", אם הוא "כלל" או "פרט", אם הוא "סיבה" או"מסובב", אם הוא "נושא" או "מתחבר". והנה כפי מדרגתו כן יובחן בו ההבחנות, אשר כפי טבעו מצטרכות להשלמת השכלתו וציור עניינו; ניתן לפי ערך כל פרט וחלק, לדעת ולהבין את יחסיו עם כלל הנושא וזה אשר מאפשר לנו להבין את מהותו. כך למשל כשנבחן חלק מסויים נצטרך להבין את מקומו במיכלול. ואם הוא פרט מסויים נצטרך להבין את יחסיו עם כלל הדבר. אם מדובר על סיבה מסויימת, ממנה נוכל להבין את תוצאת הסיבות. ולהיפך, אם יש בידנו התוצאה נצטרך לחקור את הסיבה שהביאה לתוצאה זו.
אם "חלק" הוא יבקש לדעת ה"כל" שהוא חלק ממנו, אם הוא "פרט" יחקור על "כללו", אם "סיבה"- יחקור על "מסובב" ואם "מסובב" - את סיבתו. אם מתחבר-יבקש על "נושאו". ויחקור כמו-כן, לדעת איזה מין ממיני המתחברים הוא. אם קודם אם נמשך ואם מתלווה. אם עצמי ואם מיקרי, אם בכוח ואם בפועל. כולן הבחנות לא יושלם ציור עניינו זולתם. ואם הוא נושא משנה נצטרך להגיע לנושא ראשי (שאליו מצטרפים תתי-נושאים). וגם אם יש בידינו מספר נושאים, עלינו לחקור אם הוא המרכזי או הנגרר אחר נושא הקודם לו במעלה או כנושא ראשי הנילווה לנושא המרכזי ככלי עזר להבנה. גם אם הנושא בא כעזר לנושא מרכזי אחר, האם הוא בא בפני עצמו(כלומר ניתן להבין אותו גם ללא איזכור נושא נוסף) או שנוצר למען השלמת ההבנה בנושא המרכזי. כמו-כן, האם הנושא המתלווה הוא נצרך רק ככלי להבנה בעת הצורך או מחוייב לצורך ההבנה ובלעדיו לא יהיה ניתן להבין את הנושא הראשי.
ואל הכל יתבונן על טבע העניין, לדעת אם הוא מוחלט או מוגבל, ואם הוא מוגבל, יחקור על גבוליו. כי אולם כל עניין אמיתי-ישובכוזב, אם ייוחס לנושא בלתי הגון לו או אם יילקח שלא בגבולו. ובכלל, יש להבין בנושא מסויים הנלמד, את עקרונותיו האם הוא מושג מושלם וניתן תמיד להבינו או נושא שניתן להבינו בתנאים מסויימים ואם כן, באילו תנאים ניתן להבינו. כי כל עניין עקרוני ובעל ערך יתכן שיוכחש או יופרך אם יוסבר וינותח בכלי ההבנה באופנים ודרכים שאינם מתאימים לו או ייבדק בתנאים שאינם מותאמים למהותו וטבעו.
עד כאן שיעורנו להיום, תודה רבה על ההשתתפות!
מוזמנים לשרשר שאלות או הערות בהמשך!
