מנצל"שת כי הבטחתי חפירה../images/Emo18.gif
זה הולך להיות ארוך
טוב אז התעוררתי בערך ב-9 וחצי כי מי בכלל יכל לישון?? אבא שלי ישר התלבש עליי עם הרשימות מוזמנים המקוללות האלה
כאילו שאני לא מתעסקת איתם כבר שבוע בערך
. הבעיה הייתה שב-12 בערך היינו צריכים לצאת למספרה והיה לי להתקלח ולעשות פרנצ' בציפורניים בידיים. הבעיה העוד יותר גדולה הייתה שב-11 עוד לא עשיתי כלום בגלל השטות של אבא שלי ואמא שלי התקשרה להגיד לי שהספרית ביקשה שנבוא ב-12 במקום ב-12 וחצי... אפשר להגיד שלא נהנתי מהמקלחת ואת הפרנצ' לא הספקתי לסיים
הגענו למספרה ב-12 בול וישר התחילו לטפל בשיער הכופר שלי
החלטתי שאני רוצה פן עם תלתלים (יעני למטה חלק למטה מתולתל אבל יפה, כאלה בקבוקים פתוחים) וזה מה שהספר שלי עשה כפרעליו. סיימנו שם ב-1 בערך ונסענו הביתה לאכול. בדרך עצרתי בדואר בתקווה שלא יהיה תור ואני אוכל לאסוף את ה-DVD של עקרות שהגיע אבל היה שם בלאגן וב-3 היינו צריכים להיות אצל הקוסמטיקאית לאיפור. חזרתי הביתה אכלנו סיימתי את היד שנשארה לי בלי הפרנצ' ויצאנו לקוסמטיקאית. לקחנו את כ-ל הדברים שהיו לנו כי ידענו שלא נספיק לחזור הביתה ונצטרך לנסוע משם. חוצמזה שהיא הייתה צריכה לראות את הבגדים של אמא שלי ושלי כדי לאפר אותנו בהתאם (התלבשנו באולם). הגענו היא התחילה איתנו ישר וגאד היא עשתה עבודה מדהימה.. האיפור היה פשוט מושלם
ב-5 ורבע בערך יצאנו משם ואז החלטנו שצריך לעבור שוב במספרה לתיקון קל ולעוד כמות מטורפת של ספריי (אמרתי שיש לי שיער טורדני??
) בסביבות 5 וחצי כבר היינו מחוץ לירושלים בדרך ל"אחוזה" גן האירועים שבו הייתה החתונה. זה נמצא באיזור רחובות ראשון כזה כך שהנסיעה לא ארוכה אבל נתקענו קצת בפקקים
. בדיוק כשהגענו אח שלי הביא את אח שלי ואישתו מהצד השני של הכביש (הם גרים בר"ג אז הם באו מהכיוון ההפוך). איך שהחננו יצאתי מהאוטו להגיד שלום וישר הצלם כפרעליו (יוסי ויוסי
) התחילו לצלם. כך שהתמונה הראשונה שלי מהערב היא עם אשתו של אחי כשהיא בשמלת כלה ואני בג'ינס וגופיה
הגענו למקום וישר נכנסנו לחדר משפחה שנתנו לנו. זה בעיקרון חדר עם ספה כזו ומלא מראות וכיור ושתייה ואפילו אוכל
. התלבשנו בזריזות (בכל זאת הגענו בסביבות רבע ל-7 וב-7 וחצי אנשים היו צריכים להתחיל להגיע והיו לנו צילומים להספיק) ויצאנו לעשות צילומים. עכשיו כבר היו צילומים יותר נומליים כמו למשל תמונה של אחי ושלי מחובקים על נדנדה מגניבה כזו עם עצים מאחורה והכל פסטורלי כזה (אני כבר מתה לראות את התמונות!) ועוד כל מיני אחרות עם כל מיני אנשים ובכל מיני מקומות. בסביבות 7 וחצי הגיעו כמה אנשים בודדים ולאט לאט התחילה זרימה של אנשים. הבעיה הגדולה הייתה שאנשים משום מה התסבכו בדרך (כולל את החברות הסתומות שלי
) אז הרוב הגיעו בסביבות 8 וחצי (כשהחופה הייתה מתוכננת לשעה הזו) אני כל הזמן הזה עמדתי על הרגליים עם נעלי עקב. מיותר לציין שלא הרגשתי את הרגליים שלי מהכאבים... בסביבות 9 וחצי כולנו נקראנו לחופה ואח שלי, אח של אשתו של אחי ואני הלכנו לחכות לזוג ולהורים שם. הבעיה הייתה שחיכינו וחיכינו והם לא באו
כבר צחקנו שהם החליטו לא להתחתן
בסוף הם הגיעו והיה הכי מרגש בעולם... השיר שהתנגן היה "משהו חדש מתחיל עכשיו" (נראה לי שזה השם של השיר) של דני רובס. אח שלי אמר כשההורים של אישתו הביאו אותה הוא הרגיש כאילו זה רק הוא והיא. הוא לא ראה או שמע כלום חוץ ממנה
. אח"כ התחילה החופה והרב היה כ"כ מצחיק
הוא צחק על זה שאח שלי היה בחיל האוויר ואשתו במודיעין ושזה שני החיילות שיש בינהן מלחמה מתמדת. אח"כ הוא פנה לרווקים ולרווקות ואמר להם שהוא מקווה שהם יימצאו מישהו ואם לא תמיד יש את "קופידון" ו"-J דייט"
אח"כ הוא אמר לאח שלי שבעיקרון אסור לו להתחתן עם עוד אישה ושבכל מקרה בכלל לא כדאי לו כי אז יש לו עוד חותנת
אח"כ הוא השקה אותנו ביין ובדוד של אשתו של אחי צחק עליי על הפרצוף שתקעתי שם (אני שונאת אלכוהול ויין במיוחד אבל בחיי שזה היה היין הכי דוחה ששתיתי בחיים שלי
). אממ אח שלי נתן את הטבעת לאשתו ואז היא נתנה לו את הטבעת שלו ואמרה לו (זה היא כתבה) "בטבעת זו אני קושרת את אהבתי באהבתך, את ליבי בליבך, את חיי בחייך"
ואז כמובן (אחרי עוד קצת חפירות משעשעות) אח שלי שבר את הכוס. הייתה נהירה מטורפת של אנשים לחופה לברך אותנו ואז כשהם הלכו לאט לאט גם אנחנו התקפלנו לאיזור האוכל והשולחנות והכל. האוכל היה ישר על ההתחלה (בחירה מעולה
) והיה טעים חבל"ז. לא אכלתי יותר מדיי כי לא היה לי חשק אבל מה שאכלתי (כי חברות שלי הכריחו אותי
) היה ממש טעים! אחרי כמה זמן היה את הסלואו על השיר "אצלך בעולם" של מאיר ואביתר בנאי (שזה שיר מדהים לדעתי
) אז בהתחלה הם רקדו ולאט לאט הצטרפו עוד אנשים כולל ההורים שלה ושלי ואז אח שלי לקח אותי לרקוד (לא זה שהתחתן
) וזהו אח"כ הלכתי להחליף לכפכפים שקניתי כי כבר לא יכולתי יותר ואז התחיל הכיף. דוד של אשתו של אח שלי לקח אותי לאיזה ריקוד טוויסט או משהו בסגנון ואני רק רציתי לברוח ואז בני דודים שלה (יעני הילדים שלו) עושים לי "עדי להציל אותך?!?" ואני מהנהנת בטירוף ואז הם ישר נחלצו לעזרתי
אח"כ כבר שמרתי מרחק ממנו. כל הערב הייתי על רחבת הריקודים. המוזיקה הייתה פשוט מעולה (כמעט ולא מזרחי והרבה מאוד שירים פשוט טובים!) והיה כיף לרקוד. מזג האוויר היה יחסית נסבל והמאווררים הצילו את נפשי! אחרי כמה זמן הביאו צ'ייסרים ושנאפסים לרחבה ואח"כ גם שרשראות הוואי, סטיקלייטים שכולם שמו על הראש
וכאלה שעושים בועות סבון אה ומשרוקיות ועוד כל מיני שטויות
היה פשוט כיף חיים לא נורמלי. האחרונים שנשארו היו חברים של אחי שהתקפלו בשעה 2:30 בערך. אני כבר הייתי גמורה ואחרי 2 כדורי אופטלגין שהזיזו לי במקרה הטוב את הריס. היינו גמורים מעייפות ואני גם מכאבים אבל היה כ"כ כיף וכ"כ מדהים שלמי אכפת?!
בסביבות 4 הגענו הביתה (היינו צריכים להישאר שם עוד לסידורים אחרונים) והלכנו לישון... כל הטלפונים למחרת אמרו את אותם הדברים: המקום היה מדהים, האוכל היה מעולה, השירות היה מצויין, היה שמח מאוד והיו מלא צעירים והמחמאות שאני קיבלתי... כל בנאדם שהתקשר דאג לציין שנראיתי מדהים והשמלה הייתה יפה
איזה כיף היה לשמוע את זה
בקיצור, הייתה ללא ספק חתונה מדהימה ומגיע להם כי הם השקיעו את הנשמה שלהם בשביל זה... ביום רביעי הם נוסעים לירח דבש חודש במקסיקו
וזהו
סיימתי לחפור