שלום לכולםםם

[ע י ן]

../images/Emo124.gif שלום לכולםםם../images/Emo168.gif../images/Emo140.gif

אני מקווה שיהיה לנו מעניין ונעים וחמים ... בפורום החדש שלנו. האמת שהרבה מזה תלוי בנו בכולנו... והרי אנחנו זן חזק

ומיוחד

יחד נקשט לנו את המסכים , נקרא , נכתוב , נגיב , ונתמוך .

מאחלת לנו כייף גדול גדול...

ובתור התחלה : עין (שהולכת לשוטט ולחפש קישורים , מאמרים ועוד דברים מעניינים לאתחל בהם את דף הבית שלנו....)

 

[ע י ן]

שלום לכולך

שלום עיני היקרה, אז הנה שנינו יושבים לנו פה בפורום שהתחלנו, אף אחד עוד לא יודע את הכתובת, כך שבינתיים, לזמן קצר בלבד, אני מקווה, יש לנו לדבר רק אחד עם השני. הממממ... איזה שקט מביך... כמה קשה להתחיל. אני לא יודע איפה. כל כך הרבה להרגיש, כל כך הרבה להגיד, כל כך הרבה לחלק ולשמוע, לשאול ולענות... אבל איפה להתחיל? זאת השאלה. איזה קצה של חוט בפלונטר הזה אפשר להרים ולהתחיל למשוך? כיוון שזו רק התחלה, אני אמשוך קצה קל, אבל גם חשוב, ואופטימי. בהצלחה לנו, יקירתי, זה עם זו בחיים, ועם כל ערימת הילדים שאיתנו ובינינו, ועם הפורום הזה, ועם כל מי שנפגוש ונכיר דרכו, שהולכים כמונו בדרך הזו. אני מאוד שמח על הדפים האלה, את לא יודעת כמה. ואם במקרה קוראת את העמוד הזה עין שלישית, או רביעית – שלום לך. תגידי משהו. באהבה, חד

 

[ח ד]

מזל שרק שנינו פה בינתיים

טעות של טירונים. התגובה למעלה "שלום לכולך" היא כמובן ממני, חד, ולא ממך, למקרה שחשבת שאת כותבת לעצמך, או משהו.

 

[יונה לבנה 1]

לעין ולחד היקרים

תהנו מהשקט ,הוא מאד זמני.... עוד רגע כולם יגיעו בהמוניהם.. אתם כבר לא לבד אני כאן לא זזה לשניה

 

[yaeli4]

וגם אני וגם אני, לא זזה לשנייה.

 

[ע י ן]

תודה תודה תודה...../images/Emo141.gif

כמה כייף שאתם פה ...מרגש מאוד...

חיכינו חיכינו.. והנה באתם!!! אז מאחלת לנו עניין ותמיכה וריגוש.. וחברות נהדרת ומכילה ..פה בפורום שלנו. גם אני לא זזה מפה.... וודאי לא עכשיו שבאו חברים....

 

[יונה לבנה 1]

עין וחד היי

עד שכולם יגיעו יש לי שאלות ברשותכם. מה בעצם הביא אתכם לפתוח את הפורום המיוחד הזה? אני מאמינה שאם הכל היה רגיל,קצת קשיים קצת כיופים כמו בכל מסגרת, לא בטוח שהייתם משקיעים כל כך כדי לשתף אחרים לעזור ולהעזר? אגב מותר לכעוס לצעוק (ואף יותר) כאן על החורגים? או רק להגיד כמה אפשר להבין ? וכמה אפשר אחרת? תודה

 

[ע י ן]

יונה יקרה ../images/Emo39.gif

ראשית , מותר ... לכעוס ,לצעוק ,לבכות , לצחוק... הרי בדיוק בשביל זה אנחנו פה כולנו. והרי מה שהביא אותנו לפתוח את הפורום הזה , אלו הם בדיוק התיסכולים והקשיים והתמודדות במשפחות המורכבות. לי שניי ילדים - 12 ו 14 לחד שניים גם כן - 4 ו 11 שנינו גרושים התאחדנו לפני למעלה משלוש שנים. ומאז עסוקים בבנית הקן החדש שלנו. זה לא פשוט. מחנה אמא , מחנה אבא... בעבר היו לנו קשיים איומים ממש בין שני הבנים . הם קרובים בגיל וכל אחד מהם עמוס כאב פרטי שלו...מהגירושין של הוריו ועוד. מלחמת עולם ממש. זה כבר מאחור.. הם כבר היו חברים קרובים מאז. שוב , על קצה המזלג אמנם , אך רק אחד מני הרבה התלבטויות וקשיים המייחדים משפחה המורכבת מילדים שאינם לגמרי אחים....וממבוגרים שהם לא ממש ההורים הביולוגים... ומזוג העסוק בבניית מה שבעניו נראה כמו בית לאהבתם ... זה שונה ממסגרת אחרת "קונבנציונאלית " בעיקר בשל מורכבות היחסים בין בני הבית וההתמודדות של כל אחד/ת מבני הזוג עם המחוייבות הכפולה שלו : פעם אחת לילדיו ופעם שניה למשפחתו החדשה - זאת לא אותה נאמנות ולא אותה מחוייבות ,להבדיל ממשפחות "רגילות ". והאתגר הוא לשלב אותן יחד למטרה אחת - לתא משפחתי אחד. אז כאמור ...ממתינה ליריית הפתיחה בעניין הכעס וכו'... תודה יום נעים שופע ברכה..ואהבה.

 

[יונה לבנה 1]

מה מותר?

האמת להיום נגמרו לי הדמעות,אבל הכעסים לא. אני כנראה בסוף הדרך המשותפת ,אבל אני חושבת שהטעות הבסיסית שלנו ביחסים המורכבים היתה ,שנתנו לבן של בעלי להשפיע על מצב הרוח שלנו,ביום שהוא הבין זאת בחושיו החדים החליט שזאת מטרתו . אנחנו ידענו זאת ונתנו לו לנהל אותנו . פסיכולוג אמר לנו מיד בתחילת הדרך,הילד הזה רוצה את אבא שלו לבד ,הוא בתת מודע שלו לא רוצה שום תחליף אמא ,והוא יעשה הכל כדי לקבל את אבא בחזרה.אם תפנימו תדעו את הדרך. אנחנו לא הפנמנו.היום כשאני מעיזה להגיד מילה ,הוא עונה ממרום חוצפתו ,את לא אמא שלי,את אל תגידי לי מה לעשות. אפשר לקלל? קטן ומושתן,אחרי כל מה שנתתי לו,את הנשמה והלב...זהירות עין.

 

[ע י ן]

אוי זה כואב ...../images/Emo7.gif

זה כל כך כואב.... את יודעת , לדעתי כל ילד היה מעדיף את ההורה שלו לעצמו בלבד.... השאלה היא שוב : כמה מודעים לזה באמת ,כמה מפנימים וזוכרים? וגם כמה נותנים לזה להשפיע ? מפני שלא פעם בחדרי חדרים דננו בנושא הזה , חד ואני. ולי היה נדמה אז וגם היום שהם נמצאים במין קונפליקט חצויים , בגלל הפירוש הלא נכון שהם מייחסים לעצירה וחסימה של הילד במצבים כאלו. למה אני מתכוונת ? לחד מחמיא מאוד מאוד מאוד... שילדיו רואים בעולם כולו רק אבא , רק אותו. הוא גם רגיש מאוד , יותר מידי לטעמי לצורך של הילד רק בו... ואז אם הוא צריך להיות אסריטבי חד , לשים גבולות ברורים ... הוא מתקפל... בשביל לא לפגוע בהם. טעות איומה ! ואני מאוד מקווה שבמקרה שלנו , חד ישכיל לאהוב את ילדיו מבלי לחסל כל סיכוי לקשר יציב. במילים אחרות : להציב תמרור עצור ,ברור לכל מי שינסה לעבור את הגבול ... צריכה לסיים יונתי , תתעודדי עוד יבואו ימים טובים והארה גדולה לכל האוהבים.

 

[יונה לבנה 1]

רוצי לדרכך,אני שומרת על ה-../images/Emo82.gif

 

[אור של קרן]

יונה, את לא אמא שלו - אבל!!!

עין רמזה על כיוון כללי. אני זיהיתי בו את מה שקורה אצלנו במצבים כאלה. או בעצם גם לפני שזה מגיע לעוצמות הרגשיות של להיעמד על קצות הרגלים ולהטיח אמירה שכזו. ובכן, קרן נוהגת במצבים כאלה כן להתערב. בכלל לא לעצם עניין הקונפליקט שמתנהל באותו רגע, אלא לגופה של הטענה הזו של "אתה לא אבא שלי ולכן..." התגובה שלה לזה היא שנכון שאני לא אבא אבל בכל זאת יש לי הסמכוּת. הן מתוקף היותי בעלה, הן מתוקף היותי 'מבוגר שגר בבית הזה', והן משום שהיא בחרה לחיות איתי וחלק מזה זה לתת לי סמכויות שכאלה. עכשיו, אני לא אומר שזה הופנם והוסכם על ידי הילדים - אבל ברמה האינטלקטואלית זה מסיר את כל הכוח מטיעון ה "לא אבא שלי". זה שהלב שלי עדיין נצבט בכל פעם מחדש למשמע הטענה הזו זה סיפור אחר. אבל יונה, אני מתנחם בזה שגם להורים במשפחות סטנדרטיות (מה ההפך ממורכבות? פשוטות? שטוחות? רדודות? סתם מחשבה שכזו...) יש צביטות כאלה. ילדים יכולים לאמר להוריהם דברים כמו "אתם זקנים, מה אתם מבינים" או "רואים שאת לא אוהבת אותי באמת" או כל מיני אמירות אכזריות שכאלה.

 

[יונה לבנה 1]

אור של הקרן

אני בטוחה שבזכות אמירתה של קרן לילדיה שלך הסמכות ,במילים אחרות יש לך גיבוי מלא...והם גם אם הם רוצים וגם אם לו קיבלו חזית משותפת שאולי לא ניתן לפרוץ. ולדעתי קרן עושה נכון לא רק בגללך אלא בגלל הילדים שחווית הגבול והמשפחתיות חשובה להם מאד גם אם הם לא מודים בכך כרגע. אצלנו כאשר בנו אומר לי משפט כמו את אל תתערבי,בעלי אומר לי יונה...תשאירי לי לטפל בזה. במילים אחרות אני מטפל בענייניו של הבן שלי.הבן מבין בדיוק את כוחו במערכת. אני רצה ושבה תודה

 

[יונה לבנה 1]

למה התגובה לא קופצת?

 

[אור של קרן]

כי השורשור ישן.

כדי שהודעה תקפיץ את השירשור צריך שהשירשור יהיה בן לא יותר מיומיים שלושה (לא זוכר בדיוק -אבל זה מוגדר במדוייק באיזשהו מקום פה בתפוז) וגם שיהיו בגוף ההודעה המקפיצה לפחות עשרה תוים, או אייקון.

 

[יונה לבנה 1]

העיקר שקראת ../images/Emo141.gif

 

[ע י ן]

כאמור , הכל בהסכמה ...

כלומר , לדעתי , אמורים להתקיים כמה הסכמות עקרוניות בן בני הזוג בעיניינים עקרונים ויום יומיים , כשהתייחסות לילד שמבטא בוטות , והדיפה להורה החורג חייבת להיות בהסכמות אלו. גם אני שומעת לעעיתים :את לא אמא שלי , מה בכלל את מתערבת ... וביננו יש הסכמה ברורה בעניין כלפי כל הילדים בבית : יש לי סמכות !! אני אמנם לא אמא שלך ולא במקום אמא , אני הבת זוג של אביך , הבית הזה הוא גם שלי , וכלל :החלטות מתקבלות על דעת שניי המבוגרים בבית הזה שאחת מהם זאת אני. בדרך כלל זה מספיק. ואם מסתננים עוד כמה משפטים אחרי ההסבר הזה , אז חד(בן זוגי, ואביו של הנער) מפגין סמכותיות וסוגר את העניין. אז גם רואה הבן שאביו מאוד חד משמעי ...וזה עוזר. אחר כך ביננו ,בחדר השינה בשקט בשקט ... לפני שסוגרים את היום , כמעט תמיד אנחנו בודקים את חוזק הסכמותינו, ומחדשים אותן .... הנחישות ,לדעתי זאת מילת המפתח , נחישות ואחידות . כי איפה שמתגלה פירצה קטנה, סדק... שם הם הראשונים להתפרץ ולהרחיבה. ונכון שגם במשפחות "שטוחות,ישרות... ישנם מצבים דומים , אבל בכל זאת במשפחה מורכבת ..זה יותר מורכב.