Little McMickey
New member
../images/Emo124.gifThrough The Mirror../images/Emo220.gifפרק 7../images/Emo63.gif
תקציר הפרקים הקודמים מיקי אירגנה מפגש רק עם דני בחדר החזרות. בזמן הפגישה הזו מיקי דני התנשקו במפתיע. מיקי הפסיקה אותו מיד. ךאחר שכל הבנות הגיעו לאולפן חזרות, דני ומיקי יצאו החוצה והתנשקו בשנית, אשלי שראתה את זה אמרה למיקי מה דעתה ואמרה לה להפסיק עם כל העניין הזה בגלל שזה לא מקצועי מצידה. מיקי אמרה לדני שעליהם להפסיק ודני לא הבין מה קרה לה, הוא ניסה להתקשר אליה ולברר אך זו לא היתה מוכנה לומר. השורות האחרונות:"דני, אני לא יודעת מה לומר... זה לא מתאים לי! תמיד אסרתי על הבנות להסתבך בדברים שכאלה... זה לא טוב, לא בשבילי ולא בשבילך... רק תסמוך עליי." היא אמרה לי במקצת דאגה. "אבל מיקי—" התחלתי לומר. "דני, בבקשה לא. אתה עושה את זה ממש קשה בשבילי" היא אמרה וניתקה. הפרקים הקודמים: פרק 5+6 פרק 7 -נקודת מבט של מיקי- לאחר כשעתיים אחרי שדיברתי עם דני החלטתי לצאת קצת מהבית, לנקות את הראש. "מיק... הכנתי עוגת גלידה, בא לך לבוא לשבת איתנו קצת?" שאלה אלכס לאחר שבילתה שעות במטבח בניסיונות להצליח עם המתכון של אימה לעוגת גלידה. "אין לי כוח, אני יוצאת קצת. לשאוף את האוויר הצח של לונדון הקרירה" אמרתי באדישות. "תבטיחי לי שתטעמי אחר כך, אני פשוט חייבת לדעת איך זה יצא" אלכס צחקה. "אוקי" אמרתי בזריזות, לבשתי את המעיל החום הארוך שלי וכובע צמר עם פונפונים תלויים ממנו, הוא היה מתנה שאימי נתנה לי יום לפני שנהרגה. יצאתי מן הדלת ואפילו לא אמרתי להתראות לבנות שפשוט צפו בי הולכת בקרירות כזו. התחלתי ללכת ברחוב דאונינג שהיה באותו זמן רחוב הומה אדם, לא זיהיתי אף אחד שאני מכירה... מדיי פעם עצרו אותי נערות ונערים בבקשה לחתימה, הם תפסו אותי ביום לא טוב. חשבתי לעצמי שאף פעם לא עצרתי את עצמי מלאהוב, אפילו קרה פעם שהתאהבתי במעריץ. זה היה מוזר וכמובן שהבנות העירו לי גם על זה... אבל זה פשוט קרה, אי אפשר לבחור מתי להתאהב ובמי, זה פשוט קורה. הלוואי ויכולתי לבחור, אני בחורה שקל לסחוף... שקל לגרום לה להתאהב. נכון, לפעמים היו מנצלים אותי בגלל זה כשהייתי הרבה יותר צעירה. האהבה הראשונה שלי הייתה בגיל 15, ביום הולדת שלי... כאשר מישהו הגיע למסיבה ותפס את עיניי, אהבת נעורים... אין דבר שמשתווה לתקופה ההיא. "אוה! סטייסי! מה את עושה פה?" לפתע ראיתי חברת עבר שלי, זיהיתי אותה עוד מרחוק. היא נראית בדיוק אותו הדבר כמו בכיתה ט'. "באתי לעשות קצת קניות, לתינוק היפיוף הזה" היא אמרה לי. "זה שלך? איזה חמוד... נחמד לראות אותך, לא זיהיתי פה אף אחד... ובדרך כלל ברחוב הזה אני תמיד פוגשת אנשים" אמרתי לה. "טוב זה כי את מפורסמת" סטייסי אמרה לי. "לא התכוונתי למעריצים" הסברתי את עצמי. "אוה, טוב אני חייבת לזוז... יש לי בעל שצריך לחזור כל רגע הביתה" סטייסי אמרה לי והלכה לדרכה. לפתע, בין האנשים זיהיתי מישהו, עוד מישהו. מישהו שראיתי עד לא מזמן, שלא רציתי כל כך לראות כרגע. זה היה דני, דני ג'ונס מהלהקה. דווקא עכשיו, דווקא הוא מכל האנשים שיש. הוא עמד לפניי, מולי, במשך דקה הבטנו אחד בשנייה, מביך. לא אמרתי מילה. חייכתי והמשכתי ללכת, כמה קרירה אני יכולה להיות. "מה זה היה?" שמעתי אותו מלמל קצת, הבטתי אחורה וראיתי אותו, פשוט עומד שם ומביט בי. איך אוכל לעשות ככה חזרות, זה לא יכול לקרות. חזרתי הביתה והישר למיטה. "מיק! הבטחת!" צעקה לי אלכס. "מחר, מבטיחה" אמרתי לה והמשכתי ללכת הישר לחדר שלי, החלפתי בגדים ונשכבתי במיטה. "מה יש לך..." היא מלמלה בשקט. הבטתי לתקרה שהייתה מלאה בכוכבים, כוכבים שהדבקתי כל פעם שהתגשם משהו שרציתי. היו שם הרבה כוכבים. יש עוד דבר אחד שאני רוצה, אבל לא נראה לי שהוא יקרה בקרוב. גאד, מה אני יעשה. -נקודת מבט כללית- "מיק... מיק, מיק!" זו הייתה אשלי. "היא כזאת ישנונית!" מאי החלה להתעצבן. "היא לא תמיד ככה, היא תמיד קמה לפניי כולנו, תודו" אלכס צחקה. "בסדר, אבל אנחנו ממהרות עכשיו. מה יש לה בזמן האחרון" שאלה אשלי. "מיקי!!!" מאי צעקה. "מה?! מה קרה??" מיקי קמה כולה מבוהלת ומזיעה זיעה קרה. "היי, היי את בסדר?" אשלי התיישבה על מיטתה של מיקי והחזיקה את ידה. "אוי, כן..." מיקי שיחררה אנחה גדולה. "זה רק היה חלום רע, ממש רע". "אשלי, מאי אתן יכולות שנייה לצאת?" שאלה אלכס, רצתה פרטיות. "מה קרה?" מאי שאלה. "בלי שאלות, זה משהו... אישי, מאוד אישי" אלכס גיחכה. "אם את אומרת" אמרה מאי ויצאה יחד עם אשלי. "זה עליו? שוב?" שאלה אלכס את מיקי שנכנסה לשירותים לנקות את עצמה קצת. "כן... אני לא יודעת מה לעשות כבר" מיקי התיישבה על המיטה ברגליים משולבות. "אין מה לעשות, את צריכה להתמודד עם זה. את תהיי בסדר. את עוד תראי" אלכס חיבקה אותה חזק והזיזה את שיערה מפרצופה המזיע. "לכי להתקלח, אנחנו מחכות" אמרה לה אלכס. "תודה" מיקי אמרה בזריזות והלכה להתארגן. "מה קרה לה?" אשלי שאלה מיד לאחר שאלכס יצאה מן החדר. "כלום" היא ענתה. "מה כלום?פעם לא היו בנינו סודות... למה את לא יכולה לספר?" שאלה מאי. "זה בחירה של מיקי אם לספר או לא, לא שלי. סורי" אלכס הסבירה והלכה למטבח. "בנות, יוצאים?" מיקי שאלה. "כן... רק... שנייה" מאי הסתבכה עם הגיטרות. "נו!" מיקי הייתה לחוצה מתמיד. "מה?! אני לא מבינה את הקטע! אולי פשוט נשאיר אותן באולפן? יהיה לנו הרבה יותר קל מאשר לסחוב אותן כל יום" מאי התעקשה. "רעיון טוב, לא?" הצטרפה אליה אלכס. "לא" מיקי נכנסה למכונית ולא אמרה מילה נוספת. "אולי גם נשכור נהג... הו רגע, לא!" מאי חיקתה את מיקי. הבנות הגיעו לאולפן למראה הבנים שכבר החלו בחזרות שלהם. היו 2 אולפנים נפרדים כדי לא להפריע אחד לשני, אך כשעשו חזרות יחדיו כולם היו באולפן אחד. "שלום בנים!" מאי נכנסה כולה מלאת מרץ. "שלום גם לך" דאגי חייך חיוך גדול מאוד. "היי" מיקי התיישבה כיסא אחד מדני ואמרה לו מילה בודדה אחת. "... היי" דני היסס. "shall we begin?" אשלי אמרה במבטא בולט מאוד. "בהחלט, יקירתי" אמר הארי. הבנים והבנות היו כבר מאוד מיודדים ואהבו לצחוק מדיי פעם באולפן מאשר להיות כל הזמן באווירה של מקצועיות. מה שהבנים והבנות התאמנו יחדיו זה על שיר שאותו הם ניסו לחבר יחד כדי להציג ברגע הפתיחה של המופע, מין דואט שכזה. מיקי ואלכס כבר כתבו כמה בתים ועכשיו תורם של הבנים לכתוב בתים ואז לראות איך לשלב את הכל יחד, היום הם מראים מה הם עשו. "אוקי, זה בערך מה אני ודני הצלחנו לכתוב. חלק מזה גם דאגי כתב, הוא נורא מוצלח כשהוא רוצה" צחק טום והראה את הבתים. "If you come again you will see what kind of a man I am, you'll understand That everything I do, it's all, it's all just because of you. When you look into my eyes you can see that it's true, yes, my love for you" "אז...?" טום אמר בהיסוס רב ופחד מן התגובה של הבנות. "נשמע טוב, בנים" אמרה אלכס. "כן, עבודה טובה... נראה איך נשלב את זה כבר, כל מה שעלינו לעשות עכשיו זה לשבת יחד ולכתוב את המעבר" אמרה מיקי והיא נשמעה מרוצה מאוד. "נהדר, אנחנו נקבע איתכן כבר" אמר להן טום. "נמשיך בחזרות הנפרדות, ובנות מחר אנחנו הולכות לראות את האצטדיון!" אמרה מיקי בהתלהבות גדולה. "יופי! יואו אני כל כך אוהבת את זה, לעצב... לראות את המקום ואחר כך להתאמן שם!" אמרה אשלי. "ואוו, אני מת לדעת איך זה" אמר דאגי בציפייה. "אתה תאהב את זה, האנרגיה של הקהל, התגובות שלהם, האהבה שלהם אליך ולמוזיקה. זה מדהים, זה הדבר הכי טוב שיש" ------ עוד פרק מגיע, והשורות הללו.. הכל מראשי
המצאתי שיר שלם.. אתן עוד תראו
תקציר הפרקים הקודמים מיקי אירגנה מפגש רק עם דני בחדר החזרות. בזמן הפגישה הזו מיקי דני התנשקו במפתיע. מיקי הפסיקה אותו מיד. ךאחר שכל הבנות הגיעו לאולפן חזרות, דני ומיקי יצאו החוצה והתנשקו בשנית, אשלי שראתה את זה אמרה למיקי מה דעתה ואמרה לה להפסיק עם כל העניין הזה בגלל שזה לא מקצועי מצידה. מיקי אמרה לדני שעליהם להפסיק ודני לא הבין מה קרה לה, הוא ניסה להתקשר אליה ולברר אך זו לא היתה מוכנה לומר. השורות האחרונות:"דני, אני לא יודעת מה לומר... זה לא מתאים לי! תמיד אסרתי על הבנות להסתבך בדברים שכאלה... זה לא טוב, לא בשבילי ולא בשבילך... רק תסמוך עליי." היא אמרה לי במקצת דאגה. "אבל מיקי—" התחלתי לומר. "דני, בבקשה לא. אתה עושה את זה ממש קשה בשבילי" היא אמרה וניתקה. הפרקים הקודמים: פרק 5+6 פרק 7 -נקודת מבט של מיקי- לאחר כשעתיים אחרי שדיברתי עם דני החלטתי לצאת קצת מהבית, לנקות את הראש. "מיק... הכנתי עוגת גלידה, בא לך לבוא לשבת איתנו קצת?" שאלה אלכס לאחר שבילתה שעות במטבח בניסיונות להצליח עם המתכון של אימה לעוגת גלידה. "אין לי כוח, אני יוצאת קצת. לשאוף את האוויר הצח של לונדון הקרירה" אמרתי באדישות. "תבטיחי לי שתטעמי אחר כך, אני פשוט חייבת לדעת איך זה יצא" אלכס צחקה. "אוקי" אמרתי בזריזות, לבשתי את המעיל החום הארוך שלי וכובע צמר עם פונפונים תלויים ממנו, הוא היה מתנה שאימי נתנה לי יום לפני שנהרגה. יצאתי מן הדלת ואפילו לא אמרתי להתראות לבנות שפשוט צפו בי הולכת בקרירות כזו. התחלתי ללכת ברחוב דאונינג שהיה באותו זמן רחוב הומה אדם, לא זיהיתי אף אחד שאני מכירה... מדיי פעם עצרו אותי נערות ונערים בבקשה לחתימה, הם תפסו אותי ביום לא טוב. חשבתי לעצמי שאף פעם לא עצרתי את עצמי מלאהוב, אפילו קרה פעם שהתאהבתי במעריץ. זה היה מוזר וכמובן שהבנות העירו לי גם על זה... אבל זה פשוט קרה, אי אפשר לבחור מתי להתאהב ובמי, זה פשוט קורה. הלוואי ויכולתי לבחור, אני בחורה שקל לסחוף... שקל לגרום לה להתאהב. נכון, לפעמים היו מנצלים אותי בגלל זה כשהייתי הרבה יותר צעירה. האהבה הראשונה שלי הייתה בגיל 15, ביום הולדת שלי... כאשר מישהו הגיע למסיבה ותפס את עיניי, אהבת נעורים... אין דבר שמשתווה לתקופה ההיא. "אוה! סטייסי! מה את עושה פה?" לפתע ראיתי חברת עבר שלי, זיהיתי אותה עוד מרחוק. היא נראית בדיוק אותו הדבר כמו בכיתה ט'. "באתי לעשות קצת קניות, לתינוק היפיוף הזה" היא אמרה לי. "זה שלך? איזה חמוד... נחמד לראות אותך, לא זיהיתי פה אף אחד... ובדרך כלל ברחוב הזה אני תמיד פוגשת אנשים" אמרתי לה. "טוב זה כי את מפורסמת" סטייסי אמרה לי. "לא התכוונתי למעריצים" הסברתי את עצמי. "אוה, טוב אני חייבת לזוז... יש לי בעל שצריך לחזור כל רגע הביתה" סטייסי אמרה לי והלכה לדרכה. לפתע, בין האנשים זיהיתי מישהו, עוד מישהו. מישהו שראיתי עד לא מזמן, שלא רציתי כל כך לראות כרגע. זה היה דני, דני ג'ונס מהלהקה. דווקא עכשיו, דווקא הוא מכל האנשים שיש. הוא עמד לפניי, מולי, במשך דקה הבטנו אחד בשנייה, מביך. לא אמרתי מילה. חייכתי והמשכתי ללכת, כמה קרירה אני יכולה להיות. "מה זה היה?" שמעתי אותו מלמל קצת, הבטתי אחורה וראיתי אותו, פשוט עומד שם ומביט בי. איך אוכל לעשות ככה חזרות, זה לא יכול לקרות. חזרתי הביתה והישר למיטה. "מיק! הבטחת!" צעקה לי אלכס. "מחר, מבטיחה" אמרתי לה והמשכתי ללכת הישר לחדר שלי, החלפתי בגדים ונשכבתי במיטה. "מה יש לך..." היא מלמלה בשקט. הבטתי לתקרה שהייתה מלאה בכוכבים, כוכבים שהדבקתי כל פעם שהתגשם משהו שרציתי. היו שם הרבה כוכבים. יש עוד דבר אחד שאני רוצה, אבל לא נראה לי שהוא יקרה בקרוב. גאד, מה אני יעשה. -נקודת מבט כללית- "מיק... מיק, מיק!" זו הייתה אשלי. "היא כזאת ישנונית!" מאי החלה להתעצבן. "היא לא תמיד ככה, היא תמיד קמה לפניי כולנו, תודו" אלכס צחקה. "בסדר, אבל אנחנו ממהרות עכשיו. מה יש לה בזמן האחרון" שאלה אשלי. "מיקי!!!" מאי צעקה. "מה?! מה קרה??" מיקי קמה כולה מבוהלת ומזיעה זיעה קרה. "היי, היי את בסדר?" אשלי התיישבה על מיטתה של מיקי והחזיקה את ידה. "אוי, כן..." מיקי שיחררה אנחה גדולה. "זה רק היה חלום רע, ממש רע". "אשלי, מאי אתן יכולות שנייה לצאת?" שאלה אלכס, רצתה פרטיות. "מה קרה?" מאי שאלה. "בלי שאלות, זה משהו... אישי, מאוד אישי" אלכס גיחכה. "אם את אומרת" אמרה מאי ויצאה יחד עם אשלי. "זה עליו? שוב?" שאלה אלכס את מיקי שנכנסה לשירותים לנקות את עצמה קצת. "כן... אני לא יודעת מה לעשות כבר" מיקי התיישבה על המיטה ברגליים משולבות. "אין מה לעשות, את צריכה להתמודד עם זה. את תהיי בסדר. את עוד תראי" אלכס חיבקה אותה חזק והזיזה את שיערה מפרצופה המזיע. "לכי להתקלח, אנחנו מחכות" אמרה לה אלכס. "תודה" מיקי אמרה בזריזות והלכה להתארגן. "מה קרה לה?" אשלי שאלה מיד לאחר שאלכס יצאה מן החדר. "כלום" היא ענתה. "מה כלום?פעם לא היו בנינו סודות... למה את לא יכולה לספר?" שאלה מאי. "זה בחירה של מיקי אם לספר או לא, לא שלי. סורי" אלכס הסבירה והלכה למטבח. "בנות, יוצאים?" מיקי שאלה. "כן... רק... שנייה" מאי הסתבכה עם הגיטרות. "נו!" מיקי הייתה לחוצה מתמיד. "מה?! אני לא מבינה את הקטע! אולי פשוט נשאיר אותן באולפן? יהיה לנו הרבה יותר קל מאשר לסחוב אותן כל יום" מאי התעקשה. "רעיון טוב, לא?" הצטרפה אליה אלכס. "לא" מיקי נכנסה למכונית ולא אמרה מילה נוספת. "אולי גם נשכור נהג... הו רגע, לא!" מאי חיקתה את מיקי. הבנות הגיעו לאולפן למראה הבנים שכבר החלו בחזרות שלהם. היו 2 אולפנים נפרדים כדי לא להפריע אחד לשני, אך כשעשו חזרות יחדיו כולם היו באולפן אחד. "שלום בנים!" מאי נכנסה כולה מלאת מרץ. "שלום גם לך" דאגי חייך חיוך גדול מאוד. "היי" מיקי התיישבה כיסא אחד מדני ואמרה לו מילה בודדה אחת. "... היי" דני היסס. "shall we begin?" אשלי אמרה במבטא בולט מאוד. "בהחלט, יקירתי" אמר הארי. הבנים והבנות היו כבר מאוד מיודדים ואהבו לצחוק מדיי פעם באולפן מאשר להיות כל הזמן באווירה של מקצועיות. מה שהבנים והבנות התאמנו יחדיו זה על שיר שאותו הם ניסו לחבר יחד כדי להציג ברגע הפתיחה של המופע, מין דואט שכזה. מיקי ואלכס כבר כתבו כמה בתים ועכשיו תורם של הבנים לכתוב בתים ואז לראות איך לשלב את הכל יחד, היום הם מראים מה הם עשו. "אוקי, זה בערך מה אני ודני הצלחנו לכתוב. חלק מזה גם דאגי כתב, הוא נורא מוצלח כשהוא רוצה" צחק טום והראה את הבתים. "If you come again you will see what kind of a man I am, you'll understand That everything I do, it's all, it's all just because of you. When you look into my eyes you can see that it's true, yes, my love for you" "אז...?" טום אמר בהיסוס רב ופחד מן התגובה של הבנות. "נשמע טוב, בנים" אמרה אלכס. "כן, עבודה טובה... נראה איך נשלב את זה כבר, כל מה שעלינו לעשות עכשיו זה לשבת יחד ולכתוב את המעבר" אמרה מיקי והיא נשמעה מרוצה מאוד. "נהדר, אנחנו נקבע איתכן כבר" אמר להן טום. "נמשיך בחזרות הנפרדות, ובנות מחר אנחנו הולכות לראות את האצטדיון!" אמרה מיקי בהתלהבות גדולה. "יופי! יואו אני כל כך אוהבת את זה, לעצב... לראות את המקום ואחר כך להתאמן שם!" אמרה אשלי. "ואוו, אני מת לדעת איך זה" אמר דאגי בציפייה. "אתה תאהב את זה, האנרגיה של הקהל, התגובות שלהם, האהבה שלהם אליך ולמוזיקה. זה מדהים, זה הדבר הכי טוב שיש" ------ עוד פרק מגיע, והשורות הללו.. הכל מראשי
הפיק מהמם,אני כבר מכורה קשות
