מצאה חן בעיני הרשומה "ילדים זה שמחה - לא מהסיבה שחשבתם": http://www.tapuz.co.il/blog/ViewEntry.asp?EntryId=997382 אני מסכים עם הכותבת וגם לי יצא לחשוב על כמה השוק מוצף בספרים, קלטות וכד' לילדים ושזה נראה כאילו הכל נעשה ביום עבודה ושזה לא תורם לילדים כלום.
הטלפון הומצא כדי לקרב אנשים. בזמן האחרון יש לי תחושת ריחוק מכל מי שנמצא אִתי על הקו. הטלפון מעצים את היותי גֶר בארץ נוכריה. ** ''הלו, אני מעוניין לקבוע תור לדוקטור קֶנֵדִי.'' ''מה תאריך הלידה שלך?'' ''השלישי בדצמבר 1970.'' ''מה שם המשפחה שלך?'' ''בר-זאב.'' ''איך אתה מאיית את זה?'' ''B-A-R, מקף, Z-E-E-V.'' ''V כמו במילה 'ויקטור'?'' ''כן.'' ''האם אתה בטוח שנולדת בשלישי בדצמבר 1970?'' ''אני בטוח. למה את שואלת?'' ''כי אין לנו אף מטופל שנולד בתאריך הזה וששם משפחתו מתחיל ב-V.'' ''שם המשפחה שלי מתחיל ב-B כמו במילה 'ברברה'.'' ''אז למה אמרת לי שהוא מתחיל ב-V כמו 'ויקטור'?'' ''כי את שאלת על האות האחרונה ולא על הראשונה. האם אני יכול לאיית לך מחדש את שם המשפחה שלי?'' ''כן, בבקשה.'' ''B-A-R, מקף, Z-E-E-V.'' ''V כמו במילה 'ויקטור'?'' ''כן.'' ''שוב לא מסתדר. אין לנו אף אחד שנולד בתאריך הזה, ששם משפחתו מתחיל ב: B-A-R, מקף, V.'' ''אחרי המקף באה האות Z כמו במילה 'זברה'.'' ''אז למה אמרת לי V כמו 'ויקטור'?'' ....המשך ב: http://www.tapuz.co.il/blog/viewEntry.asp?EntryId=1001872
"כך הגעתי למצב שלא יכולתי לסמוך על אנשים. שנאתי את כולם, שנאתי את העולם המוזר הזה – וזה הפך להדדי. אט - אט עולמי הדמיוני הפך לבית בשבילי, או שמא, למקום מחסה מפני המציאות. חיי הפכו לבריחה תמידית מהתמודדות מכל סוג שהוא. הדברים החלו להתערבב זה בזה; הפנטזיות הפכו למציאות, המציאות הפכה לאשליה, ואני הפכתי למבולבלת. ניסיתי להתעלם מההערות של כולם ומתחושות הבטן שלי, לשכנע את עצמי שככה אני צריכה לחיות, אך כאשר גם הסיוטים החלו להפוך למציאות, ההבנה החלה לחלחל בי." http://www.tapuz.co.il/blog/ViewEntry.asp?EntryId=1001804