Refreshing Menta
New member
../images/Emo126.gifשלום, קוראים לי נטע ואני מכורה.
מכורה לדיאט קולה, מכורה לתה עם נענע, ומכורה לכפיר אפשטיין. כן, אני מתארת לעצמי שאתם יודעות במה מדובר, ושגם אתן מכורות/בדרך להתמכרות. אני רוצה לשתף אתכן, ולספר לכן על ההתמכרות הזו. לפני שנה ו4 ימים, ב10.12.07, נסעתי לת"א עם חברה, נסענו באוטובוס לתחנה מרכזית בת"א ומשם לקחנו מונית למקום שאף פעם לא הייתי בו שקוראים לו הבארבי... הגענו, התיישבנו בשולחן צדדי שקרוב לבמה [על מעין מרפסונת] , הזמנו קצת משהו לאכול וחיכינו שההופעה תתחיל. עלה לבמה איש צנום, עם עוד 3 נגנים, והפעיל עלי את כל קסמיו. מלבד "אמונה" ו"יש לך כוח" לא ממש הכרתי את השירים, רק קצת במעורפל ממה ששמעתי באירוחים ברדיו אותם [אירוחים שגרמו לי להתאהב באותו בחור צנום.] במהלך ההופעה, אני זוכרת שעלה "צחי" משיר הטוקבק [שחקן כמובן
] ואני זוכרת גם שכפיר שר שירי חנוכה וזה היה משעשע. ההופעה הזו עברה ממש מהר. ואחריה מיד יצאתי וקניתי את הדיסק בכסף שהיה לי בארנק לעת חירום. בכלל לא חשבתי על ללכת להגיד שלום , אבל אני וחברה שלי נכנסו לשירותים, ואחרי שראיתי התגודדות ליד הבמה, החלטתי לגשת. ואחרי כל שלבי ההתאהבות שהיו "יש לך כוח">"אמונה">אירוחים ברדיו>הופעה, הגיע השיא. הגיעה האינטראקציה שלי עם האדם המדהים הזה, כפיר. כשהגעתי הביתה, הדבר הראשון שעשיתי היה לשמוע את הדיסק.[ולתהות ביני לבין עצמי למה הוא נפתח משמאל לימין
] ואז , אחרי ההתאהבות, החלה ההתמכרות. הייתי שומעת את הדיסק בלופים. בלי הפסקה. מתמכרת לכל שיר ושיר, מתמכרת לקול המשגע הזה, ולכפיר בעיקר. אחרי שידעתי טוב טוב את השירים, הגעתי להופעה הבאה, הופעת יומולדת, 30.1.08- שוב הגעתי לבארבי, קצת יותר מבינה מה הולך שם, ומי נגד מי, איפה כדאי לשבת ומה להזמין , שוב עם חברה [אחרת] והפעם כבר הכרתי את כל השירים כולם. היה קר בהופעה, היו המון תקלות טכניות, אבל זה לא הפריע לי ליהנות בטירוף. רוב ההופעה ישבתי, וזה היה די קשה. בסוף קצת עמדתי ורקדתי, השתחררתי מעט. אחרי ההופעה הזו לא חשבתי בכלל על לא לגשת לכפיר, הייתי חייבת את החיבוק הזה! אחרי ההופעה הזו הייתי עוד יותר מוקסמת. וידעתי שזה כלכך לא הסוף. אחרי שתי ההופעות האלה, הגיעו עוד 7, שכל אחת היא חוויה עצומה בפני עצמה, על כל אחת אני יכולה לחפור בלי סוף, אבל זה לא העיקר של מה שאני רוצה להעביר. ההופעות האלה זה הכל. זה אושר, עצב, כאב, שמחה, בכי, צחוק, ליפול, לעלות, לשבת, לרקוד, זה הכל הכל. זה כאילו משהו בי נפתח כל הופעה מחדש, משהו שלא קורה בימים רגילים, בחוויות אחרות. אין לתאר את הכוח שההופעות נותנות לי, המילוי מצברים הזה, כמו זריקת מרץ, שעוזרת לי לשמור על השפיות [בערבון מוגבל כמובן] עד ההופעה הבאה, עד החיבוק הבא, עד הפצצת אדרנלין הבאה שתתפוצץ ברגע שאכנס לבארבי/ביאליק/פרנקלין וואטאבר. והאמת היא, שזה לא רק ההופעות, זה כל המסביב. זה להתרגש לפני, ולכתוב בפורום [עוד אגיע לזה], זה הנסיעות, זה תהיות על הפלייליסט, זה מי יבוא, ואיך יהיה, וכמה שירים, ואיזה שירים לא מהאלבום יהיו.. ולא להפסיק לדבר על ההופעה ביום שאחרי, ולהתלהב מכל דבר. זה כל זה שמעצים את כל החוויות האלה. החוויות הכלכך מטורפות ומדהימות שחוויתי בשנה האחרונה, ב9 ההופעות, ומה שמסביב, והחוויות האלה שהלוואי הלוואי הלוואי שלא יפסיקו להיות. וחוץ מכל ההופעות- וכל מה שקורה מחוץ לבית, מחוץ לחיים הוירטואלים, יש את כאן, את הפורום אתכם. כמו שטאובר אמרה ואמרה את זה בצורה הכי טובה שאפשר, כאן זה המקום שאני לא צריכה להסביר כלום, אני לא צריכה להסביר מי זה כפיר, ולמה ההופעות שלו כלכך משמעותיות בשבילי, כי כולנו כאן בזה. כולנו יודעות את זה וחוות את זה. אני כלכך אסירת תודה שיש לי את המקום הזה, שהצטרפתי, למרות שלא ידעתי מי זה כפיר, ושנשארתי, ושהשתתפתי, ועזרתי, וכתבתי, [וכתבתי וכתבתי וכתבתי]. אני אוהבת את המקום הזה כלכך. זה הבית שלי. באמת הבית. מי שממש מעוניין לקרוא מה שכתבתי על כל ההופעות, מוזמן לבקש והוא יקבל את זה באופן פרטי [רק קחו בחשבון שזה לא נכנס בהודעה אחת של תפוז.... do your math.] מקווה שקראתם, היה לי חשוב לכתוב. אוהבת המון, ומתרגשת. נטע
מכורה לדיאט קולה, מכורה לתה עם נענע, ומכורה לכפיר אפשטיין. כן, אני מתארת לעצמי שאתם יודעות במה מדובר, ושגם אתן מכורות/בדרך להתמכרות. אני רוצה לשתף אתכן, ולספר לכן על ההתמכרות הזו. לפני שנה ו4 ימים, ב10.12.07, נסעתי לת"א עם חברה, נסענו באוטובוס לתחנה מרכזית בת"א ומשם לקחנו מונית למקום שאף פעם לא הייתי בו שקוראים לו הבארבי... הגענו, התיישבנו בשולחן צדדי שקרוב לבמה [על מעין מרפסונת] , הזמנו קצת משהו לאכול וחיכינו שההופעה תתחיל. עלה לבמה איש צנום, עם עוד 3 נגנים, והפעיל עלי את כל קסמיו. מלבד "אמונה" ו"יש לך כוח" לא ממש הכרתי את השירים, רק קצת במעורפל ממה ששמעתי באירוחים ברדיו אותם [אירוחים שגרמו לי להתאהב באותו בחור צנום.] במהלך ההופעה, אני זוכרת שעלה "צחי" משיר הטוקבק [שחקן כמובן
