../images/Emo128.gifלזוג הלא מאושר../images/Emo128.gif
אליך (אל הבחורה): הכרתי אותך רק אתמול, והחלפתי איתך מספר משפטים בלבד. מהכרות קצרה עם חברך ומשפת גופך במהלך השיחה הבנתי - את אוהבת אותו מאוד מאוד, אבל ממש לא כמו שהוא אוהב (אם אפשר לקרוא לזה אוהב) אותך. חברך מתייחס בזלזול לקשר שלכם, לפחות כמו שאת תופסת אותו, ואין לך מושג שהוא עושה את זה. או שיש לך מושג, אבל את משלימה בהכנעה עם זה, משתדלת להדחיק ולהאמין שמתישהו יהיה בסדר. כל כך רוצה לצעוק לך "תתעוררי! מגיע לך מישהו יותר טוב!" אבל אין לי דרך לעשות זאת. הלוואי שתגלי זאת לפני שיהיה מאוחר מדיי. אליך (אל הבחור): אם היית עומד עכשיו מולי, לאחר שעיכלתי את מה שעשית לי אתמול, הייתי סוטרת לך. לשמחתי, לא תעמוד יותר מולי לעולם. האמת, לא היית בחיי עד לפני מספר ימים, עד לזמן בו הפגישו בינינו לצורך עבודה חד פעמית משותפת. האוירה הייתה טובה בהתחלה, עד שעשיתי את הטעות והגבתי באופן שאולי פרשת כמיני למשפט שאמרת. מכאן זה היה כדור שלג שהלך וגדל. לא חשבתי שתרד כל כך נמוך. ידעתי שיש לך חברה שעומדת להיות אישתך (לטענתך רק בגלל שהיא רוצה!) וידעת אתה שיש לי חבר שאני מאוד אוהבת ומתכוונת להתחתן איתו. במהלך שאר פגישות העבודה שלנו עד אתמול התחלת לשאול אותי שאלות לגבי טיב הקשר בינינו, כולל שאלות אינטימיות ביותר (האם בגדתי? מה אני אוהבת לעשות לו במיטה? וכו´). אתמול עברת את הגבול, התחלת לפלרטט איתי, לומר לי שאני מושכת אותך, בדיוק שעה לאחר שפגשתי את חברתך שעברה במקום כדי להביא לך אוכל. ניצלת את שעת הערב המאוחרת, את העובדה שכולם עזבו את המשרד, את הדלת הנעולה - כדי לפלרטט איתי. אמרת - "לא חברה שלי ולא חבר שלך כאן. הם לא ידעו כלום. ממילא לא נפגש יותר, חד פעמי... אני מת לנשק אותך..." קפואה ומבולבלת סיפרתי לך שניסו לאנוס אותי בעבר ושאני מאוד מצטערת שלא הגשתי על מי שעשה לי זאת תלונה (בתקווה שתבין את הרמז). זה לא עזר, אמרת "זה לא יהיה אונס, זה יהיה מרצון. את בחורה שאוהבת סקס, למה את כובלת את עצמך רק למי שאת אוהבת?". כשדמעות בעיניים שלי שאלתי אותך איך אתה לא מתבייש לומר זאת ובמיוחד כשיש לך חברה. אמרת שאתה מאוד אוהב אותה, ותעשה הרבה למענה, אבל אתה בוגד כי אתה לא מאמין בנאמנות לאדם אחד ובחופצתך אמרת שאני תמימה כי בטוח גם חבר שלי חושב כמוני. פתאום ראיתי אותך מסתכל מטה, אל תוך המחשוף של הגופיה שלי ושאלתי לאן אתה מסתכל ואמרת "החזה שלך ממש מגרה..." ואז שוב ביקשת "רק נשיקה", לא ידעתי מה לעשות ומילמלתי "לא, תעזוב אותי...". ראיתי את היד שלך מתקרבת אליי ונסוגתי. היא השיגה אותי והתחילה ללטף אותי, הגיעה לשיער... הייתי קפואה, אבל אתה הבנת שאני בכל זאת מסכימה, אמרת "אני נורא רוצה לעשות לך מסז´..." ובדמעות אמרתי לך "די!!! אני לא רוצה!" המשכתי לבקש ממך לסיים את זה כאן, זאת פגישת העבודה האחרונה שלנו ואני לא רוצה לחזור עם טעם רע. למזלי עזבת אותי, הפנת אליי מבט "פגוע" לכאורה והמשכת בעבודה כ"עושה טובה". כשסיימנו לעבוד ליוות אותי מחוץ למשרד ואז פניתי אליך ואמרתי לך שלא היה לי נעים בכלל כל הסיטואציה הזאת, ואתה חייכת חיוך מאוד לא איכפתי, לחצת לי את היד ובציניות איחלת לי חיים מאושרים ו"בהצלחה עם חברך!". הודתי לך ואיחלתי לך את אותו הדבר. וכשנכנסת למשרד ואני למכונתי, איחלתי לך שהיא תקום ותעזוב אותך, ואז תבין מה הפסדת.
אליך (אל הבחורה): הכרתי אותך רק אתמול, והחלפתי איתך מספר משפטים בלבד. מהכרות קצרה עם חברך ומשפת גופך במהלך השיחה הבנתי - את אוהבת אותו מאוד מאוד, אבל ממש לא כמו שהוא אוהב (אם אפשר לקרוא לזה אוהב) אותך. חברך מתייחס בזלזול לקשר שלכם, לפחות כמו שאת תופסת אותו, ואין לך מושג שהוא עושה את זה. או שיש לך מושג, אבל את משלימה בהכנעה עם זה, משתדלת להדחיק ולהאמין שמתישהו יהיה בסדר. כל כך רוצה לצעוק לך "תתעוררי! מגיע לך מישהו יותר טוב!" אבל אין לי דרך לעשות זאת. הלוואי שתגלי זאת לפני שיהיה מאוחר מדיי. אליך (אל הבחור): אם היית עומד עכשיו מולי, לאחר שעיכלתי את מה שעשית לי אתמול, הייתי סוטרת לך. לשמחתי, לא תעמוד יותר מולי לעולם. האמת, לא היית בחיי עד לפני מספר ימים, עד לזמן בו הפגישו בינינו לצורך עבודה חד פעמית משותפת. האוירה הייתה טובה בהתחלה, עד שעשיתי את הטעות והגבתי באופן שאולי פרשת כמיני למשפט שאמרת. מכאן זה היה כדור שלג שהלך וגדל. לא חשבתי שתרד כל כך נמוך. ידעתי שיש לך חברה שעומדת להיות אישתך (לטענתך רק בגלל שהיא רוצה!) וידעת אתה שיש לי חבר שאני מאוד אוהבת ומתכוונת להתחתן איתו. במהלך שאר פגישות העבודה שלנו עד אתמול התחלת לשאול אותי שאלות לגבי טיב הקשר בינינו, כולל שאלות אינטימיות ביותר (האם בגדתי? מה אני אוהבת לעשות לו במיטה? וכו´). אתמול עברת את הגבול, התחלת לפלרטט איתי, לומר לי שאני מושכת אותך, בדיוק שעה לאחר שפגשתי את חברתך שעברה במקום כדי להביא לך אוכל. ניצלת את שעת הערב המאוחרת, את העובדה שכולם עזבו את המשרד, את הדלת הנעולה - כדי לפלרטט איתי. אמרת - "לא חברה שלי ולא חבר שלך כאן. הם לא ידעו כלום. ממילא לא נפגש יותר, חד פעמי... אני מת לנשק אותך..." קפואה ומבולבלת סיפרתי לך שניסו לאנוס אותי בעבר ושאני מאוד מצטערת שלא הגשתי על מי שעשה לי זאת תלונה (בתקווה שתבין את הרמז). זה לא עזר, אמרת "זה לא יהיה אונס, זה יהיה מרצון. את בחורה שאוהבת סקס, למה את כובלת את עצמך רק למי שאת אוהבת?". כשדמעות בעיניים שלי שאלתי אותך איך אתה לא מתבייש לומר זאת ובמיוחד כשיש לך חברה. אמרת שאתה מאוד אוהב אותה, ותעשה הרבה למענה, אבל אתה בוגד כי אתה לא מאמין בנאמנות לאדם אחד ובחופצתך אמרת שאני תמימה כי בטוח גם חבר שלי חושב כמוני. פתאום ראיתי אותך מסתכל מטה, אל תוך המחשוף של הגופיה שלי ושאלתי לאן אתה מסתכל ואמרת "החזה שלך ממש מגרה..." ואז שוב ביקשת "רק נשיקה", לא ידעתי מה לעשות ומילמלתי "לא, תעזוב אותי...". ראיתי את היד שלך מתקרבת אליי ונסוגתי. היא השיגה אותי והתחילה ללטף אותי, הגיעה לשיער... הייתי קפואה, אבל אתה הבנת שאני בכל זאת מסכימה, אמרת "אני נורא רוצה לעשות לך מסז´..." ובדמעות אמרתי לך "די!!! אני לא רוצה!" המשכתי לבקש ממך לסיים את זה כאן, זאת פגישת העבודה האחרונה שלנו ואני לא רוצה לחזור עם טעם רע. למזלי עזבת אותי, הפנת אליי מבט "פגוע" לכאורה והמשכת בעבודה כ"עושה טובה". כשסיימנו לעבוד ליוות אותי מחוץ למשרד ואז פניתי אליך ואמרתי לך שלא היה לי נעים בכלל כל הסיטואציה הזאת, ואתה חייכת חיוך מאוד לא איכפתי, לחצת לי את היד ובציניות איחלת לי חיים מאושרים ו"בהצלחה עם חברך!". הודתי לך ואיחלתי לך את אותו הדבר. וכשנכנסת למשרד ואני למכונתי, איחלתי לך שהיא תקום ותעזוב אותך, ואז תבין מה הפסדת.
