volnerable

New member
../images/Emo128.gif

השמים צרו עליי,סגרו עליי ושוב בא החושך. את לא לצידי, ספק עם בכלל היית. עובר בפורום ,קורא על אהבות ורטואליות,שירים שמנסים להצמיד לי שום דבר ! שום דבר! לא מעודד אותי ,אין נחמה . רציתי להספיק לומר לה, את יודעת כמה אהבתי? בלילות שאת היית לצידי ,נשמתי נשימות שהיו שלך, הקשבתי לכל תנודה שלך. צחוקך ?היה לי כפרח, זה התחיל כמו זרע שנשתל, אז, הנבט שצץ בתוך האדמה שלי והאדמה? היתה הלב שלי ונתתי לך לפרוח בתוכי והבטתי כל יום, בתהליך של הטבע בתוכי ונוצרה אהבה. שורשיך ,נולדו מתוכי וכעת הכל נעקר ונקרע. יש לי אדמת לב וחור בתוכה, חור שנפער ואני כואב כמה כואב, אף אחד לא ידע לעולם, גם לא את אמרת לי תודה וקרעת את שורשיך מה אני אמור לומר לך תודה?
 

ה מוזה

New member
../images/Emo7.gif

גם שורשים מדממים .. גם שורשים זקוקים לאדמה .. גם שורשים בוכים ..על האדמה שנשמטה להם מתחת לקרקע גם שורשים ..כואבים כאב שאיש לא יראה גם השורשים ..עצובים .. כלים שלובים ..אדמה ונבט זעיר כשהנגינה מפסיקה ..שניהם בוכים אף אחד לא שומע אותם ..רק הם את עצמם עצוב .. כל כך ..כואב
 
למעלה