lacrimosa girl
New member
../images/Emo129.gifהשיר השובעי.../images/Emo129.gif
הערות העורכת: טוב, היה לי ממש ממש קשה השבוע להחליט איזה שיר יהיה. חשבתי אולי על פינה שמוקדשת ליוקה בגלל שלבת של יוקה קוראים לונה וככה קראתי גם לפוצ'קונה שנלוש אימצה [
], אבל השירים שבהם יוקה הכי בולט לדעתי הם GLS ו OTHAFA, ושניהם כבר היו, אז הרעיון הזה נגנז. אין שום סיבה להקדיש לתומאס פינה ולמרקו ממילא אין חלק ממש גדול בשירים, חוץ מהדבר ההוא, while your lips, ואם לוקחים בחשבון את high hopes אז גם שם, וחוץ מזה גם לא התחשק לי כלום מCC או וואנס. ככה שלקחתי את השיר הקסומי הבא, שממילא הייתי אמורה לפרסם ניתוח שלו-
|
dead boy's poem.
|
קישור לליריקה: http://www.darklyrics.com/lyrics/nightwish/wishmaster.html#10 אוקי, הניתוח. נולד מתוך השקט, מלא בדממה, קונצרט מושלם - חברי הטוב ביותר. כה הרבה לחיות למענו, כה הרבה למות למענו, אילו רק לליבי היה בית. השיר המדהים הזה נפתח בתיאור של תומאס- הוא נולד מתוך הדממה, והוא מלא בדממה. בשיר ווישמאסטר תומאס כתב Whispers a wish speaks with the stars the words are silent in him. המילים הן השקט בתוכו. וזה משתלב כאן יופי בשיר שמדבר על היצירה של תומאס. מה שהעולם תופס כדממה אצל תומאס הוא ביטוי לתהליך היצירה שלו, הכתיבה. המוסיקה המושלמת היא חברתו הטובה ביותר- תומאס מספר על אהבתו למוסיקה מגיל צעיר. אחד הדברים שבשבילם הוא חי, ע"פ השורה הבאה. אבל, בין כל האושר שהמוסיקה נותנת לו יש צער- לליבו אין בית, הוא מפחד שהוא לא יכול לאהוב. מתוך BOTB- I fear I will never find anyone. תומאס מפחד מכך שלליבו לא יהיה בית, הוא לא ימצא אהבה. זה חוזר על עצמו גם בהמשך השיר. וזה גורם לתומאס להרגיש שונה, לא שייך, ויכול להיות שגם חלק ממה שמזין את התחושות האובדניות שלו. שיר מה שאינך יכול לומר, שכח מה שאינך יכול לנגן. ממהר לטבוע בתוך עיניים מקסימות. הולך בתוך השירה שלי, המוזיקה הגוססת הזאת: מכתב האהבה שלי לאף-אחד. תומאס מציג את גישתו לחיים- אם אתה לא יכול לומר את זה, שיר את זה. וביטוי לכך ראינו באלבום הנהדרי של ממש AFF. יכול להיות שזו אחת הסיבות לדכאון של תומאס, למרות שנראה כאילו היו לו חיים מושלמים- הוא היה שקט. הוא לא הצליח לבטא במילים, בדו שיח פשוט, את מה שהרגיש. ומכאן נולדו שירים כמו נייטוויש, אסטרל רומנס, BATB וכו'. החלק השני של המשפט- שכח מה שאינך יכול לנגן- מצביע לדעתי על זה שתומאס הדחיק. הדחיק כי הוא לא הה יכול לבטא את הדברים. ואולי, אם נסתכל על זה קצת מעבר לפשטנות, תומאס אומר- אני לא יכול ל"נגן" אהבה [המילה PLAY, נו], אז עלי לשכוח מזה. ב"הערות המחבר" על השיר גת'סמאן, תומאס כותב you told me, my love, its not love if its not forever. but let me tell you- a scene can be much more to remember than the play itself. אני מצטערת אם יש טעויות, ציטטתי מהזכרון. ותרגום עילג- אמרת לי, אהובתי, שזו אינה אהבה אם היא אינה לנצח. אך תני לי לומר לך- "סצנה" יכולה להיות הרבה יותר נזכרת מאשר ה"משחק" עצמו. לדעתי מה שתומאס מנסה לומר הוא שמאחר שתומאס לא יכול לאהוב, כל מה שהוא זוכר אלו סצנות, חלומות. בהערות המחבר על אוור דרים נכתב all I ever craved for were the 2 dreams I share with you.גם זה מהזכרון. אבל שוב- יש לנו כאן עוד פעם התייחסות לאהבה, או אולי למימוש האהבה, כחלום. ואם חלום=מחזה, ותומאס אינו יכול "לשחק"...הוא אומר לעצמו- שכח מזה. אבל הוא ממהר לטבוע לתוך עיניים יפות, יש כאן סתירה. בעצם תומאס מאוכזב מכך שהוא לא עומד ב"סטנדרטים" שהציב לעצמו. אולי בגלל שהוא נשבע לאהובה המתה שלו מAFF [הוכחות בשירים כמו אסטרל רומאנס ונייטוויש, שוב] שהוא לא יאהב עוד אבל הפר את ההבטחה הזו. במקום לטבוע באהבה חדשה שלא תהיה באמת אהבה כי תומאס לא יודע לאהוב, תומאס יקדיש את עצמו לשירתו, המוזיקה הגוססת הזאת. למה גוססת? אה, זה די פשוט, לדעתי: כל השיר הזה הוא סוג של מכתב התאבדות, כך שאם תומאס יתאבד גם המוזיקה שלו תחדל מלהתקיים. אבל המוזיקה שלו היא דרכו להתבטא, שוב. בעצם מחדד לנו את המסר- מכתב האהבה שלו תומאס לאף אחד. בעצם כל התשוקות של תומאס שהוא לא יכול להעביר לבן אדם כלשהו [כי הוא לא יכול לאהוב] "יוצאות לעולם" במוזיקה שלו. אבל המכתב אהבה הזה הוא לאף אחד- ותומאס מחדד את תחושת החוסר בטחון עצמי וחוסר הערכה עצמית שלו. מעולם לא "קיווה" לעולם טוב יותר, זה כבר הולחן, נוגן וסופר. כל מחשבה במוזיקה שכתבתי, כל דבר שאני מקווה עבור הלילה. מי אמר עילגות ולא קיבל?
אוקי. תומאס מספר על זה שהוא מרגיש קצת מרוקן מתוכן- כל מה שכתב, יצר, ניגן- הכל כבר קיים...לא ברור אם הוא זה שכתב את זה ובכך מיצה את עצמו או שפשוט העולם קצת גדול עליו והוא לא מוצא את עצמו בתוכו. dead to the world, שחוזר בכ"כ הרבה שירים...אם כך, כל מחשבה במוזיקה שכתבתי היא מרוקנת מתוכן, ממוחזרת, לא יעילה: כל התקוות שלי ללילה, נעלמו, לא שוות כלום. בעצם, יש לנו את נייטוויש בשורה האחרונה, וכמה טוב שאנחנו יודעים שנייטוויש עדיין קיימים D= כי אם לא זה היה יכול להדאיג טיפה. עוד פרשנות אפשרית לשורות האחרונות היא, שתומאס כן מקווה לעולם האחר. אבל בגלל שזה מוצה כ"כ, הוא מרגיש חסר תועלת. ועוד פעם- אפשרות של עידוד הדכאון שלו. כל דבר שתומאס מקווה ללילה בעצם קיים, אבל ממוחזר ממש, וכו'. איבדתי את עצמי קצת ואני מתחילה לברבר. נמשיך. נכתב עבור הליקוי, נכתב עבור הבתולה. מת עבור היפה, האחת שבגן. יצר ממלכה, השיג את החוכמה. נכשל בלהפוך לאל. אוקי, אז ככה: נכתב עבור הליקוי: ע"פ הניתוח שלי לסליפינג סאן, הליקוי חמה/ירח, במצב של החושך הלא טבעי אבל הכי טבעי שיש, זה הזמן האופטימלי עבור תומאס ליצור. ותומאס מקדיש עכשיו לזמן הזה שיר. הוא מקדיש את השיר גם לבתולה- לנצרות, לדת, לדעתי. בחפירה שלי על הדת יחד עם ענבר בשבוע שעבר, העגתי למסקנה שתומאס, למרות שהוא לא אדם דתי, מוצא בדת יציבות. בטחון. קשר לתמימות. לילדותיות שבאמונה הנלהבת שמשהו שאי אפשר לראות אותו. ככה שתומאס בין היתר מקדיש שירים לדת שלו- ובאופן עקיף לתמימות שלו. (= תומאס יצר ממלכה משלו- ושוב אנחנו נזרקים לתמימות...ממלכה דמיונית, כמו בשיר נייטקווסט. הוא השיג את החוכמה - הוא התבגר. אבל נכשל בלהפוך לאל- הוא גילה שלהיות מבוגר לא תמים, לא אוהב, זה הדבר הריקני ביותר שאפשר להיות. אם הוא היה מצליח לשמור על התמימות שלו, אולי באופן עקיף על האהבה שלו- מי יודע, אולי לא היה לנו את השיר המקסים הזה ורבים אחרים. המשך בהודעה הבאה.
הערות העורכת: טוב, היה לי ממש ממש קשה השבוע להחליט איזה שיר יהיה. חשבתי אולי על פינה שמוקדשת ליוקה בגלל שלבת של יוקה קוראים לונה וככה קראתי גם לפוצ'קונה שנלוש אימצה [
(וגם לנועה יש דעה בערך אחרת (וניתוח מעולה