WallFlower
New member
../images/Emo129.gif../images/Emo16.gifג'ק המרטש../images/Emo16.gif../images/Emo129.gif
מתרגמת מאר ענק וחולני על ג'ק המרטש. אני מקווה שזה לא יהיה משעמם כי זה ממש מחקר... ג'ק המרטש הוא שם שניתן לרוצח סדרתי שרצח מספר פרוצות באיסט אנד, לונדון ב1888. השם עצמו ניתן לג'ק מתוך מכתב של מישהו שטען שהוא הרוצח. הרציחות נעשו בטווח של כמייל אחד מהשני בתוך מחוזות ספטילפילדס, אלדגייט וויטצ'אפל. החשיבות. ג'ק לא היה הרוצח הסדרתי הראשון בהיסטוריה, אבל משום מה כשאומרים רוצח סדרתי, רובנו חושבים על ג'ק המרטש. את התכונה הזו מייחסים לבלגן התקשורתי והפוליטי שג'ק עורר. בכל יום, בכל עיתון, תועדו מעשיו, התפתחויות חדשות, רגשות של תושבי האזור בליווי המלחמה שנוצרה בין הליברלים, לסוציאליסטים ולמפלגה האירית שניסו כולן למשוך את העסק כך שיצטייר לטובתן. הכיסוי התקשורתי הביא לכל שג'ק, שבעצם היה אדם מאוד מתוסכל ועצוב ורצח מתוך תסכול, הפך למעין דמות רומנטית של רוצח נשים מופרע וחולני, שלא לדבר על הדמות שנוצרה לו בשנים האחרונות כרוצח ממטרות מיניות בלבד. אבל רבים לא זוכרים שג'ק בעצם כמעט הפחיד למוות עיר שלמה כשהשאיר אחריו גופות מרוטשות באופן שלא נראה מעולם. כידוע אף אדם לא נתפס והואשם ברציחות, מה שהגביר את המיסתורין סביב המקרים ויצר עניין רב בהם. לסיכום, הכיסוי התקשורתי הוא שגרם למקרה של ג'ק המרטש להיחקק בזכרונם של מיליונים ולהוות מקרה יחודי, ראשון מסוגו. הקורבנות. עד היום לא ברור כמה קורבנות היו לג'ק המרטש. בכלליות מתייחסים לחמישה קורבנות, כשיש הטוענים שנרצחו ארבע נשים, יש הטוענים שנרצחו 7 נשים ואפילו יותר והעיתונות טענה שהיו תשעה קורבנות. הנשים שמוכרות כקורבנותיו של ג'ק הן: 1. מרי אן (פולי) ניקולס, נרצחה ביום שישי ה-31 באוגוסט, 1888. 2.אנני צ'פמן, נרצחה ביום שבת ה-8 לספטמבר, 1888. 3.אליזבת' סטריד, נרצחה ביום ראשון, ה-30 לספטמבר, 1888. 4.קת'רין אדוס, נרצחה באותו היום. 5.מרי ג'יין (מארי ג'נט) קלי, נרצחה ביום שישי ה-9 לנובמבר, 1888. רוב החוקרים מאמינים כי קורבנו הראשון הייתה מרת'ה טייבראם שנרצחה ב-7 באוגוסט, 1888. כל הנשים היו פרוצות, כולן מלבד טייבראם וקלי נרצחו בחוץ. לא היו עדויות שהעידו על כך שהכירו אח את השנייה, הן היו מגוונות בגילו ובמראן. רובן היו שיכורות או נחשבו כשיכורות. דרכי הפעולה. למרבה הפליאה,שיטות הפעולה של ג'ק לא היו ברורות לחלוטין רק עד לפנימ ספר שנים. ההשערות מדברות על דרך זו - ג'ק עמד לפני הפרוצה, כשהיא מרימה את חצאיתה (הוא הרי נכנס אליהן כלקוח) וכך בעצם כשידיה עסוקות הוא תקף, אין לה יכולת להגן על עצמה באותה שנייה. הוא מנצל את השנייה הזאת וחנק אותה עד לאובדן הכרה - משאיר אותן בחיים. כשהאישה שוכבת על הקרקע, מעולפת, ג'ק משסף את גרונה, הדם בדרך כלל זלג לשלולית מתחת לצוואר הגופה או לצידה לשלולית דגולה. ג'ק חתך את גרונן מצד ימין לצד שמאל, כך שהדם הותז רחוק ממנו ומנע מעצמו להתלכלך בדם. כעת התפנה ג'ק להטיל בגופה מומים, עדיין מצד ימין של הגופה. לא היו עדויות לפעילות מינית כל שהיא של ג'ק עם הגופה או רק של ג'ק. ג'ק נהג גם לקחת איבר פנימי של הנרצחת, כמו מעין גביע, מעשה שידוע בקרב רוצחים סדרתיים. רוב המנתחים שבדקו את הגופות טענו כי לג'ק היה מספיק ידע באנטומיה כדי לבצע את מה שעשה. במקרה אחד הוא הוציא כליה באופן שלא פגע שאברים מסביבה, במקרה אחר הוא הוציא את איביר המין של הפרוצה בחיתוך סכין פשוט. לאור הנסיבות המקשות - הסביבה, המחסור באור ובזמן - לג'ק היה נסיון בשימוש בסכין מנתחים.
מתרגמת מאר ענק וחולני על ג'ק המרטש. אני מקווה שזה לא יהיה משעמם כי זה ממש מחקר... ג'ק המרטש הוא שם שניתן לרוצח סדרתי שרצח מספר פרוצות באיסט אנד, לונדון ב1888. השם עצמו ניתן לג'ק מתוך מכתב של מישהו שטען שהוא הרוצח. הרציחות נעשו בטווח של כמייל אחד מהשני בתוך מחוזות ספטילפילדס, אלדגייט וויטצ'אפל. החשיבות. ג'ק לא היה הרוצח הסדרתי הראשון בהיסטוריה, אבל משום מה כשאומרים רוצח סדרתי, רובנו חושבים על ג'ק המרטש. את התכונה הזו מייחסים לבלגן התקשורתי והפוליטי שג'ק עורר. בכל יום, בכל עיתון, תועדו מעשיו, התפתחויות חדשות, רגשות של תושבי האזור בליווי המלחמה שנוצרה בין הליברלים, לסוציאליסטים ולמפלגה האירית שניסו כולן למשוך את העסק כך שיצטייר לטובתן. הכיסוי התקשורתי הביא לכל שג'ק, שבעצם היה אדם מאוד מתוסכל ועצוב ורצח מתוך תסכול, הפך למעין דמות רומנטית של רוצח נשים מופרע וחולני, שלא לדבר על הדמות שנוצרה לו בשנים האחרונות כרוצח ממטרות מיניות בלבד. אבל רבים לא זוכרים שג'ק בעצם כמעט הפחיד למוות עיר שלמה כשהשאיר אחריו גופות מרוטשות באופן שלא נראה מעולם. כידוע אף אדם לא נתפס והואשם ברציחות, מה שהגביר את המיסתורין סביב המקרים ויצר עניין רב בהם. לסיכום, הכיסוי התקשורתי הוא שגרם למקרה של ג'ק המרטש להיחקק בזכרונם של מיליונים ולהוות מקרה יחודי, ראשון מסוגו. הקורבנות. עד היום לא ברור כמה קורבנות היו לג'ק המרטש. בכלליות מתייחסים לחמישה קורבנות, כשיש הטוענים שנרצחו ארבע נשים, יש הטוענים שנרצחו 7 נשים ואפילו יותר והעיתונות טענה שהיו תשעה קורבנות. הנשים שמוכרות כקורבנותיו של ג'ק הן: 1. מרי אן (פולי) ניקולס, נרצחה ביום שישי ה-31 באוגוסט, 1888. 2.אנני צ'פמן, נרצחה ביום שבת ה-8 לספטמבר, 1888. 3.אליזבת' סטריד, נרצחה ביום ראשון, ה-30 לספטמבר, 1888. 4.קת'רין אדוס, נרצחה באותו היום. 5.מרי ג'יין (מארי ג'נט) קלי, נרצחה ביום שישי ה-9 לנובמבר, 1888. רוב החוקרים מאמינים כי קורבנו הראשון הייתה מרת'ה טייבראם שנרצחה ב-7 באוגוסט, 1888. כל הנשים היו פרוצות, כולן מלבד טייבראם וקלי נרצחו בחוץ. לא היו עדויות שהעידו על כך שהכירו אח את השנייה, הן היו מגוונות בגילו ובמראן. רובן היו שיכורות או נחשבו כשיכורות. דרכי הפעולה. למרבה הפליאה,שיטות הפעולה של ג'ק לא היו ברורות לחלוטין רק עד לפנימ ספר שנים. ההשערות מדברות על דרך זו - ג'ק עמד לפני הפרוצה, כשהיא מרימה את חצאיתה (הוא הרי נכנס אליהן כלקוח) וכך בעצם כשידיה עסוקות הוא תקף, אין לה יכולת להגן על עצמה באותה שנייה. הוא מנצל את השנייה הזאת וחנק אותה עד לאובדן הכרה - משאיר אותן בחיים. כשהאישה שוכבת על הקרקע, מעולפת, ג'ק משסף את גרונה, הדם בדרך כלל זלג לשלולית מתחת לצוואר הגופה או לצידה לשלולית דגולה. ג'ק חתך את גרונן מצד ימין לצד שמאל, כך שהדם הותז רחוק ממנו ומנע מעצמו להתלכלך בדם. כעת התפנה ג'ק להטיל בגופה מומים, עדיין מצד ימין של הגופה. לא היו עדויות לפעילות מינית כל שהיא של ג'ק עם הגופה או רק של ג'ק. ג'ק נהג גם לקחת איבר פנימי של הנרצחת, כמו מעין גביע, מעשה שידוע בקרב רוצחים סדרתיים. רוב המנתחים שבדקו את הגופות טענו כי לג'ק היה מספיק ידע באנטומיה כדי לבצע את מה שעשה. במקרה אחד הוא הוציא כליה באופן שלא פגע שאברים מסביבה, במקרה אחר הוא הוציא את איביר המין של הפרוצה בחיתוך סכין פשוט. לאור הנסיבות המקשות - הסביבה, המחסור באור ובזמן - לג'ק היה נסיון בשימוש בסכין מנתחים.
