אחים ואחיות

[eris1515]

../images/Emo13.gifאחים ואחיות../images/Emo25.gif

חברה שלי יום אחד סיפרה לי שנורא קשה לה להתקרב לאחיה הקטן... היא מספרת שהיא נורא אוהבת אותו אבל לא מראה לו את זה... או שנגיד היא באה להביא לו נשיקה או חיבוק אז הוא דוחה אותה...(הוא בערך בן 12 ) היא אומרת לי שהזמן היחיד שלה להביא לו נשיקות ולחבק אותו זה שהוא ישן... מה איתכם?! אתם מראים לאחים שלכם שהם חשובים לכם ושאתם אוהבים אותם? גם אותכם האח דוחה ולא רוצה לקבל נשיקה\חיבוק או סתם משו? גם אתם מסוגלים לנשק את אחיכם\אחותכם רק כשהם ישנים? שתפו אותנו

 

[פרפרי אהבה]

אין אצלנו חיבוקים ונשיקות ../images/Emo201.gif

רק כשאחותי מגיעה לארץ יש חיבוקים ונשיקות אבל גם זה לא בכמות היסטרית...

 

[the last anigma]

כנ"ל

 

[eris1515]

וזה לא מפריע לכם?

ו...כנ"ל גם אליי אבל רק עם אחי... בכל זאת זה זכר ונקבה זה קצת שונה... אני ואחיות שלי תמיד נותנות נשיקה חופשי... אני ואח שלי זה שונה...=\\ מה אתם חושבים שאפשר לעשות?!

 

[האוקינוס השקט]

לי לדוגמא יש שני אחים

ואנחנו לא מתחבקים או מתנשקים. לו היו לי אחיות אולי זה היה שונה אני לא יודעת. אבל בכלל אני חושבת שזה לא כזה ביג דיל אם לא יהיו נשיקות או חיבוקים בין אחים. אני חושבת שזה אפילו קצת מוזר לא?

 

[פרפרי אהבה]

הממ...

מצד אחד מפריע, מצד שני-לא מפריע מספיק כדי שאעשה משהו. כי זה יהיה לי מוזר שאחרי 23 שנה שהאחים לא מחבקים ומנשקים ,שזה יקרה פתאום.

 

[the last anigma]

יש לי אח אחד, והוא בחו"ל... ואין בינינו קשר

מדהים.. אז הגיוני שיהיו חיבוקים כשהוא מגיע לארץ.. אבל זהו...

 

[mitsi miaoo]

חיבוקים ונשיקות

שלום, ביני לבין אחותי יש הפרש של 4 שנים (אני הבכורה). בערך עד גיל 15 (שלי) שנאתי אותה כאילו היא האדם הכי רע בעולם. מאז, גדלנו והתבגרנו. ובנוגע לשאלה, לפני 3 חודשים בערך היא טסה לחו"ל ועדיין לא ברור מתי ואם היא תחזור. בשדה תעופה הפרידה הייתה חצי דקה מאבא, חצי דקה מאמא וחצי שעה ממני. פשוט לא היינו מסוגלות להיפרד, המון דמעות נשפכו שםוהיא הלכה ממש לפני שסגרו את השערים. וזה לא אירוע חד-פעמי, כשהיא סיימה את הקורס בצבא זה גם היה ככה, כשהיא סיימה קורס קצינות, לא נפרדנו הרבה זמן. הקשר בנינו הוא חלק מאוד גדול מהחיים שלי ושלה. היא הייתה אמורה לטוס לחו"ל חצי שנה לפני שהיא טסה אבל נשארה בארץ והמתינה ללידה שלי, אחרי הלידה, היא נשארה בסביבה וכשהיא ראתה שאני מאופסת (בערך) ובסדר תוך שבוע היא כבר לא הייתה כאן. וגם עכשיו כשהיא בצד השני של העולם אנחנו מקפידות לדבר לפחות פעם בשבוע. ובאופן כללי, היא אחת הבחורות הכי יפות, חכמות ומוצלחות שאי-פעם פגשתי, ואולי זה ששאר המשפחה שלנו פסיכית זה מה שקירב בנינו...