אני חדש כאן...דעתי על האלבום :

[קוביפביפ3]

../images/Emo13.gifאני חדש כאן...דעתי על האלבום :

קראתי את כל התגובות שלכם ואני מסכים עם רובם, לצערי... האלבום אכן מאכזב, אבל במידה. לא מאוכזב לגמרי, ואפילו נהנה מאוד מחלקו. בוא נודה בזה, לא באתי עם ציפיות מטורפות שהיא תצא בעוד יציאה מרעידה, מטלטלת רגשית וחד פעמית כמו "little earthquakes" או גאונית ,מגוונת ומלאת השראה ושיגעון כמו "boys for pele". גם UNDER THE PINK היא יצירת מופת לדעתי, מקום מיוחד שאפשר להניח בו את הראש ופשוט להישאב בהנאה...ו-scarlet's walk ו- songs from the choir girls hotel" מתקרבות לתואר דומה, ובטח שכל הבי-סיידס שלה... אז נכון שהתרגלנו לרמה מסויימת. אבל חבר'ה, היא רק בת אדם, כמוני וכמוכם, ולפעמים טועה, נופלת, עושה שטויות. לוקחת שיקולים לא נכונים או סתם נתקלת בתקופה של פחות השראה וזרימה ביצירה. קורה. לא צריך לקחת כל כך קשה, אני כמעט בטוח שהיא תחזור לבסוף למקורות ותוציא בעתיד יצירה אחת לפחות, משובחת, ממלאת ומעניקה השראה שוב. וכמובן, גם מרגשת-אבל באמת באמת, ולא בקושי או בערך. ( ובמילה "מקורות" אני מתכוון לעצמה, לנפש פנימה, לחוכמה של הניסיון וההתבוננות בשקט, באינטימיות, בלי הרבה הסחות דעת, רעש, דימוי עצמי ודיווח לסביבה). אבל בינתיים, עליי לציין כמה נקודות אור באלבום: OPHELIA נהדר, WELCOME TO ENGLAND נשמע כמו דברים אחרים, אבל עדיין ממכר (!!!) וכייפי...העיבוד וקולות+צלילי הרקע דווקא עובדים נהדר. GIVE נשמע כמו פליט מתקופת FTCH ועובד יפה מאוד בפני עצמו, אווירתי ועוצמתי, ואחלה באסים פסנתריים, סולו גיטרה קצר אך נהדר,(מאט צ'מברלין אדיר לדעתי- עבד גם עם פיונה אפל והוציא דיסק אלטקרוני-אווירתי בעיקר, כיפי ולא רע בכלל!) והאווירה האפלה עושה לטורי לא רע. הייתי מערפל את קולה אפילו מעט יותר, במיוחד בפיזמון בו היא שרה בקול גבוה וצלול מידיי לדעתי-הייתי עושה אותו "רוח רפאים מייללת" במקומה... (טורי -פגשי לבראנצ' יצירתי את פי ג'יי הארווי וליסה ג'רמנו בעניין. או הקשיבי ל-"White Chalk" של הראשונה ו-liquid pig של השניה.) אני לא יודע מה איתכם, אבל אני דווקא אהבתי את POLICE ME המופרע. משהו בו ממש עובד לי. אז נכון, הבנאליות של הכתיבה לא נשמעת כמו טורי, וזה קצת מציק לי, אבל נו, מילא. זה מה יש. מקווה שהיא תעבור את תקופת הכתיבה השטחית מהר. ובאותה נשימה, גם שיר הנושא נשמע לי לא רע. נסו לנגן את שני השירים האלו ברצף, משהו שם דווקא זורם יפה. לעומת זאת, בתור "מחנך לעתיד" אני קצת מעוצבן עליה על MARY JANE. טורי, באמת, יש לך בת בעצמך, מה המסר? מריחואנה טובה לגיל ההתבגרות? (וכן, אני יודע שיסקלו אותי מגיבים אחרים עכשיו, אבל מה שאולי מותר לאדם אחראי אחרי גיל מסויים שיודע שיש הבדל רציני בין מריחואנה לסמים אחרים, ויכול לשלוט באחריות בשימוש לא מוגזם ולהיות גם אחראי לתוצאות וההשפעות על חייו שלו, לאו דווקא מומלץ למתבגר שנמצא ב"רכבת הרים" הורמונלית ורגשית גם ככה, ומתחיל עם זה וממשיך עם כל מיני דברים אחרים. ובתור אחד שעובד בבית-ספר ומתעסק עם נוער בעייתי, הדרך מהשאכטה הראשונה של ג'וינט למשהו אחר זורמת מהר מדיי לצערי, וגם שימוש מוגזם רק של החומר ה"קל" עצמו. את אמא טורי-מה עובר עלייך? אז את רוצה להיות עדיין "מגניבה". סבבה. אבל יש גבול מסויים של אחריות לדמות נערצת על ידי נערים בגיל מסויים. אז בחייך, תתבגרי, או תבואי להתמודד עם נוער בעייתי בעצמך ותסבירי אחר כך להם עצמם מה ההיגיון... צריך להסביר ודחוף את ההבדל בין ג'וינט לאקסטזי, כדורים למיניהם ובמיוחד LSD ושאר צרות רעות. כי נערים צעירים לא עושים הבדל וברגע שניסו משו זה פשוט זורם להם והם מסתבכים...אבל זה כבר דיון אחר... בלי להעליב, גם הלחן ב-MARY JANE קצת מרגיז. כמו המשך לא מוצלח של hungarian wedding song הבי -סייד הנהדר, להבדיל. אני חייב לסיים, אכתוב עוד קטע המשך מאוחר יותר. המשך יום מקסים לכולם

 

[rfranko]

ברוך הבא. ../images/Emo13.gif

 

[noosh]

וולקאם!!

אנשים חדשים זה כיף. אני חושבת שאנחנו לוקחים את זה די קשה, כי אנחנו פשוט אוהבים אותה יותר מדי

. אבל זה בסדר, אני לא חושבת שמישהו כאן מצפה לעוד יצירות מופת כמו בעבר. אנשים ניגשים לאלבום בתור מאזינים ומחפשים בו איכויות של זמרת שהם יודעים שהיא מוכשרת, גם במוזיקה וגם בכתיבה, ושיודעת לעשות את זה טוב ממה שהם מרגישים שהיא עשתה בשנים האחרונות. אבל זה באמת דיון שיש כאן בשרשורים אחרים. תודה על הביקורת, ואתה בהחלט מוזמן להמשיך ולכתוב את ההמשך. וכמובן, להשתתף בשאר הדיונים פה

.

 

[רעוּת]

היא הרסה לי ת'חיים ../images/Emo7.gif

אני רואה "וולקאם" ומתחילה לזמזם וולקאם טו אינגלנדדדדדדדדדדד ואז הוא נתקע לי בראש. איפה הימים הטובים שבהם ספארק היה תקוע לי בראש

.

 

[rfranko]

כשאת אומרת שהיא הרסה לך את החיים, האם הכוונה

שאת בעצם אוהבת אותה מאד

ואז ידעו שאת רגישה

ואוהבת

ורכה

אוי ואבוי, אכן הרסה ** פורום יקר, היה נעים להכיר, ברגעים אלו כנראה מתנקשים בחיי

 

[רעוּת]

רוצי ../images/Emo46.gif מהר ../images/Emo46.gif

וב"הרסה לי ת'חיים" התכוונתי לזה שהשירים שלה נדבקים ומעצבנים

לפני שנתיים זה היה ביג וויל, ועכשיו זה

היום ישבתי לי לתומי בשיעור-היחיד-שלא-הברזתי-ממנו (אס"ק וזה, נו

) וממש שעמם לי אז שמעתי אמ.פי באוזן אחת ואז היה את ביג וויל ורציתי לדפוק את הראש בקיר

מזל שאחכ לא היה טורי יותר

ואז חברות שלי טענו שאני שקטה-מדי-בשביל-שיעור-כה-משעמם (אני נוטה להפריע לאחרים, מה, שרק אני אסבול

) אז הראתי להן שאני שומעת מוזיקה והן נקרעו עלי מצחוק

אנשים לא מבינים כלום

מוזיקה זאת יופי של דרך להעביר שיעור משעמם, כאשר לא בוחרים בדרך הקלה ומבריזים

. (ופרס לסופר נכונה את מספר האייקונים בהודעה

)

 

[rfranko]

כה חמודה ונעימה, ממש לצבוט לך את הלחי*../images/Emo163.gif

*נכתב תוך האזנה ל AATS ובגאווה גדולה

 

[קוביפביפ3]

תודה! איזה כיף! קבלת פנים חמה ומקסימה!!

אז באמת תודה רבה! אני מעריך זאת מאוד. האמת היא שאני בגדר "מעריץ" שלה כבר דיי הרבה זמן. טורי היא זאת שגרמה לי להעז ולהתחיל ללמוד פסנתר ואפילו לשיר קצת...(לעצמי בעיקר, אבל אחרי שהקשבתי לה, לביורק, לפי ג'יי הארווי, לפורטיסהד, לטום וויטס, לג'ואנה ניוסם, לאליוט סמית' ולשאר אומנים נהדרים שלא שרים מאוד מאוד סטנדרטי והקול שלהם לא מוגדר בדיוק "יפה" (יש יוצאות/י דופן ברשימה-כמובן שטורי ביניהם) קיבלתי קצת אומץ ואולי אעשה עם זה משהו בעתיד...לא דחוף...) אז חבר'ה-תעזו!! ביצירה ובכלל. זה בד"כ עושה טוב לנשמה. אני גם חייב לציין שהפורום הזה מגניב במיוחד, כי נדמה שהחבר'ה פה יודעים על מה הם מדברים, שמעו כבר המון דברים ברזומה המוזיקלי שלהם, ובהחלט יש להם ביקורות בונות ותובנות לגבי הכתיבה, ההפקה, העיבודים, ואפילו האומנות החזותית-העטיפה והתמונות שמצטרפות לכל העסק. אז ממש כיף לי לקרוא ביקורות מנומקות ומפורטות שמדברות גם על הצד הטכני וגם על הרגש בצורה כל כך יפה, ונותנות יחס אישי ביותר ליצירה של טורי. זה באמת טוב לשמוע ביקורת מאדם שבאמת השקיע והקשיב, ושיש לו הרבה דברים מעניינים ותובנות לחלוק עם השאר...ואני בטוח שגם טורי נהנת לקרוא ביקורות שכתובות ומנומקות כמו שצריך ( בעיקר ממעריצים ופחות ממבקרי מוזיקה, לדעתי לפחות,) ולא באות רק כדי לקטול או להשוות לעבר ולפגוע. אחרי הכל, היא מאוד "מחנכת" לביקורתיות ויצירתיות בעצמה. היא תשמח לשמוע ולדעת שגם מעריצייה בוחנים אותה בצורה נכונה ובוגרת, וכשהם מאוכזבים קצת-זה רק מראה באמת כמה הם אוהבים אותה ומצפים בקוצר רוח ליצירה שלה. היא בטוח מוחמאת מזה

אז הנה המשך דעתי: ובכן, that guy יכול להישמע כבד בשמיעות ראשונות, אבל כשמתרגלים האוירה משתנה איכשהו ומגלים שיר באמת באמת יפה. יש לי תלונות רגילות על הכתיבה הבנאלית שלו, שטורי חוטאת בה קצת יותר מדיי באלבום הזה. אבל בסך הכל, אחלה שיר. הטוויסט הג'אזי שלו מציל אותו מאוד יפה, והוא גם מאוד קליט ונוגה בובן שעושה טוב בלב ונשאר בפלייליסט המוחי לאורך כל היום... MAYBE CALIFORNIA לעומת זאת, הוא דוגמה לשיר שבו הכתיבה צריכה להוביל את השיר ואת הרגש מהוא גורם למאזין, וכאן הבנאליות כל כך הורסת. אם אני חייב לבחור, זה השיר החלש באלבום. כי המטרה שלו היא באמת לנגוע עמוק, והוא רק שורט את השטח בקושי. והקטע העצוב הוא שאם תנסו לבדוק ראיונות אחרונים של טורי לקראת האלבום או הסינגל, היא מבהירה על מה הוא נכתב, ויש באמת הרבה מה לומר בנושא, במיוחד מנקודת מבט של אמא, וזה עצוב שהשיר הזה כל כך לא מנוצל מהבחינה הזאת והדיבור עליו וההסבר צריך להינתן איתו כדי להבין כמה מרגש הוא היה אמור להיות. פיספוס ממש. אבל אני עדיין מחכה לאיזה אילתור שלה והקדמה בע"פ כשהיא מבצעת את השיר הזה בהופעה חיה. ואולי היא גם תשיר פתיח יפה שמוסיף לשיר את המשמעות הגדולה שאמורה להיות לו. אז לא הכל אבוד עדיין. CURTAIN CALL מוצלח ודרמטי. כבד בדיוק במידה ומאוד "טורי". אהבתי. STARLING הוא הפנינה האמיתית באלבום. במילה אחת: מ-ד-ה-י-ם!!!!!! נ-פ-ל-א!!! מ-ה-מ-ם!!!! (טוב נו, אז טכנית אלו שלוש מילים...) שיר עם אווירה מהפנטת ומאוד "ספארקית" אך יותר הזויה ומעורפלת בסאונד...באמת כמו חלום אפל שבו אתה יודע שאתה חולם ומנסה לצאת ממנו...אוירת רפאים...משהו מעורפל ויפהיפה. המשך בהודעה הבאה...

 

[קוביפביפ3]

וההמשך האחרון בהחלט...

Flavor מתוק ויפה, עצוב במידה ויש לו פוטנציאל גדול לרגש אפילו יותר בהופעות חיות כשקולה של טורי לא ישמע מסונתז ומאנפף, זה בעיקר מה שמפריע לי עם הגירסה שבדיסק. ובהופעה רק שלה ושל הפסנתר זה יצא אפילו רגיש ויפה יותר. משום מה הקול שלה בשיר הזה וגם ב fire on your plain המאוד פופי-סלין דיון -בימים -טובים קצביים-וישנים- שלה- כזה, מזכיר לי מאוד את מדונה. ( ואני הייתי משאיר את האחרון כבי-סייד ). וכמובן, זה לא האופן היחיד בו מדונה קופצת לתודעה, אבל זה כבר בגנותה לטורי ולא לטובתה. תמונת העטיפה יפה מאוד לדעתי, במיוחד אהבתי את השיער האדום המודגש, אבל זו התמונה הכמעט יחידה בה היא לא נראית כאילו שלפו אותה כבובה מתוך מוזיאון השעווה: אגף הסאדו מאזו. חסרת הבעות פנים, נראית בהלם לחלוטין, כאילו עמוק פנימה בלב היא צועקת: "הצילו! רצתי אחרי ארנב ורוד של פלייבוי ונפלתי לתוך מחילה ששלחה אותי היישר לעולם אחר עמוס במרתפי סאדו מאזו!! אם אצעק בקול ולא אכנע ואצטלם ישחררו את המלכה האדומה השולטת להצליף בי ולערוף את ראשי!!!"... זה קצת מאכזב, כי ב"מתחת לורוד" (חחח...תרגום חופשי) היא לקחה את המיניות והפכה אותה למקודשת כמעט-עם כלי המיתר מעולמות עליוניים, התעלות בפסנתר המרטיט ו...בעיקר המון המון שקט ואינטימיות. אוננות ב" icicle" היא כמעט טקס דתי פרטי, ותופעות של סובלנות והערכת השונה והאמיץ ("we'll see how brave you are, yes anastacia" )מודגשים בלי להשפריץ סקס בנוסח אמ.טי.וי ומדונה, בטעם רע וחסר כל חן. איפה נעלמה הפנימיות והאמת השקטה והיפה שלך, טורי יקירתי? איזה טריפ מזעזע לקחת? ואם כבר אפלה אז למה לא לאיזה ארץ טים ברטונית אפלה וגאונית ודווקא למסע שורשים בעקבות "ארוטיקה" של מדונה??? רוצה אלבום מיני ומזמין-תלבשי שמלה מחמיאה ונוצצת, נפחי מעט את הג'ינג'יות ועשי שירי פסנתר ג'אזיים לפאבים אפלים בפאתי צרפת, כל כך מגניבים כמו שרק את יודעת! קחי את נינה סימון כמודל לחיקוי, סקסית, פסנתרית ומעולה!! את בילי הולידיי! את ג'וני מיטשל שלנו, בתקופות פרועות יותר, שמשפיעה עלייך כבר רבות גם ככה...לכי לקלאסיקה, למה לפופ הזול שמטרתו רק פרובוקציה? למה דווקא את מדונה-סמל ה"רוצה להיות סקסית לנצח וגם בגיל תשעים עם הליכון תראו אותי דוחפת לשון לכוכבת פופ מתבגרת בטקס חלוקת פרסים שנראה כמו קרקס מוזרויות בהנחיית הקשישא בבגדי העור מרילין מנסון???" אוף. לא נורא! אתעלם מהמילים והנושא הכללי שדוחס סקס בכוח למוח ואתייחס למוזיקה, שעדיין יחסית מעולה. שמעו את האלבום כל בוקר/צהריים/ערב, רק פעם אחת ביום, וראו איך אחרי שבוע הביקורת שצצה אוטומטית מתרככת והכל נשמע כבר הרבה פחות רציני ומחמיר, וההלחנה והמוזיקה סוחפת בכיף מפתיע. מה לעשות-כשזה מגיע למוזיקה, טורי פשוט מעולה. גם אם היא עושה בחירות לא נכונות בעיבודים ובכיוון הכללי לפעמים. אבל זה בהחלט נסלח לה ברוב שירי האלבום. איפה לא? strong black vine !!! מה זה הסינתי-דמוי כינורות הנוראי הזה? כלי מיתר אמיתיים ובמיוחד צ'לו טוב היו עושים לשיר הזה פלאים!! עומס של כלים ומילים תוקפניות מדיי ( submussion!!!!!) שבאמת מכריחות את המוח לחשוב על מרתף עינויים מיניים משאירות אותי כמאזין מלא תיסכול. זה היה יכול להיות אחלה שיר, ואם כבר סאדו-מאזו-קחי את זה עד הסוף ותני לנו קולות הצלפה וגניחות. סתאאאםםם! אל תידרדרי עוד! הספיק לנו ב-she's your cocaine שהיה-למרות המיניות המתפרצת קצת יותר מדיי-פשוט אשיר. ואולי בגלל האובר-גניחות. שם זה היה "הולם" ומתאים לשיר והכוונה באמת. אבל צריך רק אחד כזה ברפרטואר המוזיקלי. לא יותר. בעצם...חחח...אולי שניים...וכמובן הכוונה ליצירת המופת "professional widow"...טוב, נו. אז ברור שאין שלישי לאלה. LADY IN BLUE מסיים את האלבום באופן פנטסטי, בלי להכביר במילים, שיר נפלא. אבל הייתי משנה את סדר השירים לקראת הסוף, כי משהו בשירים האחרונים עובד מצויין כשמפרידים אותם אחד מהשני, אבל ברצץ הם קצת מפספסים את העליה לנקודת השיא. משהו לא מגביה ומנמיך בזמן הנכון. תחושה של עריכה לא נכונה של מיקום השירים. תחושה שלי אישית בלטה כבר משמיעה ראשונה, וגם נמצאת באמצע האלבום. על אורך האלבום אין מה לדבר-ארוך מידי לכל הדעות של כל מי ששמעתי עד היום. זה עבד לה בסקארלט ובבנים בשביל פלה, אבל לא בכל אלבום זה עובר יפה, וזה בהחלט הרס מאוד בבי-קיפר ויותר אפילו כאן. בבי-קיפר היו גם רצף שירים שהיה כדאי מאוד לעבד מחדש, ואם לא-אז להשאיר אותם כבי-סיידס. כאן יש ייחוד לכל שיר, ולפי דעתי, גם אם היא פיספסה אותה, יש גם אמירה. רק העיבודים, הסדר והקונספט הכללי הורסים. עריכה מוקפדת יותר הייתה מוציאה אלבום עם רושם ראשוני חיובי בהרבה ולא כזה שנקטל כבר על ההתחלה. בהמשך אפרסם סדר שירים משלי, ויש לי רעיון בשבילכם- מי שרוצה מוזמן לפרסם את שלו, ואז כל אחד יוכל לנסות ולהנות מהאלבום באופן שונה...סתם בשביל הכיף

( כבר ערכתי לעצמי את הבי קיפר מחדש וזה עשה פלאים לדיסק...זה נשמע מופרך אבל זה אכן עבד. וגם הוצאתי החוצה איזה 5 שירים, זה גם חלק מהעניין.) בכל מקרה, סליחה על החפירות הארכיאולוגיות, כבר נפלתי מהצד השני של העולם....(בסין, כמו בסרטי road runner )...חח... יום מקסים לכולם ואשמח לתגובות!!!! אוהב, קובי

 

[רעוּת]

וואי,

כלכך הרבה נקודות אור באלבום כה דארק אנד טוויסטד (ולא במובן החותך של המילה

) אשריך

אתה וכל ההאפי שייני פיפל האלה

כמעט ושכנעת אותי

מזל שאני תמיד יכולה לשמוע ולהתאכזב שוב

|סמחרבתשמחות| ואני מסכימה עם עניין האורך. חשבתי על זה שסקארלט ו-BFP לא ארוכים מדי, אבל בעצם יש בהם גם 18 שירים. אז כנראה זה עניין של איכות |סנוב| אבל היא בעצמה אמרה שהיא כבר לא ממש טורחת לערוך

. ואיזה שירים הוצאת מהביקיפר?

 

[noosh]

שתדעי

שהתלונה הכי מוכרת על BFP היא "זה ארוך ומבולגן מדי". כמובן שאחרי כמה האזנות וכשהאסימון נופל, זה הופך להיות מושלם, אבל באמת שהתלונה הכי נפוצה על BFP היא שהוא ארוך מדי, ומבולגן מדי, והולכים בו לאיבוד, וזה לא אלבום שלא מרגיש ככה כשמקשיבים לו. לפחות לא בהתחלה.

 

[רעוּת]

אבל אז האיכות של השירים מפצה על זה ../images/Emo16.gif

גם אני בהתחלה חשבתי שהוא ארוך מדי, אבל אחכ הייתי כזה "אבל רגע, עוד לא סיימתי לחתוך, מה כבר נגמר"

ובאחרונים אני מרגישה בעיקר הקלה כשהם נגמרים

 

[noosh]

אני לא באה להגיד שהאחרונים ברמה של פלה

אני ממש לא חושבת ככה. אני באה להגיד שגם משהו מושלם יכול להיות ארוך-מדי, או לתת תחושה מתמשכת. זה לא תמיד רע, ולפעמים גם "מייגע" יכול להתפרש לשני כיוונים, פשוט הרבה כאן זורקים שפלה גם 18 שירים ולא מרגיש ארוך, אבל לרוב האנשים פלה כן מרגיש ארוך. או הרגיש בהתחלה. ואני לא מדברת רק על ההאזנה הראשונה או השניה.

 

[רעוּת]

נכון,

ובמשך הרבה זמן גם אני הייתי מפסיקה להקשיב לו אחרי ג'ופיטר. כאילו, אחרי החצי הראשון שלו. זה אלבום שצריך לתת לו זמן לשקוע אצלך, ושיש סיבה לחזור אליו גם אם לא שרדת את השמיעה הראשונה/השנייה/העשרים. אבל אני לא חושבת שהאחרונים שלה הם כאלה. AATS לא ממש מושך אותי לחזור אליו, ואני גם לא כלכך משוכנעת שאני אמצא בו איזה משהו עמוק או שלם או משהו ששווה את ה"לחזור אליו". אולי יש בו כמה שירים נחמדים והכל, אבל בתור אלבום, הוא לא עושה לי את זה. כל השלושה האחרונים ככה. אז יחי ההבדל הקטן

 

[קוביפביפ3]

רעות! ביקורתית שכמוך...חחח...יש לי בדיוק את ה

-האלבום בשבילך!!! BAT FOR LASHESשל TWO SUNS . כל מילה מיותרת. פשוט הקשיבי לו. יש בו בוסריות יפהייפיה וכל כך מענגת של אומנית נהדרת בשם נאטשה קאן, שמרבה לשוחח עם האלטר -אגו שלה: PEARL...משהו כמו זיגי סטארדאסט של דיוויד בואי, אבל יש לה כל כך הרבה שירים טובים...זה עדיין לא טורי הישנה אולי, אבל זו בכל זאת אומנית מתחילה וכל כך נפלאה. היא בהחלט הושפעה מקייט בוש וביורק לדעתי, ויש פה פנינות אמיתיות עד כאב. מה שגם הקול שלה והפסנתר שלה מצמררים, לפחות אותי. ( היא ממש לא וירטואוזית כמו טורי -מנגנת פשוט אבל יודעת בהחלט להלחין מרגש.) נסי את השיר השני וה...טוב, נו, אני בעבודה ושכחתי איזה מספר...אני כמעט בטוח שרוב מעריצי טורי יאהבו. וכמובן, המתיני לחדש של רג'ינה ספקטור המלכה היהודיה שלנו!!!! ( אני יודע שזה קצת מגוחך לקחת בעלות על כל מה שיהודי באיזור, אבל מה אכפת לי, זה כיף! ) שמעת את הראשונים שלה שלא ניתן להשיג כבר בחנויות? כי אם לא, וזה מופנה לכולם-פשוט חובה!!!! songs 11:11 מומלצים בטירוף! יותר מאלה שניתן להשיג אפילו.

 

[רעוּת]

לא שמעתי עליה ../images/Emo16.gif

ואצל רג'ינה אני אוהבת יותר את 11:11 מאת סונגס

 

[קוביפביפ3]

הנה קישור למייספייס של "באט פור לאשאס"...

בבקשה הקשיבו ל-GLASS קודם! הוא הכי אדיר לדעתי! שמיעה מהנה!

 

[קוביפביפ3]

ועליי להוסיף שדווקא השקטים שלה-

(של נטאשה "באט" הכוונה-) לא מופיעים במיי ספייס! והם דווקא יפים יפים. באמת. בכלל, כל האלבום הזה נשמע לי כמו המחווה הכי מוצלחת ששמעתי עד עכשיו לאייטיז.

 

[shiray]

יוווווווו אתה לא רציני!!!!

שכה יהיה לי טוב, לפני 10 דקות התחלתי לשמוע שירים מהדיסק הזה (בנתיים ביוטיוב, במקביל רץ משהו פחות חוקי...)!!! בדיוק קראתי ביקורת והחלטתי לשמוע...

 

[noosh]

נראה לי שכולם פה מכירים את רג'י ../images/Emo3.gif

גם את הראשונים והיותר-טובים שלה. היא גם אמורה להוציא אלבום מתישהו עכשיו, אם אני זוכרת נכון (ויש כאן אנשים ששולטים יותר ממני בחומר ויידעו להגיד בוודאות). לא הקשבתי לכלום ממנו, אבל העטיפה שלו מהממת. ובדיוק התחלתי להקשיב לבאט פור לאשז לאחרונה, אבל זה היה ממש מעט וממש שטחי. אולי אקשיב שוב בקרוב.