הר קייק כיבוש ומה שביניהם
חמש עשרה שנה לא פגשתי בנמרוד : היינו חמישה , השנה 1994 המקום הוארז בירת הטרקים של פרו הגעתי לשם רק כדי להיפרד מהגברת חיימז , מצבי היה מדאיג יומיים בלבד קודם לכן קמתי לראשונה מהמיטה , עקב תאונה וטביעה בג'ונגל הייתי חולה ומתש ,ירדתי חמישה עשר ק"ג בשבועיים בהחלט לא במצב לטפס הר ,במיוחד לא ההר הקשה לטיפוס ביבשת , אך היפה ביותר בה . כדי להגיע לפסגתו בגבה 5947 מטר צריך לטפס קטע קיר קרחון בגבה 300 מטרים , ביום האחרון יוצאים בשעות הקטנות לטיפוט קרח קשה וטכני תלויים על מצוק בגבה המדהים כדי להספיק להעפיל ולרדת לפני תחילת החום לפני שישבר הקרח ,שאז מסוכן מדי לרדת , ברור כי במצבי הנוכחי לא היה לי כל סיכוי . גלעד המטפס כבר ניסה לטפס ונכשל , הראות בגדו בו יום לפני ההעפלה , צור קיבוצניק מהדרום רצה לעשות רק טרק אחד בודד היו לו ארבעה ימים בלבד במקום לכן תיכנן טיול אופניים לפסגות ואם לא אולי טרק הואי ואש נגד הכיוון המקובל כדי לחסוך זמן ולקצרו מעשרה ימים לארבעה בלבד . צור ואני יצאנו למחרת היום לטיול אופניים והפכנו חברים טובים , אם כי לא מספיק טובים כדי להשאיר אותו את צור חודש וחצי בהוארז . נמרוד מיהר להגיע לסנטייגו צ'ילה לפני ראש השנה , וכך לא ברור איך באמצע ספטמבר חודש ושבוע מאוחר יותר ,עדיין היינו חמישתינו ארבעתינו +חן חבר של גלעד שהצטרף מאוחר יותר בדרך אל האלפא מאיו בייס קמפ כדי לטפס אליו . למעשה יום לפני כן ערכנו דיון שממנו התברר חד משמעית שאין לי חיילים למשימה .... נמרוד ממהר , לצור נמאס ובכלל לא חשב להישאר כאן כל כך הרבה זמן גלעד כבר היה שם , וחן סימן שאלה גדול .... אך אני לא התכוננתי לותר וכולם הסכימו להשקיע עוד ארבעה ימים , אז העליתי הצעה לשכור סוסים ולקצר את הטרק הנוראי הזה משמונה לחמישה ימים בלבד כולם הסכימו חוץ מנמרוד , שטען ובצדק כי הסוסים יאטו אותנו ומה עם הציוד ? אז הצעתי שנשכור במקביל גם חמורים ארבעה במספר נוסף לחמשת הסוסים ונקצר לארבעה ימים בלבד , נמרוד צהל והיה הראשון להסכים הקרח נשבר , וברגע זה בפעם הראשונה לאחר עשרה חודשים הרגשתי שאני עשוי להצליח , המשימה אותה הגדרתי לעצמי שבע שנים מוקדם יותר עשויה להיכבש . במשך החודש ושבוע בו שהינו בהוארז נפלו שדודים טרק הואי ואש , שאני עשיתי רק את ארבעת הימים הראשונים מתוכו וחזרתי בעזרת פרד לבן ששכרתי מבעוד מועד לכפר הראשון . ההצלחה החלקית היתה די ברורה בהתחשב במצבי אז , אך מה שעברתי נתן תקוה להמשך , מאוחר יותר המשכנו לטיפוס לנבדו פסטרורי כי גלעד החליט לערוך לנו קורס טיפוס קרח , כן טיפסנו קיר אמיתי בהרים ועד אחד בפאב המונטרק בהוארז, תאות הטיפוסים של גלעד לא ידעה שבעה .... ומשהו לנשמה ניצלתי את היעדרותו של גלעד שהמשיך בואי ואש עם נמרוד צור איילת את ששת הימים הנותרים ,להעפלה בטנדר ואופניים ללגונה צ'ורופ וירידת דאון היל הראשונה בחיים חזרה להוארז , כשחזרו כולם צירפנו את חן לנסיעה לצאווין דה הואנטר ,אתר ארכיאולוגי דוקא די מאכזב ועוד כהנה וכהנה, כעת לאחר חודש ושבוע נותרה רק המטרה הראשונית ולפתע לאחר התחזקות מפתיעה מאד ופתאומית , הרגשתי מוכן למשימה פיזית ונפשית, תמיכתו המפתיעה של נמרוד , הפכה את הקערה על פיה ולפתע כולם השתוקקו להשכים קום ולצאת השכם בבוקר לכבוש את ההר המשך יבוא . .
חמש עשרה שנה לא פגשתי בנמרוד : היינו חמישה , השנה 1994 המקום הוארז בירת הטרקים של פרו הגעתי לשם רק כדי להיפרד מהגברת חיימז , מצבי היה מדאיג יומיים בלבד קודם לכן קמתי לראשונה מהמיטה , עקב תאונה וטביעה בג'ונגל הייתי חולה ומתש ,ירדתי חמישה עשר ק"ג בשבועיים בהחלט לא במצב לטפס הר ,במיוחד לא ההר הקשה לטיפוס ביבשת , אך היפה ביותר בה . כדי להגיע לפסגתו בגבה 5947 מטר צריך לטפס קטע קיר קרחון בגבה 300 מטרים , ביום האחרון יוצאים בשעות הקטנות לטיפוט קרח קשה וטכני תלויים על מצוק בגבה המדהים כדי להספיק להעפיל ולרדת לפני תחילת החום לפני שישבר הקרח ,שאז מסוכן מדי לרדת , ברור כי במצבי הנוכחי לא היה לי כל סיכוי . גלעד המטפס כבר ניסה לטפס ונכשל , הראות בגדו בו יום לפני ההעפלה , צור קיבוצניק מהדרום רצה לעשות רק טרק אחד בודד היו לו ארבעה ימים בלבד במקום לכן תיכנן טיול אופניים לפסגות ואם לא אולי טרק הואי ואש נגד הכיוון המקובל כדי לחסוך זמן ולקצרו מעשרה ימים לארבעה בלבד . צור ואני יצאנו למחרת היום לטיול אופניים והפכנו חברים טובים , אם כי לא מספיק טובים כדי להשאיר אותו את צור חודש וחצי בהוארז . נמרוד מיהר להגיע לסנטייגו צ'ילה לפני ראש השנה , וכך לא ברור איך באמצע ספטמבר חודש ושבוע מאוחר יותר ,עדיין היינו חמישתינו ארבעתינו +חן חבר של גלעד שהצטרף מאוחר יותר בדרך אל האלפא מאיו בייס קמפ כדי לטפס אליו . למעשה יום לפני כן ערכנו דיון שממנו התברר חד משמעית שאין לי חיילים למשימה .... נמרוד ממהר , לצור נמאס ובכלל לא חשב להישאר כאן כל כך הרבה זמן גלעד כבר היה שם , וחן סימן שאלה גדול .... אך אני לא התכוננתי לותר וכולם הסכימו להשקיע עוד ארבעה ימים , אז העליתי הצעה לשכור סוסים ולקצר את הטרק הנוראי הזה משמונה לחמישה ימים בלבד כולם הסכימו חוץ מנמרוד , שטען ובצדק כי הסוסים יאטו אותנו ומה עם הציוד ? אז הצעתי שנשכור במקביל גם חמורים ארבעה במספר נוסף לחמשת הסוסים ונקצר לארבעה ימים בלבד , נמרוד צהל והיה הראשון להסכים הקרח נשבר , וברגע זה בפעם הראשונה לאחר עשרה חודשים הרגשתי שאני עשוי להצליח , המשימה אותה הגדרתי לעצמי שבע שנים מוקדם יותר עשויה להיכבש . במשך החודש ושבוע בו שהינו בהוארז נפלו שדודים טרק הואי ואש , שאני עשיתי רק את ארבעת הימים הראשונים מתוכו וחזרתי בעזרת פרד לבן ששכרתי מבעוד מועד לכפר הראשון . ההצלחה החלקית היתה די ברורה בהתחשב במצבי אז , אך מה שעברתי נתן תקוה להמשך , מאוחר יותר המשכנו לטיפוס לנבדו פסטרורי כי גלעד החליט לערוך לנו קורס טיפוס קרח , כן טיפסנו קיר אמיתי בהרים ועד אחד בפאב המונטרק בהוארז, תאות הטיפוסים של גלעד לא ידעה שבעה .... ומשהו לנשמה ניצלתי את היעדרותו של גלעד שהמשיך בואי ואש עם נמרוד צור איילת את ששת הימים הנותרים ,להעפלה בטנדר ואופניים ללגונה צ'ורופ וירידת דאון היל הראשונה בחיים חזרה להוארז , כשחזרו כולם צירפנו את חן לנסיעה לצאווין דה הואנטר ,אתר ארכיאולוגי דוקא די מאכזב ועוד כהנה וכהנה, כעת לאחר חודש ושבוע נותרה רק המטרה הראשונית ולפתע לאחר התחזקות מפתיעה מאד ופתאומית , הרגשתי מוכן למשימה פיזית ונפשית, תמיכתו המפתיעה של נמרוד , הפכה את הקערה על פיה ולפתע כולם השתוקקו להשכים קום ולצאת השכם בבוקר לכבוש את ההר המשך יבוא . .