מועדון ל"צעירים"

../images/Emo13.gifמועדון ל"צעירים"

איזה יופי השקמתי את בן זוגי בשעה שש וחצי בבוקר והודעתי לו שהוא היום נוסע למועדון "הצעירים" כמו מלך בהסעה הוא חייך אבל אמר לי הכל שטויות , אמרתי לו אתה רוצה להיות עבד או מלך ,הוא חייך הוא התפלל אחר כך שתה נס קפה ,פתאום אנו שומעים צפצוף מכונית אמרתי לו בוא מהר הנה ההסעה הגיעה ואז השכנה הקשישה יורדת ושניהם נסעו בהסעה למועדון. וכך עובר עוד יום ובע"ה השיגרה תמשך ואני מודה להקב"ה ולכם על היעוץ אתם נפלאים ,היידד!!!
 
המשך מהבוקר

התקשרתי למועדון הקשישים כדי לברר עם העו"ס נמצאת השיבה לי הפקידה שהעו"ס לקחה שבוע חופש, בנתיים סיפרה לי הפקידה כי בן זוגי רצה לברוח וכמעט יצא את המועדון ומישהוא שם החזיק בו ביד והוביל אותו לחדר תשושי נפש, הוי ,מסכן אמרתי וחשבתי כי הוא לא ירצה יותר ללכת למועדון כי סגרו אותו בחדר אך הרב הגיע למועדון ונכנס לחדר תשושי הנפש ולקח ביד את בן זוגי והוביל אותו לחדר ששם יש שיעור תורה. כשחזר מהמועדון בשעה 2 הוא חזר עם שכנתי , אמרתי לו איזה יופי איך היה? הוא חייך כמפסוט ואמר היה כייף, הכנתי לו קפה והוא הוציא מהכיס עוגיה שנתנו לו מהמועדון ואכל עם הקפה. שאלתי אותו שוב איך היה ? והוא אמר קשרה אותי הטמבלית הזאת לא נתנה לי לצאת בגלל שרציתי ללכת לשמחה (שמחה זאת אמו המאמצת)שגידלה אותו מגיל שנתיים , אמו הביאולוגית שהיא אחותה של שמחה נפטרה כשהיה קטן .היא גרה תחנה אחרי המועדון. אמרתי לו אסור לך לברוח , אני משלמת כסף שיעשו אותך כמו מלך , ואז הוא חייך שתה את הקפה ,אמר אני עייף והלך לישון . נראה מה יהיה מחר.בתקווה לבשורות טובות.
 

נילי41

New member
איריאלה יקרה

איזה יופי הולך לך עם "מרכז היום לצעירים". את רואה, "בתחבולות תעשה לך מלחמה" כתוב, לא? תראי שכעבור כמה ימים, כשהוא יתרגל למקום, הוא ילך בשמחה וברצון. דבר אחד תמיד אמרו לי במרכז היום וגם בקבוצות התמיכה, לא לשאול אותו איך היה? כי הוא הרי לא זוכר, וזה מלחיץ אותו שהוא לא זוכר. נראה שאישך עדיין זוכר ומספר לך איך היה, אבל בשלב יותר מאוחר הוא לא יזכור. תהיי בקשר עם המזכירה במקום והיא תדווח לך איך היה. העיקר שהוא יהיה מבסוט, שיהיה לו שם כל מה שהוא צריך ואוהב, כמו השיעורי תורה שלו, אנשים שמכירים אותו ושהוא מכיר אותם. גם בהסעה חשוב שיש שכנה שגם היא נוסעת איתו, כך תוכלי אולי לדבר איתה, אם היא לא תשושת נפש... בעלי אף פעם לא זוכר מה היה. כשהיה להם טיול, הייתי אומרת לו, היה לכם טיול לאן נסעתם? והוא היה אומר, מה פתאום טיול? באמת היה טיול? כי אחרי רגע הוא כבר לא זכר את זה, למרות שהמטפלת היתה מספרת לי כמה הוא נהנה בזמן הטיול ואיך הוא תמיד היה הרוח החיה שלהם בנסיעות ובטיולים. ככה זה, עצוב נורא, זו מחלה בוגדנית שגונבת מהם את כל הזכרונות הטובים (וגם הרעים, האמת). שיהיה לך יום טוב ובהצלחה במשימת "הצעירים".
 
|נשיקהלנילי41

תודה על התגובה, רציתי לבחון אותו אם הוא זוכר מה היה במועדון, הוא אמר קושרים אותי ולא שהכניסו אותו לתוך החדר וסגרו עליו עם עוד אנשים שם , והוא ידע למה?, רציתי גם להראות לו שאני מאוד שמחה שהוא שם. ושטוב לו ויהיה לו רק טוב.
 

אירילה

New member
דברים שאסור לשאול חולה אלצהיימר

לאריאלה ולגולשים האחרים , לא אחת דנו כאן במגבלות שלנו כבני אדם ובתכונות שלנו כבני אנוש בכל הקשור לדברים שאסור לנו בתכלית לשאול את חולה האלצהיימר. נרענן קצת את הדברים ע"מ שגם לאחרים יהיה מושג ,למרות שאני בטוח שלכל אחד יש את הגבולות שהוא מציג לעצמו בכל הקשור ליחס כלפי קרובו החולה באלצהיימר. ובכן ,מה לא לשאול חולה אלצהיימר? 1. אתה לא זוכר? 2. מה ? שכחת???? 3. למה לא???....... 4. לא, את טועה, עכשיו שנת 2000 לא 1964, או: אני לא דודה חנה, אני הבת שלך 5. אתה לא יודע??? גישה כזאת גורמת לעימותים ותסכולים מיותרים אצל החולים ולעיתים נשאלת השאלה הכי קשה ,האם כבוד האדם החולה נשמר. אכן כבני אנוש עם תכונות רבות אנו די לעיתים קרובות חוטאים ,כי הרי בני אנוש אנחנו. אבל......עם חולי אלצהיימר ועם כל הקושי שבדבר אנחנו חייביים להתעלות על עצמינו ,לכבוש את יצרנו ולהבליג ,לזרום,לא לשאול שאלות שאסור ,לא לתקן ,לא לכעוס,לא להתווכח ,אלא פשוט לתת להם לחיות את חייהם בשלווה ,כי מה שלא נעשה ,המחלה היא זו שתענה לכם. עם הרבה סימפטיה אליכם גרשון
 
../images/Emo150.gifכן המפקד../images/Emo51.gif

מכל מלמדי השכלתי, כל יום אני לומדת עוד דבר אני מאוד משתדלת לדבר ולהתיחס אל החולה ככל שניתן כמה שיותר טוב בשבילו, אך לפעמים יש פליטות שיוצאות באופן אוטומט ויש קצת התעניינות איך הוא הרגיש במועדון,אז צריך לדובב אותו ולראות עד כמה הוא זוכר זה מעניין אותי .
 

אירילה

New member
אריאלה ,זה העניין - שאסור לדובב

ולא לבחון ולא לראות עד כמה הוא זוכר. את רוצה להתעניין ,קפצי למרכז היום ותתרשמי. נכון זה מעניין ,ועל זה את חייבת לעבוד על עצמך , על הדברים שאסור. אינני מפקד ,בסה"כ ההגיון והנסיון מדברים ,חמי למשל כאשר אחרים שואלים אותו את הדברים שאסור נכנס לרוגז. צריך להניח להם ,לא לבחון ,זה הדבר הכי גרוע (סליחה אם נשמעתי בוטה כמעה). וזה שנאמר איזה הוא הגיבור הכובש את יצרו. שיהיה לך רק טוב גרשון
 
../images/Emo140.gifתודה מר גרשון

אני יודעת שאתה פשוט רוצה לטובתינו אכן אתה בעל ניסיון וממך יש ללמוד , תודה שאתה מנחה אותנו ומתקן היכן שצריך, אם נפגעת איתך הסליחה, קשה לנו להתרגל למציאות שונה והפוכה ממה שהיה בחיר ליבינו, הכל דעך והכאב גדול מנשוא אני כותבת לך ואני מורידה דמעות על מה שקרה לנו ואכן כמה שאנו רוצים לקחת בקלות קשה לנו , מעולם לא סבלתי מהלב וכעת אני צריכה לעשות צינטר אולי בגלל שלקחתי את המחלה של בן זוגי קשה .
 

אסתרס

New member
אריאלה קחי מאוד ברצינות

את מה שכתב גרשון. אין לשאול את החולה החוזר ממרכז יום " איך היה" כי התשובות תיהינה שליליות, והסכנה שיתקבעו בזכרונו והוא יסרב ללכת. סליחה זה לא ילד שחוזר מהגן ואמא שואלת אותו " מה למדת היום בגן ילד מתוק שלי" למדתי מענתי מילה חשובה : בן-זוג א בן זוג ב היום יש לנו בן זוג ב והוא לא דומה ל - א . וכך צריך להתרגל. שמו של בן זוג ב הוא אדון אלצהיימר ואיתו אין לנו דו שיח. איתו הכל בתחבולות. ביי
 
../images/Emo140.gifתודה אסתרס

מטעויות לומדים ,אני מקבלת מה שאת אומרת סך הכל אני בתחילת הדרך וקשה לי עם זה לכן אני כותבת מה אמרתי ומה עשיתי כדי שתתקנו לי מה לא בסדר. תודה על התגובות אשרייכם אני יודעת שאת וכל השאר רוצים בטובתינו, ושוב תודה
 

אסתרס

New member
אכן כך , תמיד כדאי להתגלח../images/Emo61.gif

|על הזקן של אחרים. אנחנו כבר נפלנו בפח הזה, שלא תחשבי שנולדנו חכמים. פשוט גם אותי הזהירו ואני לומדת מאחרים. והרבה, גם בפורום הזה יש ממי ללמוד. שיהיה לכולנו לילה טוב ומשעמם, ושיגיע הבקר ויהיה ללא הפתעות. אני מתפללת כל יום שיהיה לי משעמם, ושאשתעמם ואשכב במיטה ככה סתם בסבבה, כמו פעם.......הוי
 
אריאלה , אל תתנצלי , את בסדר

אריאלה יקרה , קראתי את כל מה שכתבת וכתבו לך. אנני מסכימה עם הקביעה הנחרצת של גרשון ואסתר. לפי מה שקראתי, בן זוגך ידע לספר יפה מה הפריע לו וזה עזר לך להבהיר לו שהוא צריך להשאר שם ולא לצאת. ברוך השם , הוא עדיין במצב שבו הוא זוכר דברים שקורים לו ועונה לך , אז למה לוותר על שיחה כשהוא חוזר. נכון , צריך להיות ערניים אם זה מעצבן אותו או מרגיש לא נוח, אך אם הוא נראה משתף פעולה ויש לו חוויות שהוא זוכר או סתם אומר שהיה לו טוב , אז למה לוותר על תקשורת זוגית שעדיין קיימת. כך גם אני עם בן זוגי, אם הוא רוצה לספר מה עשה במשך היום , טוב אם לא , גם טוב. אך גם לא לשאול כלל זה יהיה מצב בו שתינו כבר נוותר מראש על משהו שעדיין קיים וחבל לוותר עליו. אני מקווה שגרשון ואסתר יבינו שזו לא בקורת עליהם אלא הם צריכים להבין שבן זוגך עדיין בשלב בו ניתן עדיין לשאול ולקבל תשובה. מאחלץ לך ולו יום נפלא מחר , שיהנה במועדון, חיבוק ממני , כל הכבוד לך טובה
 

נילי41

New member
טובה יקירתי

הי טובה, כל כך שמחה לראות אותך שוב בפורום. הרגע שלחתי לך מסר אישי, כבר דאגתי לך כי לא היית בפורום הרבה זמן. מקווה שהכל בסדר. את צודקת בדבריך לאריאלה, בעלה עדיין בתחילת הדרך ועוד זוכר כנראה מה עבר עליו "בגן" היום... אבל, אכן אחד מכללי ה"אל תעשה" לחולה אלצהיימר הוא לשאול אותו איך היה היום או שאלות ממין זה. אולי צריך לשוחח איתו בצורה אחרת, לא בשאלה ישירה שעלולה לגרום לו למבוכה במקרה שהוא באמת לא יזכור, דבר שעלול לקרות בקרוב. אז לנסות לשוחח איתו באופן כללי ולדובב אותו. לא יודעת. אני בטוחה שאריאלה תדע בדיוק איך להתנהג עם בן זוגה ומה יהיה טוב לו. אם היא תרגיש בתגובה כועסת, היא תדע מה לא לשאול.
 
../images/Emo140.gifנילי יקירה

אני חושבת להמשיך לדובב ולשוחח עד שאראה אם זה מציק לו אני אוהבת לשמוע עיצות אך קודם לנסות מה קורה אילו.
 

zs1957

New member
מה שלומך טובה?

היי טובה, מה שלומך ? האם תגיעי למפגש אצל רוני ב- 18.12.06 ? מה נשמע בבית? מה שלום אהרון ? האם יצא ל לדבא עם גרי רוט בקשר למועד פתיחת קבוצת תמיכה לצעירים. מעניין כמה נרשמו? תעדכני אותי. מקווה לראותך במפגש חברי הפורום. כל טוב, זהבה שחם
 
זהבה , אני עוקבת יום יום אחר הפורום

תודה על הדאגה. אצלנו הכל כרגיל , אני עדיין עם סינוסיטיס ואהרון בבית ודי מסתדר, צועד פעמיים ביום ומחכה לי שאחזור.גרי לא פנה אלי עדיין אך היום שלחתי לו מייל בנושא חולים צעירים , חומר מהעמותה באנגליה ומצאתי חומר נוסף גם מארה"ב. הרופאה שלי מסרה את הטלפון שלי לכמה משפחות אך עדיין לא יצרו קשר. אני מקוה לבוא למפגש , אז נדבר בתחילת השבוע, לילה טוב, טובה
 

zs1957

New member
שמחתי לשמוע ממך

נדבר בתחילת השבוע. לילה טוב , זהבה שחם
 

אירילה

New member
שלום טובה , כאן דעתינו חלוקה

כמובן שאיני שולל תקשורת בין זוגית וטוב שהיא קיימת גם אצל חולי אלצהיימר. אבל.....וכאן האבל הוא גדול ומהותי עבור החולים ,על אחת כמה וכמה כאשרהחולה עדיין בשלבי תובנה וכאשר הוא מבין את מצבו וכאשר הוא נתקל בשאלות מהסוג שהעלנו ,הוא מבין ויבין את משמעותה של השאלה ,כלומר "אני בעייתי" ,נכון שעבורנו השאלה היא לגיטימית ומהווה למעשה תקשורת בין זוגית ,אך האם אנו שואלים את עצמנו לו אנו היינו במקום החולה ,מה זה כי מביכים אותנו?. חייבים לזכור טובה, כי גם היקר לנו מכל באשר הוא החולה במחלת האלצהיימר ,יש להתייחס אליו אחרת ,גם אם הוא עדיין בשלבי תובנה ועל אחת כמה וכמה. הייתי אף יותר ואומר כי למעשה תהיה כאן איזו שהיא הכחשה. אני אומר זאת מתוך כך שאני למוד נסיון מחמותי אשר שואלת את בעלה שאלות מהסוג הזה ורואה את תגובותיו ,אני עדיין "נלחם" איתה שתשנה את הכוון לדרך הנכונה וכל מה שאני מבחין הוא בהכחשה וזה הדבר הכי לא טוב בעבור החולה ביחסנו אליו. אנחנו אוהבים ודואגים ,אבל לצערינו הרב מה שיהיה כבר איננו ודועך לאיטו מיום ליום ואת זה אנחנו חייבים לקבל ולהשלים עם זה. אולם כבני אדם יש לנו יתרונות וחסרונות וככל האדם גם אנו טועים בדרכנו ומנסים כל העת לעשות את הטוב ,זה קשה מתוך היותנו בני אדם ,אך אנו חייבים זאת למען יקירנו. לילה טוב ושנדע רק טוב גרשון
 
אירילה בוקר טוב

אני חולקת עליך ,בן זוגי שמח ששאלתי אותו איך היה במועדון הוא ראה שאני מתעניית בו וחווה איתו את החוויה בימיו הראשונים. , היום הוא קם מוקדם ,התלבש התפלל, ושתה והכל בחשק ללכת למועדון השתבח הבורא , אם אני רואה שהוא קצת עצוב אני מעודדת אותו ומשמחת אותו.
 
למעלה