פורום רוק מתקדם!!

[the thin ice]

../images/Emo13.gif פורום רוק מתקדם!!

איזה כיף

אני מקווה שיותר נחמדים כאן מבפורומים אחרים בתפוז (מי אמר רוק ומטאל?!) ובשביל שזאת לא תהיה הודעה שלא קשורה לפורום בגרוש אז הנה סקר.. אני מקווה שלא עשו אותו כבר.. איזה סגנונות אתם אוהבים לשמוע מלבד רוק מתקדם.. אולי נמצא מכנה משותף

NP: KING CRIMSON/RED - STARLES

 

[אריק חייט]

כן!!

האמת, אם לא נמצא מכנה משותף זה יהיה לי מאוד מוזר. מלבד רוק מתקדם אני אוהב גם Fאנק, היפ-הופ, ג´אז בתקופות שונות, מוסיקה קלאסית בתקופות שונות ומוסיקה אלקטרונית. בכל הזרמים שציינתי אני אוהב פה ושם הרכב או שניים, אך בטח שלא כל מה שיצא משם. לכן אני לא מאמין בסקרים מהסוג הזה, כי אם אתה אוהב הרכב היפ הופ אחד זה לא אומר שאתה -אוהב היפ הופ-.

 

[RamiSun]

אני אוהב....

רוק בריטי (סטון-רוזס אואזיס קולה שייקר וכאלה) מוזיקה קלאסית כבדה (שוסטקוביץ, בארטוק,מהאלר) וגם צייקובסקי ורחמנינוף הגדולים, ג´אז - אלדי מיולה מאווישנו ופט מטיני אבל למרות זאת לא הייתי זורק את קילי מינו מהמיטה בשום אופן (רק מכריח אותה לשמוע Yes ברקע.....)

 

[TAZ!]

המממ...

קצת מטאל, רוק רך (אבל איכותי), מעט פסיכדליה, רוק ישראלי (אבל איכותי...).

 

[יקי אשכנזי]

בואו נזדקן קצת

פרנק סינטרה, ברברה סטרייסנד, צ´אק ברי, אלביס פרסלי....סתאאאאאאאאם!!!! הפחדתי קצת, מה?! האמת שלמי שאוהב פרוג, יש נטייה לסגנונות מהם מורכב המוצר הזה. אני לא קיבלתי חינוך מוזיקאלי ולא הגעתי לפרוג מהאקדמיה למוסיקה ולכן מוסיקה קלאסית וג´אז לא נוגעת לי במיוחד, אם כי אין לי שום דבר נגדה, כמובן. לעומת זאת, העדפות מוסיקאליות, כמו העדפות אחרות, נובעות בעיקר ממנה האישיות והאופי, מסביבת הגידול ומהחברים שהשמיעו לך את מה שהיה להם. ההעדפות שלי, לא לפני הפרוג ולא אחריו אלא יחד איתו לאורך כל הדרך, כוללות: פולק רוק בריטי, בעיקר Steeleye Span ו Amazing Blondel הסגנון המכונהSinger-songwriters שהוא כמובן רחב מאד, ולכן אציין רק כמה: Cat Stevens Al Stewart Ralf McTell Roy Harper Paul Simon Don Maclean Donovan James Taylor Seals&Crofts (מי שלא מכיר, אשמח לספר עוד - צמד אמריקאי מאד יוצר דופן) ועוד רבים וטובים (גם כמה נשים...) סגנון נוסף שאהוב עלי הוא הFunk ואני מדגיש את ה F !!!. כאן אני מאד מאד אוהב את הצמד האמריקאי Steely Dan ואת סטיבי וונדר הענק אני גם די מחבב גלאם רוק של שנות השבעים: עם בואי, רוקסי מיוזיק, בי-בופ דה-לוקס וSparks המטורפים, לפני שעשו הסבה לדאנס. רוק כבק לא. מטאל לא. האוס וטראנס ובאוס ושמאנס, היפ-הופ, ביפ-בופ וכולי, זה לא ממש מוסיקה בעיני. מוסיקה עם נוצצים, מציצים, קופצים ומצייצים (המילים אחרות כמעט כל דבר שכותבים אותו בשביל הוידיאו-קליפ שישודר ב MTV ) אני מתעב, ולא רק בגלל האיכויות המוזיקאליות אלא בעיקר בגלל המניפולציה החולנית שהמפיקים עושים לצופים הצעירים והצרכנים. זה כמובן לא אומר שאין מוסיקת פופ נעימה. אבל גם כאן אני תקוע בעידן קדום יותר. אני רק אומר שאם אני שומע Supertramp או 10CC אני מתמוגג (וגם מחזיק את כל האלבומים של שתיהן!!) ואם ברקע מתנגן UB40 או Daire srtates אני מאזין בהנאה. חוץ ממה שפסלתי, אני לא פוסל דברים אחרים (אם-כי לא נשאר ממש הרבה) יקי

 

[חופי אגהוב]

תשובה ושאלה

אני אוהב להאזין להרבה מוסיקה קלאסית, מעט ג´אז, מוסיקה עממית אירופאית ואסיאתית, דלתא בלוז, בלוז לבן (מעט למדי ודברים מסויימים), רוק קלאסי (מעט למדי ודברים מסויימים) פסיכדליה אולי ולפעמים...וזהו אני חושב... ולשאלה: אריק, היפ-הופ זה משהו בסגנון ראפ או מוסיקה שחורה דומה? עד היום חשבתי שזה כך...

 

[הרולד החביתי]

אז ככה

אני התחלתי עם אמנים ישראלים ה"מתויגים" כאיכותיים-יוני רכטר,מתי כספי,שלמה גרוניך והאהוב עלי מכולם(ולדעתי המושפע ביותר מרוק מתקדם) שם-טוב לוי לאחר מכן עברתי לרוק קלאסי כשהמובילים הם אריק קלפטון דילן וחבריהם משם המשכתי לפסיכדליה אמריקאית ואנגלית love,the byrds,ג´פרסון איירפלין קרוסבי סטילס ונאש (ואח"כ גם יאנג ) שאגב אינני בטוח כיצד הם מוגדרים/מסווגים..(פולק?) בדרך חטאתי בג´ז,קלאסי,בלוז,funk,אלטרנטיבי,אוואנגרד,גלאם רוק ורוק ישראלי (יש דבר כזה? ) בצבא שמעתי לראשונה את genesis בקטע horizons והוקסמתי,מיד קניתי את כל האלבומים שלהם ( עם גבריאל כמובן ) ומשם כבר נכנסתי לעומקו של הז´אנר

 

[הרולד החביתי]

הבהרה

משאר הסגנונות אני די סולד באופן כללי,עם דגש מיוחד על טראנסים למיניהם והפופ הדביק ששולט היום ללא מיצרים בmtv

 

[john111]

דרך אגב, גנסיס אחרי פיטר גבריאל

הוציאה תקליט בשם אבאקב, שהוא לא רע בכלל, אומנם לא רוק מתקדם קלאסי, אבל תקליט טוב.

 

[oferco5921]

רוק אמריקאי

ברוס ספרינגסטין,ג´קסון בראון,ג´ון מלנקמפ וגם פינק פלויד לד זפלין.

 

[אריק חייט]

היפ הופ

אני לא מתכוון לשום דבר שנעשה היום (אם כי גם כיום אני מוצא פנינים מדי פעם), אלא לזרם מאוד מסוים בהיפ-הופ, שנולד איפשהו בסוף שנות השמונים אצל הרכבים כמו Jungle Brothers ו-Brand Nubian. תור הזהב של הזרם הזה היה במחצית הראשונה של שנות התשעים, ושתי הלהקות שהכי סימלו אותו היו De La Soul (שפעילה עד היום, לשמחתי) ו-A Tribe Called Quest. שמו היה, דרך אגב, The Daisy Age, ועקרונותיו היו כבר לא בהכרח "לזעוק את זעקת השחורים בגטו", למרות שכמובן זה היה בלתי נמנע להתייחס לגזענות כלפיהם, אלא כבר להתחיל מנקודת פתיחה יותר "גבוהה" ולהציג היפ הופ מאוד אינטלקטואלי ופילוסופי, שמלווה בדגימות הרבה יותר מלודיות וזורמות ובבנייה יותר חכמה של מבנה. שונה לחלוטין מהראפ הכבד, כמו Public Enemy או NWA, שהיה, מוסיקלית, יותר אלים ובוטה.

 

[הרולד החביתי]

סיכום ביניים

עד עתה ניתן להבחין בעובדה שאין מכנה משותף מובהק (להפתעתי הכנה ) אם כי ניכרים מספר סגנונות החוזרים על עצמם בתדירות יתר,רוק קלאסי,ג´ז, מוזיקה קלאסית ומעט אחריהם פסיכדליה. אפשר לייחס את הנתונים לכך שרוב חובבי הרוק המתקדם הגיעו לז´אנר לאחר שנחשפו למס´ רב של סגנונות, אני, בכל אופן,לא מכיר אדם שהתחיל את "קריירת ההאזנה" שלו עם רוק מתקדם לרוב מגיעים לפרוג אחרי פיתוח טעם מסוים, וחיפוש אחר צורות חדשות ושונות של מוזיקה הופתעתי גם במידה מסוימת מכך שבלוז לא הופיע ברשימות ,יחסית להשפעתו על הרוק המתקדם,הייתי מצפה להיפקדות מרשימה יותר של הסגנון הנ"ל. הערות?מישהו..

 

[אריק חייט]

כן, הבלוז

הבלוז נזכר בהרבה רוק מתקדם, אך גם בהרבה הוא לא. אני, במקרה, כמעט שלא אוהב הרכבי רוק מתקדם שעיקר ההשפעה עליהם הוא בלוז. ואני לא חולה על בלוז באופן כללי. אני יכול לאלתר קצת על בלוז, משהו כמו אחת לכמה חודשים, ולא יותר מזה, ואולי גם להקשיב ממש לבלוז, אבל כאן זה כבר נהיה הרבה חודשים, כמעט שנים. קשה לי, קשה לי מאוד.

 

[john111]

נעים להכיר

אני נחשפתי לרקו המתקדם בגיל 16. היה לי חבר בכיתה שהיה בענינים מאוד חזק, היו לו את כל התקליטים וההקלטות של כל הדברים הכי נחשבים. הוא הכין לי קסטת אוסף, עם אמרסון לייק אנד פאלמר (לאקי מן) עם קינג קרימזון (קטעים מדה קורט אוף) לד זפלין, פינק פלויד, יס. ואחרי זה כבר לא הייתי אותו אחד יותר. זה היה כמעט המפגש הראשוני שלי עם מזויקה ממש, שכן לפני זה ממש לא היה לי טעם מוזיקלי מוגדר. הלהקה שאהבתי הכי הרבה באותן שנים הייתה פינק פלויד יסלח לי מנהל הפורום. כל אלבום היה גלוי מרגש מחדש, ואני עדין יכול להזכר כמה ריגש אותי עד דמעות לשמוע את אנימל, או את אומה גומא, או את החומה. הלהקה השניה הייתה ג´נסיס ואחרי באו כולן, יס, אמרסון לייק ופאלמר, ונדרגראפט גנריטור, מאנפרד מאנס, יו. אפ.או, גאט רוטל ואחרים. במקביל אהבתי דיויד בואי, בוב דילן, וג´ון לנון. היום לההקת הבית שלי היא ה tindersticks ואני אוהב כמובן כמעט כל דבר איכותי שיוצא באמת, טום ויטס בתקופה השניה שלו והנהדרת, מאוד אוהב את רדיוהאד, אולי הלהקה שצליחה היום להפתיע אותי מחדש כמו אז כששמעתי רוק מתקדם בגיל 16.

 

[shay or eli]

סגנונות שאני אוהב חוץ מפרוג

הארד רוק (במיוחד אליס קופר), מטאל (יש ז´אנרים שאני אוהב וז´אנרים שלא, אין לי כח לפרט), רוקנרול, רוק גותי, מוסיקה קלאסית רומנטית, מארשים, מוסיקה חסידית ושירי ארץ ישראל.