רוצה לשתף אתכן במשהו אישי..

../images/Emo13.gifרוצה לשתף אתכן במשהו אישי..

:יש לי אימא שגרה ברחובות, בעבר כשגרנו בחולון היא הייתה מבקרת אחת לחודש,,וטוב שכך, מערכת היחסים איתה תמיד היו בוויכוחים,אימא פולניה מובהקת,מתערבת עם כל מה שקשור לילדים,ועם ניתאי לא מתנהגת כפי שאני רוצה,ובמיוחד שהוא עם קשיים, אני יודעת שהיא אישה מבוגרת בת 62,חולה וכו' אבל אני חשה מעמסה גדולה כשהיא באה לבקר כל השבת,ניתאי בורח חצי יום לחבר בשבת,נכון שיש בעיות איתו והתנהגות והיא כועסת עליו וזה בסדר אבל,,,היא ממש מתישה אותי, בשבת האחרונה לפני למעלה מחודש לא יכולתי אפילו לשוחח איתה טלפונית כי היא כבר מתקשרת יום למחרת לשאול"מה נשמע"?? יש בעיה כי היא לבד,מבודדת,,לא יוצרת קשרים והאחים שלי לא בקשר איתה. אני מרגישה שיש בבית מתח כשהיא נמצאת,,אצלה כל דבר צריך להיות בזמן,,לחץ עד שאני רבה איתה שתרפה,,,,, וכל השבת היא כמעט לא מפסיקה לדבר ולהסביר לי על "שיטות" בישול,,,אוףף אין לי אנרגיות בשבילה זה נורא מתיש,,,אני זקוקה לאנרגיות שלי בשביל עצמי והילדים,, מה אתן אומרות??? מה שבטוח שאם היה לי בבית בן זוג,,,זה לא היה כך,זה ברור. גם לא אצל האחים שלי,אני מכבדת אותה,מקשיבה עד כמה שאפשר,, כואב לי שהיא עושה אפליות בין הילדים,כלומר,,ספרתי לכן שניתאי מקבל טיפול תרופתי,יש לו את הקשיים שלו,ילד טוב לב ומקסים ומה לעשות,אני אימו ואני מתפקידי להתמודד,זה שליאם תינוק מדהים ונוח אז מה? גם ניתאי היה ילד מאד נוח,, אז הוא הרבה על הידיים שלה,,וניתאי מסתכל מהצד,ואם הוא שואל שאלה לא רלוונטית או כל דבר אחר היא לא תמיד עונה לו ברכות כפי שהיא מתייחסת לליאם,וזה כואב לי מהצד(גם על זה דובר) היא תמיד קונה לשניהם ואני עמדתי על זה תמיד,אם זה אין בעיה אבל אם היא לדוגמא קונה לליאם משהו היא כועסת שניתאי נוגע,, שמה לא יהרוס וכאלה ואז מתחיל המתח וחוזר חלילה,,, לא פעם אמרתי לה שהיא צריכה להיות הסבתא שלו ולא דמות מחנכת, שתבוא אלינו בכייף ותהנה ממה שיש ותלך הביתה ,זה הכול ,לא???? היא אולי תבוא בשבת והאמת,,אין לי כוח. תמיד אני אומרת לא חשוב,שהילדים יראו אותה אבל זה מרגיז, כבר היו לנו שיחות בנושא/ויכוחים/מריבות שלא לדבר על האימיילים שהיא שולחת לי +לא כולל פעמיים ביום שיחה שקשורה לאינטרנט,,השתגעתי,,, תגובות בנות,,מתנצלת שהיה ארוך ,זה במקום לשלם לפסיכולוג 300ש"ח
 

dafgol

New member
אילנה מצטערת שרק עכשיו עונה

קראתי אותך,מבינה מה את אומרת, מצד שני... אמא יש רק אחת , גם אם היא פולנייה, היא עדיין האמא היחידה שלך,והסבתא היחידה של הבנים שלך. היא לא חיה איתך,אין קשר אינטנסיבי יומיומי (חוץ משיחות טלפון), את לא תצליחי לשנות אותה,את לא תצליחי להבין אותה וכנראה שהיא לא אותך. אז כשהיא באה - תכיני את עצמך ואת הבנים מראש...לנשום עמוק,אורך רוח...שיחות לא עזרו וכבר לא יעזרו כנראה,כי היא פשוט כזו...תני לדברים לעבור ליידך ולא דרכך. שימי את הדברים בפרופורציות הנכונות,היא לא פה לידך\ם כל יום כל היום,אז כשהיא באה תכיני את עצמך מראש וזהו, אולי היא לא בסדר אבל היא האמא היחידה שלך והסבתא היחידה של הבנים. ולגביי שיחות הטלפון איתה...תקצרי אותן....אל תשתפי ואל תערבי יותר מידי...אל תכנסי לויכוחים מיותרים וידועים מראש..בדרך ללא מוצא... אז אולי כל מה שאמרתי זה סתם "פסיכולוגיה בגרוש" אבל הנה חסכתי לך 300 שקלים
 

שירה763

New member
באמת נשמע שהיא מתישה אותך ../images/Emo24.gif

הרבה פעמים אנחנו מכיניסים אנשים למסגרות בראש לנו - בוודאי איך שהיא באה את חושבת הנה היא תעיר לי על כל דבר, תבקר, תעיר לילדים -ואז כל דבר ישר נכנס לתבנית הזאת. אפילו אם היא עושה משהו בתמימות, שכל סבתא היתה אומרת חמתך עולה.... קודם כל אני באמת מאמינה שאין כאן רוע או כל כוונה לערער אותך -זו היא. תקבלי אותה, כמו שהיא מקבלת אותך היא גם באה פעם ב... אז תאזרי בסבלנות. ותחשבי על טובת הילדים שלך -זה מאוד חשוב שישנם מבוגרים נוספים בסביבתם שאוהבים אותם ומכבדים אותם, נותנים להם תשומת לב המשך יום נפלא
 
../images/Emo24.gifתודה שירה,,נכון ומחמם את הלב.

אני תמיד חושבת שזו סבתא שלהם,,, ושזבאמת חשוב שיש עוד דמות מבוגרת,,עם כל מה שמשתמע מכך,, תודה ויום נפלא
 
../images/Emo45.gifקראתי כל מילה ותודה על התגובה

וכן,,,,,,,,,,,,,,אני חושבת כמוך למרות הכול,,ברוב הפעמים זה באמת עובר לידי,,ולא דרכי,,, מחזיקה לך אצבעות היום,,שדרי חיובי,,, את יודעת שחלק מאד חשוב בראיון עבודה זה אייך את מוכר את עצמך,,מציג,,,כך למדתי אני, נשמח לשמוע,
 

frige

New member
בהחלט נשמע לא קל בכלל

איך אומרים: "זה מה יש ועם זה נסתדר". מבינה אותך. גם אצלנו יש בעיה קצת עם הראל, יש לו קצת בעיות של קשב וריכוז. הוא צועק ועושה דברים לפעמים קצת מעצבנים. בהתחלה אמא שלי כל הזמן היתה מעירה, צועקת, מתעצבנת. עד שישבתי איתה ועם אבא שלי והסברתי להם שיש כאן בעיה ושלא יעזור שהם יתנהגו ככה, היא לא תיפתר בדרך זו. הם צריכים להיות קשובים, לאהוב, להיות סבא וסבתא וזהו. את החינוך שישאירו לנו ההורים ולמוסדות אחרים שאליו נפנה. ת'אמת, ההורים שלי מפתיעים אותי לטובה, מאוד, הם הפנימו את מה שדיברתי איתם ופשוט כיף לראות איך שהם מסתדרים עם זה. מיותר לציין שלהורים של אלי בכלל לא סיפרנו מה שאנחנו עושים עם הראל, הם בכלל לא יודעים על המצב וטוב שכך. בחיים לא אשכח מה הם עשו לאחות של אלי אחרי שראו שהבת שלה אוכלת ביד שמאל, איזה דבר נורא. אז לספר להם את זה? מה, הנכד שלהם? רק זה חסר לי. גם ככה הם בקושי רואים אותם וכשהם כבר רואים אז זה בחברת בני הדודים שלהם, כך שהם גם ככה בחיים לא ישימו לב לזה. אילנה, מבינה אותך מאוד, את יכולה באמת לשבת בשקט ולהסביר לאמא שלך מה קורה. להסביר לה שהיא הסבתא של הילדים שלך, אין לה תחרות עם אף אחד ואיך שהיא תתנהג איתם, ככה היא תקבל בחזרה בסופו של דבר. אף אחד לא ייקח לה את המקום, היא פשוט צריכה להיות שם, סבתא אוהבת, מחבקת, מנשקת, מקשיבה, משחקת. את החינוך להשאיר לגורמים הרלוונטיים.
שרית
 
היי שרית,,,אייך המזג האוויר אצלכם??

אני מבינה שאתם מחיפה,,צדקתי?? בנוגע למה שכתבת,כן,את צודקת זו התמודדות לא קלה,וכמה שהסברתי..זה לא עוזר לי, אמרתי לא פעם,מה שתתני זה מה שתקבלי, ניתאי מטופל ברטלין כפי שציינתי ולא בשעות אחרה"צ ,מה גם שהוא ילד בן 9+..בקרוב 10 ולא מתחצף אליה וקיבל ומקבל חינוך של לכבד,ולא משנה מה היא אומרת,,,היא הסבתא שלו,וגם היחידה, אני מניחה שגם אולי קשה לה שאני מתמודדת איתו וממש לא קל לי,אבל זה הילד שלי,בסופו של דבר, היא לא אדם שיודע להתמודד ,ובמיוחד לא איתנו כילדים,,,,, אני אדם אחר,,ואני שמחה שהיא באה,ותמיד עם הפתעות ובאמת מנסה לעזור ממה שאין לה,ובכל זאת היא מעיקה, מניחה שגם קשה שניתאי שונה,ואין מה לעשות,זה ניתאי,צריך לקבל אותו כפי שהוא ולהנות ממה שיש, אני במקביל מטפלת בו עם גורמים מקצועיים, כל המשפחה שלי מודעת,האחיינים שלי(חלק מהם)גם נוטלים רטלין,זה שכיח אצלנו ובעולם בכלל,,, תודה על העידוד,
 

frige

New member
אילנה, בוקר טוב

אנחנו גרים לא רחוק מכם. אנחנו גרים בתל-עדשים. שרה גרה בחיפה. חבל שהיא לא מפנימה ומנסה להשתדל להבין. לי נראה שפשוט אמא שלי מפנימה יותר מה שאני אומרת לה היום, כי לי היתה ילדות לא קלה והיא יודעת שעכשיו אנחנו בסדר כי עכשיו היא השתפרה ומנסה ומצליחה באמת להיות אמא למופת, רק חבל שזה לקח לה שנים רבות ביותר. כנראה שהיא מבינה שאם היום היא לא תהיה בסדר כבר לא תהיה לה הזדמנות לתקן את המצב עוד כמה שנים, אז עדיף עכשיו להיות בסדר ולא להתחרט אח"כ. היא ראתה כמה הסבים והסבתות שלנו התייחסו אלינו ואיזה חום ואהבה ויחס הם קיבלו עד יומם האחרון וזה מה שהיא רוצה ולכן היא תעשה הכל בשביל הילדים והנכדים שלה. כמו שכתבתי מהצד השני אין בכלל טעם לדבר כי כמה שנרצה הם לא יבינו את זה. עובדה שעד היום כמה שדיברתי במשך ה-5 שנים האחרונות, מאז שהראל נולד ועד היום כשינון כבר בן 3.5 חודשים, הם לא מפנימים את המצב ולא עושים מאמצים להיות ולראות אותם, זבש"ם כמו שאומרים. למרות הכל אני עדיין מנסה להגיע לליבם ולהסביר להם שאם לא עכשיו אימתי. אילנה, המון המון בהצלחה קודם כל עם ניתאי שיהיה בריא, תעשו את הכל בשביל לעזור לנפש שלו ולו. כמובן גם נשיקות לליאם המתוק.
שרית
 
תודה שרית,ובמצבינו דיי דומה

גם לי הייתה ילדות מאד לא קלה,ואותו הסיפור כמו אצלך, אצלי האימא קשה,,בדרך כלל חושבת שהיא לרוב צודקת,ויש עוד בעיה,, האחים שלי לא בקשר איתה בכלל,,אין להם סובלנות וגם סיבות מהעבר הלא קלות,, אחד מהם הצעיר מידי פעם מתקשר ותמיד אומר לי שלא אכפת לה מהילדים שלו ולמה היא לא מצלצלת,,, השני שגר בדרום הרחוק,,לא מדבר איתה שנים וגם לא מוכן לשמוע,כך,שה"נטל" הוא אני,,וזה בסדר כל עוד זה סביר,,,אני משתדלת מאד ומידי פעם מעמידה דברים על דיוקם ולרוב,,זה מגיע לויכוח/מריבה וזה מעצבן יותר,,המון שנים לא תקשרתי איתה טוב,לא דברתי איתה הרבה פעמים שניתאי נולד,, זה מאד סבוך וטעון,,,, היום היא יותר משתדלת ומידי פעם כשאני מתעצבנת היא נרגעת,,, מה שחשוב לי זה למצוא עבודה,,,,ותת לנפש של ניתאי קצת מרגוע אם זה במסגרת אחרת,ואם זה לקבל הדרכת הורים לילדים עם ADHD אגב,זה מומלץ,,, גם ניתאי בגיל 5 היה גבולי ובכיתה א זה התפוצץ,,,היה לו קשה ללמוד/מציקן ידוע בכיתה והיה אומלל , גם אני כשראיתי עד כמה הוא מנודה מהחברה, בהצלחה גם לך ותודה
 
למעלה