דיון-האם זה אגואיסטי להיות עצמאית?

[מיכל קנדל]

../images/Emo131.gifדיון-האם זה אגואיסטי להיות עצמאית?

במפגש חברות

אתמול עלתה השאלה: האם כשהמצב הכלכלי משתנה לרעה, יש תלות של אחרים בי (ילדים

למשל), האם זה נכון להיות עצמאית ולזרום עם מה שאני אוהבת לעשות לעומת "לבלוע את ה

" ולהתאים עצמי למצב ולעבוד בכל מה שיכול להביא לחם לשולחן? אשמח לשמוע את דעתכן

 

[מיכל גולדשטיין]

אגואיסטי = רע נכון?

ודעתי - תלוי..... לכל דבר יש מחיר - גם ללעשות משהו שלא אוהבים (השאלה עד כמה לא אוהבים, לכמה זמן). ומצד שני בלזרום עם מה שאנחנו כן אוהבות יש השפעה (ענקית - מהנסיון שלי) על ההרגשה שלנו והתפקוד שלנו ובעקבותיהם של הבית כולו. ויש גם הרבה מסרים חיוביים לילדים בלעשות את הדבר שלך. ויש את העניין שאולי אם נעזוב את העסק לא יהיה לאן לחזור ואולי כדי שהעסק ירויח בעתיד צריך להשקיע בו עכשיו גם אם קשה. ויש גם את המחוייבות שלנו כלפי בן הזוג והילדים, השאלה עד כמה לרדת ברמת החיים מפריע לנו (למשל אצלנו - לי פחות לבן זוגי הרבה יותר ואני חושבת שאני צריכה להתחשב בו) ...בקיצור - תלוי אבל - לכל דבר יש גבול ואסור לשכוח שבפירמידת הצרכים אוכל בא הרבה לפני מימוש עצמי.

 

[מיכל קנדל]

נכון שאוכל קודם למימוש עצמי,אבל מה הגבול הדק

בין לזנוח את הרעיון "העצמאי" של חובות, של צמצום, של שעות מטורפות, של עבודה שמתנגשת עם הבית לעומת אמא נינוחה שעובדת רק מ 8-17 ולא מביאה את העבודה איתה הביתה? שכר מינימום אבל בלי צרות על הראש, או לפחות הצרות הן לא שלי...

 

[רונית אינטרנט]

אם מניחים שהמונח אגואיזם אינו שלילי במהותו

אזי אם נבדוק לעומק את הפעולות שלנו ושל האחרים - כולל מתן תרומות והתנדבות - ניווכח כי מה שעומד מאחורי זה הינו הצורך הבסיסי של כל אחד ואחד מאיתנו למענה על הצרכים השונים שלנו.. אם אגואיזם במובן השלילי שהחברה תופסת זאת- מוליד יצירה ומגשים חלומות שמהם נהנים אנשים אחרים - הרי האגואיזם משמר את ההתקדמות וההתפתחות של כולנו בתור פרט ובתור חברה.. יצא לי קצת דמגוגי ?

 

[rayshlomi]

אף פעם לא חשבתי על זה שכאשר אני נאמנה לעצמי

אני אגואיסטית.

 

[מיכל קנדל]

זו בעצם השאלה...

 

[ענתי 10]

אני חושבת שזה נורא תלוי מצב

ועד כמה באמת מדובר ב"להביא לחם לשולחן" תרתי משמע או שמדובר במותרות שאפשר לחסוך כדי להמשיך ולהתמקד בחלום של העסק ובמה שאוהבים לעשות. סתם אביא דוגמא שלי. יש לי 3 ילדים + משכנתא. ממשכורת של בעלי אנחנו לא יכולים לכסות הכל, ולכן למרות שפתחתי את העסק אני ממשיכה בנתיים לעבוד כשכירה כדי להכניס הביתה עוד משכורת (בעצם חצי משכורת). זו אחריות ולא אגואיזם. אני לא יכולה להרשות לעצמי בשלב זה להתמקד רק בעסק. מצד שני יש מצבים בהם אני עובדת מהבית וכביכול לא מתייחסת לילדים. אני לא רואה בזה אגואיזם, אלא עבודה לכל דבר.

 

[אטי יעקובסון1]

עם הגשמת חלומות אי אפשר לקנות אוכל בסופר

צריך לגלות אחריות כלפי הילדים והמשפחה ולהמשיך לחלום זו חובה.

 

[רותירוח]

גם להיות שכירה לפעמים גובה קורבנות

כעת אני נמצאת בצומת דרכים דיי רצינית בה עלי להחליט האם להמשיך להיות עצמאית בעלת שכר משתנה כמו שכולכן וודאי יודעות או לקחת עבודה כשכירה עם שכר גבוה אבל שללא ספק תקח אותי שעות מרובות מילדותיי. מה הוא הנכון? לעבוד הרבה ולהרוויח הרבה על חשבון המשפחה שלי או להיות עצמאית ולעבוד לא על חשבון הבנות גם אם זה אומר בלילה אחרי שהן הולכות לישון ולהרוויח פחות אבל לפחות להיות הבוסית של עצמי ולדעת שכשהן צריכות אותי אני יכולה להיות איתן. אין נכון או לא נכון. כל אחת וגישתה ודעתה ומצבה הכלכלי ומה שהיא רואה לנכון. אני באמת לא יודעת מה הוא הצעד הנכון. אבל דבר אחד אני כן יודעת - שבעיני הבנות שלי מקום ראשון. והן יאלצו להסתדר עם קצת פחות כסף בבית אבל עם אמא שאיתן מתי שהן צריכות אותי. ולא לשמוע את המשפט - אמא בעבודה תגיע מאוחר, יצאה מוקדם, עובדת שישי וכו'. כשאני הבוסית של עצמי אני מחליטה על השעות. הקורבן פה הוא אני. ואני מעדיפה לעבוד בשתיים בלילה ולא להסביר לבנות שלי למה אמא שלהן לא יכולה לאסוף אותן מהגן. אבל שוב אני אומרת זה סופר אינדיבידואלי. כל אחת והחלטתה וכל החלטה היא מקובלת. אף אחת לא יכולה להעביר ביקורת על החלטת אשה אחרת בלי שתהיה בנעליה.

 

[מיכל קנדל]

זה לא בא ממקום של ביקורת- אלא התייעצות כנה

 

[רותירוח]

ברור וברור

ברור ששום דבר לא מגיע ממקום שך ביקורת הרי גם אני מסנגרת ומקטרגת על 2 הצדדים. זו התלבטות אמיתית מה הוא הנכון. ולכן גם כתבתי שאין נכון. לכל אחת נכון משהו אחר. השאלה האמיתי היא מה נכון לי? לך? לכל אחת אחרת? זו דילמה לא פשוטה.

 

[אבישגתיאטרון בובות]

../images/Emo230.gifאם רק הייתי יודעת...

כמה זה נפלא להיות עצמאית, הייתי עושה את זה מזמן! כל השנים כל כך פחדתי מזה. אולי זה לטובה, כי התבשלתי והגעתי עם הרבה נסיון. נכון, יש חוסר וודאות. נכון, צריך כל הזמן להמציא את עצמי מחדש ולהיות יצירתית. אבל...הי! אף אחד לא עוצר אותי, אף אחד לא בולם אותי ויש לי גם הרהב יותר זמן להיות אמא , בדרך שלי! אגואיסטי? בטח! גם לעשות ילדים בעולם אכזר זה אגואיסטי!

גם לאכול טוב כשיש אנשים רעבים- זה אגואיסטי!

גם לתכנן חופשה בחו"ל כשיש חסרי בית- זה אגואיסטי!

ללכת למעגל העצמה נשית ולהשאיר את הגבר שלי להצטמק לו בבית- זה אגואיסטי! ואם כבר הזכרתי ילדים- בתור אמא לילדים בטווח גילאים רחב ביותר, אני אומרת לכן מנסיון- לאמהות הלא-אגואיסטיות גודלים ילדים מגה-סופר-דופר אגואיסטים!