הנחת היסוד מס. 3 ללמידה.

[רוח מדבר]

../images/Emo131.gif הנחת היסוד מס. 3 ללמידה.

הפעם זו הנחת יסוד משמעותית ביותר בעולם התקשורת

משמעות התקשורת היא התגובה שאנו מקבלים. קדימה להנות.. מיקי

 

[Y A R A]

אני לא מבינה.

פשוט לא מבינה את המשפט ברמה שמאפשרת לי לנתח אותו. ויכול להיות שגם זו סוג של פרשנות: לא כל משמעות של תקשורת (במקרה זה המסר הטקסטואלי שמוצג בהנחת היסוד השלישית) מובנת כתגובה. לפעמים היא גם לא מובנת בכלל...

 

[רוח מדבר]

אולי התרגום שלי קלוקל...

באנגלית הנחת היסוד הינה: The meaning of the communication is the response you get. מיקי

 

[Yin]

טריקי

לדעתי תקשורת היא הדרך בה מועברים מסרים. התגובה שאנו מקבלים היא הדרך של הסביבה החיצונית להעביר לנו משוב על איכות המסרים. גם באמנוית לחימה מעבירים מסרים, בדרך קצת פחות מילולית, קת מאוד לראות מהי איכות המסר שאמן לחימה מעביר לפי הדרך בה הוא משפיע על היריב. היה וההשפעה קטנה, למרות הטכניקה המרשימה, ניתן לומר שהמסר לא ממש עושה את העבודה שלו ויש עוד על מה להתאמן. נדמה לי שאמנות לחימה היא מקרה פרטי של דיאלוג. עדי

 

[DOM Perignon]

על הצמצום.

כשאני קורא את המשפט הזה הוא מקומם אותי. מהיכרותי את עצמי אני יודע שבד"כ מקוממים אותי דברים שאין בהם אמת, ולכן ניסיתי למצוא מה לא אמיתי במשפט הזה. ניסיתי משמעות התקשורת שהיא נותנת לנו אפשרות לקבל אישור. אבל הרי לקבל אישור זה התגובה שאנו מקבלים. ניסיתי תקשורת נותנת לנו מקום להביע את עצמנו. גם כאן, אם לא התגובה, אנחנו יכולים להביע את עצמנו בפני עצמנו ושוב אני מוצא את עצמי עם האמירה שמשמעות התקשורת היא התגובה שאנו מקבלים. עולה מכך שהמשפט הזה נכון! ... אז למה אני כל כך כועס? אני כועס משום שהצמצום במקרה הזה במקום להבהיר את המפה (ראה שאלתך הקודמת) מטשטש אותה. תקשורת היא תהליך דינאמי. ההתייחסות ל|הגדש|תגובה שאנו מקבלים כאל דבר מה סטאטי מעקרת את איכותה של התקשורת. ממעיטה ואף מבטלת את חלקו של הפועל בקבלת התגובה שקיבל. שהרי את אותם דברים ניתן לומר באופנים שונים ובכך להשיג תגובות שונות. ולכן המשפט שהבאת גם אם הוא נכון, אין בו תועלת אם הוא עומד לבדו. יכולה להיות בו תועלת כפתיחה לדיון באפשרות להשיג תגובות רצויות. אבל כמשפט בפני עצמו עבורי אין לו שימוש.

 

[ענתוצאות]

אחת מ.....

...המשמעויות החשובות של התקשורת היא התגובה שאנחנו מקבלים. כך אני תופסת את הדברים. יש חשיבות לאמירה שציינת והיא קשורה באחריות. באחריות שלנו על הדברים שיוצאים מאיתנו (בדיבור או בכל אופן אחר של תקשורת) הביטוי החוזר לאחריות הזו היא התגובה ולכן היא חשובה כל כך. כשאדם מודע לאחריות הזו הוא ישתדל להעביר את המסר שלו (שוב...דיבור וגם שלא) באופן שיוכל להילקט טוב יותר על ידי האחר. ינסה לדבר בקודים שברורים לאחר, בשפה שתהא נהירה לו. שהרי מהי מטרת התקשורת אם לא העברת מסר ? ומה ערך להעברת המסר אם הוא אינו יכול להיקלט (מסיבות אובייקטיביות או סובייקטיביות) על ידי האחר ? ואיך נדע עם המסר נקלט/הובן אם לא על ידי התגובה עצמה ? אחרת, קורה מה שקורה במקרים רבים שבהם אדם מתקשר באופן שנוח לו נניח ... ביידיש, או בשפת הסימנים, ולא לוקח בחשבון שמולו יפני או.. עוור ? זו חשיבות התגובה וזו גם עוצמתה. וכשכל אחד מהצדדים אחראי (במידת יכולתו כמובן ) על מובנות המסר שיוצא ממנו ועל יכולת האחר לקלוט אותה וכששניהם עושים זאת אהדדית - זו, לדעתי, משמעות הדיאלוג שמציין Yin ורק באופן הזה הוא יכול להתקיים. ועכשו, כשאני חושבת על זה עוד יותר לעומק- מאחר והאחריות על התגובה אינה רק (או בעיקר לא) של המוסר אלא של המקשיב, המקבל - שתהא גם היא מובנת, מאפשרת ומקדמת אנחנו יוצרים אחריות עמוקה יותר לתהליך תקשורת אפקטיבי יותר. תודה רוח מדבר שלא סתם אני מכנה - "רוח טובה" ענת

 

[Yin]

בכדורסל אומרים

שאחריות היא על המוסר. אם כדור לא הגיע ליד של שחקן - המוסר אשם.

 

[ענתוצאות]

בדיוק זה

אני מניחה שבאילוסטרציה - אפשר לומר שהתגובה היא התפיסה... רק שבאימון לא מדברים על אשמה אלא על אחריות.

 

[isaacm]

אבא שלי נהג לומר

"גם אי תגובה הוא סוג של תגובה". כשאני חושב על תקשורת, הדבר הראשון שעולה בדעתי זה שיש כאן יותר מאחד. שני כלבים שנובחים אחד על השני, הילד שלי שמצקצק בלשונו לכלב, השכן שמניד ראשו במעין אמירת בוקר טוב, החיוך במעלית מאדם שעובד באותו בנין, ישיבה רבת משתתפים ליציאה ממצב של תקיעות בפרוייקט, שיחת טלפון עם חבר, ועוד . . . ברגע שיוצא מסר - נוצרת תקשורת. איך המסר הגיע - ניתן לראות בתוך ההקשר (מיד או לאחר זמן) של האינטראקציה, מתוך התגובה. אין ויכוח לגבי אחריות, יש מי שיאמר שהמשדר אחראי, יש מי שיאמר שהמקבל אחראי, יש מי שיאמר ששניהם אחראים, ולדעתי בדיון זה אפשר גם שיהיה אולמרט אחראי - זה לא משנה כשאני מדבר על התקשורת ואיך אוכל להבין את משמעות התקשורת שהייתה. לדעתי המשמעות המעשית של התקשורת נגזרת מהתגובה (כלול בכך גם אי תגובה). וניתן לנתח אח"כ גם את נושאיההשפעה של גורמים שונים כמו שימוש במטבעות לשון, שפה תואמת וכולי, אבל המשמעות באמת בתגובה. מבחינת התרגום: The response you get אינו מדבר על התגובה שאנחנו מקבלים (כן, תרגום מילולי אומר בדיוק את זה, אבל לא השפה האנגלית) אלא על התגובה שמתקיימת אחרי קיום תקשורת וכתוצאה מקיום אותה תקשורת. המסר כאן באמת נקרא מבולבל כמו שזה נראה לי? כשכתבתי זה היה יותר בהיר. הנה מצב בו שידרתי מסר, עוד לא שלחתי אותו, אני קורא אותו, יודע את המשמעות אבל לא בטוח שזה הניסוח הנכון. אולי הייתי יכול לנסח את זה יותר טוב - אבל אני בונה על הסיטואציה בה . . . לא ממש יודע - מקווה שהמסר יובן כפי שהתכוונתי. לי נראה שהמסר הוא מאד משמעותי. Disclaimer: The above text is my opinion only and is for your reading pleasure on an as is basis. אני מקווה לגלות את משמעות המסר שאני מעביר כאן לפי התגובות (או אי התגובות) של החברים שאני מאד מעריך, כאן. שיהיה לכולנו יום נפלא . . . איציק

 

[tlingit]

catch 22

הזיכרון הראשון שעלתה אצלי בקריאת הנחת היסוד הזו הוא העבודה בקבוצת כנסים מחו"ל שאני חברה בה כבר כמה שנים, שעוסקת בהעברת ידע של מומחים בתחומם. לא אנסה אפילו להסביר את כל הקונספט אלא אתמקד בכך שבקבוצות העבודה שם מתמקדים בשאלה האם הקורא הבין את מה שהכותב התכוון שיבין. כלומר, כתיבת הידע נעשית מתוך המטרה שתהיה נהירה ככל האפשר לקוראים האפשריים, והמשוב נועד לשקף מה הבינו הקוראים ומה הקשה עליהם להבין ולעקוב אחרי הדברים. לתפישתי, הדבר נכון גם בהרבה פעילויות מול קבוצות אנשים וכמובן מול אנשים בודדים - חשוב מה הם מבינים ותופשים. כלומר החשוב הוא איזה מסר עבר ונקלט ולא יעזרו כל הכוונות הטובות, הנסיונות והרצונות. לכאן מתקשרת גם אמירה שאמא שלי (

) לימדה אותי מילדות: "צדק צריך גם להיראות, לא רק להיעשות" ובאופן הפשוט ביותר, תגובת הסביבה היא האינדיקטור המיידי שמספר לנו איך עבדה התקשורת שלנו. לעומת זאת, משהו בתוכי התקומם בסוף קריאת המשפט, משום שהוא גם הזכיר לי את התלות הרבה מדי שאנחנו (אני) נוטים לפתח בתגובת הסביבה כדי לשפוט את דברינו/מעשינו כנראה שהטריק האמיתי הוא לאזן בין השניים. אולי הפתרון שענתוצאות הציעה עושה את זה. במחשבה נוספת, הנחת היסוד עסקה רק במשמעות התקשורת, כלומר איכות התקשורת, ולא במשמעות שאנחנו גוזרים לגבי עצמנו מתוך תגובת הסביבה. וזה חוזר להנחת היסוד שזה (כלומר תגובת הסביבה) הוא רק משוב, ומשוב הוא רק מידע. הממ.

רוח המדבר, פשוט כיף לטייל איתך

 

[רוח מדבר]

הייתי מוסיף דבר נוסף

אם אנו מבינים את העיקרון שאומר שלכל פעולה שלנו כדאי שתהיה לנו תוצאה (בנויה כהלכה) מכוונת מראש - בדיוק כמו שכשאנו יוצאים לתהליך אימוני. אז גם בכל סיטואציה של תקשורת כדאי שתהיה לנו תוצאה (עוצמ"תית+) פר הסיטואציה... ואז, אם נביא בחשבון את הנחת היסוד הזו ואת הנחת היסוד הקודמת שאומרת "אין כישלון יש רק משוב"... נוכל להשתמש בתגובה שנקבל כמשוב לפעולה התקשורתית שלנו ולשנות בהתאם עד שנקבל את התוצאה שאנו רוצים לקבל מהתקשורת שלנו. הקטע הוא שרוב בני האדם לא פועלים כך.. רוב בני האדם מצדיקים את האמונות שלהם, הגישות שלהם, דרך הפעולה שלהם למרות ואף על פי שהם לא מקבלים את התוצאה שהם רוצים. ואז אנו מקבלים תופעות של אנשים שעושים את אותה הפעולה שוב ושוב בתקווה שבפעם הבאה התוצאה תהיה אחרת: 1. מנהלים שמחליפים עובדים כמו גרבים ("עד שאני אמצא את העובד הנכון, הטוב") 2. עובדים שמחליפים עבודות בקצב ("עוד לא מצאתי את המקום שבו אני מרגיש שייך.. / בחברות הללו מתיחסים גרוע לעובדים שלהם..") 3. אנשים שמחליפים בני/בנות זוג בקצב מסחרר ("עוד לא מצאתי מישהי שתבין אותי/ מישהו שאני ארגיש איתו בבית") כאן תמיד אני אוהב לצטט את הפתגם הגאוני: "אם תמיד תעשה את מה שתמיד עשית, תגיע תמיד רק לאן שהגעת" מיקי

 

[הגבירה מן האגם]

לא בהיר מספיק עבורי

"משמעות התקשורת היא התגובה שאנו מקבלים" המילים "משמעות" ,"תקשורת", "תגובה" ו"מקבלים" יכולות להתפרש להרבה כיוונים. אם אני ישר ארוץ רחוק עד לסוף הקו אני יכולה לומר כי משמעות ההודעה שלך היא כל התגובות שתקבל? שאלה שכזו...

 

[רוח מדבר]

נקודה טובה

הרעיון שלדעתי עומד מאחורי הנחת היסוד היא: אם אני מעוניין בתגובה חיובית, אוהדת נניח.. ואני מעביר מסר ומקבל תגובה שלילית, לא אוהדת.. אזי הייתי אומר שהמסר שהעברתי היה שלילי.. נישאר עדיין ברמת הסיסמאות: אומרים: "אם אתה רוצה אהבה, תן אהבה ואז תקבל אהבה בחזרה".. נניח נתתי מה שאני חושב שזה אהבה, אך קיבלתי במקום זה מרירות, אז לפי הנחת היסוד - כנראה שלא נתתי אהבה אלא מרירות. ועכשיו יש לי הזדמנות לשנות/להחליף/להגמיש/ללמוד איך כן נותנים אהבה לאותו אדם/קבוצת אנשים.. דוגמה נוספת: יכול להיות שאני אקריא שירים לאשתי כל השבוע, כי כך לדעתי אני מראה את האהבה שלי אליה.. אך אם תגובתה היא שיעמום מוחלט, אם אני מבין את הנחת היסוד, אני אשנה את פעולותי... אם אני לא מבין את הנחת היסוד, סיכוי סביר ביותר שאני אהיה עסוק בלהאשים אותה שהיא לא רומנטית, ולא מבינה ולא בסדר שהיא משתעממת בעודי מראה לה את אהבתי. הנחת היסוד הזו מביאה את בן האדם לקחת אחריות על מסירת המסר (התקשורת שלו) ולהפסיק להאשים אחרים ב"לא הבנת אותי", "לא קלטת את המסר" וכד'.. לגבי מה שאמרת בסוף הקו: "משמעות ההודעה שלי היא כל התגובות שאני מקבל" אז אכן כן, את צודקת.. אם כתבתי הודעה בפורום X שמטרתי בהודעה ההיא הייתה לתמוך באנשים והתגובות שקיבלתי היו תגובות צוננות עד תוקפניות - סימן (לפי הנחת היסוד הזו) שעשיתי עבודה לא אפקטיבית בהעברת המסר (התקשורת הרי בנויה ממספר אלמנטים) ויש לי הזדמנות לתקן או להאשים ולהתנגח עם אנשים. לגבי תקשורת: התקשורת הבין אישית (לא הוירטואלית) בנויה מ 7% מילים, 38% אינטונציה, 55% שפת גוף.. כאשר ה38% וה-55% נשלטים בד"כ ע"י היען (=יחידת עיבוד נתונים, מיינד) ((* אם אדם יודע את זה ויודע כיצד לשלוט על היען שלו כך יש סיכוי סביר שהוא יעביר את המסרים שלו באופן שהתגובה שהוא יקבל תהיה הרבה יותר קרובה לתגובה שהוא רוצה לקבל! - ה NLP עוזר לדעת איך וכיצד לעשות את זה) כמובן שבתקשורת הוירטואלית, כמעט ואין לנו אינטונציות ושפת גוף - אף על פי שזה כן קיים בצורה כזאת או אחרת לדוגמה: באנגלית when I write in capitals it is as if I'm SCREAMING השימוש הנפוץ באמוטיקונים

שימוש אפקטיבי בהדגשה כדי להעביר נקודה חשובה או ח ש ו ב ה יותר בכלל המדיה האלקטרונית יצרה צורות חדשות של העברת המסר שלא משתמשות ב7-38-55.. אני מעריך שמחקרים שמתבצעים או יתבצעו בנושא יגלו דברים אחרים. כאן, לדעתי, תהיה למילים השפעה גדולה יותר - למבנה המשפט השפעה עוד יותר גדולה וכולי... לגבי תגובה: אם צריך להסביר את זה, אז הייתי אומר שכל תגובה שהיא (גם חוסר תגובה) הינה תגובה.. כל פעולה שבא בעקבות פעולה שעשיתי או דבר מה שאמרתי. האם עכשיו זה היה יותר בהיר או שיש משהו נוסף שלא בהיר? אשמח לענות על כל שאלה (רלוונטית לנושא כמובן) (-; מיקי

 

[הגבירה מן האגם]

בעניין תקשורת ומסרים

ראשית תודה על ההבהרות. לעניין תקשורת/מסר- ובכן, לא כל תקשורת כוונתה מסר. במקום להתפלפל אני אתן דוגמה מתחום אמנות מספרי הסיפורים- כשאנחנו מלמדים מספרים תקשורת עם קהל, אחד הרצונות הראשוניים שלהם הוא למסור מסר. את המסר שלהם. את מה שהם מבינים מהסיפור והם רוצים שהקהל יבין אותו הדבר. ובכן, בתחום שלנו זו נחשבת לתקשורת מגבילה. תפקידו של המספר לספר את הסיפור לא למסור מסר מסויים. המאזינים לו יבינו לעצמם את המסר שהם זקוקים לו ביותר כרגע. אבל, כדי שאופן סיפורו יישמע אמין והקהל יאמין לכך שהוא אכן רואה את מראות הסיפור ומתאר אותם למאזינים צריך המספר לראות בסיפור מסר עבור עצמו. אז יספר את הסיפור מתוך תחושה של קשר וסיבה, מתוך תחושת פעולה. אין זה אומר שהקהל יקבל את אותו מסר. רבים המספרים המוסיפים בסוף סיפוריהם מוסר השכל. אם אין המסר המסויים הזה טבוע בסיפור אנחנו משתדלים לא להוסיפו כדי לא להגביל את אפשרויות ההתבוננות אל תוך הסיפור עבור המאזינים. לאור התפיסה הזו תהייה הנחת היסוד - משמעות תקשורת היא תגובה. בברכה,

 

[רוח מדבר]

חידוד קל

אם, כפי שכתבת: "אבל, כדי שאופן סיפורו יישמע אמין והקהל יאמין לכך שהוא אכן רואה את מראות הסיפור ומתאר אותם למאזינים צריך המספר לראות בסיפור מסר עבור עצמו." ולכן, לפי הנחת היסוד אם הוא לא עובד אמין, והקהל לא מאמין לכך שהוא אכן רואה את מראות הסיפור וכו'.. והוא מבין את הנחת היסוד. הוא יכול לתקן תוך כדי או אחרי.. אך אם הוא לא מבין את הנחת היסוד, הוא עלול להאשים את הקהל ולומר: "הקהל הזה קשה.." וכד'... " אז יספר את הסיפור מתוך תחושה של קשר וסיבה, מתוך תחושת פעולה. אין זה אומר שהקהל יקבל את אותו מסר." כך שזה לא מחייב שהוא רוצה להעביר מסר ספציפי, עדיין יש לו מטרה מסויימת בתקשורת שלו. אני מאמין שאם הקהל יצא מהסיפור טוען שזה היה בזבוז זמן טוטאלי.. גם אז אותו מספר סיפורים לא ממש יצר את מה שהוא רצה ליצור - ואז שוב, משמעות הסיפור היא בתגובה שהוא קיבל (במקרה הזה, שיעמום) כאן הייתי מוסיף עוד נקודה מעניינת לחשיבה: כשאת כותבת "כדי שאופן סיפורו יישמע אמין והקהל יאמין לכך שהוא אכן רואה את מראות הסיפור ומתאר אותם למאזינים צריך המספר לראות בסיפור מסר עבור עצמו" את מדברת בשפה ויזואלית, מה קורה עם כל האנשים השמיעתיים או התחישתיים, אלו שתיאור מראות לא ממש מזיז להם את קצה הפופיק (כי הם תחישתיים) או לא ממש נשמע מעניין (כי הם שמיעתיים)? האם כשאתם מלמדים את אמנות סיפור הסיפורים אתם שמים דגש גם על שפה שתכיל את שלושת המרכיבים (ויזואלי, שמיעתי ותחישתי)? האם אתם משתמשים גם בשליטה במרחב ועיגון מרחבי (מתוך עירנות ולא מתוך אוטומט) לדוגמה: כשהמספר מדבר על אדם מסויים הוא מציג אותו בתנוחת גוף מסויימת, וכשהוא מתאר מצב הזז על פני הזמן הוא מראה בידיו את כיוון התנועה וכד...? (יש לזה יותר עומק ממה שאני יכול כרגע על רגל אחת, עם יד אחת מאחורי הגב, בישיבה על כסא מאוד לא נוח בבית הורי שבאילת, להסביר

) מיקי

 

[הגבירה מן האגם]

חידודים

ודאי שיש למספר מטרה בתקשורת. לספר את הסיפור באופן כזה שהקהל יראה/ירגיש/ישמע/יריח שהוא בתוכו (הקהל) ואז יוכל לחוות את חוויית דמות המתהלכת בעולם הסיפור וכל מה שיוצא מזה. משמעות התקשורת שיוצר המספר היא בתגובה שהוא קיבל, אבל לא משמעות הסיפור. שני דברים שונים (אלא אם סיפור כאן הוא פועל). אכן, אנחנו מלמדים שפה שתכיל מרכיבים תחושתיים רבים ככל האפשר, לא רק בניסוח הטקסט אלא גם בחוויה האקוסטית של הדיבור. שליטה במרחב ועיגון מרחבי כן, ויש לכך כמה רבדים ולא דווקא הפירוט שאתה נתת. כלומר, להדגים בתנועה את המילה זה נחשב לפחות מעניין אצלנו. להוסיף על המילה - זה יותר עדיף כמו שאומרים. צריך לזכור שמספר סיפורים הוא בעל יכולת ביטוי משוכללת משל אחרים, גם בתחום הביטוי המילולי. כלומר, הוא יכול להכניס בהיגוד של מילה, במודע, הרבה יותר משמעות. כך שאם הוא משתמש בתנועה או במחוות והבעות, הוא נדרש להוסיף עוד משמעות, לא להכפיל משמעות קיימת. תחליף יציבה... נשמע לא נוח המצב שאתה מתאר

בברכה,

 

[Rוני כל הזמן]

משמעות התקשורת שלי

הקשבה פעילה הבנת המילים חשיבה הבנת תגובותיי לנאמר חשיבה על תגובה נכונה וממוקדת תגובה זה יכול להיות מילולית זה יכול להיות בעשייה התגובה שאנו מקבלים היא בעצם המשוב על אמירתנו או פעולתנו ומאפשרת לנו לראות אם העברנו את המסר כהלכה. אם לא - יש לתקנו, וכל עוד התגובה שאנו מקבלים מראה שבין מה שאמרנו לבין התגובה יש הבדל גדול - זה אומר לי שצריך לחזור על המסר או לי בצורה אחרת. אני לא מתייחסת למסר שסותר את דבריי - זה לגיטימי אבל אם למשל אני אביא פרחים למישהו ובתגובה אקבל צעקות זה אומר: 1. שהאדם השני - אלרגי ואמר לי ושכחתי 2. שהצבע של הפרח בתרבות שלו מסמל משהו אחר ממה שבתרבות שלי 3. שהוא השתגע 4. שאני השתגעתי להביא פרחים או כל מיני תגובות אחרות, אבל ברור שמשהו פה לא מתאים מזמן לא הייתי פה. טוב שבאתי להנחה השלישית

 

[רוח מדבר]

תגובה נפלאה

 

[pardes1]

הדרך שבה מתקשרים איתנו היא מראה

להתנהגות שלנו כלפני אחרים.

 

[pardes1]

*כלפי