הנחת יסוד מספר5 ללמידה

../images/Emo131.gif הנחת יסוד מספר5 ללמידה

בהנחת היסוד הקודמת נוצרו כמה שרשורים מענינים ביותר, כמה דיאלוגים וכמה תובנות.. אני רוצה לנצל את הבמה הזו להודות לכל מי שמשתתף פעיל ולא פעיל.. לכל מי שקורא, לכל מי שכותב, לכל מי שלומד. והנחת היסוד לשבוע הזה הינה: הגורם הגמיש ביותר בתוך מערכת יהיה בעל השליטה הרבה ביותר במערכת. יש לציין שהנחת היסוד הזו באה במקור מעולם הקיברנטיקה. קדימה הצלוחס מיקי
 

Yin

New member
Wei Wu Wei

הגורם הגמיש והזורם ביותר יהיה זה שיקבל את התוצאות הטובות ביותר לפי דעתו. שליטה? אין כזה דבר עדי
 

PbD

New member
שליטה או אשליית שליטה../images/Emo35.gif

בתוך הנחת היסוד מקופלת, לדעתי, ההנחה ששליטה היא צורך, כורח, גורם, הכרח. מהי אותה שליטה שאתה מדבר עליה בהנחת יסוד מספר 5?
 
בעולם הקיברנטיקה

והטכנולוגיה, השליטה היא מוחלטת - שכן מדובר על מכונות - כאן אין דיון פילוסופי כזה או אחר.. בעולם התקשורת, בדו-שיח, גם מתקיימת בד"כ שליטה של צד אחד על הדו שיח. את זה עוד למדתי כאיש מכירות דלת לדלת מתחיל, באנגליה ב 97. או שאתה שולט על השתלשלות השיחה והכיוון שלה או שאתה זורם עם הכיוון והשתלשלות השיחה מצד בן הזוג לדו-שיח.. לכן, הרעיון הפילוסופי שאין שליטה בכלל. הוא רעיון נפלא אשר עובד בהרבה מקומות, ויש מקומות שבהם הרעיון הפילוסופי שיש שליטה נותן לנו אפשרויות פעולה אחרות. מכיוון שאותי פחות מעניין מה נכון ומה לא נכון ויותר מעניין אותי מה עובד ומה לא עובד... אני מסתכל על הנחת היסוד הזו ושואל את עצמי: מה היא מאפשרת לי לעשות בחיים בכלל ובתקשורת שלי בפרט. הרעיון שעומד מאחורי הנחת היסוד הזו הינו שהאדם שיש לו יותר אפשרויות תגובה בתוך סיטואציה מסויימת יש לו יותר שליטה על הסיטואציה. אם ניקח את זה מעולם אמנויות הלחימה הייתי אומר שלאדם שיש יותר אפשרויות תגובה (לדוגמה הוא מכיר יותר אפשרויות חסימה שונות לאגרוף ישר שמגיע מלפנים) יהיה לו יותר שליטה בסיטואציה מאדם שמכיר רק חסימה אחת. שכן היא עלולה לא להתאים דווקה למכה הזו. אם יש לי את אפשרות הבחירה בכל סיטואציה באם אני מגיב בכעס, בצחוק, בבכי, בשמחה, בהעלבות, בהתאפקות וכו' (זאת אומרת שיש לי את הגמישות ההתנהגותית) אני אוכל לנתב את השיחה בכיוונים יותר אפקטיבים למטרה שלי. אם בריב עם בת הזוג, אני במקום להתרגז אני מגיב ברגיעה, ובמקום לקפוץ כנשוך נחש אני באופן רגוע שואל שאלות הבהרה כדי להבין את דברי בת הזוג - אני מעריך שזה יהיה יותר אפקטיבי לזוגיות שלי באם אני אקפוץ כנשוך נחש באותו הרגע, ולהיפך... זו בעצם הכוונה שעומדת מאחורי הנחת היסוד (כדאי לזכור שנל"פ עוסקת במבנה של החוויה הסוביקטיבית של בן האדם ובתקשורת שלו) מיקי
 

PbD

New member
מודלים אחרים לשליטה

האם אפשר להציע לך לבחון מודל אחר של שליטה, ששונה מהמודל הבינרי ("או שאתה שולט או שאתה נשלט") שאתה מתאר? שליטה (או ליתר דיוק Power, עצמה במונחים הסוציולוגיים) יכולה גם להיות מטבע עובד לסוחר, משהו שכל אדם יכול לבחור מתי להחזיק אצלו, מתי ובאילו תנאים הוא מעביר אותו לאדם אחר. בוא ניקח את אותו איש מכירות שתיארת, ונעלה אותו על מונית, בדרך לשדה התעופה - שבו הוא עולה על מטוס בדרך ללקוח. עד שהוא מגיע לאותו לקוח, הוא הספיק להעביר שליטה לנהג המונית - למשך הנסיעה, לבודק הבטחוני - למשך הבידוק, לנציג הקרקע של חברת התעופה - עד קבלת כרטיס העליה למטוס, למשטרת הגבולות - עד לקבלת החותמת בדרכון, לצוות המטוס - למשך הטיסה. הוא גם עבר תהליך דומה מהנחיתה עד להגעה לפגישה עם הלקוח - וגם בו הוא העביר שליטה לעוד אנשים, לפרקי זמן ולמטרות מוגדרות. גם במהלך הפגישה עם אותו לקוח, סביר להניח שהוא לא "חטף בכוח" את השליטה בפגישה - אנשי מכירות מנוסים יודעים שבלי ההסכמה של הלקוח להעברת השליטה (לפחות בחלק שבו איש המכירות מציג את מה שבידיו) ניסיון להיות כוחני מדי יתורגם אצל הלקוח לתגובות דחיה של המוצר או השירות, גם אם הם מעולים.. הרי גם אותה שליטה שהוא "לקח" בפועל "התקבלה" עקב הסכמה מודעת או מובלעת של הלקוח לחלוקת תפקידם שכזו. יתכן גם שבחלק אחר של הפגישה, הוחלפו התפקידים - למשל כאשר הלקוח תיאר את הצרכים או האילוצים שלו... כך גם בתחומי חיים אחרים - הרי לא כולם חיים במודל זוגיות שיש בו שולט/ת יחיד בכל תחומי החיים, אלא במודל יותר מורכב שבו חלוקת התפקידים מאפשרת מספר רב של אפשרויות וגוונים ושל שינויים התלויים בזמן ובהקשר, מעבר לתפישה של "שחור או לבן" שהוצגה כאפשרות היחידה... [ נ.ב. אשמח אם תוכל לבחון את המודל של רמות התמחות (Shu-Ha-Ri) שהבאתי כאן מתישב עם הנחות היסוד ללמידה שהצגת כאן ]
 

Yin

New member
למד, שבור, שכח

זה הפרוש שאני מכיר ל: שו-הא-רי. זה מסמל התמחות, כלומר את היכולת לעבוד עם החלקיקים של אבני הבניין של הנחות היסוד של החומר. מומחה יכול להרכיב אחרת את אותם חלקיקים ולצור מבנה חדש שמורכב מאבני בניין חדשות = גמישות עדי
 

PbD

New member
למה לשבור אם אפשר לבחור../images/Emo35.gif

על פי ההיכרות שלי עם שו-הא-רו, בשלב השני אין צורך לשבור כלום - בשלב זה ("הא"), שמגיע אחרי ההתמחות בגישה של מורה/אסכוהל מסוימת, לומדים גישות של מורים/אסכולות נוספות, מתמחים גם בהן ויודעים מתי עדיף להשתמש באיזו גישה. כך שאין צורך לשבור - די לדעת מה מתאים לאיזה תסריט... בשלב זה, המעבר בין הגישות הוא עדיין מעבר מודע.
 

Yin

New member
שבירה במובן חקירה

מה העקרונות שמאחורי, איך מרכיבים מהם טכניקות אחרות, איך משתמשים בחלקים של טכניקה כטכניקה שלמה, ועוד
 
באייקידו ובטאי צ'י

לא לוקחים את השליטה בכוח ועדיין כאשר מישהו תוקף האייקידוקה בשליטה מלאה משתמש בכוחו של היריב להטילו לארץ.. בלי כוחנות בכלל.. זו שליטה. היכולת לאבד שליטה זו שליטה אמיתית.. אך כל זה לא יותר מדי קשור, כי הנחת היסוד באה מעולם ה NLP - וה NLP מדבר על עולם התקשורת בין בני אדם ועל היכולת של בן האדם "לשלוט" על התגובה שלו לסיטואציות בחיים - במקום להיות בתגובה אוטומטית. ולכן לגבי הדוגמאות של המונית והמטוס, קשה לי לראות את הרלוונטיות שלהן להנחת היסוד. לגבי המודל של שו-הא-רי .. זה כמו ללמוד לשלוט בשפה באופן אפקטיבי (ראה המאמר על השימוש במילה 'אבל' בצורה אפקטיבית) ואז אחרי שלמדת לשלוט על השפה באופן אפקטיבי, שחרר את השליטה המודעת בשפה, כך שהתת מודע שלך יתפוס שליטה ואז זה יהיה באוטומט שלך.. יהיה לך אוטומט יותר אפקטיבי בשיחה.. ואם יש לך 10 אוטומטים מוכנים בשלוף, היען שלך ישלוף את התגובה האפקטיבית ביותר. מתוך ההכוונה של האני הגבוה שלך/ההוויה שלך.. האם זה מסתדר לך עם המודל? מיקי
 

PbD

New member
על מחזור למידה אחר

באייקידו מדברים על מחזור למידה/אימון שיש בו שלושה שלבים - "שו, הא, רו" (Shu Ha Ri ). בשלב הראשון - Shu, מתמחים בלימוד של שיטה של ריו (מורה) אחד בלבד, בצורה יסודית, עד להבנה עמוקה שלה והגעה לפעולה שוטפת בשיטה זו. בשלב השני - Ha, מתחילים כאשר ישנן תובנות ברורות על השיטה הראשונה ויכולת מופנמת לבצע אותה. כאן מתנתקים מהמסגרת של הריו ולומדים שיטות המשתיכות לאסכולות אחרות. הלומד/ת מגיעים לרמת מיומנות שמאפשרת להם לדעת איזו שיטה מתאימה לכל מצב נתון, בלי קשר למקורה. בשלב השלישי - Ri, מוגדר כהתעלות. הלומד/ת כבר אינם צריכים מסגרת של שיטה, של בית ספר או מורה. אין להם גם צורך בכללים מתי מחליפים שיטה. הם יודעים בצורה אינטואיטיבית מה מתאים מתי מבלי צורך בחשיבה מודעת. הם יוצרים את התמהיל המתאים להם ככל שיידרשו. פרטים נוספים: http://www.aikidofaq.com/essays/tin/shuhari.html http://c2.com/cgi/wiki?ThreeLevelsOfAudience
 
אני מבחינה בין.....

שליטה על... ל- שליטה ב... "שליטה על.." מסמלת לדעתי את הכוח, הכפיה, ההכרח, הבעלות, נסיון חיצוני לכפות משהו על מישהו. זה לא בהכרח רע. לפעמים גם חשוב. אבל זו לא השליטה אליה אני חותרת. "השליטה ב..." מסמלת את האפשרות לא לתת לדבר החיצוני (אדם, מעשה, חפץ, נסיבות) לשלוט בך. לעצב את התגובה או כל התנהגות אחרת. כל זה יקרה, בין השאר, באמצעות יכולת הגמישות. זוהי היכולת שמובילה לפרידה מפרדיגמות קבועות, אוטומטיות שמאפשרת מגוון פרשנויות, דפוסים, התנהגויות ותגובות שמאפשרת ...... לעשות כלום
שמאפשרת את מרחב החופש בפעולות ושמגמישה את המערכת כולה ולכן גם זו שבסופו של דבר מאפשר שליטה במערכת ולא שליטה על ידה. ענת
 
חזרתי לקרוא את הנחת היסוד

וואלה - כתוב שם שליטה ב.. (-: ואני מסכים עימך לחלוטין. ד"א אפרופו שיחת ה Wei Wu Wei - היכולת לעשות כלום מתפתחת מתוך הגמישות ההתנהגותית של בן האדם. כשהוא יודע שהוא מסוגל לעשות גם כך, גם כך, גם כך וגם כך, הוא במקום שבוא הוא יכול לעשות גם כלום! מיקי
 

האלי

New member
מיקי

אי העשיה יכולה לנבוע רק מאי ידיעה. אם אתה יודע כל כך הרבה ואתה יכול לבחור כל כך הרבה, אתה לא במצב של אי עשיה. כך מלמד הנסיון שלי ((-: האומן צ'ו-אי היה משרטט עיגול ומותח קו כאילו אחז במחוגה ובסרגל. בלי לחשוב על מה שהוא עושה, היו אצבעותיו משתנות יחד עם הדברים. וכך רוחו שלמה, דבר לא עמד בדרכו... (מתוך "קולות האדמה")
 
יש הבדל בין אי עשיה לבין עשיית כלום

כפי שעולה בשרשור של אבי בכר - "מתי פעולה הופכת לאי פעולה?" ולכן, כשבן האדם נמצא במקום שהוא יודע מספיק בשביל להחליט באמת לעשות כלום. זה שונה בתחלית השוני מאחד שלא עושה כי הוא א. מפחד להחליט, ב. מפחד מהתוצאות, ג. מפחד סתם (מחק/י את המיותר) אני יודע שכאשר אני רוקד, ואני לחלוטין בתוך הריקוד עד שאני אחד עם המוזיקה, אני באי-עשיה...(מסוג העשיה של כלום) אך על פי רוב אני בעשיה או באי-עשיה (להבדיל מעשיה של כלום) מיקי
 

האלי

New member
לרגע לא חשבתי

שאתה לא יודע את ההבדל. אבל לנו שהתחנכנו בתרבות המערבית, אי עשיה וויתור על הידיעה לא בא כל כך בקלות. ((-:
 
../images/Emo13.gif זה קורה ישירות מתוך המקום

של הפחד שלנו. הפחד שלנו מלעשות טעויות, הפחד שלנו מלהצליח, הפחד שלנו שיגלו מי אנחנו באמת, הפחד שלנו שלא ידעו עלינו, חסר לנו שטויות בראש?
לכן, יש תהליכים מדהימים גם באימון וגם ב NLP אשר עוזרים לבן האדם להעלות לעצמו את הערך העצמי שלו, לפתח גמישות התנהגותית ולהבין ש'הכל בסדר'! או אז נוכל לעשות כלום מתוך בחירה, לא כך? מיקי
 
הבנת השליטה

כאשר מדברים על שליטה במערכת אלקטרו-מכנית סגורה הפרמטרים הנלקחים בחשבון על מנת להעריך את מידת השליטה הם מוגבלים ומצומצמים באופן הניתן לחישוב. כאשר מדברים על המציאות עצמה - כולל כל הארועים המוכלים בה לרבות ההתרחשויות במוחו של אדם, הפרמטרים המשפיעים על מידת השליטה בארוע בודד צפוי אינם בקנה מידה הניתן לבדיקה ומדידה. מהי רמת השליטה שלך במשימה פשוטה כגון להגיע למשרד הנמצא 3 רחובות מביתך? בדרך כלל נדמה לנו שלמעט מקרים חריגים, אם קמתי מוקדם מספיק ואני מכיר את הדרך אזי 95% מהשליטה בידי. באורך פלא, סטטיסטית זה גם נכון, מה שמחזק אצלינו את תחושת השליטה. האמת היא שאנחנו כמו רוב היצורים ותופעות טבע אחרות מתנהגים בתבניות חוזרות על עצמן ברוב המיקרים מה שמשתקף בסטטיסטיקה הגבוהה. אנחנו בונים תוכניות ומגדלים המבוססים על סטטיסטיקה וחושבים שהשליטה בידינו, אנחנו מופתעים כאשר ארוע מסויים חורג מהסטטיסטיקה ומה שתכננו לא מצליח, כאילו שיכולנו מתוקף השליטה לנהוג אחרת (אם יכולנו למה לא נהגנו אחרת?) מי שמניח שיש לו שליטה צפוי במוקדם או במאוחר להיות מופתע. החוכמה היא לתכנן על פי הסטטיסטיקה ולפעול מתוך הבנה שאין לך שליטה, בכך אתה אף פעם לא מופתע כיוון שכל מה שיבוא בין שיהיה על פי התוכנית או בין שלא אתה מקבל אותו כמות שהוא ותמשיך ממנו לעבר המטרה המיוחלת. אם נתקלת בפקק לא צפוי בבוקר (שלא על פי התחזית הסטטיסטית) אין מה להתעצבן, זה מה שקורה הבוקר ואת ההמשך יש לתכנן מחדש (בהנחה שיש לזה השפעה על הארועים המתוכננים הבאים) הגמישות האולטימטיבית היא להיות בעל השליטה ע"י כך שתתכנן ותפעל מתוך הבנה שאין לך שליטה (רק סטטיסטיקה) סופ"ש מבורך לכולם
 
למעלה