הנחת יסוד מס. 7 ללמידה

[רוח מדבר]

../images/Emo131.gif הנחת יסוד מס. 7 ללמידה

שלומות כולם, חזרתי מארה"ב מכנס בנושא שאני מתעסק בו.. היה מדהים!! 7 ימים בסן דייאגו.. חבל"ז גזגז.. בסוף החודש אני נוסע שוב לארה"ב הפעם לאורלנדו לעשרים יום ושלוש סדנאות נפלאות של NLP Persuasion Engineering Mediatation Magic & Change Charisma Enhansment (NLP Trainers) הולך להיות עוד יותר מדהים, מבטיח להביא אנרגיות גבוהות, סיפורים מעוררים, טכניקות וכלים חדשים. אך כרגע נחזור לענינינו בקודש: להלן הנחת היסוד הבאה: לכל אחד מאיתנו יש את כל המשאבים שלהם אנו זקוקים. – עלינו רק ליצור נגישות אליהם, לחזק אותם וליצור השתלשלות נכונה. השאלות: 1. מה לדעתכם עומד מאחורי הנחת היסוד? 2. מה היא מאפשרת לך לעשות בתהליך תקשורתי בין המאמן למתאמן? 3. מה ניתן להסיק ו/או להניח בעקבות הנחת היסוד הזו? בהצלחה מיקי

 

[צהלולים]

המממ...

לא בטוחה. מה זה משאבים? ידע זה משאב? יש משאבים שניתן "לרכוש" גם אם אין אותם. (ידע זו דוגמא. בהנחה שהוא אכן משאב). ... ואולי המשאב הוא - יכולת הלמידה? ואם כך, הרי שאכן המשאב נמצא בתוכנו. באופן עקרוני, בלי להתפלסף יותר מדי, אני מתחברת לגישה הזו, זה נראה לי אחד העקרונות האימוניים החשובים. אבל קונקרטית, רואה איך אפשרי מצב שאין למאומן משאב מסויים לו הוא זקוק.

 

[רוח מדבר]

ואז כשאין לו משאב לו הוא זקוק

מה תעשי? מיקי

 

[צהלולים]

אני מניחה שזה תלוי במשאב ובסיטואציה

משאבים אפשר לרכוש, באמצעות אימון עצמי (לדוגמא: סבלנות), לימוד (לדוגמא: אנגלית), או כסף (לדוגמא: ייעוץ בכל תחום).

 

[bisquit]

תשובות.

1. מאחורי הנחת היסוד, יש מי שמניח את הנחת היסוד, מטיל בה ספק, יוצר בה מקצה שיפורים ואז מגיע להנחת יסוד נוספת והיא: "השתלשלות נכונה". 2. כלום. 3. כלום. סופיה.

 

[רוח מדבר]

כלום זה מקום נפלא להתחיל ממנו

היי סופיה, הסתכלות מעניינת בתשובה מספר 1, זו גם דרך להסתכל על הנחת היסוד הזו.. בתשובות 2 ו 3 שאלה לי אליך: נניח וזה כן היה עוזר לך לעשות משהו, או שזה כן היה מאפשר לך לפעול באופן מסויים בתהליך האימוני, מה זה יכול היה לאפשר לך לעשות ( או שאת כבר עושה או משהו חדש, שונה ממה שאת עושה?)? ד"א יש מצב שאם תעני על השאלות הללו תלמדי משהו חדש ונפלא.. בהצלחה מיקי

 

[bisquit]

הנחות על הנחות יסוד ובכלל..

היי לך רוח מדבר, הולכת איתך את הצעד הבא ונענית לאתגר. בוא נראה... אז מה בעצם השאלה? נניח שיש בכלל הנחת יסוד וממנה נניח שנדע איך ליצור איתה הנחה שתוביל אותנו ל"השתלשלות הנכונה". ובהנחה שיש בזה כלי עזר אימוני אתה שואל מה זה היה מאפשר לי.. תשובה. אני מניחה שההנחות שאנו מניחים הן אין סופיות כמו האפשרויות העומדות בפנינו מול המתאמנים שלנו. ולכן התשובות לשאלה 2 ו-3 (שגם היא מתחילה בנניח..) היא כלום. סופיה.

 

[רוח מדבר]

אם הבנתי את נק. המוצא שלך

נכון, אז את צודקת.. אך נראה לי שחסר אולי ההקשר.. את הנחות היסוד הללו אני לא המצאתי, הן הנחות יסוד שנלקחו מכל מני מומחים בתחומי התפתחות וטיפול שונים כגון וירג'יניה סטיר, מילטון אריקסון, פרנץ פרלס, נועם חומסקי ועוד רבים וטובים אחרים... הנחות היסוד הללו - כשמם כן הן, הן הנחות, אנו מניחים ש... הנחת הנחות יסוד אלו מאפשרת לנו לפעול באופן מסויים בסיטואציות מסוימות. ולכן משתמשים בהם ככלים. מתי הן שימושיות - כשהן מאפשרות לי לפעול בצורה מסוימת שתהיה אפקטיבית למתאמן/למטופל/למונחה.. וכדי שלא אחזור על תשובות חכמות - קראי את תגובתה של ליפט. אם אחרי זה את עדיין עם הכלום, אז אחלה, גם זה נפלא

מיקי

 

[dafnasalan]

איזה כיף לך....ולגבי הנחת היסוד

כמה שאלות??? טוב אני אענה בכלליות דבר ראשון שעולה לי בראש- מקרה שהיה כך היה: פעם אמרו לחברה שלי משהו מאוד מעניין : את משחקת כל הזמן עם אותם קלפים. זה בדיוק העניין : אנחנו משתמשים באותם משאבים שיש לנו, מחזקים את אותם שרירים כל הזמן במקום לחשוב יצירתי/שונה/נוסף כדי להגיע למקומות אחרים ממה שאנחנו מכירים בעבודה/בזוגיות/בחיים בכלל. כאן בא המאמן: משקף, מזמן אפשרויות נוספות שמאתגרות משאבים שונים שהמתאמן לא חשב שיש לו וגם אם ידע שיש לו לא השתמש בהם.

 

[ליפט]

know-how

כך קראו לזה פול ג'קסון וג'נין וולדמן, בסדנא המדהימה שלהם כשהסבירו את מודל "אוסקר" לפתרון בעיות וכדי להבחין את הגישה של הפסיכולוגיה החיובית מהגישה שרווחה עד כה. הרעיון הוא שהמתאמן יודע לייצר מצבים רצויים בחייו הוא רק לא כ"כ מודע או לא מאורגן עם הידע והיכולויות שברשותו. זה גורם לי כמאמנת לכוון אותו לחפש היכן מה שנדרש להשגת התוצאה, כן מתבטא בחייו ומה מאפשר זאת. ולהביא עוד ועוד ממנו. כל המרכיבים כבר שם, בפנים. וכפי שכבר נכתב כאן בעבר. לדברי מיכאלאנג'לו הוא לא יוצר את הפסל אלא רק חושף אותו.

 

[אבי בכר 2005]

מטאפורה

שקראתי לא מזמן בני האדם הם כמו בית גדול ומפואר, מלא ברהיטים יפים, סיפריה עם אח בוערת והמון ספרים, חפצי אומנות ועוד המון חדרים, חלקם מיועד ומאובזר לעבודות שונות וחלקם לשינה וארוח. אך רוב האנשים חיים את כל חייהם במרתף ובמטבח, אינם מודעים לשאר הבית וגם אין להם דרך להחלץ מהמרתף והמטבח. אם היה משהו מספר לנו על הסיפריה ושאר החדרים מעלינו לא היינו מאמינים לו, היינו צוחקים עליו, אומרים שאלו אמונות טפלות, סיפורי מעשיות, אגדות שווא. הדרך היא לעצור את ההרגל המוכר לעבור מהמטבח למרתף, לעצור ולהתבונן, להתבונן בקירות מסביב, להתבונן למקומות שבאופן טיבעי אנחנו לא צופים שם אפשרות למעבר (אפשרויות חדשות). מתוך ההתבוננות הזו, לאט לאט יתגלו לעינינו דלתות נוספות שאיך שהוא לא ראינו קודם, בהתחלה יהיה מאבק, נטייה לשכנע את עצמינו שזה לא יכולה להיות דלת, אם הייתה זו דלת בטח היינו רואי אותה קודם. בטח יש לזה הסבר אחר. בתקווה שנאמין שהבילתי אפשרי אכן אפשרי, נעזור אומץ ונשלח יד אל ידית הדלת, נפתח אותה יתכן ונגלה את גרם המדרגות המוביל אל הסיפריה. זה נכון שבני אדם ברגיל אינם יודעי כל, רק שהעיניין הוא לא אם אתה יודע כל או לא אלא האם אתה יכול לראות את עצמך יוצר את הקשר בין היכן שאתה נמצא עכשיו לבין מקורות הידע. אם משהו רוצה להיות רופא, וודאי ששום שאלה חכמה שמאמן ישאל אותו לא תהפוך אותו לדעת כל מה שצריך על מנת להיות רופא. אך האם הוא בכלל יכול ליצור את הקשר בין המקום שבו הוא נימצא היום לאפשרות לעשות שינוי בחיים ולצאת לדרך של להיות רופא (To Become). חדרי הבית הם לצורך העיניין בפוטנציאליים בלבד, אבל הדלתות אליהן הן ממשיות וקיימות בנו, עצם פתיחת הדלת מאפשרת לנו להביא את החדר בצד השני לידי מימוש. הדרך להשתמש בהבנה הזו היא - במקום לנסות לרוץ אל החדר הבא ואז להתקל בקיר (כואב ולא מעודד לרוץ שוב) דרך התבוננות על המקום בו הלקוח נמצא, לחקור כל פינה במרתף, גם כאלו שנזנחו מזמן כיוון שהם "כיוונים ללא מוצא" ובסופו של דבר הדלת מופיעה (הדלת היא השתלשלות הנכונה) יום מבורך

 

[ליפט]

האם....?

האם באמת הכרחי "לחקור כל פינה"? מסכימה ש"לרוץ" בזירה לא ידועה, לא יהיה חכם. אך האם כדי למצוא את הדלת חייבים לבחון ולנבור בכל החדר כולו?

 

[אבי בכר 2005]

כל זה תמיד יותר מדי

אך איך יודעים מה מספיק? כאשר מסיגים את המטרה, ממשיכים לחקור עד שמוצאים דלת

 

[האלי]

התשובות

1. מאחורי הנחת היסוד הזו כפי שהיא מנוסחת עומדת ההבנה שכל אחד יכול לעמוד בכל אתגר שיוצב לפניו. 2. היא מאפשרת לי לזכור שאל לי להכנע לתפיסתו של המתאמן שהוא "לא יכול" ומעודדת אותי לחשוף עוד ועוד את היכולות שלו. 3. מכאן נגזרת אחת מהנחות היסוד המובילות אותי כמאמן: "לעולם אל תאמין ללקוח שלך שהוא אומלל". גם כשהלקוח מרגיש חסר אונים, אני זוכר שיש לו את כל המשאבים שהוא זקוק להם כדי להתמודד עם כל סיטואציה שבה הוא נמצא או ימצא. תחושת האין אונים היא תחושה עמוקה שבולמת אותנו מלהשיג ולממש את מלוא התועלת מכל מצב אליו אנחנו נקלעים. הנחת היסוד הזו מהווה סתירה לתחושת האין אונים ומעודדת את היכולת לאמץ ולהתחבר לגישת ה CAN DO.

 

[רוח מדבר]

מה עומד מאחורי הנחת היסוד הנ"ל

הנחת היסוד הזו בנל"פ אומרת שכל אדם בסופו של דבר יכול להתמודד עם כל סיטואציה שבה הוא ימצא, ע"י התחברות למשאבים או ליכולות שלו מאשר ע"י הסתמכות על מישהו אחר (חיצוני) שיתן להם משאב שלא היה להם קודם. המשאבים שלנו באים לידי ביטוי בסיטואציות שונות, לפעמים התנהגות מסויימת שמופיעה באופן טבעי בסיטואציה אחת, יכולה להיות דווקא המשאב לו אנו זקוקים ביותר בסיטואציה אחרת. לדוגמה: אנו יושבים עם חברים טובים בסיטואציה חברתית, כולם צוחקים ומשתטים. (מי יותר מי פחות – אך כולם משתתפים בהשתטות ובפאן הקבוצתי) – היכולת הזו להשתטות היא משאב נצרך ביותר במקומות בהם דאגנות שווא, רצינות יתר או פחד בלתי נשלט/חרדה משתלטים עלינו. לכן א. עלינו להיות מודעים שיש לנו את המשאבים הללו (בדרך כלל בהקשרים שונים) ב. עלינו לאפשר לעצמנו נגישות אליהם בכל סיטואציה (זאת ניתן ע"י טכניקות שונות של NLP ) (השתלשלות נכונה) ג. עלינו לחזק את המשאבים הללו, כך שבסיטואציות הקיצוניות יהיה לנו משאב חזק במיוחד. (גם זאת ניתן לעשות ע"י שימוש בטכניקות שונות של NLP ) מיקי