מסגרת זמן
מסגרת זמן וניהול זמן מבחינתי הם חלק מהאימון, חלק מהמתודולוגיה וחלק מהאינטגריטי האישי והמקצועי. באימון יש מספר עקרונות שחוצים את גבולות השיטות השונות ומאפיינים את האימון ממתודולוגיות אחרות כגון טיפולים מסוגים שונים. שניים מהם הם מדידות וטווח זמן קצר יחסית (חודשים) נכון שעקרונות אלו משרתים את האימון כמקצוע המספק קבלות ומהר (מדיד וקצר) ולכן הוא הופך יותר ויותר אטרקטיבי אך מעבר לכך יש למדידות אפקט מצטבר על המתאמן, בכך שהוא יכול ממש לראות את התוצאות גם בגלל שהן מדידות (אובייקטיבית) וגם בגלל שהשינוי נעשה בזמן קצר ולכן בר הבחנה (זוכרים עדיין את המצב הקודם) מה שגורם למתאמן בראש ובראשונה להאמין ביכולתו להשיג כל מטרה שיציב לעצמו. הזמן בכל מפגש ומפגש הוא קרקע טובה להתאמן על מדידות וזמן קצוב נכון שאני לא משתף את המתאמן במחשבותי ובתיכנוני לגבי הזמן ונותן לו לבחור את מטרת השיחה הן בתחלה והן תוך כדי אם צצות שיחות שונות אך מאידך אני גם לא מסתיר זאת, ידוע ומוסכם שהשיחה היא בת שעה והשעון שלי מונח לפני (רלוונטי אם מפגש פנים אל פנים כמובן) ואם אני מוצא לנכון לבדוק להיכן הגענו אני עושה זאת בגלוי ובטיבעיות וודאי כפי שכבר אמר דורון לקראת הסוף אני מסביר שהשיחה קרבה לסיומה על מנת שננסה להתכנס ולראות מה היה לנו שם ומה אפשר לקחת מהשיחה הזו, ברור לשני הצדדים שאם צצות בזמן זה שיחות נוספות (מה שבהחלט קורה מפעם לפעם) רושמים לפעם הבאה או עוד אופציות אחרות מה שבטוח לא פותחים אותן. מעבר לכל זה שמירה על זמן וכיבוד העקרון הזה על ידי שני הצדדים יש בו משום חיזוק האינטגריטי בעיקר של המאמן כלפי המתאמן, שמירה על זמן זה בעצם מחוייבות להצלחה של המתאמן למטרות שלו בבחינת האמצעים (עקרון הזמן כחלק מהמתודולוגיה) משרתים את המטרה (הצלחת המתאמן) אם אתה מקפיד על השיטה אתה מחזק את האמון של המתאמן בשיטה ובך כאחראי על השיטה.
