פינת "על הפרק"

[פלגיה]

../images/Emo137.gif פינת "על הפרק"

היות ולא היה ביקוש רב לדיון על מגילת רות, אני מציעה לחזור לנביאים הראשונים. ברוח הימים הללו של המעטים והחלשים כנגד הרבים והחזקים אני מציעה לדיון את שמואל א פרק יז הוא סיפור מלחמתו של דוד בגלית הפלשתי. אז אנא - הרהורים, תובנות, שאלות, וכל מה שעולה בדעתכם בקריאת הפרק.

 

[yuvalif]

מדוע לא מכיר שאול את דוד?

והרי הוא ניגן לפניו בפרק ט"ז, והוצג בשמו כבן למישפחת ישי: "וַיִּשְׁלַח שָׁאוּל מַלְאָכִים, אֶל-יִשָׁי; וַיֹּאמֶר, שִׁלְחָה אֵלַי אֶת-דָּוִד בִּנְךָ אֲשֶׁר בַּצֹּאן" ואפילו לפני המילחמה הוא משוחח עימו, שומע את סיפור הדב והאריה ומלביש אותו?! יחד עם זאת, לאחר המילחמה הוא שואל את שר צבאו: "בֶּן-מִי-זֶה הַנַּעַר אַבְנֵר"

 

[shushu10]

אלו 2 גירסאות שונות של הסיפור

 

[רוניטו]

באותה תקופה "הרוח הרעה" פקדה את

שאול. ויתכן שמכאן השיכחה. הלא מעתה שאול מוצג כאדם לא כל כך שפוי

 

[ע מ י ש]

הרהורים, תובנות, זכרונות

אם הייתי צריך להחליט מהו הפרק בתנך שאותו אני הכי אוהב, זה הפרק. יש עוד כמה אבל בהחלט זה הפרק. אבא שלי נהג לספר לי אותו לפני השינה, ואני קראתי אותו מאז אינספור פעמים. אפשר לשקוע בדקדוקים של בית מרקחת, למה שאול לא הכיר, ומהי ערובתם של אחי דוד, ומנין המילה קובע (או כובע) והאם גלית הוא אכן גלית, ולמה בתרגום השבעים זה ככה ובוולגטה זה ככה, ומי היה המחבר ועוד ק"נ טעמים ותירוצים עד לסוף כל הדורות. אבל מראשית ועד הסוף עומד כאן סיפור מרתק, מלא אנושיות, קצב, שירה ואמירות נצחיות הממלאות אותנו ברטט וגאווה גדולה. לפעמים אני נוסע באיזור האירוע ומנסה לדמיין לעצמי מה בדיוק היה. ושימו לב בעיקר לקצב, קצב ההליכה האיטית והמגושמת של גלית לעומת הקצב המהיר של דוד. " ו י ל ך - ה פ ל ש ת י - ה ו ל ך - ו ק ר ב ...וימהר-וירץ-וישלח-ויקח-ויקלע-ויך את הפלשתי" וכמובן "אתה בא אלי בחרב ובחנית ובכידון ואנוכי בא אליך בשם ה' צבאות אלהי מערכות ישראל אשר חירפת"

 

[שיבולית]

איך אני אוהבת את הפרק הזה...

איך אני אוהבת את הפרקים העוסקים בוד המלך... שתי שאלות: * שאלה טכנית - מה גובהו של גלית במטרים? (לא יודעת לתרגם גָּבְהוֹ, שֵׁשׁ אַמּוֹת וָזָרֶת לקנה מידה...) * האם ניתן למצוא עוד הקבלות בין הסיפור הזה לסיפור יוסף ואחיו - מלבד העניין ששניהם נשלחו ע"י אביהם אל אחיהם?

 

[shushu10]

יש כמה הקבלות מענינות ביותר

יוסף ודוד = בני זקונים, רועי צאן ויהי יוסף יפה תאר ויפה מראה; על דוד נאמר: "והוא אדמוני עם יפה עינים וטוב ראי" יוסף מביא דבת אחיו רעה; אליאב, אחיו הגדול של דוד אומר לו "אני ידעתי את זדנך ואת רע לבבך..." יוסף ודוד מושיעים את העם. ואם נוסיף ונעמיק בוודאי נמצא הקבלות נוספות.

 

[ע מ י ש]

את מחמירה עם אליאב

נראה לי כי דבריו הם תוצאה של דאגה כנה לאחיו הקטן שנקלע למקום סכנה והם מזכירים יותר את דבריהם של הורים שמתרגזים על ילד שעושה דבר אסור. כמה פעמים אמהות אומרות לילד שהוא "ילד רע" בעוד שהוא עשה בסך הכל את מה שילדים עושים מתוך סקרנות וחסר נסיון?

 

[shushu10]

לאו דווקא .

הספור מוביל אותנו אחורנית לבחירת דוד. שמואל מגיע לבית ישי ושבעת הבנים מוצגים לפניו. דוד אינו נוכח באותה עת. שמואל יוצא מהנחה שבחיר האל הוא הבכור אליאב שהיה יפה צורה וקומה כשאול. שאול כזכור מהווה דגם לבחיר האל בצורתו החיצונית. אך התשובה היא -"ויאמר יהוה אל שמואל אל תבט אל מראהו ואל גבה קומתו כי מאסתיהו כי לא אשר יראה האדם כי האדם יראה לעינים ויהוה יראה ללבב; המדרש מספר כי היו עכובים בבחירת דוד, ועצם העובדה שאינו נוכח בבית עם יתר אחיו מעיד שיחס אביו אליו לא היה אוהד, והיו גם סיבות נוספות שלא אמנה אותן כאן. דוד עצמו מדווח בתהילים סט, ט-יב, "מוזר הייתי לאחי ונכרי לבני אמי..." ונשאלת השאלה - איזה כוונת זדון ורוע לב ניתן לייחס לדוד? הרי לדעתו של אליאב הוא בא למערכה מתוך סקרנות "כי למען ראות המלחמה ירדת". טענות אליאב נזכרות כאן בהקשר לשמיעתו את דבריו אל העם. פרושו שהמניע לטענותיו אינו עצם ההגעה אל המערכה אלא משום דבריו אל העם. מר אומר דוד "כי מי הפלשתי הערל הזה כי חרף מערכות אלהים חיים". אליאב מזלזל בכוחו של דוד אשר מפיח תקוונה בקהל השומעים ובעיני אליאב זה אינו נראה כתום לב אלא ביטוי לרוע לב.

 

[ע מ י ש]

דווקא מעניין אותי

הסיבות הנוספות אליהן את מדברת

 

[shushu10]

כבקשתך...

"ויאמר שמואל אל ישי התמו הנערים ויאמר עוד שאר הקטן וכי קטן היה והלא אלי הוא הקטן שנאמר "אצם הששי דוד השביעי" (דברה"י א,ב,טו) ולמה נקרא קטן שהיה מאוס בעיני אביו מפני שכשהיה קטן היה מתנבא ואומר עתיד אני להחריב את מקומות פלישתים ולהרוג מהן אדם גדול ושמו גלית ועתיד אני לבנות בית המקדש. מה עשה בו אביו הניחו לרעות את הצאן אמר לו שמואל "שלחה וקחנו". כיוסף החולם -כן דוד המתנבא.

 

[ע מ י ש]

אההה, חשבתי שיש בתנך משהו על זה

אני דווקא רואה את גדולתו של הפרק כשהוא עומד בפני עצמו, וכפי שכתבתי קודם, יש בו הכל מסיפור מלהיב ועד לשירה גדולה. אם הולכים לשיטתך אין מנוס מכניסה לאלף ואחד חשבונות הקשורים למקומו של הפרק בספר, הקשר שלו למאורעות אחרים, הסתירות עם פרקים אחרים וכו' ובמקרה הזה זה לא לעניין ומקלקל קצת.

 

[shushu10]

אל דאגה עמי - ספור שהולך אתך

מילדות ועד כה, מי יעז לקלקל !? נגעת בנקודה חשובה שכדאי בהחלט להעלות אותה לדיון. השאלה היא באם ניתן לנתח פרק מסוים בלבד, והאם באמת פרק זה עומד בפני עצמו. יש פרקים מיוחדים בתנ"ך שעומדים בפני עצמם, הם עוסקים בפרשה שמתחילה ומסתיימת באותו מעמד והם באים להאיר את התקופה מבחינה מדינית או רוחנית, כפי שנמצא 2 פרקים מעין אלו בספר שופטים. מאחר ובדוד עסקינן - איך אפשר לנתק את הפרק מכל פרשת חייו של דוד - החל מהיותו רועה צאן בבית אביו ועד למותו. קטונתי מלהכריז על עצמי בעלת שיטה לנתוח התנ"ך, אך לדעתי אין אפשרות, גם אם נרצה בכך, לנטרל את הקוצים מן הפרח. לכל זרע 2 תכונות - אם תאכלנו- ישביעך ויואיל לבריאותך, אם לא תאכלנו - ירקב הזרע. הווה אומר ישמיד את עצמו. אין בתנ"ך מלות סרק ולכן כדאי מאד ורצוי לשים לב מה בונה את מהותו של דוד. יתכן שדוד מפיק תועלת מירבית מכך שאחיו ואביו אינם אוהדים אותו - מה שדוחף אותו לגלות עוצמה ועוז בלתי מקובלים, ולעשות את הבלתי יאומן. לכן לטעמי בלתי ניתן לפרק את הפרקים ולראות כל קטע וכל ספור כעומד בפני עצמו מקווה שתצליח לראות את התמונה המובאת בפרק זה כחלק ממכלול חייו של דוד, בלא שתפגע איכותו בעיניך. ולפלגיה - רוצה להציע בהקשר זה, עתה משעלה הדבר, אולי כדאי לשקול העלאת דיון בנושא - במקום בפרק מסוים ? בברכת המשך חג חנוכה שמח

 

[ע מ י ש]

זה רעיון מעניין לגבי

המוטיבציה של דוד שהתעוררה לנוכח הנזיפה הזו. אנחנו בהחלט יכולים להניח כי מאחורי הטכסט המצומצם עומדים עוד שלל דברים ואירועים שלא נכתבו. אנחנו חייבים להודות כי היה משהו בדיאגנוזה שנתן אחיו על אופיו הפרוע והבלתי נשלט של דוד, גם בעתיד הוא יגלה פנים לכאן ולכאן. ואכן, אי אפשר לנתק את הפרק מפרשת חייו של דוד אבל בהחלט אפשר להעמיד אותו בפני עצמו כיחיד ומיוחד.

 

[shushu10]

אין לנו רשות לזלזל ב"פכים קטנים"

כמו שנאמר על יעקב "ויוותר יעקב לבדו" - שהלך לחפש פכים קטנים. לעתים מסתתר עולם שלם מאחרי מלה או פסוק שנזנחו כלא רלוונטיים לספור. יפה ציינת את הדואליות בדמותו של דוד. בתוך הג'ינגי' הלוחם העז יושבת נפש רכה להפליא, נפש אוהבת וכמהה לאהבה, רחמים עם תבונה. בקוננו על אבנר אומר דוד: "ויאמר המלך אל עבדיו הלוא תדעו כי שר וגדול נפל היום הזה בישראל: ואנכי היום רך ומשוח מלך והאנשים האלה בני צרויה קשים ממני ישלם יהוה לעשה הרעה כרעתו;. לגבי המוטיבציה של דוד - לדעתי היא היתה טבועה בו עוד בטרם נוזף בו אחיו. כדאי לשים לב לפסוק הזניח משהו הבא: "ויאמר שאול אל עבדיו ראו נא לי איש מיטיב לנגן והביאתם אלי; ויען אחד מהנערים ויאמר הנה ראיתי בן לישי בית הלחמי ידע נגן וגבור חיל ואיש מלחמה ונבון דבר ואיש תאר ויהוה עמו". מפסוק זה הושם בפי "אחד מהנערים" (לפעמים מוסרי מסרים חשובים יהיו דווקא אנונימיים, כבדרך אגב).

 

[ע מ י ש]

כן כן, הבוגדנות של דוד כלפי

יואב בן צרויה ראויה להזכר.

 

[shushu10]

גם כאן - 2 צדדים למטבע!

 

[yuvalif]

תשובה טכנית

זה תלוי מאיזו עדה את... אם אמה היא כ 48 ס"מ וזרת היא כמחצית האמה אזי גובהו כ 3.1 מטר ואם אמה היא כ 58 ס"מ, אזי גובהו כ 3.7 מטר גבוה מאוד בכל מיקרה