עונג @ שבת, נומ´ 18

../images/Emo138.gifעונג @ שבת, נומ´ 18../images/Emo138.gif

29.11.2002 _______________ אַ גוטן חנוכּה, אַ גוטן יום-טובֿ און אַ גוטן שבת
מהדורה חגיגית לכבוד חנוכה – אספתי חלק מהשירים העממיים שנוהגים לשיר בחג הזה סביב החנוכיה וליד קערת הלאַטקעס. גם סיפור "עם מוסר השכל" (כלומרשט, והקורא יבין) לילדים לחנוכה. לכבוד הוא לנו לשלב בתוך הגליון החדש את האיורים הנפלאים של ורה הלא היא harms המוכשרת. לעצרי, עקב בעיות טכניות, כרגע שילבנו רק איור אחד ובעתיד נאתגר את גבולות הטכנולוגיה. גם גודל הקובץ עמד לנגד עיני ודאגתי לא להגדיל אותו באופן משמעותי כדי לא להאט את קצב הורדת הגליון. שישו ושימחו ייִדעלעך, באַקט און פּרעגלט זיסינקע לאַטקעלעך. _________________ גליונות קודמים: 17-1
 
תנו דרבנן../images/Emo122.gif../images/Emo132.gif

א אינטרעסאנטע מעשה האס´טו געבראכט, ר´ יידישיסט. "מוסר השכל" מיט א ביסל יידישן פעפער ? "צדיק ורע לו, רשע וטוב לו ?" או שאין הדברים כ"פשוטם".
 
לטובת אלה,

אשר אינם קוראים אידיש. סמרטוטר, מאלה הקרויים במקומותינו "אלטע זאכן". נקלע לביתו של המסַפר. בתמורה , למנוחה קצרה וכוס תה. הוא מספר, לו סיפור מ"עלילות" עסקיו. יחד עם שותפו, אותו הוא מתאר , כג´ינג´י ממולח, הם נקלעו לעיסקה משותפת. רכשו , מאשה מבוגרת שידת עץ ישנה. מגירות השידה היו תקועות. חלודה, של שנים איכלה את הסגרים. לאחר שהצליחו לפרוץ את המנעולים החלודים. גילו שני אוצרות. הסמרטוטר גילה, בקבוק, תרסיס, בושם. מעשה ידי אמן. ואילו שותפו, גילה חנוכיה. מיקשת נחושת רקועה. החנוכיה בת כמאתיים שנה, היתה בעלת ערך כספי רב. נתגלעה ביניהם מחלוקת. האם אין כאן מעשה גניבה שבמציאה. הסמרטוטר, גרס, שיש להחזיר את המטמון. ואילו שותפו גרס, כי השידה נמכרה, להם, על תכולתה. מאחר ולא הגיעו להסכמה. נפרדו דרכיהם. הסמרטוטר, החליט להחזיר את חלקו במציאה. הביא את בקבוק הבושם אל האשה. זו שמחה מאד, לקראתה, לאחר שסברה כי נגנבה ממנה, בפריצה, שהיתה בביתה, שנים אחדות קודם לכן. ביכתה את החנוכיה, אותה, היתה סבורה, כי נגנבה באותה פריצה. על השבת האבידה, היא הבטיחה לו, כי "שכרו מידי שמים." שלחה אותו אל גיסתה, עם המלצה על יושרו. מן הגיסה, רכש הסמרטוטר, כמה חפצים. ואילו שותפו, שמר לעצמו החנוכיה. הפך לסוחר עשיר בדברי עתיקות. בעיר וורשה. ככל הנראה, לאחר שמכר אותה בממון רב. סוגיה מעניינת.
 
תקציר ! תמנונה.../images/Emo110.gif

כדי להנות מן הסיפור במלואו, תצטרכי לקרוא אותו בשפת המקור. אי אפשר ללמוד שחיה בהתכתבות ! גם אם זה אצל מציל ידוע.
 

TAMNUNA1

New member
בן אהרון אמנם אני שחיינית../images/Emo110.gif

מגיל 5, אבל ברור לי, לנוכח השחייה המקצועית שלכם, לא אגיע רחוק. אבל במקרה זה מסתפקת במה שהיכולת שלי מסוגלת להעניק לי.
 

t a m n u n a

New member
קאטאוועס תודה על העידוד../images/Emo110.gif

אכן השבוע אני מתכוננת לרכוש המילון של צאנין, מילון שהמורה המליצה עליו.נראה לי שארכוש את שני החלקים. מימלא אני קוראת לאט. אמרתי כבר, עדיין לא שוחה, אבל בהחלט מתקדמת, שוחה קצת מהר יותר. אם שמת לב קבלנו לפורום דור צעיר ממש משובב את הלב, חמודים. שיהיה לך ולכולנו שבוע טוב.
 
זה באמת משעשע

קרה כאן משהו מעניין גם מבחינתי. חיפשתי בנרות סיפורים מעניינים לחנוכה ולא מצאתי. חיפשתי בעיתונים שונים, בשבועונים ובספרים. כל מה שמצאתי היה סיפורי ילדים וסיפורים עם מוסר השכל. מסתבר שיש מסורת כזאת לספר על נס החנוכה בצורה אקטואלית, כלומר, ניסים ונפלאות שקורים בימים אלה, בימי החנוכה. ורוב הסיפורים היו מיודעים לילדים, כך שלא רציתי להביא אותם לגליון. גם סגנון הסיפורים לא מצא ממש חן בעיני. כמעט התייאשתי מהרעיון להכניס סיפור לחנוכה לתוך הגליון. אך ברגע האחרון מצאתי את הסיפור הזה. והוא אכן עושה סטירה על סיפורים כאלה. הוא מספר במין מתקתקות עד כדי גיחוך. חששתי שהסיפור לא יובן על ידי הקוראים, כי סיומו אינו הולם "סיפור עם מוסר השכל", אבל אני מקווה להתבדות. דער טונקעלער לא יכול כתב אף פעם (עד כמה שידיעתי מגעת) סיפורים לחג "עם מוסר השכל", כאן הוא פשוט השתעשע באחד הסיפורים הללו. יכול להיות שהוא רומז בסיפור על אירוע אקטואלי, על חנות אנטיקות בורשה. אני לא יודע כלום על כך אך זה יתכן. רעיון נוסף שנפסל עקב בעיה דומה היה הרעיון להביא לחנוכה מאמר חגיגי מתוך אחד העיתונים הגדולים ביידיש. מסתבר שכל המאמרים שמצאתי היו "ציוניים" במידה כזאת שהיום הם נראים פתטיים. הם מדברים על הגבורה של המכבים ועל המצב האקטואלי של עם ישראל. לא מצאתי מאמר ראוי לגליון עונג @ שבת.
 

zimes

New member
סיפורי נס-חנוכה

שאתה מתאר, מזכירים לי את "סרטי הכריסטמס" - יש הרבה ספורי ילדים (אני ראיתי המון סרטי טלויזיה ופרקים בסדרות המבוססים על כאלה סיפורים) - עם מוטיב של איש מסכן, ואיש טוב שמציל - בנס, עם סוף טוב, המון סכארין. מענין מי היה קודם. לדעתי - סיפורי החנוכה האלה, כמו גם ה-חנוכה-געלט, הם "השתלבות בסביבה" של היהודים בגולה.
 
אלהים מחלק , אגוזים...../images/Emo4.gif

את הלעג, בסיפור של ה´טונקעלער´ חשתי, כבר, בעת קריאת הסיפור. לאחר שהסמרטוטר תיאר בפניו את המפגש עם "בעלת השידה", לאחר שהסמרטוטר, החזיר לה את הבקבוקון המעוטר. תרסיס בושם מצופה זהב. שווה היה, בוודאי, הון קטן, בזכות עצמו. אתרגם כאן, ברשותכם, את השיחה שהתנהלה ביניהם באותו מעמד. ********* "....החזרתי את בקבוק התרסיס לבעלת השידה. היא כמעט והתעלפה מרוב שמחה. - הרי זהו הבקבוקון אותו אנחנו מחפשים, מאז הפריצה , לא עלינו והגניבה הגדולה בביתנו, מלפני שלוש שנים. אמרה. - " אז, הוסיפה, נגנבה מאיתנו גם החנוכיה, אשר מקורה בדמשק. חנוכיה עתיקה, מוערכת בהון עתק." כמעט והתפרצתי, אך עצרתי מבעוד מועד. על שום מה עלי להסגיר את שותפי ? האם אני "מוסר?". שתקתי. האשה המשיכה ודיברה בשמחה. - " אדם ישר כמוך, קשה מאד למצוא בימינו. כיצד אוכל להודות לך? הקדוש ברוך, רק הוא, יכול לגמול לך. אין הוא מזניח, יהודי יישר דרך כמוך. ללא ספק, יהפוך אותך לגביר ועשיר גדול. - " כל שאוכל לעשות למענך, הוסיפה, אמליץ עליך בפני גיסתי. יש בידה כמה חפצים ישנים, שם תוכל לעשות עיסקה במחיר מציאה. אספר לה איזה יהודי ישר והגון אתה. היא כבר תטפל בך. בינתיים, הייה לי בריא, לך לדרכך בשלום. אלהים ישלם לך, כגמולך, על כך, כפל כפליים, ונאמר אמן." ואמנם באותו יום "סגרתי" עסקה עם גיסתה. רכשתי ממנה שני זוגות מכנסיים, ישנים וקרועים. מיטת שינה שבורה, וארבע זוגות נעליים מרופדות ובלויות. וכפי שעיניך רואות, נשארתי,אותו סוחר בסמרטוטים. כפי שהייתי. עד עצם היום הזה..." *********** מכאן ממשיך הסמרטוטר ומתאר את העושר הגדול , שנפל בחלקו של שותפו. באופן טבעי נזכרתי, בשורה מתוך שירו, של מרדכי געבירטיג. " אברמע´ל דער מארוויכער " (´מרוויחן´ - כינוי לגנב): * " כ´צופ נאר ביי קארגע, שמוציקע מאגנאטן " ( אני ´מורט´ רק מעשירים מזוהמים וקמצנים ) שימו לב ל"תגמול" של האשה. "אלהים ישלם לך כגמולך" "גיסתי תטפל בך" אולי אלהים שלח לו "מעות חנוכה ?" אך הוא בתמימותו לא הבין את הרמז... כמו שנאמר - " התמימות, צידה השני של מטבע הטפשות" ותחשבו על זה... ............. * אתייחס לשיר הזה בהזדמנות קרובה.
 

fanti

New member
זעט אויס וי אה צומישטע יידיש

דאַס איז זעיֵיער אָה שֵיינע מָיְיסע ס´איז נישט גֵעווען לָייכְט צוּ לֵיינֵען וָויְיל עס זֵעט אוֹיס אָז דאַס איז אָה צוּמישְטֵע יידיש אָה פוֹילִישֵע מיט יידיש פון ברוקלין.. אוּן איך בין נישט גֵעוֵויְנְט צוּ מִישְן אָזֵיי פִיל עִבְּרֵיְיִשֵער וֵוערְטֵער אין מָיְין יידיש. אף על פי כן ולמרות הכל סיפור חמוד ומשעשע ..
 
גירסא מעודכנת יותר של עונג @ שבת

עקב אילוצים שונים העלנו גירסא שונה במקצת של הגליון החדש. אתם מוזמנים להוריד שוב את הקובץ מחדש. אפשר להורידו מחדש גם בהודעה הראשית באותו לינק.
 

מענדעלע

New member
דוקא מוסר השכל של ממש

למה ללא מוסר השכל? זה סיפור עם מוסר השכל במובן הממשי ביותר: "מ´דאַרף זיין ערליך - ניט ווייל ס´לוינט זיך!". ובלשון חז"ל - "אל תהיו כעבדים המשמשין את הרב על מנת לקבל פרס, אלא הוו כעבדים המשמשין את הרב שלא על מנת לקבל פרס".
 

מענדעלע

New member
דווקא יש הרבה כאלה

הנה סיפור חב"די אחד לדוגמא: חסידים של אדמו"רים שונים ישבו לומר "לחיים", והחלו לספר איש איש על ה"מופתים" של האדמו"ר שלו. כשהגיע תורו של החב"ד´ניק, סיפר הלה: "העסק שבבעלותי עמד פעם לפני פרשת דרכים, ושאלתי לעצתו של הרבי, שהורה לי לבחור בכיוון מסויים. עשיתי כעצתו, והפסדתי את כל כספי". שאר החסידים ישבו דרוכים לשמוע את המשך הסיפור, אך מסתבר שלסיפור כלל לא היה המשך. הוא הפסיד את כספו וחסל. "נו, וואו איז דאָ דער מופת?" - שאלו החסידים. "דער מופת איז, אַז איך בין געבליבן אַ חסיד" - ענה החב"ד´ניק.
 

מענדעלע

New member
יש דווקא הרבה סיפורים כאלה

סיפור חב"די אחד הזכור לי: חסידים של אדמו"רים שונים ישבו לומר "לחיים", והחלו לספר איש איש על ה"מופתים" של האדמו"ר שלו. כשהגיע תורו של החב"ד´ניק, סיפר הלה: "העסק שבבעלותי עמד פעם לפני פרשת דרכים, ושאלתי לעצתו של הרבי, שהורה לי לבחור בכיוון מסויים. עשיתי כעצתו, והפסדתי את כל כספי". שאר החסידים ישבו דרוכים לשמוע את המשך הסיפור, אך מסתבר שלסיפור כלל לא היה המשך. הוא הפסיד את כספו וחסל. "נו, וואו איז דאָ דער מופת?" - שאלו החסידים. "דער מופת איז, אַז איך בין געבליבן אַ חסיד" - ענה החב"ד´ניק.
 

מענדעלע

New member
הסיפור עוסק באדמו"ר הרש"ב

רבי שלום דובער שניאורסון מליובאוויטש, האדמו"ר החמישי לבית חב"ד.
 

fanti

New member
לאחר שהפסיד כספו בוודאי החל לזמר

וּוּ אָהין זאַל איך גֵיין עֵיסְט מֵען מיר בְּלָיְיבן שְטֵיין
 
למעלה