אלהים מחלק , אגוזים...../images/Emo4.gif
את הלעג, בסיפור של ה´טונקעלער´ חשתי, כבר, בעת קריאת הסיפור. לאחר שהסמרטוטר תיאר בפניו את המפגש עם "בעלת השידה", לאחר שהסמרטוטר, החזיר לה את הבקבוקון המעוטר. תרסיס בושם מצופה זהב. שווה היה, בוודאי, הון קטן, בזכות עצמו. אתרגם כאן, ברשותכם, את השיחה שהתנהלה ביניהם באותו מעמד. ********* "....החזרתי את בקבוק התרסיס לבעלת השידה. היא כמעט והתעלפה מרוב שמחה. - הרי זהו הבקבוקון אותו אנחנו מחפשים, מאז הפריצה , לא עלינו והגניבה הגדולה בביתנו, מלפני שלוש שנים. אמרה. - " אז, הוסיפה, נגנבה מאיתנו גם החנוכיה, אשר מקורה בדמשק. חנוכיה עתיקה, מוערכת בהון עתק." כמעט והתפרצתי, אך עצרתי מבעוד מועד. על שום מה עלי להסגיר את שותפי ? האם אני "מוסר?". שתקתי. האשה המשיכה ודיברה בשמחה. - " אדם ישר כמוך, קשה מאד למצוא בימינו. כיצד אוכל להודות לך? הקדוש ברוך, רק הוא, יכול לגמול לך. אין הוא מזניח, יהודי יישר דרך כמוך. ללא ספק, יהפוך אותך לגביר ועשיר גדול. - " כל שאוכל לעשות למענך, הוסיפה, אמליץ עליך בפני גיסתי. יש בידה כמה חפצים ישנים, שם תוכל לעשות עיסקה במחיר מציאה. אספר לה איזה יהודי ישר והגון אתה. היא כבר תטפל בך. בינתיים, הייה לי בריא, לך לדרכך בשלום. אלהים ישלם לך, כגמולך, על כך, כפל כפליים, ונאמר אמן." ואמנם באותו יום "סגרתי" עסקה עם גיסתה. רכשתי ממנה שני זוגות מכנסיים, ישנים וקרועים. מיטת שינה שבורה, וארבע זוגות נעליים מרופדות ובלויות. וכפי שעיניך רואות, נשארתי,אותו סוחר בסמרטוטים. כפי שהייתי. עד עצם היום הזה..." *********** מכאן ממשיך הסמרטוטר ומתאר את העושר הגדול , שנפל בחלקו של שותפו. באופן טבעי נזכרתי, בשורה מתוך שירו, של מרדכי געבירטיג. " אברמע´ל דער מארוויכער " (´מרוויחן´ - כינוי לגנב): * " כ´צופ נאר ביי קארגע, שמוציקע מאגנאטן " ( אני ´מורט´ רק מעשירים מזוהמים וקמצנים ) שימו לב ל"תגמול" של האשה. "אלהים ישלם לך כגמולך" "גיסתי תטפל בך" אולי אלהים שלח לו "מעות חנוכה ?" אך הוא בתמימותו לא הבין את הרמז... כמו שנאמר - " התמימות, צידה השני של מטבע הטפשות" ותחשבו על זה... ............. * אתייחס לשיר הזה בהזדמנות קרובה.