אני כאן.

../images/Emo14.gifאני כאן.

כמה נדוש כותבת עלייך את המילים הכי פשוטות שאדם מוציא מפיו כשהוא אוהב. כשניפגשנו כשהבטנו לראשונה המבט שלך לא יוצא לי מהראש, כאילו זה היה אתמול. איך עברת למולי, ולא הבנתי מה קורה לי בכלל. הבכתי אותך....והיה לי אומץ לדבר איתך שטויות "להתחיל" איתך כמו שאומרים. אני לא אשכח את היום שידיד שלי שאל אותי בחיוך "מה..? פגשת בחורה חדשה שהשכיחה את הקודמת?" לא ידעתי מה עובר עלי בכלל אבל מה שזכור לי זה החיוך שלא ירד לי מהפנים כל היום בגללך. את, כזאת נשית וייפייפיה ואני פשוטה לגמרי. מילאת אותי באור, אור טהור. המבט המובך שלך ממני, כאילו מי אני בכלל שתובכי ממני ככה.... את יודעת, לא זכיתי לאהוב אותך כמו שחלמתי והדחקתי, הדחקתי אהובתי כי לא ידעתי שאת זה מה שתמיד חיפשתי. וברחתי ממך מהמבטים העמוקים שלך בעיניי ברחתי הכי רחוק שאפשר מיופייך הנוגע, נגעת לי בנשמה. והתמסרת אליי...בעיניים. בעינייך היפות – היית שלי. לפחות זכיתי להגן עלייך באותה תקופה, כמו שאומר השיר של דודו אהרון: "כמו לוחם אגן עלייך-זה בא מתוך הלב". כן, את זה הלב שלי את הטוהר שבי, ופגעתי בך והפסדתי אותך האישה של חיי...כך עברת למול עיניי והייתי עיוורת מכדי לראות על מה אני מוותרת. הלוואי שאזכה לראות אותך שוב ואאזור אומץ לדבר אלייך ואת כבר תיראי בעיניי את הגעגוע ואת הכמיהה רק למבט בעינייך.
 
למעלה