הצל ליבו של ילד

../images/Emo14.gif הצל ליבו של ילד

זו שאלה של יעוץ פילוסופי חברתי, לא אישי. ישראל גאה בארגון הרופאים: "הצל ליבו של ילד" , המנתח לבבות של ילדים מכל העולם, כתרומה . בסרט תעודה של הערוץ הראשון, ראינו עתה ניתוח קשה כזה לילד מהאיטי, שכמו ילדים רבים אחרים העוברים את הניתוח, הוא חוזר אחר לחיים בעולם קשה ואכזר מאד. החוויה של הניתוח מלווה אצלו בביקור בעולם השבע. הוא לא מתגעגע הביתה, כי כאן טוב לו הרבה יותר. דודתו המלווה אותו כאן, הפקירה בבית את ילדיה הקטנים לתקופה ארוכה בהרבה מכפי המתוכנן. וכשהם עולם כאן על המטוס חזרה, עם כל המתנות נשארת השאלה , ומה עכשו? ועוד כמה שאלות שאפשר להציב כאן.
 
ברוכה המצטרפת אלינו ../images/Emo140.gif

לא ראיתי את הסרט המדובר ולכן מתעוררות אצלי שאלות: בן כמה הילד שנותח? האם הילד אומר כי אינו מתגעגע לביתו? האם הדודה המלווה נשארה בארץ זמן רב מהמתוכנן, מתוך בחירה להשאר ולא לשוב אל ילדיה? במישור הפילוסופי אני תוהה, מה אם תינתן לאדם האפשרות לבחור בין שתי ברירות: 1) לחיות במנותק ממשפחתו, אך בעולם של שובע 2) לחיות בחיק משפחתו האהובה והאוהבת, אך בתנאי מחיה לא פשוטים איזו מבין שתי הברירות תכריע את כף המאזניים? האם בהכרח תהיה זו האפשרות הראשונה? האם ערך השובע עדיף מערכן של משפחה או מולדת? אינני בטוחה. לטעמי, על-אף שהילד המנותח ישוב לתנאים הלא פשוטים השוררים בביתו ובארצו, הרי שהוא שב הביתה בריא וחזק יותר. סיכוייו להתמודד בהצלחה עם החיים המצפים לו במולדתו, רבים מאלה עמם עזב אותה מלכתחילה. האופציה האחרת- לא לחשוף את הילד לתנאי חיים טובים בהרבה מאלה שהוא מכיר, ולהשאירו במצב בו סיכויי ההישרדות שלו נמוכים- נראית לי גרועה בהרבה. ליל מנוחה, גילת
 
למעלה