לצערי הרב אני נאלץ לכתוב פה

צ י ו ר

New member
../images/Emo14.gif לצערי הרב אני נאלץ לכתוב פה

מרגיש צורך לציין שאני מעיין פה המון לאחרונה אך בגלל שמכירים אותי לא כתבתי פה, נכון להיום הסרתי את חומת המגננה הזו כי אני חושב שפה זה המקום הנכון להוציא להתפרק ולקבל תמיכה. לא יודע איך להתחיל בכלל, זה מאד כואב לי לכתוב על כך ובכלל לדבר על זה... שנים של הדחקה מתנפצים לי מול העיניים, דחיתי ודחיתי עד שכבר הגיע השלב האחרון והמצב כרגע לא נותן פתח לאופטימיות , לא לי ולא לה.... אמא שלי. כמה טיפולים ניסו, כמה סבל היא עברה ועדיין עוברת, אבל זה לא עזר לה, כרגע היא מאושפזת, כל מיני סיבוכים. יש לה סרטן השחלות כבר כמה שנים טובות .... היא עברה המון טיפולי כימותרפיה שעזרו לה בהתחלה אבל דווקא כשחשבו כולם שהמחלה בנסיגה אצלה..... המחלה חזרה ובגדול. אוף, כל כך קשה לי לכתוב על זה, באמת שקשה, עומדות לי דמעות בעיניים עם כל מילה שנכתבת פה
יש לה גרורות בכל מקום בבטן, המצב שלה נכון להיום לא מאפשר אפילו ניתוח כי הרופאים חוששים שזה יסבך את מצבה הבריאותי. היא מאושפזת וסימן החיים שלה לא טוב, ולא נשאר לה עוד הרבה לפי מה שאני מבין, רק לראות את הצער הזה על הפנים הלה, את הייאוש הזה, התמונה הזו לא מרפה ממני, כל כך לא רוצה לאבד אותה אבל יודע שהיום הזה מתקרב מאד מהר לצערי הרב רב רב מכל. מה עושים איך מתמודדים, איך מקלים עליה? למה המחלה הזו כזו אכזרית? ולמה אני כל כך רחוק ממנה? אני בתל אביב והיא בצפון. כל פעם שאני הולך לשם אני נקרע מבפנים ונשבר, היא רואה את זה וזה גורם לה יותר צער ואני לא רוצה שהיא תרגיש ככה. מה, איך מתמודדים עם זה? לא רוצה לאבד את אמא שלי ! לא רוצה. כל כך רע לי עכשיו. רציתי לפרוק מעט והרגשתי שזה המקום הטוב לעשות את זה. תודה על ההקשבה.
 

ihovav

New member
כמה עצב יש בהודעה שלך,

משהו בלב נצבט מלקרוא את זה... אני מבינה שאתה מכין את עצמך לגרוע מכל, אבל אל תשכח שתמיד יש גם תקווה. הצעה שלי, תהיה איתה כמה שמתאפשר לך. אם אתה יכול ליסוע יותר לצפון, תשקול את זה. אני מניחה שזה יעשה לך הרגשה טובה יותר, תרגיש פחות מנותק... אני גם מאמינה שעם כל הצער שהיא רואה בעיניים שלך כשאתה מגיע לביקור, היא לא היתה מוותרת על ביקור כזה שלך... אני מקווה שיש לך בסביבתך אנשים (משפחה או חברים) שיוכלו להיות לצידך ולהעביר איתך חלק מהזמן הפנוי. זה משאיר פחות זמן לשקוע ביאוש. כשאנחנו נמצאים לבד, ליאוש קל הרבה יותר להשתלט... ובכלל מומלץ לפרוק מהלב את העצב, אז אם לא עם הקרובים אליך, אתה מוזמן תמיד אלינו... מאחלת שיגמר על הצד הטוב ביותר...
 

מיליתו

New member
../images/Emo24.gif

התמודדות עם חרדות כל כך קשה. אתה רואה את הדבר שאתה הכי לא רוצה שיקרה, קורה מול העיניים שלך, ולא יכול לעשות שום דבר. זה כל כך כואב ומתסכל וקשה. איך מתמודדים? כל יום מתמודדים אחרת. יום ככה ויום ככה. לפעמים נשברים - כולם נשברים (אפילו אני...
תעיד ההודעה שלי מאתמול...). אבל אחרי המשבר, ממשיכים. איכשהו. ואפילו מגלים שאפשר לעשות עוד כל מיני דברים בשביל להעביר עוד יום, ואפילו בהנאה.
 
למעלה