Rowdy Girl
New member
../images/Emo14.gifסקייטר בוי../images/Emo149.gifפרק 14../images/Emo14.gif
[פרק ארוך במיוחד!] עוד פרק 1 לסיום [[[[: מאט נשאר אצלי כמעט כל היום, אבל עזב לפני שההורים שלי חזרו. כשהוא הלך שיחזרתי את מה שקרה בלילה הקודם שוב ושוב בראש. הדרך שהוא נוגע בי משגעת אותי! וכמה שהוא עדין... לא יכלתי לחכות לראות אותו שוב. כשהלכתי לבצפר ביום שני לא יכלתי להפסיק לחייך. אני הולכת לראות את מאט! ראיתי אותו משחק פוטבול עם ג'יימס וצ'ארלי. הלב שלי זינק! התחלתי ללכת לשם אבל ג'ולי רצה אלי ומשכה אותח למקום אחר. "מה קרה ג'ולי?!" "אומייגאד!!!! דני מדהים!!!!!!! תודה לך כלכך שהכת בינינו!!" "בבקשה. אז למה הוא כל כךךךךךךךךךךך מדהים?" "הוא פשוט מושלם!" ביליתי את כל היום בהקשבה לג'ולי ועד כמה מדהים דני עד שבארוחת צהריים היינו על החבורה ביחד. יאפ... כולנו בילינו ביחד אבל מאט עדיין לא רוצה שאנשים יידעו שאנחנו ביחד. אני ממש לא מבינה אותו לפעמים. כשנכנסתי לקפיטריה וראיתי אותו לא יכלתי להתאפק וחייכתי. במהירות לקחתי את הארוחה שלי והצטרפתי אליהן. "היי בנים." אמרתי והתיישבתי ליד צ'ארלי "היי מותק." הוא ענה "למה את מחייכת?" ג'יימס שאל "בלי סיבה." אמרתי והוצאתי לשון צ'ארלי לחש לי באזון "מאט לא הפסיק לחייך גם..." בדיוק כשעמדתי להגיד משהו בחזרה ג'ולי ודני הצטרפו אלינו. נורא קינאתי בג'ולי. לפחות היא יכולה להיות עם החבר שלה, למה אני לא?! הפסקתי לבהות בהם וראיתי את מאט מסתכל עליי. חייכתי אליו ואכלתי. זווית הראייה של מאט לא יכלתי להפסיק לחשוב על לורי כל השבוע. היא כל כך מיוחדת בשבילי. אני ממש לא יכול לחשוב על האפשרות של לאבד אותה. כשהיא התיישבה ליד צ'ארלי והוא לחש לה משהו באוזן ממש קינאתי! אני יודע שומדבר לא הולך בינינם אבל אני מתפלל שגמאני אוכל להיות כל כך קרוב אלייה בציבור. אבל אני יודעה שאני מתביישת להיות איתי, בגלל זה אני לא יכול לתת לאנשים לדעת עלינו. כי בסוף אני אאבד אותה. ראיתי אותה מסתכלת על דני וג'ולי וידעתי שהיא מתפללת שזה יהיה אנחנו, אבל אני לא יכול. "היי מאט, אתה בסדר?" דני שאל "כן אני בסדר למה?" "אממ כל הבוקר חייכת ועכשיו כבר לא." "סליחה... רק עוד אחד מהימים האלה..." "אנחנו צריכים לעשות משהו." ג'יימס אמר "משהו כמו מה?" לורי שאלה "לא יודע... משהו כולנו... בואו נלך למועדון." "מתי?" צ'ארלי שאל "הלילה." "לא יכולה." לורי אמרה "למה לא?" "אימוני מעודדות..." "הוו נכון!" ג'ולי נזכרה "בנים אתם עדיין יכולים ללכת." אמרתי "לא, כל הרעיון זה לעשות משהו כולם ביחד." צ'ארלי אמר "נו אז מה עם מחר?" דני הציע "לא יכולה..." אמרתי "אמממ... אני צריכה ללכת לדניאל בשביל פרוייקט לבצפר." [רגע מי אמר את זה?? לא ברור אם נגמרה הנקודת תצפית של מאט או לא... המממממ
] "ממתי?" "מהיום." "כן זה מטומטם. אני חייבת לעבוד עם דן..." [חעחע דני, דן, דניאל... והבא? דנידין LOL] "זה עוד בסדר... אבל דניאל הוא ממ..." לורי אמרה [הנה קודם הנקודת תצפית של מאט הלכה ולורי דיברה בגוף ראשון ועכשיו היא חוזרת... מי יודע...] "זה לא ההוא שאוהב אותך?" צ'ארלי שאל "לא יודעת... אני לא מעוניינת בו." "אפילו לא קצת?" שאלתי [כע נו זו כנראה עדיין הנקודת תצפית של מאט...] "לא. הוא לא הטיפוס שלי!" לורי אמרה מבולבלת "אז מה הטיפוס שלך?" שאלתי "למה?" "אני רוצה לדעת מה הטיפוס שלך. את לא רוצה את הילד הכי פופולארי בבצפר. אני רוצה לדעת מה הטיפוס שלך..." "מה הקטע שלך??" ג'יימס שאל "כלום..." אמרתי ויצאתי מהקפיטריה. לורי קמה לעקוב אחריו אבל צ'ארלי עצר אותה. "תני לו ללכת. הוא צריך לחשוב..." אחרי האימונים הלכתי ישר למאט. אח שלו פתח את הדלת. "היי לורי." "היי דארן, מאט נמצא?" "כן הוא בחדר שלו, תעלי." "תודה." עליתי במדרגות והייתי מחוץ לחדר שלו וחשבתי מה כדאי לי להגיד כדי לא לסבך את המצב. דפקתי על הדלת וחיכיתי לתשובה. "פתוח." נכנסתי לחדר שלו וראיתי אותו שוכב על המיטה עם גיטרה ביד. "היי." "הוו היי." "דארן אמר לי שאתה פה..." "אוקיי" "תראה מאט, באתי לברר מה קרה מקודם." "מה קרה קודם?" "אני ממש לא מבינה אותך לפעמים." "כן כנראה שאת לא. אולי זאת הבעיה." "לא קורה שומדבר ביני ובין דניאל! אני איתך!" "עכשיו את כן..." "מה זה אמור להביע?" "את רוצה לדעת?" "כן." "את בטוחה שאת רוצה לדעת?!" "כן!!!!!!!!!!!!!" "ראיתי שאת מסתכלת על ג'ולי ודני בצהריים. אני יודע שאת רוצה שנהיה כמוהם. אני גם רוצה." "אז למה.........." "בגלל שאני אאבד אותך. אני יודע שעמוק בפנים את מתביישת להיות איתי." "מאט, אני לא מתביישת להיות איתך! אתה זה שלא רצית שאנשים יידעו, לא אני!" "אני מנסה לשמור אותך כמה שאני יכול..." "אני לא הולכת לשומקום." התקרבתי אליו ונישקתי אותו.
[פרק ארוך במיוחד!] עוד פרק 1 לסיום [[[[: מאט נשאר אצלי כמעט כל היום, אבל עזב לפני שההורים שלי חזרו. כשהוא הלך שיחזרתי את מה שקרה בלילה הקודם שוב ושוב בראש. הדרך שהוא נוגע בי משגעת אותי! וכמה שהוא עדין... לא יכלתי לחכות לראות אותו שוב. כשהלכתי לבצפר ביום שני לא יכלתי להפסיק לחייך. אני הולכת לראות את מאט! ראיתי אותו משחק פוטבול עם ג'יימס וצ'ארלי. הלב שלי זינק! התחלתי ללכת לשם אבל ג'ולי רצה אלי ומשכה אותח למקום אחר. "מה קרה ג'ולי?!" "אומייגאד!!!! דני מדהים!!!!!!! תודה לך כלכך שהכת בינינו!!" "בבקשה. אז למה הוא כל כךךךךךךךךךךך מדהים?" "הוא פשוט מושלם!" ביליתי את כל היום בהקשבה לג'ולי ועד כמה מדהים דני עד שבארוחת צהריים היינו על החבורה ביחד. יאפ... כולנו בילינו ביחד אבל מאט עדיין לא רוצה שאנשים יידעו שאנחנו ביחד. אני ממש לא מבינה אותו לפעמים. כשנכנסתי לקפיטריה וראיתי אותו לא יכלתי להתאפק וחייכתי. במהירות לקחתי את הארוחה שלי והצטרפתי אליהן. "היי בנים." אמרתי והתיישבתי ליד צ'ארלי "היי מותק." הוא ענה "למה את מחייכת?" ג'יימס שאל "בלי סיבה." אמרתי והוצאתי לשון צ'ארלי לחש לי באזון "מאט לא הפסיק לחייך גם..." בדיוק כשעמדתי להגיד משהו בחזרה ג'ולי ודני הצטרפו אלינו. נורא קינאתי בג'ולי. לפחות היא יכולה להיות עם החבר שלה, למה אני לא?! הפסקתי לבהות בהם וראיתי את מאט מסתכל עליי. חייכתי אליו ואכלתי. זווית הראייה של מאט לא יכלתי להפסיק לחשוב על לורי כל השבוע. היא כל כך מיוחדת בשבילי. אני ממש לא יכול לחשוב על האפשרות של לאבד אותה. כשהיא התיישבה ליד צ'ארלי והוא לחש לה משהו באוזן ממש קינאתי! אני יודע שומדבר לא הולך בינינם אבל אני מתפלל שגמאני אוכל להיות כל כך קרוב אלייה בציבור. אבל אני יודעה שאני מתביישת להיות איתי, בגלל זה אני לא יכול לתת לאנשים לדעת עלינו. כי בסוף אני אאבד אותה. ראיתי אותה מסתכלת על דני וג'ולי וידעתי שהיא מתפללת שזה יהיה אנחנו, אבל אני לא יכול. "היי מאט, אתה בסדר?" דני שאל "כן אני בסדר למה?" "אממ כל הבוקר חייכת ועכשיו כבר לא." "סליחה... רק עוד אחד מהימים האלה..." "אנחנו צריכים לעשות משהו." ג'יימס אמר "משהו כמו מה?" לורי שאלה "לא יודע... משהו כולנו... בואו נלך למועדון." "מתי?" צ'ארלי שאל "הלילה." "לא יכולה." לורי אמרה "למה לא?" "אימוני מעודדות..." "הוו נכון!" ג'ולי נזכרה "בנים אתם עדיין יכולים ללכת." אמרתי "לא, כל הרעיון זה לעשות משהו כולם ביחד." צ'ארלי אמר "נו אז מה עם מחר?" דני הציע "לא יכולה..." אמרתי "אמממ... אני צריכה ללכת לדניאל בשביל פרוייקט לבצפר." [רגע מי אמר את זה?? לא ברור אם נגמרה הנקודת תצפית של מאט או לא... המממממ
