סקייטר בוי
פרק 12

פרקים 10-12

פרק 10 ג'ולי החליטה שהיא רוצה שנהיה אצלה בבית. ממש רציתי לספר לה עליי ועל מאט, אבל מאט ביקש שאני אשמור זאת בסוד. החלטנו לתרגל את השגרה החדשה שלנו, והתחלנו לפטפט: "אז איך הולך?" שאלתי "הכל טוב. זה ממש שונה עכשיו שאת לא יוצאת איתנו הרבה" "אני מצטערת, אבל ליסה שיגעה אותי. הייתי חייבת להתחיל לצאת עם אנשים אחרים" "אבל למה סקייטר?! זתומרת, למה דווקא מאט מכל האנשים שיש בעולם??" "הוא בחור נהדר. אני מכירה את כל החברים שלו, ואני ממש יכולה להיות מי שאני באמת" "הלוואי וגם אני אמצא מישהו כזה יום אחד..." "אני בטוחה שתמצאי" "אז אתם.....ביחד??" "לא, אנחנו רק ידידים. ליסה יוצאת עדיין עם דניאל?" "כן. מפגר. הוא איתה רק בגלל שאת יוצאת עם מאט" "באמת??" "יאפ, הוא בעצמו סיפר לי.." "מסכנה ליסה..." "לא!! היא יוצאת עם דן מאחורי הגב שלו.." "ביץ'!..מה איתך? את עדיין מחפשת שחקן פוטבול?" "אממ...האמת שלא. אני רוצה לעשות מה שאת עשית" "מה עשיתי?" "שברת את החוקים. אני רוצה בחור נורמלי" "יפה לך..." "האמת, יש מישהו שאני מחבבת...אבל, אני לא יודעת מה לעשות.." "מי זה? אני מכירה אותו?" "דני" "דני? " "כן..." היא הסמיקה. "אומייגאד, אתם תיהיו זוג כזה חמוד!! אני יכולה לשדך לך אותו, אם את רוצה...?" "ברצינות??" "כן, אני מדברת איתו כל הזמן. תחשבי על זה....לדעתי הוא ממש הטיפוס שלך!" "כן, זה יהיה נהדר.." "אל תדאגי. אני אעשה זאת מחר.." "וואי, את גדולה!" "אז...את מוכנה לזה?" "לגמרי. איזה סוג בנות הוא אוהב?" "את תמצאי חן בעיניו ,אל תדאגי" למחרת, חיפשתי את דני בכל בית הספר ולא מצאתי אותו עד הצהריים. הוא היה בחדר מוזיקה, ניגן בגיטרה עם החבר'ה שלו. הם ניגנו ממש יפה. "היי דני יש לך דקה?" "ברור, בשבילך הכל מותק" הוא חייך. "תקשיב, אממ...אתה מכיר את ג'ולי, מקבוצת המעודדות?" "כן, היא שווה" "טוב, אז חשבתי...האם היית רוצה להכיר אותה..?" "למה?" בגלל סיבה מוזרה...היא חושבת שאתה חתיך" "באמת?." הוא שאל מופתע. "זה היה שוק גם בשבילי. בכל מקרה, אם אתה בא למשחק מחר, אני אכיר בניכם" "אני אהיה שם" מצויין. אז להתראות מחר..." אחרי שדיברתי עם דני, מצאתי את ג'ולי וסיפרתי לה על התוכנית למחר. הפעם, לא ישבתי עם הבנים בשעור אלא עם ג'ולי, רחוק משאר הבנות. ליסה לא אהבה את זה כ"כ. "ג'ולי, מה את חושבת שאת עושה?!" שאלה ליסה "יושבת ליד לורי..." "למה?" "כי אנחנו חברות, ואני אשב ליד מי שאני רוצה" "אוקיי, סבבה" ליסה הלכה בכעס. "וואו, אני לא מאמינה שעשית את זה" אמרתי מופתעת. "חשבתי ללכת אחרי הצעדים שלך. ליסה ממש מתחילה לעלות לי על העצבים" הסתכלתי לכיוון של ליסה. דנה נראתה ממש מדוכאת. בלוואי והיה לה האומץ להתרחק מליסה. ג'ולי ואני נצתרך להפעיל עליה לחץ, איכשהו. פרק 11 אחרי הבית ספר אמרתי ביי לג'ולי וראיתי את הבנים ליד הלוקרים. הלכתי אליהם וחייכתי. "היי בנים התגעגעתם אלי?" "כן התגעגענו." צ'ארלי אמר "במיוחד מאט." ג'יימס חייך מאט סיפר להם עלינו?! "זה נחמד. התגעגעתי אליכם גם." "אז את וג'ולי שוב חברות?" צ'ארלי שאל "כן, תמיד הייתי חברה שלה ושל דנה, פשוט יש לי בעיה עם ליסה. ראיתם מה ג'ולי עשתה לליסה בכיתה?" "כן, זה היה מצחיק. המבט על הפרצוף של ליסה." הם צחקו "איפה מאט???" "אז הוא עזב קודם, הוא אמר שיש לו משהו חשוב לעשות הלילה." צ'ארלי חייך "טוב, אז בנים רוצים טרמפ הביתה?" "זה בסדר, יש לנו כמה דברים לעשות, נתראה מחר." "ביי." כשהגעתי הביתה ישר הלכתי להתכונן לכבוד הדייט שלי עם מאט. חשבתי על מה אנחנו נעשה. לא ממש אכפת לי מה נעשה, אני פשוט רוצה להיות איתו. הייתי כמעט מוכנה שקיבלתי אסאמאס. נראה אותך בעוד 10 דקות, מאט xx תודה לאל שהייתי כמעט מוכנה. חיכיתי כשפתאום הייתה דפיקה על הדלת. חייכתי לראות את מאט נראה כל כך טוב! "וואו! אתה נראה מדהים." אמרתי "חשבתי שזה מה שאני אמור להגיד!" מאט חייך "אתה עדיין יכול להגיד את זה." חייכתי "יאפ. מה נעשה?" "חשבתי שאנחנו יכולים ללכת לקולנוע. מה דעתך?" "כן זה בסדר." "יש סרט חדש אנחנו חייבים לראות!" כשהגענו לקולנוע מאט שילם על הכל והחליט שנשב בשורה האחרונה (תנחשו מה עלה בדעתו...). היינו ממש משועממים שחיכינו שיתחיל הסרט אז מאט החליט לזרוק עליי פופקורן. זה נגמר במלחמת פופקורן. כשהסרט התחיל מאט שם את היד שלו מסביבי ואני הנחתי את הראש על הכתף שלו. הסרט היה מצויין ומאט לא ניסה שומדבר. כשקמתי ממאט הוא לקח את היד שלי. הלכנו למקדונלדס שבדרך דיברנו על כמה שהסרט היה מצויין... מאט אמר לי לשבת בזמן שהוא מביא את האוכל. מצאתי מקום פנוי בפינה. כשהוא חזר היה לו חיוך על הפנים. "מה??" שאלתי "כלום, פשוט זה היה הדייט הכי טוב!." "באמת?" "כן, לא ידעתי שיש לנו כל כך הרבה במשותף." "גמאני לא." סיימנו לאכול ודיברנו ואז מאט ליווה אותי הביתה. ממש לא רציתי שהלילה הזה ייגמר אבל ידעתי שאני אראה אותו מחר. "תודה על הערב ושליווית אותי הביתה." "נהנתי!." "גמאני.אממ רציתי לדעת אם אתה רוצה לבוא למשחק מחר." "לורי את יודעת שאני לא אוהב כאלה דברים." "דני הולך כי אני אמרתי לו וחשבתי שגם אתה יכול לבוא לעודד אותי!" "אני לא יודע." "אתה לא חייב אם אתה לא רוצה. רק תשכח ממה שאמרתי. אני אראה אותך מחר." נתתי לו נשיקת לילה טוב ונכנסתי הביתה. פרק 12 מאט ואני לא ממש דיברנו בבית הספר ואח''כ היה לי משחק ללכת אליו, אבל תיכננתי להתקשר אליו כשאני אגיע הביתה. הלכתי וראיתי את ג'ולי מחכה לי. "נו אז את מתכוננת לפגוש את דני?" "כן, אני נראית בסדר?" "את נראית מצויין." "תודה. אני מקווה שיילך טוב." "יילך טוב. יאללה בואי יש לו שחקני פוטבול לעודד." כשהגענו למגרש והתחלנו לעודד את הקבוצה הסתכלתי בקהל כדי למצוא את דני ומאוד הופתעתי כשראיתי את מאט לידו. אני לא מאמינה שהוא בא! כשהמשחק נגמר מאט ודני באו אלינו. לא יכלתי להפסיק לחייך. "היי לורי, נראית מצויין!" דני אמר "תודה." "הוא צודק." מאט חייך "מאט, דני, זו ג'ולי. ג'ולי אלה מאט ודני." "היי." ג'ולי חייכה "היי." דני אמר והלך אלייה. חייכתי "לא חשבתי שתבוא." "אממ.. לא רציתי לאכזב אותך." "מאט זה לא ביג דיל. לא הייתי מאוכזבת. אבל אני שמחה שבאת." "גמאני. הייתם ממש טובים." "תודה. רוצה טרמפ?" "ברור." "ג'ולי אני הולכת תסתדרי?" "אני אלווה אותה הביתה." דני חייך "אני בסדר אז... לורי תודה." ג'ולי חייכה "נראה אתכם מחר." מאט ואני הלכנו למכונית שלי בלי לדבר. "אתה רוצה ללכת הביתה או לעשות משהו?" שאלתי "אנחנו יכולים לעשות משהו. עדיין מוקדם." הוא אמר "לאן אתה רוצה ללכת?" "למגרש החלקה." [נו של רולרבליידס] "אוקיי." מאט היה מופתע שידעתי את הדרך. נעלתי את האוטו כשהגענו ומאט לקח את היד שלי. הלכנו מסביב שפתאום הוא עצר, אז גמאני עצרתי. "מה קרה?" שאלתי "למה את איתי?" "מה??" "אני לא מבין למה אחת כמוך תאהב מישהו כמוני." "אנחנו לא כאלה שונים, מאט. אני ממש מחבבת אותך." "אבל למה??" "בגלל שאתה לא מפחד להיות עצמך, אתה מאחורי התדמית של הבד בוי שאני ממש אוהבת. אתה מתייחס אלי יפה, אתה כל מה שאני יכולה לבקש בשביל חבר." "חבר???" "כן מאט, חבר!" "לא ידעתי שככה את רואה אותי." "זה לא חד פעמי מאט, טוב לא בשבילי בכל אופן..." "אני גם לא רוצה שזה יהיה חד פעמי..." "אז מה החבר המדהים שלי רוצה לעשות?" "לנשק את החברה המדהימה שלי!" הוא חייך "אז תעשה את זה..." חייכתי התנשקנו וזה היה מדהים!! ידעתי שמאט יכול להיות האחד בשביל
 

Rowdy Girl

New member
../images/Emo14.gifסקייטר בוי../images/Emo25.gifפרק 12../images/Emo14.gif

מאט ואני לא ממש דיברנו בבית הספר ואח''כ היה לי משחק ללכת אליו, אבל תיכננתי להתקשר אליו כשאני אגיע הביתה. הלכתי וראיתי את ג'ולי מחכה לי. "נו אז את מתכוננת לפגוש את דני?" "כן, אני נראית בסדר?" "את נראית מצויין." "תודה. אני מקווה שיילך טוב." "יילך טוב. יאללה בואי יש לו שחקני פוטבול לעודד." כשהגענו למגרש והתחלנו לעודד את הקבוצה הסתכלתי בקהל כדי למצוא את דני ומאוד הופתעתי כשראיתי את מאט לידו. אני לא מאמינה שהוא בא! כשהמשחק נגמר מאט ודני באו אלינו. לא יכלתי להפסיק לחייך. "היי לורי, נראית מצויין!" דני אמר "תודה." "הוא צודק." מאט חייך "מאט, דני, זו ג'ולי. ג'ולי אלה מאט ודני." "היי." ג'ולי חייכה "היי." דני אמר והלך אלייה. חייכתי "לא חשבתי שתבוא." "אממ.. לא רציתי לאכזב אותך." "מאט זה לא ביג דיל. לא הייתי מאוכזבת. אבל אני שמחה שבאת." "גמאני. הייתם ממש טובים." "תודה. רוצה טרמפ?" "ברור." "ג'ולי אני הולכת תסתדרי?" "אני אלווה אותה הביתה." דני חייך "אני בסדר אז... לורי תודה." ג'ולי חייכה "נראה אתכם מחר." מאט ואני הלכנו למכונית שלי בלי לדבר. "אתה רוצה ללכת הביתה או לעשות משהו?" שאלתי "אנחנו יכולים לעשות משהו. עדיין מוקדם." הוא אמר "לאן אתה רוצה ללכת?" "למגרש החלקה." [נו של רולרבליידס
] "אוקיי." מאט היה מופתע שידעתי את הדרך. נעלתי את האוטו כשהגענו ומאט לקח את היד שלי. הלכנו מסביב שפתאום הוא עצר, אז גמאני עצרתי. "מה קרה?" שאלתי "למה את איתי?" "מה??" "אני לא מבין למה אחת כמוך תאהב מישהו כמוני." "אנחנו לא כאלה שונים, מאט. אני ממש מחבבת אותך." "אבל למה??" "בגלל שאתה לא מפחד להיות עצמך, אתה מאחורי התדמית של הבד בוי שאני ממש אוהבת. אתה מתייחס אלי יפה, אתה כל מה שאני יכולה לבקש בשביל חבר." "חבר???
" "כן מאט, חבר!" "לא ידעתי שככה את רואה אותי." "זה לא חד פעמי מאט, טוב לא בשבילי בכל אופן..." "אני גם לא רוצה שזה יהיה חד פעמי..." "אז מה החבר המדהים שלי רוצה לעשות?" "לנשק את החברה המדהימה שלי!" הוא חייך "אז תעשה את זה..." חייכתי התנשקנו וזה היה מדהים!! ידעתי שמאט יכול להיות האחד בשבילי. נשארנו בפארק עוד קצת ואז הסעתי אותו הביתה. רק עוד 3 פרקים לסיום! תגיבו [=
 

Rowdy Girl

New member
הוו תודה לך!!../images/Emo140.gif../images/Emo23.gif

אחרי שאני אפרסם את כל ה15 כבר נעשה שירשור חדש של כל הפרקים
 

danirit1

New member
לכותבת הסיפור

אני מאוד רוצה לקרוא את כל הסיפור אבל פספסתי הרבה פרקים!!! אולי תוכלי לשלוח לי את הפרקים או לשים אותם למפספסים? תודה מראש
 
פרקים 1-4

סקייטר בוי פרק 1 "אז לורי, את הולכת לאימון היום?" ליסה שאלה "ברור שכן אני לא אחמיץ את זה בעד שום דבר בעולם." חייכתי "דניאל הולך להיות שם" ליסה אמרה "אז??" "הוא דלוק עלייך" דנה גיחכה "זה נחמד..." "נו באמת לורי, את יודעת שמעודדות אמורות לצאת עם שחקני פוטבול" אמרה ליסה "הוא לא הטיפוס שלי!" "מה? מהמם ואתלטי הוא לא הטיפוס שלך. אז מי, חנון?" "אולי, אני פשוט יודעת שאני לא אוהבת את דניאל." במלתחות הבנות המשיכו לדבר על נבחרת הפוטבול בזמן שאני ניסיתי לחשוב על האליל שלי. המחשבה שלי הייתה ריקה, אני לא יודעת מה אני אוהבת בבחור. דבר אחד בטוח, הוא חייב להיות מצחיק, ודניאל לא היה. אחרי האימון הלכתי למכונית שלי והפלתי את כל הספרים. אני כל כך שלומיאלית. "דאמט" "את בסדר? את רוצה עזרה?" שאל מישהו עם הקול הסקסי ביותר בעולם. "לא תודה, אני בסדר." אמרתי מסתכלת על הבחור המדהים ביותר שאי פעם ראיתי. "אני שמח שהכל בסדר לורי" "איך אתה יודע איך קוראים לי?" שאלתי מתרוממת למעלה "מעודדת טיפוסית" הוא לעג "מה?" "אני רק ברוב השיעורים שלך" "באמת?" "כן! אני רואה שאת בסדר אז אני אלך." "חכה! אתה רוצה טרמפ?" "לא תודה" הוא אמר רוכב על הסקייטבורד הייתי במכונית בדרך הביתה ולא יכלתי להפסיק לחשוב על הסקייטר בוי... איך לא שמתי לב אליו קודם? למה אני לא יכולה להפסיק לחשוב עליו? פרק 2 כשהגעתי לבי"ס הלכתי למגרש כדי לראות את הסקייטר בוי אבל לא יכלתי למצוא אותו בשומקום. אבל ראיתי את ג'ולי ודנה אז הלכתי אליהן. "היי בנות, הכל טוב?" "כן, את?" לספר להן על הסקייטר בוי? לא נראה לי. "אני בסדר, רק מתפללת שאני אוכל להשיג היום את השיגרה [נראלי שזו הכוונה ] החדשה אני בטח אעבוד על זה בשיעור החופשי מאוחר יותר" "רעיון טוב" "אני הולכת ללוקר, נראה אותך בשיעור?" "אוקיי מותק" הלכתי ללוקר אוספת את החפצים שלי והולכת לכיתה. הייתי נחושה בדעתי למצוא את הבחור שלי. ישבתי במקום הרגיל שלי וחיכיתי שיגיעו אנשים. הייתי מאוכזבת כשלא ראיתי אותו. פתאום ראיתי אותו מתיישב עם שני החברים שלו. לא יכולתי לעצור בעדי לחייך. "למה את מחייכת גברת?" ליסה שאלה "כלום, אי אפשר להיות שמחה?" "זה לא רגיל" כשהקריאו את הרשימה חיכיתי שהסקייטר יענה על שמו. "מאט?" "כאן." הוא אמר תופס אותי מביטה בו. הסמקתי והסתובבתי. סופסוף ידעתי את שמו. יש!!!! פרק 3 יש לי שיעור חופשי עד 3 אז לקחתי את הדיסקמן שלי והלכתי לאולם כדי לתרגל את השגרה [אני עדיין לא בטוחה זו הכוונה אבל לא מצאתי פירוש הגיוני אחר], מבלי לקלוט שצופים בי. כשהגתי לחלק שבו אני צריכה לעשות את הדילוג והתהפכות הצידה לסלטה איבדתי את היציבות ונפלתי לריצפה. "ארג! יום אחד אני אפסיק להיות מגושמת." "את כל הזמן מדברת לעצמך?" אמר מישהו מאחורי שגרם לי לקפוץ "רק כשאני חושבת על עצמי. כמה זמן היית שם מאט?" "לא הרבה. אני אמור להתגאות בזה שאת יודעת את שמי?" "לא יודעת. זה לא היה קשה לדעת. אני רק חיכיתי שתענה על שמך כשהקריאו נוכחות." "אה בגלל זה בהית בי בכיתה." "לא בהיתי." מחיתי "את כן. זה בסדר את לא יכולה לשלוט בזה שמצאת אותי כמושך שאי אפשר לעמוד בפניו." "אתה תמיד כזה שחצן?" "רק אלייך." הוא חייך "אתה רוצה משהו?" "הא?" "אתה לא באת לראות אותי מתאמנת, לא?" "אולי רק כדי להרגע.." "טוב אז זוז לצד או משהו כדי שאני אוכל." "אוקיי" הוא לקח כסא וצפה בי מתאמנת. כשליסה באה. "זה נראה הרבה יותר טוב" ג'ולי חייכה "תודה" "אז את מוכנה לארוחה?" ליסה שאלה "נה... אתן תלכו ואני כבר אראה אתכן בכיתה" "אוקיי חתיכה נראה אותך עוד מעט" ג'ולי צחקה צפיתי בהן עוזבות את האולם והסתובבתי לראות את מאט. "בוא" "מה? לאן?" "אני רעבה. אני לוקחת אותך לצהריים. אני אניח את הדיסקמן ואני אסיע אותנו למקדונלדס או משהו" "אבל החברות שלך?" "מה איתן?" "נפנפת אותן כדי ללכת לצהריים איתי?" "בהחלט" "אוקיי אז בואי נלך" פרק 4 היינו במכונית שלי נוסעים למקדונלדס היה מצחיק עם מאט. ככל שביליתי יותר זמן איתו חיבבתי אותו יותר. "אז... למה נטשת את החברים שלך? הוא סופסוף שאל "אני רציתי לבלות יותר זמן איתך ואני יודעת שהן לא מסוג האנשים הנחמדים." "זה בלשון המעטה" "אוקיי הן יכולות להיות קצת סגורות עם אנשים ואני יכולה להגיד לך לא להתעסק איתן." "אני לא מתעסק עם מעודדות" "זה אומר שלא נוכל להיות ידידים?" "את רוצה שאני אהיה ידיד שלך?" הוא שאל מופתע "יאפ. זה אסור?" "לא, רק מוזר." "למה מוזר?" "את לא אמורה לבלות רק עם החבורה שלך?" "אני עושה חברים משלי תודה. חוץ מזה הבנות לא באמת חברות שלי אני מבלה איתן רק בבית הספר אבל אף פעם לא מחוץ לבית הספר. האמת אין לנו הרבה במשותף" "אבל לי ולך יש דברים במשותף?" "אממ אני לא יודעת, אני צריכה לבלות איתך יותר זמן כדי לברר" "אוקיי נגיד ואני אתן לך לבלות איתי, אם אני אלך לבית הספר ויגיד לך היי." "אז אני אגיד היי בחזרה. אני לא כלבה מאט. לא אכפת לי מה אנשים אחרים חושבים" "שקנית!!! בטח שאכפת לך." "אוקיי אולי קצת אבל לא כל כך כמו שלאחרים אכפת. אתה יודע יש חוקים אצל המעודדות" "באמת כמו מה?, אפילו לא משתמשים בתאי המוח" הוא אמר בבוז "לא... מעודדות אמורות לצאת עם חברים מקבוצת הפוטבול אבל אני בחרתי לא לעשות את זה." "ולמה זה?" "ראית את קבוצת הפוטבול?? אף אחד מהם הוא לא הטיפוס שלי והם נוראיים לכולם והם רוצים חברה רק בשביל ההופעה." "אז... יש לך חבר?" "נופ. אני לא ממש פוגשת בחורים." "למה לא?" "אתה עשוי ממש לא להאמין לזה אבל אני ממש ביישנית." "את לא ביישנית לידי. או מיי גאד את לא רואה אותי כחברה נכון?" "חחחחחחח לא. פשוט קל לדבר איתך, זה הכל." "קל לדבר איתך גם." "תודה."
 
פרקים 5-7

פרק 5 אחרי שאכלנו מקדונלדס הסעתי אותנו חזרה לבית הספר. כשיצאנו מהמכונית ראיתי אנשים צופים ומדברים עלינו. החלטתי להתעלם מהם. הלכתי ללוקר כדי לקחת כמה דברים לכיתה עם מאט שהולך אחריי. "תודה על הארוחת צהריים. אממ אני חושב שאני אראה אותך כבר בסביבה." "חכה, אין לנו שיעור ביחד עכשיו?" "כן." "אז... מכיוון ששנינו הולכים באותה דרך, אנחנו לא יכולים ללכת ביחד?" "אם את רוצה" "מגניב. איפה הלוקר שלך?" "ממש כאן." הוא חייך מצביע על אחד שהיה לא רחוק משלי. "אז תביא את הדברים שלך." חייכתי בחזרה היה ממש מביך בדרך לכיתה. לא ידענו מה להגיד אחד לשני, זה היה כאילו לא יכלנו להיות עצמינו עם כולם מסביבנו. כשהגענו לכיתה אמרתי לו ביי והתיישבתי עם החברות שלי בזמן שהוא ישב עם שלו. זה היה כשהצרות התחילו. "היי לורי, מה את עושה עם הבחור הזה?" ליסה שאלה "איזה בחור?" שאלתי "את יודעת המוזר הזה." ג'ולי לחשה "לא אני לא מכירה שום בחור מוזר" "הסקייטר הזה שיושב שם" ליסה הצביעה "הו מאט, סתם רק מדברים" "למה את רוצה לדבר איתו?" ליסה שאלה בגועל "בגלל שאני לא מחבבת אותך, אני נהנת לבלות איתו." "בבקשה בנות אל תתווכחו." ג'ולי אמרה "לא אני מצטערת ג'ולי אבל נשבר לי שאנשים שופטים אותי רק בגלל שאני מעודדת. עכשיו אני הולכת לשבת שם. איפה שאנשים יתייחסו אלי כמו שאני ולא כמו רכוש של נבחרת הפוטבול." אמרתי בכעס אוספת את הדברים שלי ומתיישבת בצד השני של החדר הרחק מהבנות אבל לא רוצה להביך את מאט אז החלטתי לשבת לבד." בסוף היום לא יכלתי לחכות להגיע הביתה ולהרגע. לא האמנתי שבחרתי את מאט על הבנות. אני חושבת שזה היה הדבר הנכון לעשות. נמאס לי מהאופן שבו הן מתייחסות לאנשים. במהירות הלכתי ללוקר ושמתי את הדברים שלי מכיוון שאני לא צריכה אותם עד השיעור הבא. כשסגרתי את הלוקח והסתובבתי כדי ללכת למכונית שלי ראיתי את מאט עם שני החברים שלו מחייכים אלי. "היי מאט." "היי אלה החברים שלי ג'יימס וצ'ארלי." "היי בנים." "היי." "אני לא מאמין למה שעשית בכיתה." צ'ארלי אמר "לא ביג דיל, רציתי לעשות את זה כבר מזמן." "זה אומר שאת הולכת לפרוש מהקבוצה?" ג'יימס שאל "אני לא יודעת. זאת אומרת אני אוהבת את זה אבל אני לא בטוחה שאני אצליח לעשות את זה כשאני לא מדברת עם חצי מהקבוצה" אחרי הכל לעודד זה קבוצת עבודה." "למה לא באת לשבת איתנו בכיתה?" מאט שאל "לא רציתי להביך אותך." "לא אכפת לנו." ג'יימס חייך "אני אזכור את זה פעם הבאה כשאני אהיה בוויכוח." "תקשיבי אנחנו הולכים לעיר את רוצה לבוא?" צ'ארלי שאל "אם זה בסדר עם כולם." כולם הנידו את הראש. "טוב אני מנחשת שאני אבוא." "יופי בגלל שאת הטרמפ." מאט גיחך "יא תודה. בואו כולם תכנסו." רק כשעזבנו את חניית בית הספר הבחנתי שהבנות צפו בהכל. חייכחתי אליהן והסעתי את הבנים לעיר. זה היה כל כך כיף עם הבנים. התגעגעתי לצאת לבלות בחוץ. הבנים היו נהדרים, אם רק הבנות יכלו לראות את זה כל הבעיות היו נפתרות. זה לא הולך לקרות נכון? אולי אני צריכה לפרוש מהקבוצה. "אם את לא נהנת אנחנו יכולים ללכת." מאט אמר "לא אני נהנת. פשוט חשבתי.. סליחה." "או מיי גאד, מעודדת שמסוגלת לחשוב." "מה הבעיה שלך עם מעודדות?" "רק שהן תקועות, מטומטמות, והן חושבות שהן טובות יותר מכולם." "תראה רק בגלל שאני מעודדת זה לא אומר שאני כל הדברים האלה. אם היית מכיר אותי היית יודע את זה. היה נחמד לבלות איתכם בנים אבל עדיף שאני אלך." "חכי לורי אני לא..." "יופי מאט." צ'ארלי אמר "אני והפה הגדול שלי" "נראה שמישהו הולך להתנצל בגדול פה." ג'יימס אמר "אני יודע. מה אם היא לא תדבר איתי שוב?!" "אני בטוחה שהיא כן. היא אולי מעודדת אבל היא לא אחת מהן." "אני צריך את העזרה שלך אם אני מתכנן להשאיר אותה חלק מהחיים שלי." "כמה זמן אתה דלוק עלייה? "שנתיים ואני יודע שאם משהו ייקרה בינינו, אני בטח אהרוס אותו." "נעזור לך אל תדאג." "תודה בנים." פרק 6 ארג!! למה מאט חייב להרוס הכל? למה הוא לא יכול לקבל אותי כמו שאני, ולא כמו אחת מהם? הוא לא יכול לראות שאני לא כזאת? הייתי בחדר שלי מאוד כועסת, והאזנתי גרין דיי כששמעתי משהו פוגע בחלון שלי. ניסיתי להתעלם, אבל נהייתי סקרנית כשזה לא הפסיק, אז ירדתי מהמיטה והלכתי לחלון, הסתכלתי החוצה וראיתי את מאט בתוך העץ שלי נוקש על החלון עם מקל. פתחתי את החלון וצחקתי עליו. "מה אתה עושה?" צחקתי "באתי להתנצל. אני ממש מצטער על מה שאמרתי. אני יודע שאת לא כל הדברים האלה. אני רק לא יכלתי לראות אותך כמשהו אחר חוץ ממעודדת. אבל אני אשמח לבלות איתך ולהכיר אותך באמת אם תתני לי." הוא אמר "תעלה מהחלון לפני שתפגע בעצמך." זזתי מהדרך וחיכיתי שייכנס לחדר שלי. צחקתי כשהוא נפל על הריצפה. הלכתי ועזרתי לו לקום. ישבתי על המיטה בזמן שהוא מסתובב מסתכל על הדברים שלי. "לא ידעתי שאת אוהבת את גרין דיי ובלינק 182. לא ידעתי שאת תאהבי את סוג הדברים האלה בהתחשב בדברים שאת רוקדת בהם במשחקים." "אני אוהבת אותם. אבל אני שומעת הכל בעצם." "מגניב." הוא אמר מסתכל עלי במבט מוזר "רוצה לראות סרט?" "ברור." "טוב... אתה יכול לבחור." אמרתי מצביעה על אוסף הDVD שלי "אז...את אוהבת סרטים?" "כן, אני אוהבת אותם." הוא שם סרט ועבר לשבת לידי על המיטה. הוא ישב לידי וצפינו בסרט. פתאום הרגשתי אי נוחות מלהיות באותה תנוחה הרבה זמן אז התחלתי לזוז. "את בסדר?" הוא שאל "רק מנסה שיהיה לי נוח." "בואי לכאן." ישבתי ממש קרוב אליו והוא שם את היד מסביב למותניים שלי. זה היה נהדר! לא רציתי לזוז מהמצב הזה. יכלתי להרגיש את היד שלו משחקת עם החולצה שלי ושהוא צפה בי "מאט." "מוטב שאני אלך. אני רק באתי להתנצל. את סולחת לי?" הוא שאל קם מהמיטה "כן." "מצויין אז... אני מנחש שאני אראה אותך בסביבה." הוא אמר יוצא החוצה מהחלון. יום אחד הוא ייצטרך ללמוד להשתמש בדלת. פרק 7 לא יכלתי להפסיק לחשוב על מאט. ציפיתי ללכת לבית הספר כדי לראות אותו שוב, אבל אני אצטרך להתעמת עם הבנות ולזה אני לא מצפה. הגעתי לבית הספר באיחור אז רצתי, עברתי בלוקר שלי ואז הלכתי לכיתה. הבנות היו שם בציפייה שאני אשב איתן, אבל אז ראיתי את הבנים מנופפים לי לשבת איתם. חייכתי לבנות וישבתי עם הבנים. "את בסדר?" מאט שאל ושם את היד שלו מסביבי "כן תודה. אתה?" "מצטער שעזבתי מוקדם אתמול בלילה" "אל תדאג" "אז לורי את רוצה לאכול צהריים איתנו?" ג'יימס שאל "ברור." אחרי הארוחת צהריים עם הבנים היה לי אימון עם נבחרת המעודדות. החלטתי להמשיך עם זה. למה אני צריכה לפרוש ממשהו שאני אוהבת? החלפתי בגדים כשהבנות נכנסו למלתחה. "היי לורי." ג'ולי חייכה והתיישבה לידי "היי." "אז את עדיין במעודדות?" ליסה שאלה "כן." "אומייגאד לורי, דניאל הזמין אותי לצאת." דנה צרחה "מצויין." חייכתי "אז איך הולך עם איך שקוראים לו?" ליסה שאלה "מאט ואני רק ידידים. בכל אופן אני אפגוש אותך באולם" "ביי לורי." ג'ולי אמרה אחרי האימון ניסיתי לעזוב מהר כדי לא להתעמת עם ליסה, אבל לא הייתי מהירה מספיק. "לורי, מה הקטע שלך עם הבחור הזה?" ליסה שאלה "אנחנו ידידים." "אבל את לא באמת, נכון?" "כן זה כל כך קשה לדמיין?" "זה רק שמעודדת וסקייטר בוי לא הולכים ביחד." "ליסה, אני לא רק מעודדת אני גם בנאדם שיכול לבחור לעצמו חברים לבד." "אני פשוט חושבת שאת צריכה להזהר כי אם לא תעקבי אחרי חוקי המעודדות יכולים להעיף אותך מהקבוצה." "אבל אני עוקבת אחרי החוקים, זה סתם חוקים מטומטמים. זה כל כך מטומטם שהמעודדת הראשית צריכה לצאת עם קפטן נבחרת הפוטבול." "מה הקטע של הבחור הזה? הוא משנה אותך." "לא הוא לא." "את אפילו לא יכולה לראות כמה השתנית." "וואטאבאר, אני חייבת ללכת."
 
פרקים 8-9

פרק 8 שומדבר לא השתנה בחודשיים האחרונים. ביליתי עם הבנים המון מחוץ לבית הספר ובנבחרת המעודדות. לאחרונה אני לא נהנת מזה ואני חושבת לפרוש. קלטתי שמה שמאט אמר לאורך כל הדרך נכון. חשבתי הרבה על מאט ועל מה שאני מרגישה כלפיו. אני ממש מחבבת אותו אבל אני לא יודעת אם אני צריכה לספר לו או לא. יש לנו את המסורת הזו שכל ערב שישי אנחנו צופים בסרט ביחד, או בקולנוע או אצל מישהו בבית. ההורים של מאט לא בבית בסופשבוע ככה שנבלה את הלילה אצלו. יש! 3 בחורים מהממים רק לעצמי. "אז? מה אנחנו רואים?" צ'ארלי שאל "חשבתי שאנחנו יכולים לראות בחזרה לעתיד" מאט אמר "זה הסרט האהוב עלי" ג'יימס אמר "גם עלי" ישבתי על הספה בזמן שג'יימס וצ'ארלי ישבו על שנייה. מאט שם את הדיוידי והתיישב לידי. לקראת סוף הסרט זזתי ככה שהראש שלי היה על הברכיים של מאט והוא שיחק עם השיער שלי. יכלתי לראות את צ'ארלי וג'יימס מסתכלים וצוחקים, אבל התעלמתי מהם. לפני ששמתי לב הסרט נגמר. התיישבתי ומאט כיבה את הכל. "אז איפה כולם יושנים?" ג'יימס שאל "אממ אנחנו יכולים לישון כאן ולורי תישן אצלי בחדר." מאט הציע "אמ למה אני מקבלת יחס מיוחד? אם אתם יושנים כאן אז גם אני." "את בטוחה?" "כן. אני אשן על הרצפה, אתם יכולים להלחם על הספות." חייכתי מאט הפסיד והוא היה צריך לחלוק איתי את הרצפה. רצתי למעלה והלכתי להחליף בגדים, כשהגתי למטה ראיתי את הבנים מתחת לשמיכות. כשישבתי ליד ג'יימס הוא שרק לי "היילו סקסי." הוא חייך לא יכלתי לעצור את עצמי והסמקתי מהתגובה שלו. "עכשיו תראה מה עשית ג'יימס, גרמת לה להסמיק." צ'ארלי צחק "שתוק." צחקתי. הסתובבתי וראיתי את מאט מסתכל עליי "אתה בסדר?" שאלתי "יאפ." "יופי, לילה טוב בנים." "לילה" מישהו כיבה את האור וכולם ישנו חוץ ממני. שכבתי ערה רק חושבת על דברים, כשהעיניים שלי התרגלו לחושך יכלתי לראות דברים, כמו צ'ארלי וג'יימס ישנים ואת מאט מסתכל עליי. רגע. למה הוא מסתכל עליי? הסתובבתי עם הפנים אליו והנחתי את הראש שלי על היד שלי. הוא עשה אותו דבר. "אתה לא יכול לישון?" לחשתי "לא, את?" "נופ." החלטתי שזה הזמן המושלם לגלות מה הוא באמת חושב עליי. השתמשתי ביד השניה ולקחתי את היד שלו והוא לא התרחק. התקרבתי אליו והנחתי את הראש על החזה שלו והוא שכב על הגב. לקחתי את היד שלו ושמתי אותה מסביב למותניים שלי. המגע שלו עושה לי עור ברווז. הוא התחיל לשחק עם החולצה שלי. כשהתיישבתי החולצה שלי עלתה למעלה אז מאט בטעות נגע לי בבטן. "סליחה." הוא אמר "אל תהיה." חזרתי לשכב ונישקתי אותו. הוא היה מופתע אבל נישק אותי בחזרה. זזתי ככה שהייתי מעליו כשהתנשקנו הידיים שלו התחילו לחקור את הגוף שלי. אבל ג'יימס הדליק את הטלוויזיה והפריע לנו. במהירות ירדתי ממאט והנחתי את הראש בחזרה על החזה שלו ונרדמתי. פרק 9 התעוררתי מזה ששמעתי את הבנים מדברים. שמרתי על עיניים עצומות כדי שהם ייחשבו שאני עדיין ישנה וכך אני אוכל לשמוע על מה הם מדברים. "אז מאט, מה קרה בלילה?" ג'יימס שאל "כלום." "שקרן. התעוררתי וראיתי את שניכם מתמזמזים." ג'יימס אמר "סופסוף." צ'ארלי חייך "אני לא יודע למה אתה מתכוון." מאט נאנח "זה אומר שהיא מחבבת אותך דביל." ג'יימס צחק "אני לא יודע, אני הייתי מאוד מבולבל בלילה לפני שהצלחתי להבין משהו היא נרדמה." "אתה חייב לדבר איתה היום." "אני יודע, אני רק לא יודע מה אני אגיד." "אל תדאג." לא יכלתי להאמין למה ששמעתי. מאט מחבב אותי. החלטתי להרעיש כדי שהם יידעו שאני מתעוררת ככה שלא יהיו מובכים. "בוקר טוב בנים." פיהקתי "בוקר טוב יפיפיה." ג'יימס אמר "אז מה אנחנו עושים הערב?" שאלתי "אממ חשבתי שאנחנו יכולים ללכת למועדון, רוצה?" צ'ארלי שאל "ברור. נשמע כיף." חייכתי "מצויין." ג'יימס חייך "טוב אני הולכת להתקלח." אמרתי בריצה למעלה אחרי המקלחת אספתי את הדברים שלי ואמרתי להתראות לבנים. הם יאספו אותי אח''כ בשביל המועדון. התרגשתי מזה שאני הולכת להראות למאט שאין לו מה לדאוג. התכוננתי בזמן שג'ולי צלצלה אלי. "היי ג'ולי, מה נשמע?" "הכל טוב תודה, ואת?" "מצויין, בדיוק באתי לצאת." "אה טוב." היא אמרה מאוכזבת "מה קרה?" "כלום פשוט קיוותי שאנחנו יכולות לעשות משהו, בגלל שאנחנו לא מבלות הרבה זמן ביחד בזמן האחרון." "אני ממש מצטערת. מה דעתך שנבלה ביחד מחר?" "את בטוחה?" "כן, נעשה מה שאת רוצה." "אוקיי אז נראה אותך מחר." "ביי." הרגשתי אשמה מזה שאני יוצאת עם הבנים במקום עם ג'ולי אבל תיכננתי לבלות איתה מחר את כל היום. כשהבנים הגיעו הבחנתי בזה שמאט לא מוריד ממני את העיניים. ברגע שהגענו למועדון כולנו ישר הלכנו לרחבת הריקודים. רקדתי עם כל אחד מהבנים, את מאט שמרתי אחרון. הרגשתי מצויין שהוא נגע בי. הסתכלתי לו בעיניים ויכלתי לראות שהוא נהנה כמוני. זה היה כשהוא נישק אותי. כל שאר הלילה היינו בלתי נפרדים. הוא הציע ללוות אותי הביתה מכיוון שג'יימס לא היה מוכן לעזוב. כשיצאנו מהמועדון החזקתי לו את היד. חשבתי שהוא ייתרחק אבל הוא לא. "לורי אנחנו יכולים לדבר?" הוא שאל "ברור." "רציתי שזה ייקרה מזמן!" הוא אמר "גם אני." חייכתי "אני לא רוצה להרוס שומדבר, אז זה בסדר עם נשמור את זה לעצמנו? אני לא רוצה שאנשים בבית ספר ידעו." "אממ... טוב. זה לא עסק של אף אחד." "בדיוק. ואני חושב שאנחנו לא צריכים לבלות כל כך הרבה זמן ביחד בבית ספר." "טוב.." "אנשים יכולים לקבל רעיונות מזה שאנחנו ביחד כל הזמן." "לא זה בסדר אני מבינה. אז מתי אני אוכל לראות אותך שוב?" "מה דעתך שאני אאסוף אותך מחר?" "סליחה אבל כבר יש לי תוכניות למחר, מה עם יום שני?" "מושלם." "מצויין." נתתי לו נשיקת לילה טוב וצפיתי בו הולך הביתה.
 

McflyRule

New member
אעעעע איזה יפההה ../images/Emo99.gif

מדהים קורלע=] כל הכבוד על התרגום
 

sap sapir

New member
יאאאאאאאאאאאאאאאאאאאא

איזה מדהים
מאוהב
מאוהב
כל כך כל כך כל כך יפהההההה תודה קורלושש
 
זה כל-כך יפהה!! ../images/Emo99.gif

וואי.. אחד הפרקים הטובים :) אהבתי.. וקראתי עכשיו פעם ראשונה את כל הפרקים ^__^ כל-כך יפהה!!! איך הייתי מתה שיקרה לי דבר כזה
אבל אתם יודעים, רוב הסיכויים שאני טסה עוד שנה וחצי ל-4 שנים בחו"ל.. או 3 כי אני יצטרך להתגייס מתישהו.. בע.. כנראה זה יהיה ללונדון!! הלוואי!
 
OMG=][=

זה כזה מושלם סחטיין עלייך מותק!!!?...אהבתי..אני דיי חדשה פה אז ראיתי ששמו פה את כל הפרקים אני הולכת לקרוא..
 
למעלה