../images/Emo14.gif
את בטח כבר לא זוכרת את זה אבל, זה היה לפני שנתיים וקצת, נתקלנו ברחוב, אחרי שנה וחצי. אני לא אשכח זאת לעולם " שלום, (חיוך) מה קורה... והתמונה שלך מתרחקת...". זה פגע בי. איך לא ראיתי קודם, איך אף פעם לא שמתי לב עד כמה את יפה, חכמה מקסימה וסקסית איך? אחרי זה לקח לי חודשיים להרים טלפון, דיברנו, צחקנו נזכרנו אך השיחה- בטלה. מאז כל שבוע נפגשנו, דיברנו, והכרנו מחדש, אוי מה יפיפית... ושוב, אחרי שנתיים חזרנו- ידידים קרובים כמו אז רק בשינוי קטן. מצאתי משהו. הימים נהפכים לקשים והלילות לקשים יותר. (... מי זה אלי? זה ידיד שלי...) ...טוב אני אתוודה היום... חשבתי, ואז הגיע משה... "אוי הוא כל כך חמוד) משה לא נשאר הרבה זמן הם "לא התאימו"... ואז דוד. לא יודע מה קשה יותר להיות רחוק ממך או להיות בקרבתך. דוד עדיין אתך, ועדיין את לא יודעת שאני עדיין אוהב אותך. עברו שנתיים, שנתיים של קצת שמחה כשאני אתך והרבה עצב, רייקנות בדידות. כשסיפרתי לך שאני יודע מתי פנסי הרחוב כבים בלילה אפילו לא שאלת איך אני יודע, ובכן אני יודע כי במשך שנתיים וקצת כל לילה אני בתבונן בהם כבים, ואז נשאר רק אור הירח החיוור אני ואת בראשי. קשה לי לשנוא את דוד, הוא דווקא נחמד אך הוא לא אוהב אותך כמוני , הוא לא רוצה אותך כמוני, את יותר מידי טובה בשבילו. בעצם, אולי את גם יותר מידי טובה בשבילי? אני עייף, ומיובש עוד כמה זמן אני אהיה כך? ניסיתי להתגבר- לא הלך, את מושלמת מידי... כבר לא יודע מה לעשות עם עצמי, הכל איבד משמעות, את נותנת להכל משמעות, אך נותנת לא לי... מה יפיפית. היי שלום, זה הפתרון הכי טוב, אני יודע, כך אף אחד לא יסבול יותר, גם אני לא. הוא ינחם אותך, יהיה בסדר. אני אוהב אותך. שלום
את בטח כבר לא זוכרת את זה אבל, זה היה לפני שנתיים וקצת, נתקלנו ברחוב, אחרי שנה וחצי. אני לא אשכח זאת לעולם " שלום, (חיוך) מה קורה... והתמונה שלך מתרחקת...". זה פגע בי. איך לא ראיתי קודם, איך אף פעם לא שמתי לב עד כמה את יפה, חכמה מקסימה וסקסית איך? אחרי זה לקח לי חודשיים להרים טלפון, דיברנו, צחקנו נזכרנו אך השיחה- בטלה. מאז כל שבוע נפגשנו, דיברנו, והכרנו מחדש, אוי מה יפיפית... ושוב, אחרי שנתיים חזרנו- ידידים קרובים כמו אז רק בשינוי קטן. מצאתי משהו. הימים נהפכים לקשים והלילות לקשים יותר. (... מי זה אלי? זה ידיד שלי...) ...טוב אני אתוודה היום... חשבתי, ואז הגיע משה... "אוי הוא כל כך חמוד) משה לא נשאר הרבה זמן הם "לא התאימו"... ואז דוד. לא יודע מה קשה יותר להיות רחוק ממך או להיות בקרבתך. דוד עדיין אתך, ועדיין את לא יודעת שאני עדיין אוהב אותך. עברו שנתיים, שנתיים של קצת שמחה כשאני אתך והרבה עצב, רייקנות בדידות. כשסיפרתי לך שאני יודע מתי פנסי הרחוב כבים בלילה אפילו לא שאלת איך אני יודע, ובכן אני יודע כי במשך שנתיים וקצת כל לילה אני בתבונן בהם כבים, ואז נשאר רק אור הירח החיוור אני ואת בראשי. קשה לי לשנוא את דוד, הוא דווקא נחמד אך הוא לא אוהב אותך כמוני , הוא לא רוצה אותך כמוני, את יותר מידי טובה בשבילו. בעצם, אולי את גם יותר מידי טובה בשבילי? אני עייף, ומיובש עוד כמה זמן אני אהיה כך? ניסיתי להתגבר- לא הלך, את מושלמת מידי... כבר לא יודע מה לעשות עם עצמי, הכל איבד משמעות, את נותנת להכל משמעות, אך נותנת לא לי... מה יפיפית. היי שלום, זה הפתרון הכי טוב, אני יודע, כך אף אחד לא יסבול יותר, גם אני לא. הוא ינחם אותך, יהיה בסדר. אני אוהב אותך. שלום
