שירה ח1

New member
../images/Emo14.gif

ביחד, ....אז היכן נעלמו צעדייך, לבדי... ....חרוטים הם למראית עין, עם עזיבתך... רק אז הורגש קיומך, מתוך החלל שהותירו חפצייך, הצטמצם המרווח וחנק, מתוך רצון לזעוק אלייך בראשונה.... בגד בי קולי, בצרידות עייפה הושתקה בקשתי... פצעי נפשי חתכי בבשרי כי מאסתי באטימות ליבי אלייך.... השתיקי מילותיי, שמעי זאת לראשונה מעניי , את ששכבת בגופך מעל התהומות...שימשת גשר עבורי, את שפילסת בכפות ידייך הפצועות קוצים מדרכי, תפרת לי גלימת משי ...את שלא הבחנת!!! מסירות ליבך – אטימות ליבי, חום אהבתך – הקרירות שבי, אבקש ממך בעיניי מהמקום שלא הוכתם.... הניחי לפציעותיי הפעם , מתוך הגוף הגוסס והנאנק... בחוסר הגנתך , בעירום מוחלט... תני לי להיוולד בבכי מתפרץ... ושזה יקרה...אל תעצבי ,הביני... התעוררה לחיים נפשי,
 
למעלה