[כבר לא בשבילך]

../images/Emo14.gif

קודם להגיד שרושמת גם בפורום אחר אבל הייתי חייבת לשנות את השם... איך זה קורה שאבא שלך הדבר הכי יקר שיש, אומנם גר כל כך רחוק... אבל תמיד שם כדי להתחיל הכל מחדש... זוכרת את הפעם האחרונה, זה רק לפני חודש וחצי, העיפו אותי מהקורס, המפקדת ידעה הכל, באה לקחת אותי בלילה אמרתי שלא קרה כלום לפני, אבל כן קרה, הוא נכנס לחדר ועשה את מה שעשה, חשב שאני עדיין ילדה קטנה, שתשמור הכל בפנים, ואף אחד לא יודע, אבל כל מי שרק היה מוכן להקשיב ידע... כל מי שטיפה אהבתי וכולם היו מהצבא, אחרי חודש עם מפקדת אחרת זה הגיע למשטרה, כל כך רציתי לשים להכל קץ.. אבל ברגע האחרון השתפנתי רשמתי מכתב לשוטרת אמרתי שהכל היה שקר אחד גדול וכל כך מצטערת ושבבקשה תשמור את זה לעצמה וכך היא עשתה... כל כך מפחדת לא רוצה להרוס את המשפחה בגלל שטות כזאת מפגרת.. חייבת להתמודד, אבלל למה המפקדת הראשונה אותי עזבה שעכשיו אותה אני צריכה...? כל כך מתגעגעת אליה הרגשתי איתה בטוחה! מה עושים מה כאן איך ממשיכים? אני לא יודעת

 

[צוות מקום]

אני מקווה שהבנתי אותך נכון

אבל מה שאת אומרת זה שאבא שלך נוהג לתקוף אותך והדבר חזר על עצמו לאחרונה? חשוב לי לוודא שהבנתי אותך נכון. וממה שכתבת, סיפרת והוגשה תלונה, שחזרת בה ברגע האחרון. זה מה שהבנתי לפי זה אני אתייחס, אבל אם יש משהו שלא הבנתי נכון, אנא תקני אותי, טוב? מאוד קשה ללכת עד הסוף עם תלונה במשטרה נגד מישהו במשפחה, בטח נגד אבא. זה משהו שאת בהחלט יכולה לקבל הבנה לגביו בקרב אנשים שמתמודדים עם דברים דומים, בהווה ובעבר. מצד שני, אנשים שלא עברו את מה שעברת ולא קרובים לנושא מבחינות אחרות, לא יבינו מה את צריכה להקריב כדי ללכת עם התלונה הזו עד הסוף. לכן אולי אותה מפקדת נטשה אותך עכשיו. אין לי דרך לדעת מה היא מרגישה, אבל אולי היא מרגישה שעבדת עליה, ששיחקת ברגשותיה, שזה לא היה בסדר מצידך וכו'. אולי יום אחד תוכלי לבוא אליה ולהסביר, בינתיים אם היא לא מאפשרת לך, צריך לכבד את הרגשות שלה גם, מה לעשות. אני מקווה שיש לך עם מי לדבר על הדברים. הפורום הזה קצת שקט, אולי תרצי לנסות גם כאן. את לא חייבת להיות לבד עם זה, לא עוד.

 

[כבר לא בשבילך]

תודה שהגבת...

אני מניחה שדי הבנת... בקשר למפקדת לפעמים אני חושבת שהיא חושבת ששיקרתי לה, לא יודעת רק יודעת שזה כואב מאוד שהיא ניתקה איתי את הקשר, כל כך אהבתי אותה והרגשתי איתה בטוחה, ורציתי שהיא תהיה שם, גם עכשיו, במיוחד עכשיו.... אני יודעת שקשה לה אבל קשה לי לראות את התמונה שלה אצלי בחדר כל יום ושאני לא יכולה אפילו לדבר איתה ומיום ליום אני מאבדת אותה יותר ויותר ובסןף אני לא יוכל למצוא אותה... בקשר לקישור לפורום, לא יודעת לא מסוגלת כרגע להיות באיזשהו דף אינטרנט שיש עליו פרצופים מחייכים! ויותר מדי דנים באותו נושא לא אוהבת שדנים בנושא שלי אני רק לא וצה להיות לבד רוצה תמיכה... סובלת כל כך, וסוגרת את עצמי מאז שהיא עזבה אותי פוחדת שעוד אנשים יעזבו, כבר שני מפקדות עזבו ועכשיו נשארתי לבד... לא רוצה לספר לעוד מפקדת לא יודעת כבר איך אנשים יגיבו... כל כך רע לי... עוד יותר רע לי שבגלל מה שקרה העיפו אותי מקורס קצינות.... שופטים אותי בגלל דברים שאנשים אחרים עושים... סוף סוף חשבתי שאני יצליח בחיים ימשיך הלאה, ישאר בבסיס סגור... בזמן הקורס ואחרי הקורס ואז העיפו אותי ושמו אותי בבסיס פתוח בלי אפשרות לבסיס סגור... ובגלל כזה דברים גם בכלל רוצים להעיף אותי מהצבא, בגלל דברים שאני לא אשמה, או אולי כן אבל בעיקרון לא... לא יודעת... אוף שהכל כבר יגמר...

 

[צוות מקום]

יש דברים שאין לך בהם שליטה ויש שכן

למשל במעשים של אבא שלך אין לך שליטה, אבל לשים לזה סוף עכשיו, את יכולה. אולי תלונה זה לא הפתרון ואל תסכימי שידחפו אותך לזה. אבל יכול להיות פתרון של מגורים רחוק מהבית? בסיס רחוק, סגור? שלא תחזרי הביתה בכלל? - בשביל זה אולי שווה ללכת לא למפקדת, אלא למשק"ית ת"ש. אבל תסבירי לה מה את רוצה, שזה לא חקירה משטרתית ומשפט, אלא להמשיך בחיים. זו זכותך המלאה. אם וכאשר תרצי להתלונן, את תעשי את זה. אבל כרגע כנראה שזה לא הזמן ואת לא חייבת להסכים לזה. כדאי בכלל לפנות לגופים בצבא שמסוגלים לטפל בעניין כזה - הנה דף עם פרטים. נסי להתקשר אליהם ולראות מה ניתן לעשות בשבילך. לא חייבים לספר לאנשים פשוט באמת לא מבינים בצורות העזרה והתמיכה המתאימות וגם שופטים אותך על זה שאת מגיבה כמו שאת מגיבה.

 

[כבר לא בשבילך]

../images/Emo7.gif

 

[צוות מקום]

מה קורה?

 

[כבר לא בשבילך]

לא יודעת../images/Emo7.gif

 

[צוות מקום]

תנסי קצת לפרט ?

אני יודעת שכשהכי קשה, המלים לא באות. אבל עד כמה שאת יכולה, נסי לדבר. אם את רוצה כמובן.

 

[כבר לא בשבילך]

.....

בטח שרוצה פשוט קשה... כל הזכרונות והכל... לא מסוגלת יותר, לא יודעת איך להפסיק את הכל... רוצה לדעת מתי כבר הכל יסתיים, כל הזכרונות ימחקו, ואני יהיה חדשה לגמרי... אחת המפקדות שלי שאלה אותי לפני כמה ימים מה שלומך, פעם אחת רק הייתי רוצה להגיד לה שמצויין, שהכל נפלא, שהכל כבר הפסיק, ושאני אדם לרשותי ואף אחד לא עושה איתי מה שהוא רוצה... אבל כל זה נראה לי רק כמו חלום...

 

[צוות מקום]

עם כל הקושי

את השאלה הזו את צריכה להפנות לעצמך. בעיני החוק, מרגע שעברת את גיל 18, את אמורה לדאוד לעצמך. השאלה מה את מוכנה לעשות כדי ליצור את התנאים להפסיק את זה. כרגע זה נראה לך כמו משהו גדול נורא שמאוד קשה לממש. אבל אולי נחשוב ביחד צעד צעד מה ניתן לעשות כדי שפיזית לא תהיי נגישה לו יותר?

 

[כבר לא בשבילך]

לא אפשרי...

כל כך רע לי, כל העולם מעצבנים אותי ואני מתחילה לחשוב שזו בעיה אצלי... אתמול רבתי עם כל המשרד שלי ובגללן הקאתי והיה לי כל כך רע אבל היום אני מרגישה יותר טוב, ויש לי חופש, מקווה שהיום יהיה יותר טוב, אבל עדיין רע לי, אבל אני כרגע לא מסוגלת לעשות כלום כדי לשנות...

 

[צוות מקום]

את יכולה לנסות לדבר על זה

לפעמים כשאנשים מרגישים מוצפים וקשה להם, יש הרגלים שמשתלטים, כמו ללכת ולהקיא או לעשות דברים נוספים. אולי זה מפסיק את ההרגשה הקודמת, אבל אחרי הכל, זה משאיר אותך די באותו מקום וגם עם ההרגשה הלא כל כך טובה, בעקבות מה שעשית כדי להפסיק אותה. מה שכן, אם את במצב הזה שבו כל כך רע לך מצליחה להביא את עצמך לדבר על מה שאת מרגישה במקום ללכת ולעשות משהו כמו להקיא, דברים מתחילים לזוז ולהשתנות. לא חייבים להתחיל ישר לשנות את המציאות החיצונית, אפשר להתחיל בדברים יותר קרובים אליך, כמו עניין הדיבור בזמן קושי. ואת מאוד מוזמנת לעשות את זה כאן, אם מתאים לך.

 

[כבר לא בשבילך]

....

אני לא יכולה לספר את כל מה שקורה לי על דפי הפורום... אחרי הכל בטוח שיש אנשים שיודעים מי אני.... ואין לי אף אחד בחוץ, היה לי לפני חודש ואז כולם עזבו...

 

[צוות מקום]

אם את רוצה, את יכולה לכתוב מסר

דרך המסרים של תפוז. מקובל ובסדר, אם מתאים לך כמובן.

 

[ילדונת~]

סליחה שזיהיתי..

מקווה שלא תכעסי שמזהה אותך מקווה שאת לא כועסת שמגיבה לך מקווה שאת יודעת שאני אוהבת אותך גם אם כבר לא בקשר כזה רצוף את מכירה אותי את מכירה חלקים מהסיפור חיים שלי את יודעת שאני מבינה אותך את יודעת שאני תמיד איהיה פה.. סליחה שאולי לא הייתי שם מספיק סליחה שלא ידעתי הכל סליחה שלא יכולה למנוע ממך פגיעה יקרה שלי תני לי להיות איתך אל תבחרי להיות לבד אולי המפקדת עזבה אולי זה גדול עליה נכון שהיא מפקדת והיא סמכות אבל היא רק ילדה... גם לי הייתה מפקדת שנורא סמכתי עליה וגם היא נבהלה... זה בסדר זה טבעי וזה מובן.... גם אני הועפתי מקורס בגלל דברים שכאלה... מכירה את זה... ילדה יפה אני מבטיחה להיות איתך... תשלחי לי הודעה לפלא או למסרים... אם את רוצה אני אקפוץ... שלך אני עם המון אהבה מקווה שזה בסדר שהגבתי...

 

[Funk Punk Girl]

ממממממ...

קראתי את מה שכתבת וקודם כל אני מצטערת לשמוע

הטריד אותי משהו שכתבת .. "לא רוצה להרוס את המשפחה בגלל שטות כזאת מפגרת" זאת ל-א שטות מפגרת!! יש כבוד למשפחה ויש חשיבות למשפחה אבל אצלך המצב הוא הפוך.. אבא שלך לא כיבד אותך ולא מגיע לו פשוט לא מגיע לו שתוותרי ככה על האושר שלך בשבילו .. זאת לא שטות..ממש לא שטות..זה מעשה מנוול חולני ופלילי ואני חושבת שעד כמה שזה קשה.. את צריכה להגיש תביעה.. לצאת מהבית.. לצאת מהמצב הזה ולא להשאר בו ואני יודעת שזה קשה למרות שאני לא במצב הזה ואני בחיים לא ישפוט אותך אבל למרות שאת לא מכירה אותי את תמיד מוזמנת להתייעץ איתי פה או במסרים אישיים או איפה שתרצי !!! אני פה.. תהיי חזקה!!!!!!